שאלה לכל המנוסים כאן שנוגעת לאלרגים אחרים גם:
אולי עדיף לא להישמר מחשיפה כלשהי - למשל במגע ובשאיפה?
האם יתכן שדווקא בגלל שהאלרגית נזהרה מאד לא להחשף אפילו לא במגע, וודאי שלא בטעימה אפילו קלה - האלרגיה התגברה? [ניסוח לשוני דפוק- מתכוונת שהתגובה האלרגית מופיעה עכשיו גם בחשיפה קלה].
אם מדובר באדם בוגר שלא ייכנס לסכנת חיים - אולי כדאי לה כן לשתות מידי פעם אייס קפה קנוי שמכיל קקאו, ולא להמנע מהכנת עוגות המכילות קקאו? [דוגמאות לסבר את האוזן] האם אפשר לשער שזה מה שישמר [פתח ציירה] את רמת הסיכון שלה הנוכחית? ולהיפך - אם תתרחק ממחוללי האלרגיה יותר מבעבר זה יעלה את רמת הסיכון מכל חשיפה מינימלית?
באופן כללי הדעות חלוקות בנושא,
אבל בהחלט יש גישה רפואית שתומכת במה שאת כותבת,
על זה מבוססת למשל השיטה הרפואית לנטרול אלרגיות.
אבל אני חושבת שאף רופא לא יסכים איתך, כי אף אחד לא יכול לקחת אחריות.
אני מסכימה עם זה שאדם בוגר, כשהוא מצוייד באנטיהיסטמינים יכול להגיב כראוי.
בכל אופן, אם היא חושבת שזה רעיון טוב, הייתי מנסה את זה, אבל לא באכילה, רק במגע ובריח. כי נשמע לי מלחיץ מדי לקחת סיכון של אכילה.
באופן אישי,
לבית שלי אנחנו לא מכניסים את האלרגן, ואני מרגישה שזה שיפור באיכות החיים לעומת לפני שהתחתנתי כשהייתי צריכה להיזהר. ולא כי היה פחד שיקרה לי משהו, אלא כי התקף אלרגיה זה באמת מציק, לא נעים, משנה תוכניות ועוד. וזה שהאלרגן נמצא ומסתובב במטבח, ולא תמיד יכולתי לדעת, הרגשתי שמאוד מגביל אותי.
(לאחרונה התחלתי להכניס בשביל הילדים פריט שמכיל בתוכו את האלרגן כי שמתי לב שהפריט הספציפי לא מעורר לי את האלרגיה בריח. וגם הילדים מספיק גדולים כדי להגיש לעצמם ולקטנים ולשטוף ידיים אח''כ.)
אז אני באמת לא יודעת מה להמליץ לגבי השאלה שלך....