אשכול ארוך, טרחני ומייגע, בעניין.. ספר הביכורים שלי. אנא השמיעו את דעתכם, ידידיי!

[super tiger]

תודה על המילים, ראשית.
שנית, לגבי עטיפה, אני מעוניין בעטיפה קלילה ולא כבדה, כתוצאה מכך שהספר הוא שונה, קליל, רכרוכי ובלי נחישות כלשהי.

לא הצעתי עטיפה כבדה... רק מתאימה לתוכן

 

[michal shiloni]

1- 1 לפרק, מקסי' 2
2- פרנקריל ודומיו (יש פונטים על בסיס פרנקריל קצת יותר חדשניים).
3- ברור שאותו טקסט, העימוד המוצע מצויין!
4- לא יודעת (אוף עפתי מההגרלה)
5- בטח שאוף,

 

[חפציבה]

לדעתי אם כבר - תלך על זה עד הסוף!!!
גם ככה זה ספר נועז, שונה ולא שגרתי
התוכן והסגנון מעניינים ומקוריים ושונים מהמקובל
אז שהכל יהיה שונה מהמקובל - אל תתחשב בשום דבר אחר שאתה מכיר

1. לגבי הציורים - כמה שיותר \ כמה שבא לך - אין ענין לשאול כמה ציורים 'אמורים' להיות
ומעבר לזה אפשר לשלב ציורים גם בכריכה, מקדימה או מאחורה, בשער, באמצע פרק בין המילים וכל דבר שעולה בדעתך, אפשר גם לשלב ציורים עם תמונות נוף או תמונות אוירה וכן הלאה... השמים הם הגבול...

2. לגבי הפונט - שוב, לא משנה מה 'מקובל בתעשייה' - אפשר משהו שיתאים יותר לז'אנר, ולהוסיף כותרות ומסגרות בצורה מעניינת, מגוונת וקלילה...

3. עריכה - תקח מישהו שמתחבר לסגנון או מישהו שרק יערוך פסיקים וטעויות כתיב

4. תבדוק קודם איזה אופציות שוות לך מבחינת התקציבים והעלויות, כי כל טעות קטנה עלולה להכפיל את עצמה בהרבה אנשים ולגרום להפסדים... כמובן שצריך גם לאזן את זה עם אפשרויות שישתלמו לתורמים.

5. הצבעתי בסקר


בהצלחה!!

 

[מרציפן]

אתה שואל בסקר איזה שם הכי מתסיס, ועניתי מה שעניתי, למרות שעל השאלה לאיזה שם אני הכי מתחבר, הייתי עונה אחרת. [כן, לך לישון].

 

[צבייון]

לדעתי לא ליגוע בכתיבה מי שקונה את זה זה בגלל שהוא רוצה לקרוא את 'נתן גלנט' ועריכה רק תהרוס את זה.
העימוד מצוין.
גם גיוס ההמונים הוא בגבול הנורמה.

 

[Natan Galant]

לדעתי לא ליגוע בכתיבה מי שקונה את זה זה בגלל שהוא רוצה לקרוא את 'נתן גלנט' ועריכה רק תהרוס את זה.
העימוד מצוין.
גם גיוס ההמונים הוא בגבול הנורמה.

תודה רבה.

אתה שואל בסקר איזה שם הכי מתסיס, ועניתי מה שעניתי, למרות שעל השאלה לאיזה שם אני הכי מתחבר, הייתי עונה אחרת. [כן, לך לישון].

מרציפן, הספר שלי צריך להיות גורם מתסיס כמו מתנחל עטור בתפילין ונשק חם בעיצומהשל דרשת יום השישי בהר הבית.

ועכשיו, תשקול שוב איזה שם הכי מתאים לו...

 

[אהרן שטיימן]

1. ממה שאני מבין את סגנון הספר - הייתי שם כל 10-15 עמודים.
2. להישאר בכיוון של הפונט המקצועי, אולי למצוא משהו ביניים שעדיין ישאיר את הרושם הטוב והמקצועי אבל יהיה טיפהלה יותר קליל - כי - איך שהבנתי - הסגנון של הספר אמור להיות קליל.
3. שהספר יישאר בסגנון הזה, אבל כן לתת למישהו מקצועי שיעבור קצת על הספר, וישפץ "בקטנה", אמנם לא קראתי הרבה מהספר, אבל ממה שנראה מהחלק שנתת לעיון - יש מקום למקד נקודות (כלומר להישאר ממוקד בעניין עצמו). אבבל כמו שכתבתי - להישאר עם הסגנון הזה, מכיון שהוא נותן את הזווית הייחודית לספר ייחודי.
4. להתחיל מ - 20 ש"ח (סכום אולי נמוך, אבל יכול לגרום להרבה יותר אנשים לתת כי זה לא סכום גדול, וממילא להגיע אפי' לסכום גבוה יותר), אח"כ 50 ש"ח, וכו'...
5. עניתי בסקר - תן לישון געציל. - הכי מושך וצבעוני...

בהצלחה רבה.

 

[אביגוש]

קראתי את העימוד המוצע ואהבתי מאוד!!!
אהבתי את הכריכה שנקודת מחשבה העלה זה נראה מושך מאוד (אפי' שלא מכירה את הספר הזה..)
הנה סוגים שהיו מתאימים לכריכה לדעתי:

 

[nhfk]

כשאני מתנתקת מכל מה שהשם 'נתן גלנט' מעלה לי ואני מסתכלת על הכריכה זה לא מושך בכלל.
נתן גלנט זה אומר הומור פרוע.
זה אומר ציניות וחדות קולעת.
זה אומר מסר שמועבר לקורא, בין אם ברצון ובין אם לא.
הכריכה לא מבטאה בכלל!
אתגר:
איך אפשר לנסות להמחיש את הנתנגלנטיות בעטיפה החיצונית, לאלו שלא מכירים?
לאלוקים הפתרונים.

 

[ששונית]

לגבי הציורים, לדעתי בסוג כזה של ספר מתבקש לשים ציור קטן בסוף כל פרק, כמו הנערים מביתן שלוש של חיה הרצברג.
גם בספרות הלא חרדית זה סגנון מאוד נפוץ לסוג כזה של ספר.
ציורים רבים מידי מורידים את רמת הספר וגורמים לקורא להתמקד יותר בהם מאשר במלל.
המוני הצלחות!

 

[ביזנסטורי - אילה]

לדעתי אם כבר - תלך על זה עד הסוף!!!
גם ככה זה ספר נועז, שונה ולא שגרתי
התוכן והסגנון מעניינים ומקוריים ושונים מהמקובל
אז שהכל יהיה שונה מהמקובל - אל תתחשב בשום דבר אחר שאתה מכיר

אני בעד.
ובקשר למלל - אולי לתת לעורך לשוני ולא עורך ספרותי.
כלומר,
שלא יהיו טעויות לשון וכתיב (שלוש במקום שלושה וכדו'.)
ושיוריד רק את המילים המאד בוטות ומאד לא מקובלות.
כל השאר - שיישאר אותנטי.
ו-
יו איך בא לי לעצב את הכריכה...

 

[יענקי R]

בס"ד
אף אני אענה חלקי:

1. אם כל פרק הוא סיטואציה בפני עצמה - ראוי לתת ציור בעמוד של שם הפרק (כן! עמוד שלם לשם הפרק עם קריקטורה משעשעת. כמו"כ בסוף פרק/סיפור איור פצפון בקטנה, או חדש עם ממוקד על חלק מענין מהקודם (של תחית הפרק). יש דברים כאלו לרוב, אין לי דוגמה כעת.

2. פונט 'פרנקרוהל' - הוא אכן קלאסי, אך דווקא בשל כך הייתי הולך על משהו יותר 'קליל' - סאן-סריפי מעניין. יש גם דברים כאלו, בפרט בשנים האחרונות.

3. עריכה קלה, להשאיר את הסגנון!!! מי שרוצה סגנון יותר מעודן - שיָרים מגבית להוצאה חדשה ונפרדת!

4. 30-40 תודה רבה + אפשרות לחתימה אלקטרונית, באי-מייל...; 60-70 קבלת ספר; 90-100 עם חתימה + משלוח.
(שני עותקים למי ולמה? - אופציה מיותרת)
222 ש"ח - קבלת הספר, עם הקדשה מעוצבת + פגישה בבית קפה בארבע עיניים...

כולם אהובים

מממ...

5. בחרתי ב'לך לישון', כי אני עייף... סתם, אלא כי בין כולם הוא הכי מתאים. אבל הייתי הולך בכלל על כיוון אחר (תשאל את דודה נחמה, יש לה רעיונות טובים יותר משלי).

לגבי הגרפיקה - זכוֹר - רק לא צבעים של שנות ה-60 של ה-100 הקודמת! בשום פנים!

סייעתא דשמיא מרובה והצלחה רבתי בכל!

 

[kshir]

1- הספר ילווה בציוריו המדהימים של האמן המוכשר ר' @שי קיש, הכריש הידוע מליל שישי.
בספר יהיו בערך 75000 מילה פלוס מינוס, שזה אומר 300 עמודים לערך. השאלה היא - כמה ציורים אמורים להיות בספר?

2- הפונט המקובל בתעשייה הוא FrankRuehl. זהו הפונט של ספרי קריאה רגילים. אני אישית מחבב יותר פונטים קלילים יותר. האם לקחת סיכון ולהשתמש בהם?

3- עריכה ספרותית.
זאת השאלה הכי קשה, והיא טורדת את מנוחתי עד למאוד, עוד יותר מ.. לא חשוב, הבנתם את העקרון.
מתברר, שיש דין אחד לכתיבת טור באינטרנט, ודין שני לכתיבת ספר מודפס, פרינט.
בספר מודפס, אנשים רוצים לראות טקסטים מתונים יותר, קופצניים פחות, נינוחים יותר. בקיצור, כל מה שהטקסט שלי לא.

מה זה אומר?
זה אומר, שיש שתי אופציות, קשות ורעות, ועוד אחת חייכנית ונעימה.
א: הספר ייאלץ לעבור תחת ביקורת כאובה של עורך ספרותי זדוני ואכזר, שיכסח אותו ויעדן אותו, כדי להעניק מוצר טוב יותר לקוראים.
ב: הספר ייאלץ להיכתב מחדש, מאפס, והפעם עבור פרינט.
השאלה היא פסיכולוגית. האם יש צידוק לבחירה באחת משתי האופציות הנ"ל?
או שאפשר פשוט...
ג: לעמד את אותו טקסט בצורה מתונה יותר, ולוותר על מקצת הרווחים? (מצרף עמוד להתרשמות)

4- כאשר עושים מימון המונים, ישנם כמה מדרגות תמיכה, ותשורות בצידן. לדוגמה בעלמא:
30.2 שקל - תודה רבה.
55.1 שקל - תודה, ועותק של הספר, לכשייצא. (איסוף עצמי, לכאורה)
74.3 ש"ח - ספר חתום אישית + משלוח בדואר.
126.4 שקל - תודה רבה, שני העתקים מהספר חתומים ומשלוחם בדואר. (למשל)

שאלתי אליכם, גולשי פרוג:
כמה זהו סכום סביר בעיניכם לתשלום ולתמיכה בספר שעדיין לא קיים כרגע כמוצר סופי?
כמובן שכאשר יעלה הקמפיין, איפשהו בקרוב, יעלה פרק ראשון ערוך זמין לקריאה חופשית, כמובן.

1. ציור אחד על כל פרק. בגודל של כחצי עמוד כל ציור. ועוד כ-5 תמונות גדולות של עמוד אחד.
2. לא מכירה פונטים, אבל חשוב שהפונט יהיה כזה שנח לקרוא. במיוחד בספר קליל, הפונט צריך להיות מאד קריא, ומתאים לקריאה מהירה. גם אם המראה הראשוני שהוא משדר הוא פחות קליל.
3. בודאי לעמד מחדש, כמו שמוצע. רווחים רבים מדי פוגעים ברצף הקריאה. לגבי עריכה, עריכה מינימלית.

 

[Natan Galant]

קראתי את העימוד המוצע ואהבתי מאוד!!!
אהבתי את הכריכה שנקודת מחשבה העלה זה נראה מושך מאוד (אפי' שלא מכירה את הספר הזה..)
הנה סוגים שהיו מתאימים לכריכה לדעתי:
צפה בקובץ המצורף 374233 צפה בקובץ המצורף 374234 צפה בקובץ המצורף 374235 צפה בקובץ המצורף 374236 צפה בקובץ המצורף 374237

 

[Natan Galant]

אני בעד.
ובקשר למלל - אולי לתת לעורך לשוני ולא עורך ספרותי.
כלומר,
שלא יהיו טעויות לשון וכתיב (שלוש במקום שלושה וכדו'.)
ושיוריד רק את המילים המאד בוטות ומאד לא מקובלות.
כל השאר - שיישאר אותנטי.
ו-
יו איך בא לי לעצב את הכריכה...

רעיונות נהדרים.
אכן, אני מתכנן בכל מקרה לקחת עורך לשוני (@מוישה )
והוא הולך לחפש את כל הפדיחות...

לגבי המילים הבוטות, היות וכבר משלבים מוקדמים מאוד התייעצתי עם חברים (ועם הגולשים כאן!), השמטתי מילים רבות בוטות מידי.
אל חשש, הספר עדיין געצילי להחריד, בס"ד.

 

[קווי מתאר]

קודם כל, בשורה נהדרת! מחכה להחזיק את הספר המודפס ביד ולהתחיל לדפדף בלהיטות...

חייבת להגיב כאן כדי לפרגן לעצמי את האפשרות של אולי זכיה,
בכל אופן לא השאירו לי כמעט מה לומר.
הזדהיתי עם העימוד המוצע, כפי שהוא כעת נראה מעולה. ייתכן שפונט מעט יותר קליל גם ייראה טוב, צריך פשוט לנסות.
מסכימה שהכריכה צריכה להיות מושכת ומעניינת, בסגנון הכריכה שהעלה נקודת מחשבה.
לגבי השם - הוספתי את בחירתי לסקר ואני רואה שזו הבחירה הרווחת.

נקודה נוספת לציון - לגבי השם געציל,
נכון שהוא כבר עתיק יומין כאן בפורום והתרגלנו, אך כעת כשהוא עומד לקבל כזו במה -
לא אמורים לכתוב געצל? כלומר - כמו שלא כותבים שמעריל, בעריל וכו'...

המון הצלחה!!!

 

[מעצב פנימיות]

רבי נתן,

כמה ספרים אתה מכיר של אנשים מפורסמים שכתבו טורי הומור/פובליציסטיקה בעיתון, וכינסו לספר, והספר הצליח?!

לטעמי, הומור שותים בקש, וספר אוכלים עם מצקת.

בתור מתנה לאזכרה בקזחסטן זה הולך, בארץ ובפרט בקרב אנ"ש, איך מיין.

 

[Natan Galant]

בס"ד
אף אני אענה חלקי:

1. אם כל פרק הוא סיטואציה בפני עצמה - ראוי לתת ציור בעמוד של שם הפרק (כן! עמוד שלם לשם הפרק עם קריקטורה משעשעת. כמו"כ בסוף פרק/סיפור איור פצפון בקטנה, או חדש עם ממוקד על חלק מענין מהקודם (של תחית הפרק). יש דברים כאלו לרוב, אין לי דוגמה כעת.

2. פונט 'פרנקרוהל' - הוא אכן קלאסי, אך דווקא בשל כך הייתי הולך על משהו יותר 'קליל' - סאן-סריפי מעניין. יש גם דברים כאלו, בפרט בשנים האחרונות.

3. עריכה קלה, להשאיר את הסגנון!!! מי שרוצה סגנון יותר מעודן - שיָרים מגבית להוצאה חדשה ונפרדת!

4. 30-40 תודה רבה + אפשרות לחתימה אלקטרונית, באי-מייל...; 60-70 קבלת ספר; 90-100 עם חתימה + משלוח.
(שני עותקים למי ולמה? - אופציה מיותרת)
222 ש"ח - קבלת הספר, עם הקדשה מעוצבת + פגישה בבית קפה בארבע עיניים...

מממ...

5. בחרתי ב'לך לישון', כי אני עייף... סתם, אלא כי בין כולם הוא הכי מתאים. אבל הייתי הולך בכלל על כיוון אחר (תשאל את דודה נחמה, יש לה רעיונות טובים יותר משלי).

לגבי הגרפיקה - זכוֹר - רק לא צבעים של שנות ה-60 של ה-100 הקודמת! בשום פנים!

סייעתא דשמיא מרובה והצלחה רבתי בכל!

העטיפה היא סקיצה שלי, ואם היא עצבנה כל כך הרבה גולשים - כנראה שיש בה משהו, חח.
(עיצבתי אותה בפאאור פוינט, וכל סקיצה אחרת עבור הקמפיין תתקבל בברכה, כמובן)

הצרה היא שאין לי ממש חלוקה לפרקים. זה כמו טור אחד ארוך ארוך, שלא מגיע לשום מקום.
מה חשבתם, שכן? בשביל זה יש את 'צוואה'.

אחרי שאסיים את העריכה שלי, אני מקווה בס"ד לחלק לפרקים ואז לנסות לתת כן קצת טעם בכל סוף פרק, איזה פאנץ' או פאנצ'ון כלשהו.

לגבי התמחור - אין לי מושג. אני רוצה לממן נטו את הספר, ושהוא יהיה ברמה גבוהה מכל הבחינות: הגהה, עריכה, דפוס, איורים, עטיפה.
ככל שהמחיר יהיה גבוה יותר הספר יהיה פחות נגיש, שזה כמובן ההפך ממה שאני.

סופר מוכר כתב לי - פגוע לחלוטין - שאם ספרו שלו נמכר ב 65 ש"ח, אינני יכול לדרוש מעבר ל 50 ש"ח על ספר שעוד לא קיים.
אולי אדרוש 112 ש"ח, רק כדי להוכיח לו את הפואנטה?

 

[Natan Galant]

קודם כל, בשורה נהדרת! מחכה להחזיק את הספר המודפס ביד ולהתחיל לדפדף בלהיטות...

חייבת להגיב כאן כדי לפרגן לעצמי את האפשרות של אולי זכיה,
בכל אופן לא השאירו לי כמעט מה לומר.
הזדהיתי עם העימוד המוצע, כפי שהוא כעת נראה מעולה. ייתכן שפונט מעט יותר קליל גם ייראה טוב, צריך פשוט לנסות.
מסכימה שהכריכה צריכה להיות מושכת ומעניינת, בסגנון הכריכה שהעלה נקודת מחשבה.
לגבי השם - הוספתי את בחירתי לסקר ואני רואה שזו הבחירה הרווחת.

נקודה נוספת לציון - לגבי השם געציל,
נכון שהוא כבר עתיק יומין כאן בפורום והתרגלנו, אך כעת כשהוא עומד לקבל כזו במה -
לא אמורים לכתוב געצל? כלומר - כמו שלא כותבים שמעריל, בעריל וכו'...

המון הצלחה!!!

הכתיב הנכון הוא געצל (בנימין חינקיס לא גומר להטריף אותי עם השטות הזו), ברור.
עם זאת, לא נראה שגעציל זאת שגיאת כתיב.

רבי נתן,

כמה ספרים אתה מכיר של אנשים מפורסמים שכתבו טורי הומור/פובליציסטיקה בעיתון, וכינסו לספר, והספר הצליח?!

לטעמי, הומור שותים בקש, וספר אוכלים עם מצקת.

בתור מתנה לאזכרה בקזחסטן זה הולך, בארץ ובפרט בקרב אנ"ש, איך מיין.

בוטה, אבל צודק.
בדיוק לכם האשכול הזה, ובדיוק לכן תמסר אזהרה מראש.
הספר אכן מיועד לקריאה בחלקים קטנים, ממש לא בבת אחת. (כמו גזר)

 

[rivkic]

1- לטעמי הציורים מוסיפים, כדאי להשתמש בהם בשפע.

2- אני יותר נהניתי מהעימוד המרווח.

3- הטקסט כתוב ממש ממש יפה, אני לא רואה איפה צריך עריכה ספרותית.

4- סכום סביר בעיני הוא 30 ש"ח, וגם זה עם השתתפות בהגרלה כלשהי או בונוס אחר. סה"כ לא מדובר בתרומה לנזקק.

5- שם הספר - געצל אוף , נשמע הכי טוב.