אתגר דו שבועי - הרוב קובע

אפילו

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
כבר המון זמן לא נפלתי פה.

איזה אתגר??

הגאווה שלי
לא נותנת לי
לפשוט יד
לבקש
כפשוטו
לייק ??
לא נאה
לא יאה
רוצה תן
רוצה קח

אני כותבת לכם
רק בשליחות עמוקה
לזַכות בהגיגים נעלים
ולפעמים הרהורי תשובה
לשמח אנשים
להעיר בהם מחשבה

בשביל כבוד?
מממהההההה??? :oops::sleep:o_Oo_Oo_O
לא כזאת
ארצית
גשמית,
נמוכה

אני שואפת
ליותר
באמת...
גבוה
מקוה יום אחד
שם להגיע.
 

עדר רחלים

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
משרד חסר חינוך

הרחק הרחק אי שם, מעבר להרים ולגבעות בארץ רחוקה, שכן כפר קטן, ושמו - כפר נמלד. שם חיו להם בשלווה אנשים, נשים, ילדות, ילדים, תרנגולות ותרנגולים...

חייהם היו מאושרים, הגברים עבדו בשווקים, בשדות, במפעלים או בחנויות, הנשים עסקו בתפירה, אריגה ובשאר מלאכות הבית, ואילו הילדים הסתובבו בחוץ, שיחקו במקלות, באבנים ובמשחקים שונים ומרתקים שהמציאו בעצמם. דבר לא הטריד את מנוחתם.

מלבד בעיה אחת שהעיבה על אשרם של אנשי הכפר, בעיה ושמה -

חינוך.

אנשי הכפר לא ידעו כיצד לחנך את ילדיהם. הרי בלתי אפשרי שימשיכו סתם כך להסתובב בחוצות, לשחק ולכלות את זמנם להבל ולריק. אך מה הילדים הרכים צריכים לעשות בכל הזמן שניתן להם?, זאת לא ידעו.


אנשי הכפר התאספו בשדה הגדול שבמרכז הכפר ודנו ביניהם בעוד ילדיהם צופים עליהם בחשש מבעד לשיחים, אילו היו יודעים את אשר עומד לקרות, וודאי היו בוכים מרה ומנסים בכל כוחם הדל לבטל את רוע הגזירה, אך אף אחד לא שאל אותם לדעתם...

''לא ניתן לילדים להסתובב, לשחק, לפטפט ולכלות את זמנם לריק!!'', צעק מיכאל העגלון, ''הם משתעממים ומסתובבים בשדות. והגרוע ביותר, הם נהנים!!. הם עוד עלולים להפריע לנו לעבוד!!".

"שומו שמיים!!", הזדעזעו כולם מהתיאור הנורא.

''אולי שיעזרו בעבודה בשדות ובמפעלים?'', הציע אבריימל בהיסוס.

"חשבת על הנזקים שישאירו אחריהם שיגרמו הידיים הקטנות והבלתי מיומנות?'' התעצבן עליו ראובן, ''הם הרי יהרסו את כל השדות, ישביתו את המפעלים. יש כל כך הרבה ילדים בכפר, יהיה קשה מאוד ללמד את כולם יחד איך לעבו..."

"ללמד!!!!'' קפץ דויד האופה ממקומו בהתלהבות ''זהו זה!, נלמד אותם דברים שונים שיועילו להם בהמשך חייהם וכך הם לא ישתעממו ויחדלו מלהסתובב חסרי מעש!".

''רעיון מצוין!'' תמכו כולם ברעיון החדש, ''אפשר גם לאסוף את הילדים בקבוצות לפי הגילאים!!, כך ניתן יהיה להתאים את רמת הקושי'', שכלל את הרעיון מיכאל. ''אבל מה נלמד אותם?'' שאל אבריימל במעשיות.

''אני אלמד אותם היסטוריה, חשוב מאוד לדעת את המאורעות והסיפורים שקרו כאן לפני אלפי שנים'', התנדב זעליג הקשיש. ''אני אלמד אותם כיצד לדבר נכון ולדקדק במילים'' הציע ישראל.

''ואני אלמד אותם חשבון דיפרנציאלי ואינטגרליים'', אמר יוסי וסידר את משקפיו על אפו.

כולם בהו בו בעיני עגל, ''הבנו רק את שלושת המילים הראשונות שאמרת, אפשר תרגום?'' ביקש ראובן בשם כולם. "האמת היא שגם אני לא הבנתי'', צחקק יוסי בקונדסיות, ''אבל אז מה?".


לאחר שעוד אנשים התנדבו ללמד ונקבעו חומרי הלימוד, נערכה הצבעה לראשות וועד החינוך.

וועלוולה שאירגן את ההצבעה פתח את הקלפי ובדק את הפתקים, כשסיים הוא נעמד וקרא ''אני מכריז בזאת על ראש וועד החינוך - אבריימל, בבקשה''. אבריימל הנרגש נעמד על גזע העץ הכרות שעמד במרכז השדה והכריז בדרמטיות, ''אני מכריז בזאת על הקמת וועד החינוך הראשון בכפרינו ובעולם כולו!!, עוד יחקו את הרעיון הזה במקומות רבים. וכולם יזכרו, שהכל התחיל מכאן, מכפר נימלד!".

כל האנשים מחאו לו כפיים בשמחה, ואילו הילדים והילדות שהקשיבו מאחוריי השיחים מחו דמעות שליש ורבע מעיניהם, אך לאף אחד מהם לא היה אומץ להתייצב מול של אנשי הכפר ולהביע התנגדות לרעיון האכזרי שעתיד לשנות את חייהם.

מעתה, במקום לשחק, לרוץ וליהנות - יאלצו לשבת ולהקשיב לסיפוריו המשעממים של זעליג הקשיש כתרח, ללמוד ולשנן שעות רבות בשיעור הדקדוק של ישראל, והגרוע ביותר - לפתור את השאלות הקשות בחשבון דיפרנציאלי פרי מוחו הקודח של יוסי הקונדס.

כאות אבל וצער, החליטו הילדים והילדות לשנות את שם הכפר, מ'נמלד' הוא הפך ל'נלמד".


בעיה אחת הייתה ברעיון הקמת 'וועד החינוך', שאנשי הכפר לא היו מחונכים בעצמם, מכיוון שבזמן שהם היו ילדים לא היה וועד שכזה. וכך הם לא ידעו לחנך את ילדיהם כפי הראוי.

אך סיפורינו לא תם בזאת.

מעשיהם הלא מחונכים של 'וועד החינוך' (הלוא הוא 'משרד החינוך') מתהלכים בעמנו עד עצם היום הזה ואין אחד שיכול לחנכם. והתלמידים האומללים סובלי ממנו עד ימינו אנו, מכיוון שהם נאלצים להתחנך על ידי משרד החינוך הלא מחונך.

והדמעות ממשיכות לזלוג, דמעות הילדים הרכים אשר לא חטאו לאיש. והדמעות של אנשי וועד החינוך המצטערים בצערינו, דמעות בצל סגול עם נקודות זורחות של זהב וכסף.
 

מירער

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
אין מה לומר, הוא צודק. הרוב קובע. במדינת ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, רק הרוב קובע. במקרה של טעות והרוב לא נתן את קולו. פשוט לוקחים אותו. בערמה, בשקר, בעבודה בעיניים ובהבטחות שווא.
גם האתגר שלי, הוא פשוט לקחת מכם את הלייקים. בערמה, בשקר, בעבודה בעיניים ובהבטחות שווא.

ובכן, אתחיל.

האם חשבתם מה הגורם לנפילתה של הסוקרת מינה צמח? לא זוכרים? אני אספר.
מינה צמח הייתה הסוקרת הבכירה בישראל, עד לא מזמן. עד לפני ארבע מערכות, שווה ערך לשנתיים. צמח הייתה היחידה שחזתה את עלייתו של מנחם בגין ב77, המהפך שהפתע את כולם. מאז, היא נחשבה ה"סוקרת" בהא הידיעה, וכולם היו מצפים לשמוע את התחזיות ממוצא פיה.
עד לבחירות 2019 מועד א', בה חזתה יתרון משמעותי לבני גנץ ומפלגתו על פני הליכוד. מה שהתברר כטעות, והוביל לפרישתה מעריכת המדגמים.
היכן טעתה? איך יתכן שדווקא היא כשלה?
לאחר חקירות אינסופיות, הגעתי למסקנה. היא טעתה בשפה. מינה צמח היתה סוקרת מעולה לשנות השמונים. לא לדורנו. מאז התפתחות האינטרנט והרשתות החברתיות, החלה נסיגה בהשתמשות במילים, ועלייה הדרגתית בשפת הסימנים. הסמלים קיבלו את השם אימוג'י, ואט אט החלו להיכנס לשפה יותר ויותר סמלילים.
לאור זאת, החלטתי להמשיך את הרעיון, ולבצע כאן, לראשונה, מדגם בחירות בשפה עדכנית. מבוצע ע"פ אסוציאציה אישית ורמזים שגיליתי באותם הסימנים.

קבלו את סקר האימוג'ים הגדול.

cover-image
שכוייח.
העיגול הירוק, כעצי היער. אם אתם שייכים ל'עץ' ולא תטלו חלק עם אחיכם במערכה, שיערב לכם. יישר כח, ששיברתם.
1655851643חי323.png
תודה.
אגודל. אם רק תשלשלו את האות ג' למקום הנכון... תקבלו 'אֲגוּדֶּגֶל'. הלחמה של שני הצדדים הנלחמים זה בזה.
בוחרי יהדות התורה, הביעו תודה.
:mad: כועס.
עם אסוציאציות א"א להתווכח. ק"ו שלא עם סטיגמות. כועס זה מרוקאי. מרוקאי זה דרעי.
מצביעי ש"ס, סמנו באדום.
:ROFLMAO: חחח.
אין צחוק כצחוקו של בן גביר. אין שמחה כשמחה רוטמן. מתחת לאף (מקום שאמור להיות אף...) יש זליגה של קולות מאנ"ש. שלשת החי"תים כשלשת השלימויות של חסידות חבד. או של שלשת הסיעות המרכיבות אותה.
התומכים בציונות הדתית, בעוצמה ובנועם. תענו לי בצחוק.
1655851643323י.png
וואו.
הפה הפעור. אם אתם רוצים להצביע לאותו רשע, הפוער את פיו, השטן ממולדובה. תלחצו וואו.
:( עצוב.
זו איילת שקד, השרה הבכירה. מצבה בכי רע. אם תממשו עבורה את זכות הבחירה. עבורכם יש אימוג'י של בכייה.

אם ברצונכם לבחור במפלגה שונה, פנו בבקשה אל המנהל המסור, ידידינו החשוב הר"ר @הכלבויניק שליט"א, יאריך ימים על ממלכתו, בבקשה שיעשיר את מגוון הסימנים המוצעים באתרינו.

אנא השתתפו. הצביעו והשפיעו.

הערות חשובות ב'נספח'.
 
נערך לאחרונה ב:

lab

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים
ילדון חביב שזה עתה נגמל, וכיסא ברים גדול ממדים שנשלף בחשאיות מקצועית מחדר הזנת האורחים, התגבשו לכדי צוות פעולה קטן ויעיל.
הצוות החל מתדרדר בקצב איטי בדרכו לחדר הספרייה. ברע הקטן החנה בזהירות את הכסא העצום בסמוך לעמודה מס' 9, קיפץ עליו בעליזות ושלף בעדינות את הספר הכי עתיק והכי מסתורי אבר שקיים בספרייה.
'מארת ילידי ציוויליזית Earth והשלכותיה מרחיקות הלכת על עידן הניתוק' הכריזה כריכת הספר המאובק והאכול מרוב ימים.
'נלך לסבא?' נועץ בחפץ הדומם שעל ידו.
- ^%$#*))
- טוב, אם אתה אומר...

----​

'אוהו, זה סיפור ארוך...' המהם סבא רפאו לתוך זקנו הירקרק.
סבא עצם את עינו הקדמית, קיפל את אנטנת ראשו, וזרק את ראשו לאחור, היה זה כמין אות מוסכם המאשר לזכרונות העבר לפרוץ אל מוחו בשצף קצף, ולהעלות לתודעתו את קורות עידן טרום המארה.
היה זה בתקופה בה ניהלנו קשרים מסועפים וברית בין קוסמית עם תושבי ה'ארץ' כשבין השאר ניהלנו את חברת האחזקות 'קישון' הקשורה באופן ישיר למפלגתו של 'סיסרא' ממעצבי דעת הקהל בכוכב הלכת Earth.
אותו בוקר היה אפלולי במיוחד, תושבי הכוכב התעוררו וגילו לחרדתם שהם נשארו בודדים בסביבה, רוב כוכבי הגלקסיה נעלמו מהאופק ללא סיבה הנראית לעין.
ראש הממשלה מר פחאו היטיב את האנטנה על ראשו והאזין בקשב רב לעדכון היומי מפי המזכיר המדיני הטראנס-קוסמי שלו.
'ברק בן אבינועם נלחם עם סיסרא, הכוכבים בסביבתנו עקרו ממסילותם והתגייסו לטובת המערכה.'
'זהו תחילתו של מדרון חלקלק!' – קטע אותו ראש הממשלה בחדות, 'זוהי התערבות במהלכים פוליטיים טראנס קוסמיים. מעבר לכך, בסופו של יום אנחנו צריכים לדאוג לשמר על יחסים אסטרטגיים עם אנשי סיסרא, היחסים הם מצוינים וצריך לשמר אותם. אני מבקש מכל שרי הממשלה ללא יוצא מן הכלל לצאת בסבב ראיונות לתקשורת ולהסביר בכפוף לדף המסרים כי עמדתנו הפוליטית לא התשנתה ולא תשתנה.'
'שלא לדבר על כך שחכמי התלמוד של כוכב הארץ טוענים כי אנחנו כלל לא קיימים!' הפריח חונאו לחלל. 'אז שיסתדרו'.
'אתה לא מדייק!' גומאו בניסון שכנוע אחרון, אם זה לא יעבוד הוא פורש, גם ככה חלק מחבריו חושדים בו שהוא חפרפרת.
'הפרשן רבי שלמה יצחקי המכונה ראדז'י מציג פרשנות נוספת האומרת כי מרוז התנכ"י הוא הכוכב שלנו ו'יושביה' הם אנחנו.'
'שקט בעזרת החפרפרות!!!' היסה אותו קוארו לקול גיחוכם של חברי הממשלה האחרים.


---​

אי שם בציוויליזציה מרוחקת התאספו מספר לוחמים לסיכום מערכה עקובה מדם.
הם סיימו לקרוא ביחד מספר מזמורי תפילה, חלצו את הטלית והתפילין, ופנו לאוהל המנוחה על מנת לצבור כוחות.
על גבעה סמוכה עמד מפקדם ברק בן אבינועם, פניו בערו כלפידים, דמעות זלגו מעיניו ומראהו פלאי.
--- 'אורו מרוז אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה'. נשמעה הקריאה יוצאת מפיו.
באותם רגעים, במרחק שנות אור, שרשרת התרחשויות דרמטית התכנסה לכדי קטסטרופה כוכבית טראנס אוור-קוסמית.

'התוצאה היתה כואבת.' סיים סבא רפאו.
'שינויים בילוגיים וגנטיים, אסונות טבע, ומוטציות מן החי הצומח ואפילו הדומם, כל זה החל אז, מקללתו של ברק בן אבינועם מכוכב הארץ.
אז אם שאלת את עצמך אי פעם, מדוע יש לנו עין אחת מלפנים ועין אחת מאחור, ראש הסב על צירו ב180 מעלות, צבע עור ירקרק-צפרדעי, וקול שרקני עם צליל הלקוח ממחזות רפאים, זו התשובה.'

סבא רפאו אחז בידו של ברע הקטן ויצא עמו אל הרחוב הקר.
ראש של סבתא השתרבב מחלון.
'רפל'ה! תראה את השעון, מסוכן להסתובב בחוץ, תקפיץ אותו הביתה עם הצלחת המעופפת'.
 
נערך לאחרונה ב:

מסוגל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הקריטריון שהוחלט מראש התייחס בשוויונות לכלל סוגי התודות.

אתם בחרתם, ולכן, בלי יותר מדי דיבורים, הנה הסיכום הסופי:

במקום השלישי @אתיס.

אל המקום השני הגיע @רודיום.

ובמקום הראשון נמצא שירו של @הנף מקלדת.

תודה רבה, ובהצלחה באתגר הבא.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קו

א הַלְלוּיָהּ הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ:ג אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת:ד זָכְרֵנִי יי בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ:ה לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ:ו חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ:ז אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף:ח וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ:ט וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר:י וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב:יא וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר:יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ:יג מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ:יד וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן:טו וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם:טז וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יי:יז תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם:יח וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים:יט יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה:כ וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב:כא שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם:כב נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף:כג וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית:כד וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ:כה וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יי:כו וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר:כז וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת:כח וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים:כט וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה:ל וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:לא וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם:לב וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם:לג כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו:לד לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יי לָהֶם:לה וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם:לו וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ:לז וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים:לח וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים:לט וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם:מ וַיִּחַר אַף יי בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ:מא וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם:מב וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם:מג פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם:מד וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם:מה וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב (חסדו) חֲסָדָיו:מו וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם:מז הוֹשִׁיעֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:מח בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ:
נקרא  2  פעמים

אתגר AI

חשבון הנפש • אתגר 17

לוח מודעות

למעלה