עיתונאות ועריכת תוכן
משתמש מקצוען
תודה על ההארה!משהו בתחביר ובפיסוק (וכנראה בעוד כמה מאפיינים שאיני מספיק בקיאה למקד אותם)
אשמח בהחלט למיקוד, מישהו?!
תודה על ההארה!משהו בתחביר ובפיסוק (וכנראה בעוד כמה מאפיינים שאיני מספיק בקיאה למקד אותם)
תודה. סוף סוף מישהו מגדיר לי מה זה אלקסילמי ששאלה, נראה שהבחור הוא האלקסתימי, שאגב תודה על החידוש לא ידעתי שיש לזה שם. כלומר, לחוסר אמפתיה, יש שם.
אבל משהו בתחביר ובפיסוק (וכנראה בעוד כמה מאפיינים שאיני מספיק בקיאה למקד אותם) גורם לטקסט כאילו מספרת אותו מישהי בעלת מחשבה מהירה ,קצב דיבור מהיר ובנשימה טרופה.
יש בזה משהו חינני ואותנטי. אבל בתור סיפור שלם- זה קצת מקשה על הקריאה.
תודה על ההארה!
אשמח בהחלט למיקוד, מישהו?!
אילו הן היו נכתבות כך:אף פעם לא הייתי כלה באמת. בעצם זה נשמע לא טוב, אני אסביר את עצמי, הייתי כלה כפועל יוצא מזה שהתארסנו אבל לא זכיתי להיות כלה בחויה. נכון זה בגללו אבל אי אפשר להתעלם מהחלק שהיה בגללי. בתים שמרניים משמרים מאוד את הילדים מכל מיני בחינות מעבר למקובל, נגיד הם גם משאירים אותם ילדים עד גיל מאוחר או עד בכלל.
שיעור חשוב! תודה!אני אנסה.
סגנון הכתיבה מענין מאד. אין חלוקה לשורות, לפסקאות (רק אחד שתיים בפרק).
כמו כן, הפיסוק באמצע משפט קצת לוקה בחסר.
לדוגמא, השורות הבאות:
אילו הן היו נכתבות כך:
אף פעם לא הייתי כלה באמת.
בעצם, זה נשמע לא טוב, אני אסביר את עצמי.
הייתי כלה כפועל יוצא מזה שהתארסנו, אבל לא זכיתי להיות כלה בחויה.
נכון, זה בגללו, אבל אי אפשר להתעלם מהחלק שהיה בגללי.
בתים שמרניים משמרים מאוד את הילדים מכל מיני בחינות מעבר למקובל. נגיד, הם גם משאירים אותם ילדים עד גיל מאוחר, או עד בכלל.
חווית הקריאה הייתה שונה.
השורות הארוכות לא מאפשרות לקורא לעצור.
אם זאת הייתה הכוונה - אכן, הרושם שמתקבל הוא כפי שכתבה @shira bira , שהכותבת היא בעלת מחשבה מאד מהירה.
מחכה לפרקי ההמשך.
תודה על זה, אני חושב שאני גם חוטא בזהאני אנסה.
סגנון הכתיבה מענין מאד. אין חלוקה לשורות, לפסקאות (רק אחד שתיים בפרק).
כמו כן, הפיסוק באמצע משפט קצת לוקה בחסר.
לדוגמא, השורות הבאות:
אילו הן היו נכתבות כך:
אף פעם לא הייתי כלה באמת.
בעצם, זה נשמע לא טוב, אני אסביר את עצמי.
הייתי כלה כפועל יוצא מזה שהתארסנו, אבל לא זכיתי להיות כלה בחויה.
נכון, זה בגללו, אבל אי אפשר להתעלם מהחלק שהיה בגללי.
בתים שמרניים משמרים מאוד את הילדים מכל מיני בחינות מעבר למקובל. נגיד, הם גם משאירים אותם ילדים עד גיל מאוחר, או עד בכלל.
חווית הקריאה הייתה שונה.
השורות הארוכות לא מאפשרות לקורא לעצור.
אם זאת הייתה הכוונה - אכן, הרושם שמתקבל הוא כפי שכתבה @shira bira , שהכותבת היא בעלת מחשבה מאד מהירה.
מחכה לפרקי ההמשך.
לא כל כך מסכימה, וזו דעתי.תודה על זה, אני חושב שאני גם חוטא בזה
אבל, יש גם צד שני.
ויתכן שהוא באמת לא מתאים לסיפור ארוך
יש בסגנון הזה משהו שמתחשק לבלוע, לקרוא ברצף.
מרגישים שמישהו מספר לי משהו, נקרא כמו שזה נשמע.
אני לגמרי מסכים אבל כאן הקטעים לא ארוכים. ודאי לא מידי,לא כל כך מסכימה, וזו דעתי.
אם אראה טקסט ארוך ברצף, בלי חלוקה לשורות, פשוט אאבד את החשק לקרוא, ולא מדברת ספציפית על הקטעים הנ"ל.
סופר שלא משקיע בניראות של הטקסט גורם לי לזלזל מראש בקטע הכתוב, גם אם הוא יפהפה.
אכן, נותן תחושה של חשיבה רציפה והקריאה הופכת לכעין חוויה אותנטיתיש בסגנון הזה משהו שמתחשק לבלוע, לקרוא ברצף.
מרגישים שמישהו מספר לי משהו, נקרא כמו שזה נשמע.
למה? חבל, פספוסגורם לי לזלזל מראש בקטע הכתוב,
זהו, לכןאני לגמרי מסכים אבל כאן הקטעים לא ארוכים. ודאי לא מידי,
זה מזכיר ספרים אלבומים של חצי עמוד לרוחב.
אחרת לא הייתי קוראת בכלל.ולא מדברת ספציפית על הקטעים הנ"ל.
יתכן שהשורות הארוכות מתאימות לז'אנר ולרעיון
אבל הפיסוק,
פיסוק טוב משביח את היצירה
אם הכותב/ת רוצה שהקוראים ישמעו את המשפטים כפי שהוא שומע אותם
הפיסוק הנכון יעשה זאת.
זו בעצם הסיבה שמעסיקים עורכת לשון...
מופתי.פרק י'
יש תקופות שאתם לא רוצים לחזור אליהן. אי אפשר לתלוש אותן מלוח החיים אבל די נדיר שתרצו לדפדף אליהן. לכן הן רק נשארות שם, תחובות בין לבין להוסיף נפח. כזאת בדיוק היתה התקופה בין האירוסין לחתונה שלי ועד היום אני מצטערת על זה.
שבת! שבת שלימה החתן הולך להיות אצלי. לקבל את פניו ביום שישי, להתפעל מכל השקיות המרשרשות שאמא שלו העמיסה עליו והוא אפילו לא יודע מה יש בהן. אחת מהן היא מתנה שקנו לו בשבילי, ועוד אחת להורים בטח כלי לעוגה או מפה. ועטיפות קטנות לאחיות שלי אפילו שההורים סיכמו שאין מתנות לאחים כי חבל על הכסף והזמן. אבל אי אפשר לגמרי לאכזב אותם, אז לא מתנות גדולות וכן קטנות, סמליות. להציע לו לשתות משהו ולמזוג רק מים ולהגיש מגש קטן עם עוגות שהוא לא טועם ברוב נימוס. ואז הוא יוצא להתמקם אצל סבתא שלו ואנחנו מריצים סידורים אחרונים ו-שבת.
אני מתלבשת כמו כלה ועונדת את השרשרת שהיתה בשקית המתנות שהחתן הביא לי. בעצם אני בחרתי אותה לעצמי בשבוע שעבר בערב, במכירה השלישית של התכשיטים שחמותי לקחה אותי אליה. הם חוזרים מבית הכנסת ואני מחייכת לשבת שלום, הוא מסתכל לכיווני ועונה בשקט וזהו. לא נוח לי בסעודה. הוא יושב בכיסא מימין, נאחז בחוטי הציצית שלו שמסתבכים לו בין האצבעות. אני מקריבה לכיוונו את כל הסלטים והתוספות אבל הוא לא אומר תודה. אחר כך שרים זמירות ופתאום נתקעים באיזה בית, אני מזכירה את המילים החסרות, אני יודעת את כל הזמירות בעל פה אבל זה לא מרשים את החתן שלי, ככה זה נראה.
אחר כך מדברים בדברי תורה והוא אומר איזה רעיון. אני משתדלת להקשיב אבל זה קצת קשה לי, במקום להקשיב אני מגניבה מבטים לצד השני של השולחן שם יושבות האחיות שלי ובודקות את החתן היטב היטב. הלא נוח עולה לי בגב ודוקר בין השכמות, מה הן חושבות שקורה כאן?! אני לא יכולה אפילו להתחמק למטבח להגיש כי אני הכלה פה ושום תירוץ לא יתקבל. אז אני ממשיכה לשבת קפואה כמו הגלידה שהכנתי לקינוח ולחכות שיעבור.
וזה עבר, אלא שאחרי ברכת המזון כמו סיפור בהמשכים צריך לעבור לפרק הבא- לרדת לטייל שזו מוסכמה מקדמת דנא, נו שוין. ירדנו וצעדנו, וצעדנו עוד. מפרגנים לכל היענט'ס מהמרפסות להציץ על הזוג המאורס ההוא שמטייל אחרי הסעודה. שנינו ניסינו לדבר, משפט פה משפט שם, לא התחבר לנו. לא לנושא לא לשיחה לא כלום. מסביבנו שכונה של שבת, אלו הולכים ואלו שבים, אור בבית הכנסת, מנגינות מהחלונות והדי פטפוט וצחוק. אנחנו יורדים לרחוב הראשי פונים בעיקול נכנסים לסמטה קצרה. אנשים צופים בנו בעניין ואנחנו בוהים בגדרות אבן. שייגמר כבר. חוזרים לכיוון הבית, חשבתי שהוא ילך אבל הוא המשיך איתי, עולה לפני במדרגות. הוא מתכוון להיפרד בדלת? לא, הוא נכנס. די כבר, אני לא מסוגלת. אבא שלי מופיע בסלון לוקח פיקוד, מודיע שכבר מאוחר ויותר מדי להיום, ושולח אותי לחדר. מאחורי הדלת אני שומעת אותו שולח את החתן לסבא ולסבתא שלו. אני עייפה מאוד. עייפה עד עומק הנפש. לא רוצה לחשוב על כלום. מורידה בזהירות את השרשרת שקיבלתי וצוללת מתחת לשמיכה, לברוח הכי רחוק שאפשר מהתקופה שאני בתוכה.
אפילו לא התחתנו וכבר לשיא?נקודת שיא
נשרוד גם נשרוד.אפילו לא התחתנו וכבר לשיא?
החיים הרבה יותר מפרכים, תשרדו איתם?!
אהה, יש לה עוד? אימאאאאפילו לא התחתנו וכבר לשיא?
החיים הרבה יותר מפרכים, תשרדו איתם?
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
25.06
י"ט סיון
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
25.06
י"ט סיון
פתיחת מסלול
קורס פיתוח ובניית אתרים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיון
פתיחת מסלול:
התכנית המקצועית להכשרת אדריכלי פנים ומעצבים
לעבוד בתחום האדריכלות תוך שנתיים בלבד! וללמוד תכנים בלעדיים שיתנו לך יתרון ענק וביקוש גדול בשוק!
מסלול לגברים
27.06
כ"א סיון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
30.07
כ"ד תמוז
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
9.09
ו' אלול
פתיחה חגיגית:
קורס פרסום וקופי+
איך מפיקים קפמיינים לחברות הכי גדולות בשוק? איך בונים אסטרטגיה מדוייקת? מהו המסר? כתיבה שיווקית, קופי ויצירתיות, ואפילו כתיבה לסושיאל ולדיגיטל!
עם תכני AI
תהילים פרק כז
א לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד:ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ:ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ:ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ:ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי:ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיהוָה:ז שְׁמַע יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי:ח לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ:ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי:י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיהוָה יַאַסְפֵנִי:יא הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי:יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס:יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים:יד קַוֵּה אֶל יְהוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהוָה: