הנושאים החמים
הנושאים החמים
בעבר, עמוק בתוך כפר, הרחק הרחק מכל הידוע והמוכר.
הלכה לה תרצה בין הערים והגבעות. ליקטה שושנים ופרחים. אספה כמה אוכמניות. הכניסה הכל אל תוך סל אחד גדול, וחזרה הבייתה. מאחוריה זר ענק. מפלצתי בגודלו.
גופה הקטן, הזעיר והשברירי, לא הצליח להסתיר את השובל שהסתירה מאחוריה, מתנה לבני הבית, ועל כן, נאלצה היא לעמוד אל מול הפתח, זרועותיה מונפות כדחליל לצדדים, ורגליה כמעט ולא נוגעות באדמה.
וכל זאת, על מנת לנסות, ולו במעט, להסתיר את הזר היקר לליבה, שהכינה שעות רבות.
כל צבעי הפרחים ניבחרו בקפידה מרובה, כל עלה ניקטף ונישטף ביסודיות רבה.
המון הערכה הייתה שם, שזורה בין גבעולי העלים, טמונה בין הפרחים הרבים.
וזה היה סודה של תרצה. ילדה שרוצה לתת. אוהבת להכיר תודה.
ואנשים הכירו לה תודה חזרה. לא היה אחד בכפר שלה, שלא ידע על תרצה.
בהתחלה היא הייתה ילדה קטנה, רכה ועדינה. היה לה חיוך כובש, מרוח קבע על הפנים.
ולאחר מכן הפכה, כמו שציפו ממנה כל רואיה, אנשי הכפר, לנערה אצילית, שלאמא הפכה במשך השנים.
שישה ילדים היא גידלה במסירות אימהית מעוררת השתאות וקנאה.
ולא רק. כל ילדי הכפר היו יודעים כי אצל תרצה יש שפע ממתיקים. מילים טובות ונעימות ועוד עזר מרגיעים.
כל נערות הכפר היו מגיעות אליה, לומדות מן הליכותיה ושלל סדותיה במגוון רחב של תחומים.
בין נשות הכפר הקטן והמשפחתי, שלא ידע על קיום שאר עולם מהו, הסתובבה שמועה, כי תרצה, היא הכתובת והפניה, לכל שאלה או סוג תלונה.
בחיוך, בחום והמון שמחה פתרה תרצה את מריבותיהם של האנשים, הגשימה חלומות, לכל המבקשים.
בכפר שלהם, בכל סיפור, שיר או הימנון, היה שמה של תרצה מעורב. היא הייתה חלק בלתי ניפרד. המקום לא היה קיים בלעדיה, וגם היא, לא הייתה יכולה להתקיים בלעדיו.
וכך קרה, שאם אין (את) תרצה, זו אגדה. סיפור שבוודאי הומצא. ואם תנסו לחבר את המספרים, כבר תגלו בעצמכם שהנוסחא אינה מסתדרת.
ואם עדיין לא הבנתם, לכו לתרצה... היא כבר תסדר את הבעיה או כל משוואה בלתי פתורה.
אבל אל תשכחו! אם תרצו, אין זו אגדה
.
הלכה לה תרצה בין הערים והגבעות. ליקטה שושנים ופרחים. אספה כמה אוכמניות. הכניסה הכל אל תוך סל אחד גדול, וחזרה הבייתה. מאחוריה זר ענק. מפלצתי בגודלו.
גופה הקטן, הזעיר והשברירי, לא הצליח להסתיר את השובל שהסתירה מאחוריה, מתנה לבני הבית, ועל כן, נאלצה היא לעמוד אל מול הפתח, זרועותיה מונפות כדחליל לצדדים, ורגליה כמעט ולא נוגעות באדמה.
וכל זאת, על מנת לנסות, ולו במעט, להסתיר את הזר היקר לליבה, שהכינה שעות רבות.
כל צבעי הפרחים ניבחרו בקפידה מרובה, כל עלה ניקטף ונישטף ביסודיות רבה.
המון הערכה הייתה שם, שזורה בין גבעולי העלים, טמונה בין הפרחים הרבים.
וזה היה סודה של תרצה. ילדה שרוצה לתת. אוהבת להכיר תודה.
ואנשים הכירו לה תודה חזרה. לא היה אחד בכפר שלה, שלא ידע על תרצה.
בהתחלה היא הייתה ילדה קטנה, רכה ועדינה. היה לה חיוך כובש, מרוח קבע על הפנים.
ולאחר מכן הפכה, כמו שציפו ממנה כל רואיה, אנשי הכפר, לנערה אצילית, שלאמא הפכה במשך השנים.
שישה ילדים היא גידלה במסירות אימהית מעוררת השתאות וקנאה.
ולא רק. כל ילדי הכפר היו יודעים כי אצל תרצה יש שפע ממתיקים. מילים טובות ונעימות ועוד עזר מרגיעים.
כל נערות הכפר היו מגיעות אליה, לומדות מן הליכותיה ושלל סדותיה במגוון רחב של תחומים.
בין נשות הכפר הקטן והמשפחתי, שלא ידע על קיום שאר עולם מהו, הסתובבה שמועה, כי תרצה, היא הכתובת והפניה, לכל שאלה או סוג תלונה.
בחיוך, בחום והמון שמחה פתרה תרצה את מריבותיהם של האנשים, הגשימה חלומות, לכל המבקשים.
בכפר שלהם, בכל סיפור, שיר או הימנון, היה שמה של תרצה מעורב. היא הייתה חלק בלתי ניפרד. המקום לא היה קיים בלעדיה, וגם היא, לא הייתה יכולה להתקיים בלעדיו.
וכך קרה, שאם אין (את) תרצה, זו אגדה. סיפור שבוודאי הומצא. ואם תנסו לחבר את המספרים, כבר תגלו בעצמכם שהנוסחא אינה מסתדרת.
ואם עדיין לא הבנתם, לכו לתרצה... היא כבר תסדר את הבעיה או כל משוואה בלתי פתורה.
אבל אל תשכחו! אם תרצו, אין זו אגדה
.
