סיפור בהמשכים "אמבולנס ובו מתאגרף משוגע" - סיפור קטן בהמשכים

הווה פשוט

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
- פרק 1 -

ִ.
בחזור מבית הספר מצא אמיר טופי. ולידו עוד אחד. ועוד אחד ועוד אחד.
שביל הטופים נמשך לאורך המדרכה עד שהתעקל לתוך סמטא שוממת,
בה חנתה מכונית כהת חלונות שעליה נשען גבר רחב כתפיים והמתין.

***​

"עכ..." אמר הבחור האוחז במצלמת הוידאו בנעימה איטית ומתוחה
"...שיו" קפץ קולו באוקטבה שלמה.
וטיפה כתומה נשרה אל תוך הבקבוקון הפתוח.

הקריין המתין שהפרופסור יטפטף לשני בקבוקונים נוספים ורק אז התחיל לדבר.
"חברת התרופות קיורקם הוקמה בשנת 2007 על ידי צוות פרמקולוגים בראשות פרופסור נחום ציקלין, אותו אתם רואים כעת כשהוא רוקח את ה'רואיגוקסין', תרופת הדגל של החברה, שמרבית בתי החולים הפסיכיאטריים בעולם עושים בה שימוש קבוע..."

הקריין סיפר על ההישגים הבינלאומיים של הפרופסור ועל ההצלחה האדירה של החברה המשגשגת בעוד עדשת המצלמה ממשיכה לעקוב אחרי ידו של הפרופסור המטפטפת את החומר הפעיל לתוך שורת בקבוקונים אינסופית.

הטלפון רטט ללא הפסקה בכיסו של הפרופסור, שלא יכול היה לענות באמצע השידור החי ונאלץ להמשיך לחייך אל המצלמה בשלווה.
הוא נאלץ להמשיך ולחייך למרות מסכת השקרים של הקריין העליז.
אף אחד בחו"ל לא שמע על נחום ציקלין והמקום היחיד בעולם שבו השתמשו ב'רואיגוקסין' הוא בית החולים 'אלומות' בפאתי אשקלון. החברה היתה על סף פשיטת רגל ואף אחד מצוות הפרמקולוגים שפתחו את החברה לא יכול היה לחלץ את ציקלין מהחובות ששקע בהם, משום שלא היה צוות כזה.

הפרופסור שתלה תקווה נואשת בתשדיר הפרסומת הזה, המשיך עם הטיפטוף בחיוך מלא חשיבות, אבל כשהגיע לבקבוקון מספר 271 פקעה סבלנותו והוא הוציא את הטלפון מהכיס.

מספר לא מזוהה.

הוא ענה.

"אבא", זה היה אמיר שלו, "הם לק...." הקול נקטע.
"תכין עשרה מליון דולר" אמר קול זר "ואל תספר לאף אחד בעולם. תמשיך בהצגת הפרסומת שלך כאילו לא קרה כלום. עשרה מליון. אודיע לך מחר על המקום והזמן".

ניתוק.

הוא החזיר את הטלפון לכיס, הצלם החרוץ שבזמן השיחה הפנה את המצלמה לכיוון אחר, סיבב אליו את העדשה ונחום ציקלין חזר לחייך, הצוואר שלו היה נוקשה בטנו מכווצת וחוט השדרה קפא.

אמנם היו לו עשרה מליון בחשבון הבנק...
אבל במינוס.

עיניו היו מעורפלות כשהוא הוסיף טיפה שניה לבקבוק 270 במקום לטפטף לבקבוק 271.

הטעות הזאת הצילה את חיי בנו.

***​

ניסים יהלום היה אלוף ישראל באגרוף במשקל כבד, הוא היה ממש טוב בזה והיה קרוב לזכות גם באליפות העולם, אבל הקריירה שלו נגדעה באורח טראגי בקרב שלו נגד סמיר חאלייאני, אלוף אלג'יריה.
כפפת אגרוף סגולה המגיחה במהירות משמאל, היתה הדבר האחרון שהוא ראה בעולם השפיות.
החלום על האליפות הפך לעליפות.
הוא חזר להכרה אחרי ארבעים ושלשה יום, וההכרה הזאת היתה מעוותת מאד.
ניסים הוגדר כמסוכן מאד לסביבתו ואושפז בבית החולים הפסיכיאטרי 'אלומות'.

מדי בוקר הייתה עוברת האחות איריס מלווה בשני גברתנים ירוקי מדים ומזריקה 'רואיגוקסין' לכל דיירי המחלקה הסגורה שבבית החולים. הזריקה שהפכה כל זאב לכבש וכל מתאגרף חמום מח לג'נטלמן אדיב חייכן, ומאד מטושטש.

בבוקר יום שלישי ישב ניסים יהלום במיטתו והסתכל בחלון.

הכל היה מאד מאד שונה היום.
הוא ראה את צמרות העצים שבחוץ בבהירות. הוא ראה כל עלה ירוק וכל פיסת שמים תכולה שבין הענפים.
השמש זרחה ישירות אליו ועוררה בו כוחות חדשים.

הוא קפץ מהמיטה במין קלילות שכזו, ממש כמו פעם. מתח את כל שריריו המשתרגים בנהמה שהפתיעה את עצמו, והתבונן סביב על החדר הקטן שלו. הכסאות המוברגים לרצפה, כיור המתכת, הפוסטרים שמודבקים לקירות, הכל בצבעים מרגיעים ורכים, ירוק בהיר, תכלת, צהוב מפויס, ורוד עדין, סגול לא.
בחדרים האחרים דוקא שלט הסגול השליו והמרפא, לא בחדר של ניסים. האגרוף של סמיר חאליאני היה מנתר אליו מכל אוביקט סגול ומוציא אותו מהכלים.
הכלים שמלכתחילה סדוקים ושבריריים.
איריס הקפידה מאד שהגוון הזה לא יכנס לטווח הראיה שלו.

נסים נהם שוב וחבט באגרופו הימני בקיר.
הכוסות שעל הכיור קרקשו.

"גבריאל, אני מרגיש היום מ ד ה י ם!" קרא והכה גם באגרופו השמאלי.
טיח נשר ממקום הפגיעה.

"גבריאל?!" התפלא נסים על חוסר התגובה, הוא שלח מבט אל המיטה השניה שבחדר.
עינו השמאלית מצמצה פעמיים, כפי שעשתה תמיד כשהוא התרגש.
- שותפו לחדר שכב רועד, חיוור כמו מת, ריר נוזל מפיו, ועיניו מתגלגלות כמו סביבונים.

"איריס!" צעק ניסים בבהלה

"א י ר י ס, משהו קרה לגבריאל!"

בקבוקון ריק היה מוטל בפח האשפה הקטן ליד המיטה של גבריאל ועליו המספר 270.
הוא קיבל מנה כפולה מהחומר המרגיע, והיה בסכנת הרגעה לצמיתות.
החדר נמלא באנשי צוות מבועתים, ורופא המחלקה שהוזעק הזמין מיד אמבולנס.

בתוך הבלאגן הגדול איש לא הבחין בניסים יהלום שחמק החוצה וירד לקומת כניסה. וכשהדלתות נפתחו והפרמדיקים פרצו בריצה פנימה, יצא נסים מן הבנין בו היה כלוא בחמש עשרה השנה האחרונות, מצמץ פעמיים, נכנס לאמבולנס שחנה במנוע פועל.
ויצא לטיול במרחבי העולם החופשי.

בפח האשפה הקטן שליד מטתו התגולל בקבוקון מספר 271. שתכולתו הייתה מים מזוקקים בלבד.

*
המשך בעזרת השם - יבוא.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט מ'

צז מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי:צח מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי:צט מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִֿי:ק מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי:קא מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ:קב מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי:קג מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי:קד מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר:
נקרא  7  פעמים

אתגר AI

משיב הרוח • אתגר 129

לוח מודעות

למעלה