ילדון חביב שזה עתה נגמל, וכיסא ברים גדול ממדים שנשלף בחשאיות מקצועית מחדר הזנת האורחים, התגבשו לכדי צוות פעולה קטן ויעיל.
הצוות החל מתדרדר בקצב איטי בדרכו לחדר הספרייה. ברע הקטן החנה בזהירות את הכסא העצום בסמוך לעמודה מס' 9, קיפץ עליו בעליזות ושלף בעדינות את הספר הכי עתיק והכי מסתורי אבר שקיים בספרייה.
'מארת ילידי ציוויליזית Earth והשלכותיה מרחיקות הלכת על עידן הניתוק' הכריזה כריכת הספר המאובק והאכול מרוב ימים.
'נלך לסבא?' נועץ בחפץ הדומם שעל ידו.
- ^%$#*))
- טוב, אם אתה אומר...
----
'אוהו, זה סיפור ארוך...' המהם סבא רפאו לתוך זקנו הירקרק.
סבא עצם את עינו הקדמית, קיפל את אנטנת ראשו, וזרק את ראשו לאחור, היה זה כמין אות מוסכם המאשר לזכרונות העבר לפרוץ אל מוחו בשצף קצף, ולהעלות לתודעתו את קורות עידן טרום המארה.
היה זה בתקופה בה ניהלנו קשרים מסועפים וברית בין קוסמית עם תושבי ה'ארץ' כשבין השאר ניהלנו את חברת האחזקות 'קישון' הקשורה באופן ישיר למפלגתו של 'סיסרא' ממעצבי דעת הקהל בכוכב הלכת Earth.
אותו בוקר היה אפלולי במיוחד, תושבי הכוכב התעוררו וגילו לחרדתם שהם נשארו בודדים בסביבה, רוב כוכבי הגלקסיה נעלמו מהאופק ללא סיבה הנראית לעין.
ראש הממשלה מר פחאו היטיב את האנטנה על ראשו והאזין בקשב רב לעדכון היומי מפי המזכיר המדיני הטראנס-קוסמי שלו.
'ברק בן אבינועם נלחם עם סיסרא, הכוכבים בסביבתנו עקרו ממסילותם והתגייסו לטובת המערכה.'
'זהו תחילתו של מדרון חלקלק!' – קטע אותו ראש הממשלה בחדות, 'זוהי התערבות במהלכים פוליטיים טראנס קוסמיים. מעבר לכך, בסופו של יום אנחנו צריכים לדאוג לשמר על יחסים אסטרטגיים עם אנשי סיסרא, היחסים הם מצוינים וצריך לשמר אותם. אני מבקש מכל שרי הממשלה ללא יוצא מן הכלל לצאת בסבב ראיונות לתקשורת ולהסביר בכפוף לדף המסרים כי עמדתנו הפוליטית לא התשנתה ולא תשתנה.'
'שלא לדבר על כך שחכמי התלמוד של כוכב הארץ טוענים כי אנחנו כלל לא קיימים!' הפריח חונאו לחלל. 'אז שיסתדרו'.
'אתה לא מדייק!' גומאו בניסון שכנוע אחרון, אם זה לא יעבוד הוא פורש, גם ככה חלק מחבריו חושדים בו שהוא חפרפרת.
'הפרשן רבי שלמה יצחקי המכונה ראדז'י מציג פרשנות נוספת האומרת כי מרוז התנכ"י הוא הכוכב שלנו ו'יושביה' הם אנחנו.'
'שקט בעזרת החפרפרות!!!' היסה אותו קוארו לקול גיחוכם של חברי הממשלה האחרים.
---
אי שם בציוויליזציה מרוחקת התאספו מספר לוחמים לסיכום מערכה עקובה מדם.
הם סיימו לקרוא ביחד מספר מזמורי תפילה, חלצו את הטלית והתפילין, ופנו לאוהל המנוחה על מנת לצבור כוחות.
על גבעה סמוכה עמד מפקדם ברק בן אבינועם, פניו בערו כלפידים, דמעות זלגו מעיניו ומראהו פלאי.
--- 'אורו מרוז אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה'. נשמעה הקריאה יוצאת מפיו.
באותם רגעים, במרחק שנות אור, שרשרת התרחשויות דרמטית התכנסה לכדי קטסטרופה כוכבית טראנס אוור-קוסמית.
'התוצאה היתה כואבת.' סיים סבא רפאו.
'שינויים בילוגיים וגנטיים, אסונות טבע, ומוטציות מן החי הצומח ואפילו הדומם, כל זה החל אז, מקללתו של ברק בן אבינועם מכוכב הארץ.
אז אם שאלת את עצמך אי פעם, מדוע יש לנו עין אחת מלפנים ועין אחת מאחור, ראש הסב על צירו ב180 מעלות, צבע עור ירקרק-צפרדעי, וקול שרקני עם צליל הלקוח ממחזות רפאים, זו התשובה.'
סבא רפאו אחז בידו של ברע הקטן ויצא עמו אל הרחוב הקר.
ראש של סבתא השתרבב מחלון.
'רפל'ה! תראה את השעון, מסוכן להסתובב בחוץ, תקפיץ אותו הביתה עם הצלחת המעופפת'.