דיון אתגר דו שבועי- להתחיל מהסוף

[הנף מקלדת]

בואו נתחיל מהסוף
בעצם מאחורי הסוף.

כולנו בחרנו אי פעם ספר רק לפי מה שכתוב על הצד האחורי של העטיפה, ובעברית מדוברת ב'מאחורה של הספר'.
קטע קטן, שורות קצרות, המגרים את חושינו, מעצימים את הסקרנות וגורמים לנו לעלעל בין הדפים, או פשוט להתיישב, לחזור לכריכה הקדמית ומשם לגמוע את הספר על לכריכה האחורית.

ה'מאחורה' שהוא בעצם הכריכה האחורית, הוא שטח פרסום שמנוצל כדי לקדם את מכירת הספר ואת הקריאה בו.

באתגרנו הפעם, אבקש מכם מכובדי, חדי העט ויפי הקסת, ליצור את ה'מאחורה של הספר' המושלם. 'מאחורה' שיהיה יצירה ספרותית בפני עצמו.
הספר שה'מאחורה' מדבר עליו, אינו אמור להיות קיים. אף לא בעתיד.
מאידך ניתן להתלבש על יצירה קיימת שלכם או של אחרים, (תבדקו לבד זכויות יוצרים וכו' וכו') שטרם נדפס על גבה מאומה, ותפיחו שם חיים.
אתם יכולים לכתוב מה שאתם רוצים, ללא שום הגבלות .

רק זכרו!
מקוריות, שנינות, חריפות, זה טוב.
לטלטל, לרגש, לעלף, זה נפלא.
כאן אתם נדרשים להיות שיווקיים. לגרום לי לקרוא, ואפילו לרכוש, את הספר שלכם.
תעשו הכל כדי שהמילים שלכם יעשו את זה.
וכמובן שנדרש הקשר ברור בין הטקסט לבין תוכן הספר (לא לשפוך על האתגר קטעים מהמגרה).

צאו לדרך.

עוד זכרו!
שיש לכם רק שבועיים. עד מוצ"ש פרשת לך-לך בחצות הלילה.

ועוד זכרו!
שיש לכם נספח והוא נמצא כאן.

 

[מריומה~]

היא עמדה שם ככה ללא תנועה
לא נרשמה תזוזה מכיוונה
הם ניסו לגרום לה לנוע לימין או לפחות לשמאל
לכאן ולשם
ניסו לגרום לה למצמץ קמעא
לאותת משהו במשהו
אבל לא היא
הפעם זה לא הצליח
המקרה היה נראה אבוד יותר מתמיד

"הורידי את המסיכה!"
כך היתה הפקודה
בבת אחת היא הסתובבה, קורעת מעל פניה את המסיכה הדביקה שנצמדה אליה.
והתגלית שנגלתה לעינינו היתה הפתעה גמורה. דבר שלא היה צפוי מעולם.
לא ככה חשבנו שיקרה.

הוראה הזויה תופעה מוזרה
בתקופת הטלטלה ורבת הפחדים
שידעה מדינת ישראל וכל מדינות העולם-
ימי נגיף הקורונה- covid19.

דפדפו אחורה בימים ודפי הספר בכדי לגלות מי זו היתה שהורו לה להוריד את המסיכה.

 

[שירי411]

מתי לאחרונה חשבת? פשוט חשבת?
אם אתה מעלה השערות, מנסה לדלות מתאי הזיכרון מחשבות והגיגים
עצור עכשיו
כל מה שאתה חושב, לא מתקרב לדרגת "מחשבה"
הספר הזה ילמד אותך כיצד לחשוב.

מרים גבה, מטיל דופי?
הספר שלפניך ילמד אותך כיצד להרים גבה בצורה מקצועית,
בצורה צולבת וצולפת שמשפדת כל ביקורת בפרצוף עוד בטרם תקרום עור וגידים.

מהסס, מתלבט? נראה לך שזה 'לא בשבילך'
תשכח גם מזה. אבל מהר.
בספר הזה תלמד מה ה'בשבילך' שלך צריך בשביל להתקיים.
כיצד תדע להבין את עצמך, לבוא לקראת עצמך ולהתחיל חיים חדשים.

לא נשמע לך אמיתי?
משש את הספר
450 דפי פרומו משובח,
כריכה קשה. אותיות מוזהבות.
הוכחה נוספת אתה לא צריך
הספר הזה- נועד עבורך.

קח אותי בלי תור! פטנט מהפכני
לחץ כאן
ומקפצה אדירה תקפיץ אותך לעמדת הקופה
20% הנחה ל500 הקופצים הראשונים.

 

[Reizy Esh]

בגיל שבעים ואחת, "סבתא סורגת" הגישה בקשה להצטרף
לקהילת כתיבה מקצועית בפורום היוצרים החרדיים, פרוג.
לראשונה בחייה היא התנסתה בכתיבת סיפורת.
הפוסטים שפרסמה גרפו במהירות מאות לייקים וחלקם הפכו לוויראליים.
בגיל שבעים ושלוש, סבתא סורגת הוציאה לאור את ספרה הראשון.
בגיל שבעים ושבע הוציאה לאור את ספרה השני.

שנתיים לאחר מכן היא זכתה בפרס ספיר.

הסיפור הזה מרתק כמעט כמו שלוש הנובלות
המרכיבות את הספר השלישי והחדש של הסופרת,
ספר אותו אתם אוחזים כרגע בידיכם.

אסתר הלוי (81), הידועה כ"סבתא סורגת",
רעיה, אמא, סבתא, סופרת ומשוררת.
מנהלת בית ספר יסודי לשעבר וסורגת בהווה.
ספריה תורגמו לחמש שפות. מתגוררת בירושלים.


מנימוקי השופטים לפרס:
"כתיבתה של הסופרת אסתר הלוי ייחודית, בעלת גוון צנוע מחד ואמיץ מאידך.
הסופרת חיה בישראל עוד לפני קום המדינה,
ותולדות חייה, השזורים בסיפוריה, חבוקים בהיסטוריה של עמנו.
אסתר הלוי מהווה קול רענן בשדה הספרות הישראלי בכלל ובמגזר שומר המצוות בפרט."

.​

 

[רוחי בלבוחי]

הגעתם למקום הנכון, כן, כן, לא התבלבלתם גם הכיוון הוא נכון.

את הסיפור הזה מתחילים מהסוף, הסוף שייקח אתכם היישר להתחלה המסעירה, ויפיל אתכם בחבטה אדירה שוב לסוף המאיר, המפתיע, ו - - - יחזיר אתכם שוב להתחלה...

ספר שלא תניחו לרגע, שילווה אתכם בחיקכם, בליבכם, בראשכם.

שייתן לכם מענה לשאלות שהטרידו, שירגיע מצפון דוקר, שיניח לגלי האשם שהתנפצו בקול רעש ולא נתנו מנוחה.

" דינה הסתכלה ועמוק, הסתכלה והתחילה לבכות, לא כך חשבה שתראה מציאות חייה.

שוש לא הרפתה היא המשיכה להצליף בה כמעט ללא רחם...

תודה שוש דינה הביטה בה בהערצה, הרגישה שהיא חבה לה את חייה".

"אהרון הרגיש שהקפה לא עוזר לו במאום, הראש דופק בדפיקות קצובות ומשונות, אחרי הדברים ששמע משלמה והפכו לו את מציאות חייו, כמו קערה הפוכה ומטפטפת, כמו צלחת ריקה ומעופפת".

מהר מאד תמצאו את עצמכם נשאבים בוואקום לתוך, לחוויה, לתובנות, וחוזרים לפה חזרה, כדי ללטף ולהתחיל שוב.

250 עמודים שייקראו בנשימה עצורה, ויביאו אתכם לנשימה סדירה ורגועה.

לקחת את הספר לידיים? עשית בחירה נכונה, בחירה שתוביל לעוד בחירות נכונות בהמשך.

 

[Natan Galant]

שבי מוזסון רק רצתה ארטיק, וקצת שקט. המורה זיווה הזאת'י! חשבה לעצמה, פשוט שתלטנית! היא שונאת אותי!
אני חייבת להירגע אחרי עוד יום שלם איתה...
שבי מוזסון נכנסה לצרכניית הרבנית מילכה, ורכשה לעצמה ארטיק בטעם לימון, וישבה בספסל הסמוך לגינה שעל יד הצרכנייה.
אלא שלפתע, משום מקום, התיישבה לצידה אורחת, לא קרואה, ופרצה בבכי מר - - -
המורה זיווה! בכבודה ובעצמה!

ארכו לשבי דקות ארוכות, אך בסופן היא פנתה למורה זיווה, ומשם - הן יצאו יחדיו למסע מטלטל, לא צפוי, נוגע ללב וצובט, נוגע בנימים הקטנים ביותר של הנפש.

מיהי שבי מוזסון? מדוע היא כועסת על כל העולם?
האם המורה זיווה אכן שונאת את שבי?
ומדוע בכתה המורה הנערצת?

לשאלות אלו, ועוד רבות אחרות - מוזמנות לפתוח את הספר, ולהפליג לחוויה עשירה של דמיון, והמון המון רגש... שיקח אתכן רחוק...

בכי בגינה | ספר הביכורים של חני שוורצמן, מחנכת, אמא ומרצה בבית הספר 'דלישס' לבישול קולינרי יהודי

 

[לילך אור]

 

[yonatanr]

שמואל הוא בחור ישיבה מוכשר, מחפש דרך.
התחיל את דרכו ב'שוינאים', ערק לאחר שנתיים ל'מחבלים' [במלעיל], לא לפני שפרץ בוויכוח קולני עם אחד ה'מיישיבים' לפני ארון הקודש המוזהב. זה לא הפריע לו לשהות בדיונים הפנימיים ביותר ב'פלג', כשהוא משמש כסוכן כפול של מחתרת שפעלה לשריפת מערכת עיתון 'הפלס'.
עדיף שלא תזכירו את שמו לחסידי 'סטראקע', בשל התעלול הענק שכל בני ברק צחקה ממנו שבועיים.
משיטוטיו הארוכים במבואות 'זילברמן' ברובע המוסלמי, ובישיבת 'כסא רחמים', הוא יצא עם דעות מוצקות למדי על הדרך שבה יש להגות את אותיות הא' ב', כשהוא מוצא לכל אות הגייה ייחודית. כמו כן הוא דאג להבהיר לכל מי שהוא פגש על האופן המקורי שבו ילדיו העתידיים הולכים ללמוד.
מובן מאליו שהוא היה מראשי הפעילים להפצת ה'תכלת' בכל רחבי המגזר החרדי, ולא פעם תפסו אותו פוסל טליתות בשביל שבעליהן לא יעבור על 'ביטול עשה'...

מדוע הוא מסתובב כיום עם כיפה סרוגה וסנדלים תנ"כיות על גבעות הטרשים בשומרון?
מדוע הבטחתו של הבאבא הידוע לזיווג בתוך שבועיים לא פעלה?
על כל זה ועוד, [לעולם לא] תקראו בספר המסעיר 'בקוראי שמו', הספר שיכניס אתכם עמוק אל מאחורי הקלעים של סבך הפוליטיקות והאינטריגות הבני-ברקיות, והחרדיות בכלל...

 

[7שבע7]

הספר הזה הוא כמו תיק של אישה.
קטן, דחוס, מכיל פיסות של חיים, מן הארנק השחוק, עובר בטישו המוקפד, בתפוח העטוף בשקית, במרשם מהרופא, ועד המוצץ השכוח, שלמה בכלל הוא שם.
את מלטפת את הכריכה, באהבת צב לביתו-תיקו, מנסה לנחש מה הוא מכיל.

הספר הזה הוא כמו כיס של איש.
דק, דחוס, מכיל ריחות של שנים, מן הפנקס הצמוד, עובר בעט, בשטרות שבדיוק הוצאו מהבנק, בתעודת הזהות המודבקת בסלוטייפ, ועד גיבובי הניירות - מסמך רשמי של הבנק (מאותה הזדמנות) מגולגל במבחן חסר-החתימה של הילד, שלמה הוא עוד לא חתום באמת.
אתה מושך בהיסח-הדעת את העט, מגלה את שלל הרשימות שבפנים, ונסחף.

הספר הזה הוא דק. וזהו סוד, מה שהוא מכיל. סוד גלוי רק למי שיעז ויפתח אותו.
מה שבטוח - היא תמצא שם מרשם. מה שבטוח - הוא ימצא שם זהות.
בעיקר זהות.

 

[אי פה אי שם]

זה רק אתה פה. אתה והספר.
הצעה שלי - הנח, הפוך אותו חזרה. החיים עמוסים, שוטפים אותנו הלאה. אנשים לא מחפשים צרות.

לא, אני רציני. עזוב.
דרושים לך כמה לילות שינה טובים טרם כניסתך בעיניים פקוחות לסיפור הזה.

מה שמצחיק בגורל
ספרו של יותם ברקאי

ספר מצחיק שמביא אלפי אנשים למרר בבכי.

(בכיף אחי, דפדף. תהנה מכמה דקות של שקט לפני הטלטלה הגדולה.)​

 

[Bestimedia]

בלילה כאשר מאות ואלפי כוכבים ניצנצו בשמים כחולים, יצאה לירית עם תיק קטן על הגב, התיק לא הכיל הרבה- הוא הכיל רק מה שצריך, ומה הלאה- הוא יעזור.
לירית החלה לצעוד בצעד נחוש לכיוון החומה הגדולה, היא ידעה שיהיה קשה מאוד לעבור אותה ועוד יותר יהיה קשה לפוגג אותה.
כי חומה של הבל ואחיזת עיניים- היא חומה עם כח, וכדי להפסיק את ההשפעה שלה, חייבים לנטרל את המקור שלה.
אחרי שהיא תצליח, היא ידעה, העולם יחזור להיות טוב כשהיה. העיניים שנסתמו במין קרירות אפורה יפתחו שוב, והחיות תחזור לפעם באנשים כבעבר.
***
לירית עשתה מעשה אמיץ ביותר "בעידן הקיר האפור", עידן של אבל ואחיזת עיניים,
אם אתם הייתם עומדים במקום שלה, האם הייתם בוחרים לעשות כמוה?
***
"עידן הקיר האפור" זהו ספר אלגורי בעל משמעות עמוקה על החיים, המשולב יחד עם עלילה מיוחדת ורבת עוצמה
ספר זה ילווה את לירית ואתכם בדרך לאמת, ואם רק תפתחו אותו מחכה לכם שעה של הנאה מובטחת.​

 

[אפילו]

כמה מותר להעלות?

 

[הני ר.]

נירמלתי- התנרמלתי.

עם הספר הזה נצא למסע קסום של נירמול יחסים עם הקרובים לך.

התנרמלו לנו היחסים עם אבו דאבי, ואוטוטו נצא לקייטנת אמהות כדי לעשות שם החלקה על הקרח מזהב.
תודי שזה נפלא.
אז פשוט לכי על זה. דבר ראשון עם עצמך.
כי מה חשוב מזה?
בספר זה נדבר על נירמול יחסים ותמצאי בו את כל הקודים לפיצוח 'איך תכלס מנרמלים יחסים'.
לאחר קריאת הספר תרגישי שחרור אמיתי מיחסים לא נורמלים.
ותוכלי תוך דקות ספורות לנרמל יחסים עם הסובבים אותך.

תגובות על הספר,
"אחרי שקראתי את הספר התנרמלתי לי בשני בגדים מנורת לילה, וחפיסת שוקולד מהמשובחים של פסח"

"התנרמלתי והסתובבתי בבית שמחה ומאושרת, התנרמלו יחסיי עם בעלי.
ששמח מאד לראות את אשתו שמחה, כי מה גבר צריך יותר מזה שתאה אשתו שמחה ומאושרת?
וזה עוד נזקף לזכותו. נו, האשראי על שמו"

"הילדים שלי התנרמלו כי אין כמו אבא ואמא שמחים מאושרים ונורמלים"

אחרי קריאת הספר תוכלי לנרמל את יחסייך עם חמותך ואפילו עם הבנק!!

 

[המלמד מבני ברק]

קשה הדרך הביתה

הם מתחילים לדאוג מעט, הם מבחינים שזרם היוצאים מתדלדל לאיטו, איזו סיבה יכולה לגרום לפנחס'ל להתעכב כל כך הרבה זמן בזמן שכולם יוצאים החוצה?...
עברו כבר חמש עשרה דקות, עשרים דקות, חצי שעה... עד שזרם האנשים היוצאים פסק לחלוטין...
בערל פנה לאשתו בקול מודאג, "אני מתחיל לחשוש שפנחס'ל לא טס במטוס הזה"...
"קשה לי לחשוב שפנחס'ל לא הגיע בטיסה הזאת, פישטו אמר לך במפורש שהנערים עלו למטוס, הם בודאי מתעכבים בפנים וכבר יצאו" ענתה פייגה.
אולם קבלת הפנים התרוקן לגמרי, הנוסעים עם קרובי המשפחה שלהם יצאו מן הבניין וחיכו בתחנת האוטובוסים או שניסו לקחת מונית במחיר המופרז של מאה לירות, ובאולם הגדול והריק נותרו כעת רק שניהם נבוכים, משום מקום ניגש אליהם שוטר ושאל אותם, "אתם משפחת וינברגר, אולי?".
הם השיבו בחיוב, נחרדים.
"התלוו אלי בבקשה".
הם הלכו אחריו כאשר הם מבינים בבהלה ששוב משהו השתבש...

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מיהו פנחס'ל?
מדוע הוא נעלם?
מדוע בערל ופייגה כה נחרדים?
מה שוב השתבש?

אתה הקורא, כן כן, אתה! אתה שכרגע הרמת את הספר וברגע שהבחנת בכריכתו הקדמית הבוהקת ועליה תצלום נער עם תיק נסיעות בלה על כתפיו. אתה! ששמטת את הספר ופלטת בגניחה "נו, עוד סיפור שואה?! עוד מעשה על נער שניצל ופילס בכוחות לא לו את הדרך לחוף מבטחים? לא קראנו כבר מאות ספרים כאלו?! לא עדיף לכתוב על משהו עם ניחוח רענן יותר? אולי על הקורונה?
אז דע לך שחוויית הקריאה בספר זה, שבקמצוץ זעיר של רחמים הפכת אותו לקרוא מה הסופר מהלל ומשבח את פרי עטו, אינה דומה כלל ועיקר לספרות השואה אותה הכרת, יתרה מזאת, הספר כמעט ואינו נוגע בתחום השואה, הוא נוגע בבעיות של נערים מאותה התקופה והדברים נוגעים לעומק הלב.
אז קח את הספר וקנה אותו, לא תתחרט!
וגם אתה תרצה עד מאוד לדעת:
מיהו פנחס'ל?
מדוע הוא נעלם?
מדוע בערל ופייגה כה נחרדים?
מה שוב השתבש?

 

[עטרה ד]

בנק סינטומיצ'ין מחליט לפזר כספו ברבים.

ביום בהיר אחד הוא פותח את דלתות הכספומט. מזניק שלושה מטוסים לאוויר, ומפזר כסף חינם לתושבי סינטומיצ'ין.

באותו היום נושבת רוח מזרחית מערבית שמעיפה את כל שטרות הכסף היישר לתוך חצרו של עשיר המחוז. מה שמביא את תושבי סינטומיצ'ין להעמיד אותו לדין על ניווט העננים על פי רצונותיו.

זה כל הספר.

בטח אתה מרים גבות.

עלילה מוזרה. לא הגיונית. מפונטזת. למה שתקנה את הספר הזה?

יודע מה? אל תקנה.

אבל העלילה תמשיך ותתהווה, תשפיע על כל היקום. תסובב אותך מבלי שתדע, ותהפוך את חייך.

כי הספר רק מתחיל עכשיו, אבל מה קורה כשהגיבורים מחליטים לצאת ממנו ולהסתובב ביננו בחופשיות?

מה קורה כשעשיר מחוז סינטומיצ'ין וכנופייתו הופכים לשולטים על האנושות באופן טוטאלי, בימינו, כיום?

הבונים החופשיים היו תמיד, אבל כשהם כאן בשלטון, מנווטים את הרוח על פי רצונותיהם. משגרים לווייני ג'י 5. כופים על האנושות לחבוש מסיכות בפני נגיף פופוליסטי - אנחנו כאן כדי להילחם. כי החזק שורד.

וכשתסגור את הספר, ותהרהר בסיפור המוזר והסבוך הזה, לא תבין איך לא הקשת לבד את המסקנות אחת לאחת.

הבונים החופשיים 2020 בדרך לשליטה מלאה על העולם, ואנחנו, נעצור אותם.

כי זאת לא עוד קונספירציה, זה החיים שלנו. והספר הזה הוא הצעד הראשון כדי להילחם עליהם, כבני אנוש.

 

[ליאורהA]

ב"ה.

שוב כתבתי כל הלילה.

מה אני אעשה, הספר לא מתקדם. פשוט לא. עשרות טיוטות פוסלו, ניירות קומטו בידיי המיואשות, ועט הפיילוט השחור שבק חיים. וכלום.

הסיטואציה הזו מוכרת לכם מאיזשהו מקום?

הספר שאתם מחזיקים בידכם כעת נכתב גם הוא בלילות לבנים מהסוג המתואר לעיל. שורה נכתבת, שמונה שורות נמחקות. רעיון עולה, רעיון נפסל.

אך בשונה מהספרים האחרים על המדף, הפרקים שנפסלו מהספר הזה לא נמחקו.
כן, קראתם נכון! הכל פה, החל בסיעור המוחות הראשוני של הסופרת, ההתחבטויות, ההתיעצויות עם כל מה שזז לגבי פרק י"ג (תקראו, תדעו למה), דרך טיפים לשעת בצוֹרֶת השראתית וכלה באנקדוטות משעשעות מתהליך הכתיבה הארוך.

רוצים טעימה? בבקשה, גם את זה לא נמנע מכם!

מתוך ההקדמה לפרק י':
התיישבתי על יד המחשב, נכונה לכתוב את הקטע הבא שהובטח להיות החלק המרגש ביותר בספר כולו. אממה, לא היה לי רעיון. אפילו לא קצה של רעיון.
ולא כתבתי שום דבר כבר יממה וחצי. כל התשבחות, כל התקוות שתליתי בספר הזה, הכל ילך קאפוט.
אבל לא אישה כמוני תתייאש כל כך מהר. הרמתי את הטלפון וחייגתי לחברתי הסופרת המדופלמת.
"ידידתי היקרה, הציליני ממיצר זה. אין לי רעיון לסיפור, משפט, מהפך בעלילה. גארנישט. תני לי רעיון, אנא. אתן לך קרדיט אם רק תבקשי."
חברתי הנודעת צקצקה מעבר לקו, מעשה דודה ישישה. "מירי, מירי… את חסרת תקנה, את. כמה פעמים אמרתי לך שלא תהיי סופרת?" התחילה הפסימיסטית חסרת התקנה בעצמה להטיף. "לעולם לא תצליחי להיות סופרת, ואם כן תכתבי, יהיה זה ספר משעמם-להירדם, וכשתכתבי אותו, תיכשלי בהדסטארט שאת מתכננת בנאיביות. תזכרי מי הזהירה אותך."
"תודה על הדאגה הכנה לשלומי. באמת, מקרב לב. ועוד נראה מי תוציא ספר קודם," אמרתי, וסיימתי את השיחה.

"טיוטה" - ספרה הראשון של מירי קראוס; סופרת, קומיקאית בפוטנציה, ובעלת טור שבועי בעיתון "צען-זורה - עשר כתבות מ**נזרות של מיטב הסופרים".

מוזמנים לקרוא ולהנות!

​

 

[קונקורד]

זהו מסע חייה המטלטל של רחל הוקר ע"ה.
מסע מרתק בין שבילי חייה.
ואמונה איתנה שאחזה בה, למרות הקושי והכאב, אזרה אומץ והתגברה על כל המכשולים.

* * *

יושבת על הכיסא וממתינה.
הפציינטים נכנסים אחד אחד והתור אינו מתקדם, ארוך מהרגיל.
בוהה בדלת של ד"ר בלומנטל.
מחכה להיכנס אליו ולקחת את תוצאות הבדיקה.
היא הניחה את הכרטיס הבוהק על השולחן.
מחכה שהד"ר יגיד משהו, אך הלה הסתפק במבט שהסביר את הכול.
חוזרת לביתה, בית ריק ואפל, ללא זאטוטים שיצהלו בחדווה על בוא האם.

מהו מסע חייה של רחל?
מי הוא ד"ר בלומנטל?
היכן בעלה של רחל בסיפור?

* * *

תפסתי אותך, נגעתי בליבך?
עכשיו זו את!
תעלעלי בין דפי הספר...
את עומדת לצלול לתוך סיפור חיים מאתגר, מלא רגש ועוצמה.
סיפור שיסחף אותך למקומות שלא חשבת עליהם...
וישאיר אותך עם מסר לחיים!
​

 

[יוצרת כתיבה]

הרוב מספר מציאותי, אבל קחו בערבון מוגבל...

מי שהבין את עומקו של האקדח הוורוד, אשריך שכיוונת...

 

[אפרת תהל]

אצבעותיו לא משו מפרק ידו של חברו, הדופק הלך ונחלש ומד הדלק שבג'יפ דווח על הטיפות האחרונות שנותרו במיכל.

דויד לא ויתר, הוא לחץ בחוזקה על דוושת הגז, מתפלל חרישית לקפיצת הדרך, הוא הביט לעבר מיכאל השרוע לידו, ורגעי חייו אוזלים.

"אל תלך לי", הקול צרוד מבכי וייאוש נתערבל בו, "אני יעשה הכל בכדי שתחיה, רק תחזיק מעמד", ההצהרה הייתה חגיגית למדי בהתחשב בנסיבות הבלתי הגיוניות שסבבו אותם.

הג'יפ נדם. הג'ונגל הוונצואלי סגר עליהם. נשימותיו האחרונות של מיכאל נשמעו ברקע.

דויד ידע שאין להם סיכוי, מיכאל ימות בשעות הקרובות והוא יהיה הבא בתור. אלא אם כן...

אלא אם כן...



פעמים בודדות ניתנת לאדם אפשרות לבחור בין חיים למוות באופן מוחשי כל כך, ודויד בוחר, לוקח על עצמו לשאת את תוצאותיה של בחירתו שהופכת את חייו לבלתי הגיוניים.

#######

"לילות אופל", עלילה מרתקת, חובקת ימים וארצות שנכתבה בארץ ובחו"ל.

בעיקר בחו"ל. ונצואלה.

שם בלילות המפחידים של קראקס ישב הסופר ש. חיים וכתב, מעביר בתיאורים מדויקים את התחושה.

באחד מהג'ונגלים הפראיים הוא חרט את קורותם של גיבורי העלילה, ובינות למרעי הצאן הרבים הם קמו והיו לספר.

והרי הוא לפניכם, ברמה ובאיכות הגבוהים ביותר, כי מגיע לכם.



"לילות אופל", ספרו השלישי של אומן המילים ש. חיים בעלילה אותנטית, מרגשת ומותחת כאחת.

ספר שלא מניחים מהידיים.

 

[הפצחן]

השראה... השראה. עזבו את זה.
סוכן המוסד הבכיר אמיר שאולי, חושף פרשיה מסתורית החבויה בתחנת דלק ערבית נטושה בגליל העליון.
אבו ריג'אד, המהפכן האירני, זומם להטמין פצצה בהפגנה נגד השלטון, כדי לחזק את מעמדו בחבורת יושבי הקרנות.
רק איש אחד יוכל לעצור את המרגל הסעודי המסתורי שמחזיק בידיו את הסוד של מפעל ריאו, היכולת העל טבעית לחבר שני קרשים קפואים בטעם משמש לארטיק אחד דוחה.
***
יעקב בן תורה, אברך כולל שבזמנו החופשי עוזר לראש המוסד במשימות חשאיות שהשתיקה יפה להן.
אורן קרטופל, חוזר בתשובה מהישוב 'שער מעלה נביות', שעוסק במכירת סמים מסוכנים לכלכלת ביתו.
ורכב מרצדס משוכלל אחד, שמרחף באוויר, קשור למצנח ענקי.
***
זהו ספרו התשעה עשר של הסופר ברוך הכשרונות שליו עמוני, קדמו לו 'חצוצרות של אש' 'גשם של אתרוגים יבשים' 'מכת המתכת' 'סיפורו המרטיט של סמי סבבה' ועוד ועוד.
שליו עמוני הוא סופר גאון, שמשלב בספריו טמטום אווילי ורצף ארוך של קלישאות חלומיות.
גם בספרו הזה - 'חציר הנשמה' הוא פורט על מיתרי הגשר ברגש אימתני, ומנענע את מוחנו כלולב בהושענא רבה.
שוב הוא מוכיח לנו כי הוא סופר נורא וקדוש, העומד בשורה הראשונה של סופרי המתח בעולם, ואולי אפילו הטוב מביניהם.
ט.ל.ח