אני עשיתי אצל ד"ר שמואל רוזנבאום
שמעתי עליו המלצות ממש טובות.
קיצער הניתוח עצמו היה ממש לא נעים. לא יודעת בפרוג היה נשמע שזה בערך בדיקת עיניים רגילה
בזמן הניתוח לא נשמתי. הוא כאילו מכוון את המסור הזה שהערבים חותכים איתו ברזלים. כזה שמוציא גיצים של אש.
חהה אז בערך משו כזה (בלי מסור. רק גיצים
) ויש ריח של כבד שרוף בחדר. וזה מפחיד ממש
אחרי הניתוח הייתי מטושטשת מאוד מאוד. בקושי זזתי הביתה וישר למיטה
יומיים לא הוצאתי את הראש מהשמיכה. אפילו לא כדי להכניס טיפות. כל שמץ אור כאב לי כמו אלפיים מחטים בעיניים. שמץ אור אני מתכוונת גם לנורה של המזגן...
קיצער אחרי שלושה ימים חזרתי לעבוד על המחשב. על תאורת לילה כמובן. ובהגדלה פי כמה (שניהם נשארו עד היום...)
(לעבוד על המחשב זה סיוט. כל חצי שעה לעצום את העיניים כי הם שורפותת. גם עכשיו)
שבוע אחרי הניתוח. כשהורידו לי את העדשה. נהיה קצת יותר נחמד. הייתי שבוע כל היום עם עיניים אדומות ודמעות
וזהו.
מאז כמובן זה משתפר מיום ליום
אבל לא רואה ברור. ממש לא
וקיצער כשזה כואב בעיניים זה כואב במוח. ואין מה לעשות לזה. זה משגע. באמת
לא מדברת על הטיפות. שזה סיוט. בשבילי בכלפן להסחב עם שלושה בקבוקונים לכל מקום...
חשבתי שאני מפונקת. אבל שורה תחתונה את כל התיאור הזה שמעתי מלפחות עשרה אנשים.
כולםםם התחרטו בחצי שנה הראשונה. בחצי שנה השניה הם סיפרו סיפורי זוועות. ושנה אחר כך הלכו לספר לכולם למה שווה לעשות את הניתוח
אבל זה שווה...
לקום בבוקר ולא לחפש ישר את המשקפיים. להיכנס לבריכה ולא להיחנק עם משקפי ים מטושטשים כי אחרת אני אטבע. ומי מדבר על היופי....