דרוש מידע אשכול עדכוני הספרים החדשים

כחלית ההרים · 28/3/18

ורק אני נשארתי יבשה ב"אל תסתר"
ובכיתי מ"אדמה פראית"?
אני כנראה מוזרה לגמרי.

ואגב, מה עם איזה ספר חדש של יעל רועי?

יענקי R · 28/3/18

"אנשים כן משתנים" (ייצוב פנים) של מוישה גוטמן;
מי קרא ויכול להמליץ?

אנונימית בפרוג · 28/3/18

נכתב ע"י כחלית ההרים:
ורק אני נשארתי יבשה ב"אל תסתר"

אני לא הורדתי אפילו דמעה אחת
וזה לא סותר את העובדה שהספר היה מדכא

את אדמה פראית עדיין לא קראתי

חשבתי שכולן שומרות את הספרים החדשים לפסח..................

מילקשייקית · 28/3/18

נכתב ע"י כחלית ההרים:
ורק אני נשארתי יבשה ב"אל תסתר"

קראתי את הספרים הנ"ל. ובלי לפגום בכתיבה המיוחדת - היה קשה לי להתחבר.
יותר קל לי להזדהות עם גיבור - שמתמודד עם קשיים יומיומיים כמוני וכמוך, ולמרות שוודאי לכל אחד יש גם חורבן פרטי משלו - בעיות היומיום הן אלו שנפגשות בנו הרבה.
אני אוהבת ספר שהדקות שלו היא מנפילה פשוטה, והבכי שלו הוא מדבר של מה בכך, שהכעס - הוא לא מטלטל ובצדק - אלא חם ורותח על זוטות, והעצב שלו עמוק - ממילה של חברה. כי בספרים - הבעיות הגדולות הירואיות, הכול בא על פתרון ומתברר לטובה. במציאות - לא כל כך, אבל בכביכול 'זוטות' של היומיום - שם יש התמודדות - פשוטה - אבל מחייבת. שם שדה הקרב המרכזי שלנו, ולפעמים מרוב שאנחנו מבטלים אותו - אנחנו לא מתמודדות.
אהבתי את ספרה העתיק של רות רפפורט "הילדים מקצה המחנה", התחברתי לסידרת ממלכה במבחן של מיה קינן - שלמרות ועל אף הדרמות, הצליחה להעביר את פירורי ההווה וברור האמת.

yudb · 28/3/18

נכתב ע"י אהוב:
"אנשים כן משתנים" (ייצוב פנים) של מוישה גוטמן;
מי קרא ויכול להמליץ?

העלו כאן קובץ של אחד הסיפורים מהספר.
מיוחד.

קווי מתאר · 28/3/18

נכתב ע"י yudb:
העלו כאן קובץ של אחד הסיפורים מהספר.
מיוחד.

https://www.prog.co.il/threads/אשכול-עדכוני-הספרים-החדשים.347518/page-3#post-5402487

שמנתובצל · 29/3/18

בס"ד
אנשים כן משתנים
ספר מדהים!
מומלץ בחום!!!
עידכון נאות: אני קשורה אל המחבר

כובע שמש · 29/3/18

נכתב ע"י רותי קפלר:
כדי שזה יהיה, חייבים לעבוד במקביל לכתיבת הפרקים האחרונים, על העריכה-הגהות-עימוד-הליכים מול הוצאה לאור.

לא. עדיין לא נגמר בעיתון.

מתי יצא לאור??

תאומים · 29/3/18

מקווה מאוד שהספר החדש הבא לא יצא רק לקראת חגי תשרי....

shosh 356 · 29/3/18

הבת שלי קנתה היום את אין מקום לשתים-רפפורט,
היא חוששת שזה קצת מידי עמוס ועצוב, היא אוהבת יותר סגנון קליל ועכשוי ולא מלא טרגדיות,
יש כאלה שכבר קראו ויודעים להמליץ לנו,
ברשימת הספרים החדשה לא כל כך מצאנו בסגנון הזה.

אוראור · 30/3/18

מוכרחה להגיב.
הביקורת של רותי קפלר מדוייקת וטובה, זה לא אומר דבר על איכות הספר, היא גם לא הזהירה ממנו, אין ספר שאין עליו ביקורת.
ליבי קליין הביאה לספריה החרדית ספרות משובחת, נוגעת ומחוברת מאד לשורשים האמיתיים שלנו. אני לא חושבת שהספרים שלה משתייכים לקטגוריית "טרגדיה", היא נוגעת בנקודות חשובות מאד ומדלגת באומנות בין קצוות פרומים מאד במגזר שלנו ובגבולותיו. לרוב היא דווקא מביאה אופטימיות ניסית לעלילה (כמו שהזכירה רותי), עם ידע נרחב, אמונה אמיתית ותפילה.
ממליצה לקוראות לקרוא אותה, ממליצה לסופרות לקבל ממנה השראה.
חג שמח!

אוראור · 30/3/18

נכתב ע"י מילקשייקית:
קראתי את הספרים הנ"ל. ובלי לפגום בכתיבה המיוחדת - היה קשה לי להתחבר.
יותר קל לי להזדהות עם גיבור - שמתמודד עם קשיים יומיומיים כמוני וכמוך, ולמרות שוודאי לכל אחד יש גם חורבן פרטי משלו - בעיות היומיום הן אלו שנפגשות בנו הרבה.
אני אוהבת ספר שהדקות שלו היא מנפילה פשוטה, והבכי שלו הוא מדבר של מה בכך, שהכעס - הוא לא מטלטל ובצדק - אלא חם ורותח על זוטות, והעצב שלו עמוק - ממילה של חברה. כי בספרים - הבעיות הגדולות הירואיות, הכול בא על פתרון ומתברר לטובה. במציאות - לא כל כך, אבל בכביכול 'זוטות' של היומיום - שם יש התמודדות - פשוטה - אבל מחייבת. שם שדה הקרב המרכזי שלנו, ולפעמים מרוב שאנחנו מבטלים אותו - אנחנו לא מתמודדות.
אהבתי את ספרה העתיק של רות רפפורט "הילדים מקצה המחנה", התחברתי לסידרת ממלכה במבחן של מיה קינן - שלמרות ועל אף הדרמות, הצליחה להעביר את פירורי ההווה וברור האמת.

דווקא בספרים של ליבי הדמעות לא הגיעו דווקא ברגעים הטראגיים, אלא בשיח עמוק על הדברים, ובתהליכים שהגיבורים עוברים.. כך אצלי היה לפחות..