אל אם. הדרך.

מריומה~ · 24/11/16

נכתב ע"י מרשי;2319376:
ביקורות הספרים שעולות פה נהדרות וממלאות קצת את הוואקום שקיים בנושא זה בעיתונות החרדית.
התגובות אכן ממש לא זהירות ולא תמיד מכבדות.
אולי אפשר לחסום את האשכולות האלו לתגובות?
מי שיש לה ביקורת מקצועית ומסוגננת כמו של Y&M תפתח אשכול בעצמה
ומי שיש לה סתם אמירות והגיגים - לא תטרח לכתוב אותם אם לא בתגובה לאשכול קיים.

דיברו בעיקר נגד הרעיון הזה . כך שלאף אחת כאן לא רוצים לתת לגיטימציה..

y&m · 24/11/16

נכתב ע"י מרשי;2319376:
אולי אפשר לחסום את האשכולות האלו לתגובות?

או שאולי אפשר פשוט לשמור על דיון ענייני.

מה הענינים · 24/11/16

Y&M, מאד קוממה אותי התגובה נגד הביקורות שלך. אין שום בעיה בביקורות, ואין שום סיבה למנוע ממי שרוצה, לקרוא על תחום שמאד מדבר אליה - ספרות.
התגובות שלך עניניות, כ"כ לא מתלהמות, מסבירות ומפרטות בצורה כ"כ יפה.
מלבד התוכן היפה, שכתוב בשפה יפה ומקצועית.
אם יש משהו שווה בפרוג - זה דווקא האשכולות הללו.
הייתי מציעה לכל אחת שחוששת על נפשה פשוט לא להכנס לאשכול שאת מופיעה בו. גם כך יש מספיק מתענינים.

ובבקשה, חברות יקרות, אין לי מושג מהיכן מגיעה השנאה העצמית הזו, זה כבר הפך להיות תופעה, אם יש משהו מענין, שגורם לנשים (עמוסות, עסוקות, עובדות, עמלות... [בלי עין הרע

]) להנות - מיד מתעוררת מישהי עם המון מוסריות ומוצאת סיבה למה אסור.
אותי לימדו שמותר, צריך ורצוי להנות. מי שלא רוצה מוזמנת להכנס לפרוג נטו בשביל לעזור לאחרות למצוא דברים או לאמר תהילים על חולים.

- - כל שנאמר בפניה נשית, מדבר גם על גברים המתענינים בתחום - - מותר להם - -

y&m · 24/11/16

בעניין הסימביוזה.

אשה חכמה שקראה את הספר, העירה את תשומת ליבי. לכך שאילולא הסימביוזה הלא בריאה שהיתה בין השתיים. פסי לא היתה מפתחת מערכת שכזו שוב עם ליבי, ולא היתה נפגעת כל כך כתוצאה מהיעלמותה.

תקוה · 24/11/16

נכתב ע"י מה הענינים;2319620:
Y&M, מאד קוממה אותי התגובה נגד הביקורות שלך.

למה קוממה אותך הביקורת על הביקורת?
הפורום הוא פורום דעות.
פרצופיהם שונים וכן דעותיהם. מישהו החליט שכולם חייבים לחשוב את אותה המחשבה?
חלק חושבים כך ומכריזים עליה בקול. וחלק חושבים אחרת וגם מכריזים בקול. למה לאחד אסור להשמיע ולשני כן?
מה יש? לא למדנו לקבל/לכבד את השני גם אם הוא שונה?
למה, לחשוב אחרת מכולם זה סוג של מום? עברה?

מה הענינים · 24/11/16

נכתב ע"י תקוה;2320373:
למה קוממה אותך הביקורת על הביקורת?
הפורום הוא פורום דעות.
פרצופיהם שונים וכן דעותיהם. מישהו החליט שכולם חייבים לחשוב את אותה המחשבה?
חלק חושבים כך ומכריזים עליה בקול. וחלק חושבים אחרת וגם מכריזים בקול. למה לאחד אסור להשמיע ולשני כן?
מה יש? לא למדנו לקבל/לכבד את השני גם אם הוא שונה?
למה, לחשוב אחרת מכולם זה סוג של מום? עברה?

צודקת, נראה לי שאלמד ממך לקבל את השני גם אם הוא שונה...

ולעניננו, כתבתי שקוממה אותי הבקשה, אפשר לומר: הדרישה כמעט, להפסיק לכתוב פוסטים.
כשמישהי לא מסכימה עם דברים - וכותבת התנגדות, זה יפה, זה מוביל לחידוד ולסיעור מוחות.
אבל לוותר על אשכולות שלמים ויפים - כי זה נוגד למישהו את השקפת העולם שלו?
אם הדבר לא מוצא חן - אין חובה לקרוא את האשכול, מה הבעיה שאחרים נהנים?
זה מה שקומם אותי. לא חוזרת בי.

הגיג · 25/11/16

בגלל שמתפתח כאן דיון מכובד נראה לי שזה בטוח להעלות דווקא פה נקודה מציקה...
לשון הרע מוגדר בהלכה כגנות או גרימת נזק - וענייני שמירת הלשון הם הלכות ולא עניין מוסרי או השקפתי.
ואם אני למשל קיבלתי טלפון ממישהי על אחד הספרים (שלא הוזכרו באשכול זה כלל) שנידון באשכול מרובה צפיות, שהיא תכנה זה זמן לקנות אותו לכלתה אבל אחרי הדיון היא השתכעה שלא כדאי ומה אני אומרת,
ואם כמוה יש עוד 200 (או 2000... אנחנו לא תמיד קולטים המספרים פה אומרים... ולשון הרע מוכפל במספר השומעים הרי), וכאלה שלא שאלו, אלא החליטו לבד...
ונכון שאם היה מדובר בעניין של "הרגשה" נטו - אז אולי יכולנו לומר: בסדר, אולי הפסידה 200 והרוויוחה 200.
אבל א' זה ממש ממש אולי... יש אשכולות קטלניים וכללית - הרבה יותר מהר מקבלים החלטה לא לעשות משהו מאשר לקום ולצאת לחנות...
וב' - נראה לי ששיקולים כאלה לא תקפים בעניין הלכתי...
ויש גם את הקודה של 'אבק לשון הרע' ש-שוב - בפורום לא מוגבל אין שום שליטה מי יגיד איך - וזה אומר שכל רגע נתון יכול לצוץ המישהו שיגיב בצורה לא ראויה...

אז אני רק מעלה את הנקודה כי כבר דיברו בכיוון.
ואפילו שנורא לא נעים לחשוב עליה (בין השאר כי ביקורת ספרים היא דבר מענג! במיוחד כשהיא עשית כהוגן כמו פה... ויהיה עצוב נורא לוותר עליה.) מתוך כבוד למכובדות המגיבים דפה.

מה הענינים · 25/11/16

נכתב ע"י מה הענינים;2320412:
צודקת, נראה לי שאלמד ממך לקבל את השני גם אם הוא שונה...

ולעניננו, כתבתי שקוממה אותי הבקשה, אפשר לומר: הדרישה כמעט, להפסיק לכתוב פוסטים.
כשמישהי לא מסכימה עם דברים - וכותבת התנגדות, זה יפה, זה מוביל לחידוד ולסיעור מוחות.
אבל לוותר על אשכולות שלמים ויפים - כי זה נוגד למישהו את השקפת העולם שלו?
אם הדבר לא מוצא חן - אין חובה לקרוא את האשכול, מה הבעיה שאחרים נהנים?
זה מה שקומם אותי. לא חוזרת בי.

אני כן חוזרת בי. אחרי שקראתי את ההודעה שההיא ביקשה. ראיתי שכתבה זאת בעדינות ולא בדרישה. ולכן אני לא מתקוממת. אלא מסבה את תשומת הלב.

אחת מאלף · 25/11/16

הגיג · 25/11/16

תיארת לו את הבמה, את השחקנים, את כמותם, את סגנון התגובות שעולה פה לפעמים?..
(לא באשכול הזה!!!)
אני רק חושבת אם מישהו היה מוכן לעמוד על במה באולם ענק,
עם חלונות שקופים,
כל רגע נכנס מישהו אחר,
ולהיות מוסרט 24 שעות ביממה - שכל רגע נתון יוכלו לצפות בו,
ולעיני 1,250 איש להגיד
"לא סבלתי את הגרגולים בספר הזה. ענין של טעם, אבל למה צריך להיות כל כך עגולים"?
(בכוונה שמתי מילות תפל...) "עשו שם עבודה רשלנית של הסידור אותיות" וכו' וכו'.
ושיענו לו
"לדעתי זה כן יפה"
והוא יענה "בסדר אבל זה ממש לא נשמע לי וזה נובע מצרות אופק של הציבור"
ואז מישהו יעלה על הבמה ויצעק "זה בכלל גנוב מתרבות הגויים"
והכל לעיני כל הקהל, אחיו ואחיותיו של היוצר, הוא עצמו, כל הקונים הפוטנציאלים וכו'...
אז נניח שאחד כתב עניינית ושאל רב... אבל מה עם כל היתר?
זה לא שיחת טלפון שקיבלת ושאלו אותך מה דעתך וענית עניינית.
ודאי שצריך לבדוק מה הילדים קוראים. השאלה אם כאן... (וזה, אגב, לא לגבי ספרים בדווקא. גם כשעולה אשכול מסוג, 'מי מכיר את השרברב אליהו' - זו לא נשמעת שאלת 'גלאט' בפורומים בלתי מוגבלים.

אחת מאלף · 25/11/16

תקוה · 25/11/16

נכתב ע"י אחת מאלף;2320792:
תארי לך שיהיה ספרון לילדים שמתאר משהו שאת מאד לא רוצה שייחשפו אליו, לדעתך זו סכנה, אני לא רוצה לפרט מה למשל וד"ל,
אבל אז - הצבור ישתוק, כי אסור לדבר...

אם זה כל גרוע תתקשרי לועדת הרבנים לענייני... והם יורידו את הספר מהמדף
ואם פחות גרוע תדברי עם הסופרת בעצמה אולי היא תנמק לך את פירושה ותרגעי.

אחת מאלף · 25/11/16

אופסססס, אני מגלה שהתבלבלתי עם האשכול של "חייבים לכתוב על זה"
לא הבנתי למה אני לא מובנת

אחת מאלף · 25/11/16

ושוב -"תחנות" הוא ספר מופלא שבמופלאים בעייני.

dvory · 25/11/16

מכירות את הרב שהסכים עם כל הצדדים, כולל הצד שלא היה צד? נראה לי שרוחו נכנסה בי

.
קוראת את אלו שבעד הביקורת ומסכימה איתן. קוראת את אלו שמסתייגות ומסכימה גם איתן...
אגב, אני חושבת שיש נקודה אחת שעליה כולן מסכימות: גם אלו שמתנגדות לביקורת ספרים לא מתנגדות לה בגלל הביקורת שפתחה את האשכול הזה. היא הייתה מאד מאד מכבדת ועניינית. הרתיעה היא מהתגובות לביקורת, שחלקן לא תמיד כאלו, לא תמיד מכבדות ולא תמיד ענייניות.
מנסה לחשוב איך אפשר לפתור את הדילמה הזאת. יהיה קשה מאד להגיע פה להכרעה הלכתית, כי הגיג אמרה נכון: זאת סיטואציה שקשה להבהיר אותה בשאלת רב קצרה.
יש לי הצעה, אולי תסכימו איתה: מה דעתכן שכל תגובה / דיעה / משוב על סיפור ייכתבו ללא סופרלטיבים?
מסכימות שיש הבדל בין משפט כמו:
"היה משהו שלא הבנתי בסיפור, למה הגרגולים לא ניגשו למלך".
לבין המשפט הזה:
"כל הקטע עם הגרגולים מעצבן ולא הגיוני, איזה טיפשים, למה הם לא ניגשו למלך?!"
כמו שכתבתי, לדעתי (ואני כמובן לא דעה הלכתית) זה בסדר לכתוב: לא הבנתי / לא חיבבתי / לא התחברתי.
אבל נראה לי שפחות בסדר לכתוב:
סיפור מטופש / גרוע / הזוי / מסוכן.
ולא צריך להזכיר שלא בסדר בכלל לכתוב:
סופרת טיפשה / מעצבנת / איכסית.
אני מרגישה, ואולי אני טועה, שלהגדרות, לכינויים, יש צליל מאד חזק, מאד החלטי ופסקני, כזה שאין לערער ולהרהר אחריו.
לעומת סיפור אישי של מביעת המשוב שאומר: 'לא הבנתי, לא חיבבתי, לא התחברתי'. מרגישה שהסיפור האישי נעים יותר לעין וללב.

אחת מאלף · 25/11/16

כתמיד, את כותבת נוגע ללב ובעדינות תוך כדי השמעת הקול שלך.

מריומה~ · 26/11/16

נכתב ע"י dvory;2320840:
מכירות את הרב שהסכים עם כל הצדדים, כולל הצד שלא היה צד? נראה לי שרוחו נכנסה בי .
קוראת את אלו שבעד הביקורת ומסכימה איתן. קוראת את אלו שמסתייגות ומסכימה גם איתן...
אגב, אני חושבת שיש נקודה אחת שעליה כולן מסכימות: גם אלו שמתנגדות לביקורת ספרים לא מתנגדות לה בגלל הביקורת שפתחה את האשכול הזה. היא הייתה מאד מאד מכבדת ועניינית. הרתיעה היא מהתגובות לביקורת, שחלקן לא תמיד כאלו, לא תמיד מכבדות ולא תמיד ענייניות.
מנסה לחשוב איך אפשר לפתור את הדילמה הזאת. יהיה קשה מאד להגיע פה להכרעה הלכתית, כי הגיג אמרה נכון: זאת סיטואציה שקשה להבהיר אותה בשאלת רב קצרה.
יש לי הצעה, אולי תסכימו איתה: מה דעתכן שכל תגובה / דיעה / משוב על סיפור ייכתבו ללא סופרלטיבים?
מסכימות שיש הבדל בין משפט כמו:
"היה משהו שלא הבנתי בסיפור, למה הגרגולים לא ניגשו למלך".
לבין המשפט הזה:
"כל הקטע עם הגרגולים מעצבן ולא הגיוני, איזה טיפשים, למה הם לא ניגשו למלך?!"
כמו שכתבתי, לדעתי (ואני כמובן לא דעה הלכתית) זה בסדר לכתוב: לא הבנתי / לא חיבבתי / לא התחברתי.
אבל נראה לי שפחות בסדר לכתוב:
סיפור מטופש / גרוע / הזוי / מסוכן.
ולא צריך להזכיר שלא בסדר בכלל לכתוב:
סופרת טיפשה / מעצבנת / איכסית.
אני מרגישה, ואולי אני טועה, שלהגדרות, לכינויים, יש צליל מאד חזק, מאד החלטי ופסקני, כזה שאין לערער ולהרהר אחריו.
לעומת סיפור אישי של מביעת המשוב שאומר: 'לא הבנתי, לא חיבבתי, לא התחברתי'. מרגישה שהסיפור האישי נעים יותר לעין וללב.

את משווה ביקורת שכתובה בסגנון - שערו בנפשכם דבר כזה הוא פשע.. לבין אני חושבת שנעשה עוול...
כל הקטע זה לכתוב שזה לא רק מה שאני חושבת אלא בעיקר כאילו זו המציאות.
צריך הרבה ענווה כדי לכתוב זו רק דעתי ורק כי אני מרגישה כך ואני לא בטוחה וכו וכו.
לא, לא שווה אחרת

שירי12 · 27/11/16

נכתב ע"י dvory;2320840:
יש לי הצעה, אולי תסכימו איתה: מה דעתכן שכל תגובה / דיעה / משוב על סיפור ייכתבו ללא סופרלטיבים?
מסכימות שיש הבדל בין משפט כמו:
"היה משהו שלא הבנתי בסיפור, למה הגרגולים לא ניגשו למלך".
לבין המשפט הזה:
"כל הקטע עם הגרגולים מעצבן ולא הגיוני, איזה טיפשים, למה הם לא ניגשו למלך?!"
כמו שכתבתי, לדעתי (ואני כמובן לא דעה הלכתית) זה בסדר לכתוב: לא הבנתי / לא חיבבתי / לא התחברתי.
אבל נראה לי שפחות בסדר לכתוב:
סיפור מטופש / גרוע / הזוי / מסוכן.
ולא צריך להזכיר שלא בסדר בכלל לכתוב:
סופרת טיפשה / מעצבנת / איכסית.
אני מרגישה, ואולי אני טועה, שלהגדרות, לכינויים, יש צליל מאד חזק, מאד החלטי ופסקני, כזה שאין לערער ולהרהר אחריו.
לעומת סיפור אישי של מביעת המשוב שאומר: 'לא הבנתי, לא חיבבתי, לא התחברתי'. מרגישה שהסיפור האישי נעים יותר לעין וללב.

צודקת מאוד מאוד!!

מריומה~ · 13/1/17

מקפיצה כי אי אפשר בלי.
יצא לי רק עכשיו לקרוא את הספר , ואני בלי מילים.
ריסי מלאו דמעות כמה פעמים.
כתיבה כל כך יפה , רגישה, אומנותית ,
אהבתי שההתרחשויות קרו במרחב ארצינו המתפרשת כצבי, נמתחת בעת הצורך.
חלקם מוכרים וחלקם פחות.

בסך הכל מערכות הקשרים שם נוגעות ללב ומרתקות.
נהניתי מהרעיון ללכת ולהיפגש בתחנות , זה דבר שאם היה לנו אומץ היה מיטיב גם איתנו.

הסיפור עם ליבי נפל עלי בבום ללא הכנה ,
וחוויתי סוג של סטרס , מצאתי את עצמי כמעט זועקת על חיי.
הסוף הטוב , המרגיע והמפוייס מדהים.

וצדקה ווי אנד אם שאירוסיה של פסי היו פוגמים.

סיום בחלומות, הלואי על כל קשרינו שיגיעו לפיוס ולנחמה.
טוב שבספרים לפחות אפשר ליצור אותם. כדי לתת לחיינו תקווה

dvory · 13/1/17

תודה על המילים הטובות.
בזכותך / בגללך נזכרתי, שמהיום שהאשכול נפתח - אני מתכננת לכתוב פה כמה הגיגים שקשורים קצת אליו, הרבה לספרות ולכתיבה.
סתם הגיגים שיכולים אולי לעניין את הכותבים והקוראים.
מסמיקה לעצמי על כוונותיי הטובות והלא מיושמות.
אני בדרך...
לצערי, יש פקקים