אלקסתימיה ולאהוב...

[yonatanr]

סורי, אני לא התרשמתי כך. לגבי הטענה שמדובר ב'בחור קלאסה' ולא צו"ל, הנה מפרק ד':

הוא: בבית כשר לא מכניסים רדיו וכדומה מנתקים את הרדיו בסטריאו ובתחליפיו הטכנולוגיים כפי שידרוש הזמן...

אני: מהנהנת.

הוא: בעניין עיתונים מן הראוי שלא להכניס...

אני: כן כן ברור

הוא: החומרות, ההשקפה החינוך ה....

אני: אמן ואמן

בינתיים מצאנו פינת חמד בדמות גינה ציבורית פרושה מעם, שם בין מגלשה לעמוד ברזל הצלחתי סוף סוף להשחיל את משנתי בנושאי חינוך. הוא הקשיב כנראה ו-לא הגיב בכלל. בצונאמי ההסמקה, מבוכה, חולשת הדעת, שתקפו אותי למול התגובה שאיננה. הודיע הבחור שזהו רגע השיא של הפגישה. הבחורה שהיא אני הייתה מאוד טרודה בתגובה האבודה לדבריה, אלא שהוא לא הבחין בשום התרחשות רגשית חריגה והמשיך מעדנות להצהרה כובשת אודות שאיפתו הכמוסה להקדיש את חיינו לתורה. חיינו כלומר כל זמן משותף בדגש על שעות הסיבוב בערבים וימי בין הזמנים.

איני סבור ש'בחור קלאסה' עסוק בפגישותיו להרצות על הצורך האקוטי בהתרחקות מרדיו עיתונים, חומרות והשקפה. ואם זה נקרא אצלך 'קלאסה', הוא בודאי לא מתעסק עם בעלות מסעדה לשלוח להם תמונות וכל כיוצ"ב.

ולגבי הטענה שמדובר בבחור רגיל, אלא שהוא פשוט 'קצת סגור מטבעו', הנה מפרק ז':


ההתחלה החביבה מצידו נשמעת כמו: יש איזה רעיון בפרשת השבוע... הרעיון אורך קרוב לשתי דקות ואני מקשיבה באונה הימנית בעוד האונה השמאלית קודחת ביצירתיות מילות המשך. כך כשהוא חותם את הפרק הרוחני של שיחת הטלפון אני כבר מוכנה וגולשת בעדינות למימד הגשמי, משתפת את השפופרת שמאחוריה החתן שלי בהכנות לחתונה. לפעמים הוא מהמהם, בעצם הוא שותק. כל הזמן הוא שותק.

זה השלב שאני מגייסת התנחמדות יתר, מוזגת לקולי התלהבות מזוייפת ומנסה לדלות נואשות נושא שיתפוס אותו; פרחים, שמלה, צלם, תזמורת אפילו מסדר קידושין- אפס עמוק ושותק. לא שהוא לא מנסה. מדי פעם הוא קוטע את השתיקה במשפט שלאו בהכרח קשור למה שאני אומרת, אני נאחזת במילים המדודות כמו בקרש הצלה וממהרת לבנות עליהן מאמר שלם בדגם טענה או נימוק, כל השרידים משיעורי הבעה נחלצים לעזרתי ועדיין הכישלון מהדהד בדמות שתיקה מאסיבית ונוקבת מהישיבה ועד החדר שלי בבית.

עוד מפרק י':

אני מתלבשת כמו כלה ועונדת את השרשרת שהיתה בשקית המתנות שהחתן הביא לי. בעצם אני בחרתי אותה לעצמי בשבוע שעבר בערב, במכירה השלישית של התכשיטים שחמותי לקחה אותי אליה. הם חוזרים מבית הכנסת ואני מחייכת לשבת שלום, הוא מסתכל לכיווני ועונה בשקט וזהו. לא נוח לי בסעודה. הוא יושב בכיסא מימין, נאחז בחוטי הציצית שלו שמסתבכים לו בין האצבעות. אני מקריבה לכיוונו את כל הסלטים והתוספות אבל הוא לא אומר תודה. אחר כך שרים זמירות ופתאום נתקעים באיזה בית, אני מזכירה את המילים החסרות, אני יודעת את כל הזמירות בעל פה אבל זה לא מרשים את החתן שלי, ככה זה נראה.

 

[מוישה]

תראה, אין לי כח וזמן להתחיל לנתח ציטוטים כאחרון מבקרי הספרות. אמרתי שאולי אני קצת מגזים, כי הוא בהחלט בעייתי באינטראקציה ולכן גם לא נשמע ממנו תודה או זרימה מלאה עם הצד השני, אבל עדיין אני עומד על דעתי. כל הציטוטים שלך אינם מתארים את המציאות, אלא את נקודת מבטה, היא כבר רואה כאן תמונה דיכוטומית יותר, אבל כמו שהיא לא מבינה את הקשר של המשפטים שלו למה שהיא אמרה, אולי היא לא מבינה עוד כמה דברים.
אגב, בחור קלאסה זה לא בהכרח בחור שרוצה בבית רדיו ועיתונים. קח את הישיבות בשורה וחצי הראשונות של עולם הישיבות, הבחור השטייגניסט, שאגב בחברה הוא אולי זורם ומקובל מאוד, נמצא במקום רוחני גבוה. ואל תשכח, היום הכל השתנה, אני מדבר על כמה שנים טובות אחורה.
אני חושב שהצגתי מספיק את הצד השני, ואסתפק בזה.

 

[yonatanr]

גם אני מוכן להודות שמהסיפור גרידא אין הכרח שמדובר ב'אלקסתימיה', אלא בצו''ליות מצויה, אבל מכאן ועד לספר על בחור שמקובל בחברה, שהולך למסעדות, ועוד יש לו טענות על המדריך שטוען שצריך לאהוב את האשה [שיר השירים הוא קרא?], הדרך רחוקה.
בדרך כלל בחור שזורם בחברה זורם גם בחברת המיועדת, ובעצם בכל חברה שהוא יפול אליה.
כמו כן, בחור זורם ומקובל, גם אם אישית הוא יעדיף שלא לשמוע רדיו ולקרוא עיתונים מסוימים, הוא בדרך כלל לא יתן על זה הרצאות לבחורה.

 

[א-ירושלמית]

במקום להתפלסף, אפשר לומר בפשטות שמדובר בניתוק רגשי. ניתוק ממי? מהעצמי, מהסביבה, מהמשפחה. סוג של חיים בתוך ואקום, כשהמנותק אפילו לא יודע שהוא מנותק ומשהו לא תקין אצלו. לדידו הכל טוב ותקין ובסדר, ומה שיעשה האחר - זה קביל ומצויין ולא מלא. סוג של "אין לו דעה עצמית".
ככה אני מבינה את הבחור.

הבחורה, מגיעה מחינוך נוקשה וחנוק. היא מבינה מצד אחד, אבל מנסה להסביר לעצמה הסברים דחוקים. למרות שההסברים בהתחלה דחוקים - היא נכנסת למין טראנס של פרשנות, מפרשנת את התנהגות החתן לפי הציפיות של עצמה ולפי מה שהיא משרטטת לעצמה. ומה היא משרטטת לעצמה? את תוצאות החינוך שלה, והם, כמו שקראנו בפרקים הקודמים, סוג של 'אני אחשוב ואעשה הכל במקומך'. היא מתמודדת מול מצב לא מוכר ומנסה להכניס אותו בכוח לתבניות מוכרות, במקום לתת לו שם חד משמעי של בעיתיות.

 

[מרחבית]

גם אני מוכן להודות שמהסיפור גרידא אין הכרח שמדובר ב'אלקסתימיה', אלא בצו''ליות מצויה,

לא רואה קשר בין צו"ליות לבין חוסר תגובה לדברי הבחורה או תגובה במשפטים לא קשורים לדבריה.
וכהנה.
לא רואה מצד שני בעייתיות לדבר על אי רצונו ברדיו או עיתונים. אפשר לדבר על הכל. נגד עיתונים, בעד גנירטור, נגד המדינה ובעד מעשרות בבית. בדיוק באותה מידה שאפשר לדבר על רצון למסעדות, לחו''ל, לטיולים ולעבודה.
לא תלוי נושאי הדיבור ואורחות החיים - מחמירים או לא. תלוי איך מדברים, מתי, האם אלו הנושאים היחידים, האם קשובים לשני, האם מגיבים לשני וכו'.

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

וואו
איזו קהילה מדהימה יש כאן!

אני חייבת קצת הסברים, אז הנה-
אני לא מגיבה כאן, נכון, זה כדי לא להקפיץ לבבות ולאכזב שזה לא פרק נוסף
@כנפיים, תודה על כל ההצעות הכל רלוונטי, אבל מה אם אני קשישה בת שמונים שצריכה גם פעמיים בשבוע לשהות בקופת חולים ופעם אחת בהתעמלות משקמת ולהספיק גם להביא קצת ירקות מהשוק אז קשה לי להעלות יותר מפרק בשבוע

אם הייתי כותבת

אם כבר תודה על המחמאות, אז גם על העלבונות למה 'כותבת מתחילה' אם אני כבר בת שמונים

לסיכום-
אני לא בת שמונים ובכל זאת עמוסה, מעמיקה בתגובות ונהנית מהקאברים (באשכול נפרד, כבר הצעתם) ותודה למנהל האכפתי

 

[כנפיים]

טוב, אני זו שאמרתי שנדאג להכל אז קדימה:

@רסס וגהץ @בישוליישן @נקיון ושו"ת @בייביסיטינג @כושר בע"מ @קלאסיקה מוסיקלית @ממלאת מקום (או בקיצור מ"ם)

נא ליצור קשר עם @עיתונאות ועריכת תוכן ולתאם לו"ז. תשלום על חשבון הבית (מי זה?)

@פיליפינית (אופס, יש פה מישהי כזו!) אנא בררי את גילה האמיתי של הנ"ל והיעני לצרכים.
כי את הפרק עוד לא קיבלנו...

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

הניתוח שלכם מפתיע אותי ומאיר זוויות שלא חתכתי מראש
הפרויקט הופך מאתגר, אז רק טוב שכולכם כאן לעזור
וכעת ל- פרק י"ג

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

פרק י"ג

מהו הגשר לצעוד עליו, בין עבר של ודאי לעתיד של אי ודאות? ההורים שלי לא ידעו שצריך גשר, כמו הרבה הורים אחרים, אולי כמותכם. הם ידעו שצריך חתן, שצריך דירה, שצריך הדרכה, שצריך קומקום ודלי שטיפה וקורנפלקס בטעמים. אבל הלב שלי ידע שהוא צריך עוד משהו, שאין לו שם. וככה נצמדתי חזק חזק לידידה אחת שמצאתי. ידידה שהיתה פנויה להיות ידית האחיזה, מישהו להיתפס בו לזמן קצר עד שרגלינו ידרכו ביציבות על החוף החדש, עד שארגיש בטוחה מספיק, להרפות.

אתם ממהרים לדון, אני יודעת, שומעים את הניצול שמאחורי המילים, אתם טועים. זו היתה ידידות אמיתית, כזו של פעם בחיים, אולי פחות. ידידות שגם כשהיא נמוגה עם הזמן, מעולם לא איבדה את מה שהיתה, ידידות אמת. דמיינו לעצמכם איזה ג'ונגל זה עשה; בחורה בשידוכים ואחר כך מאורסת, שנדבקת לה לאיזו ידידה ולכו תדעו לאן הקשר הזה עלול לקחת אותה. ההורים של הבחורה מנסים בכל הכוח לגמור עם הידידות הזאת וכמו בומרנג- כל מה שהם עושים זה לגרום לידידות להתהדק יותר.

הם מרחיקים ואני מתקרבת, הם מתעקשים ואני מסרבת, הם לא מרשים לה לבוא אז אני הולכת אליה, במקום לעבודה, שלא תדעו. הם לא מרשים טלפונים אז טוב שיש טלפון ציבורי, כבר אין אני יודעת, אבל פעם היה. וככה במקום לשבת ולדבר על כוס קפה או מיץ וקצת אמון- הם ניסו להסביר לי בלי לומר מילה. הם לא יכלו, אתם יודעים, לפתוח גלויות דברים כאלה. וזה לא עבד. ואני אפילו שניסיתי לכבד הורים מאוד וגם להיזהר מדברים שמרגישים טעות, הלכתי אחרי מה שאמר הלב שלי וזהו. אומרים שאמון הוא דבר שכדאי להביע במעשים לא במילים, אולי עם אמון זה עובד ככה, בשאר הנושאים, תסמכו עלי, עדיף להביע במילים מאשר במעשים. במיוחד בנושא של חברויות לא הכי נורמטיביות או בריאות או טובות.

בכל מקרה, נולדתי עם המזל הנכון, שעובד שעות נוספות איפה שאני לא הולכת. וככה החברות שההורים שלי חשבו שהיא לא בריאה, עוצמתית מיד, קרובה מדי, עלולה לחבל בחיי נישואין- היתה ההצלה של החיים שלהם, תראו מה זה מזל. כי גם ילדה מאוד תמימה עם שאיפות רוחניות, צריכה לפני שהשמש שוקעת, לדעת שיש מי שיאהב אותה. הם לא הבינו, שהחברות הזאת היתה חבל הביטחון שלי, הגשר לחיי נישואין שאת טיבם לא ידעתי. וגם בגללה עדיין עומד כאן בית יציב וברוך.

 

[רחשי הלב]

המזל הנכון

מזל

 

[אורית חזן]

בגללה עדיין עומד כאן בית יציב וברוך

אז היה חופה?????
הייתי בטוחה שתכתבי שהיא ברחה

צריך מעכשיו לחכות עוד הפעם עד הפרק הבא

 

[כנפיים]

@עיתונאות ועריכת תוכן

תודה על זה, באמת.

זו היתה ידידות אמיתית, כזו של פעם בחיים, אולי פחות.

איזה דיוק של הגדרה!

כי גם ילדה מאוד תמימה עם שאיפות רוחניות, צריכה לפני שהשמש שוקעת, לדעת שיש מי שיאהב אותה.

איי... צמררת אותי. כמה כמה כמה שזה אמת. משפט שהיה צריך להיתלות בראש חוצות.

הסיפור הזה והכתיבה שלך הולכים יותר ויותר פנימה, עמוק ורגיש.

יש לך כשרון במילים שנוגעות, בלי לדבר רגשות במפורט.

תודה שוב.

 

[רחשי הלב]

גם בגללה עדיין עומד כאן בית יציב וברוך.

דוכדכתי קשות.
חשבתי שיש הפי אנד.

 

[אלי7 א]

. ידידה שהיתה פנויה להיות ידית האחיזה, מישהו להיתפס בו לזמן קצר עד שרגלינו ידרכו ביציבות על החוף החדש, עד שארגיש בטוחה מספיק, להרפות.

אוף אוף אוף.
זה נהיה מענין מרגע לרגע ואני שונאת לחכות.

 

[Ruty Kepler]

הם ידעו שצריך חתן, שצריך דירה, שצריך הדרכה, שצריך קומקום ודלי שטיפה וקורנפלקס בטעמים

זה. בדיוק.

 

[RACHELIZ]

ההורים של הבחורה מנסים בכל הכוח לגמור עם הידידות הזאת וכמו בומרנג- כל מה שהם עושים זה לגרום לידידות להתהדק יותר.

ההורים שלה או של הידידה?
ז"א לא הבנתי אם זה משפט הסבר שלה מלמעלה או שמדובר על הורי הידידה..

 

[ש. צ. וינמן]

דוכדכתי קשות.
חשבתי שיש הפי אנד.

מי ומה המדדים לאפי אנד? יש מתכון לזה?

 

[רחשי הלב]

מי ומה המדדים לאפי אנד? יש מתכון לזה?

הפי אנד מבחינתי זה אושר סביר בחיי הנישואין. לא חיים 'נסבלים' שמחזיקים מעמד בזכות ידידה שמונעת את הקריסה.

 

[כנפיים]

ההורים שלה או של הידידה?

נשמע שההורים של תימיה

 

[אלי7 א]

הפי אנד מבחינתי זה אושר סביר בחיי הנישואין. לא חיים 'נסבלים' שמחזיקים מעמד בזכות ידידה שמונעת את הקריסה.

מי אמר שזה אנד?
לדעתי היא מדברת אחרי שהיה שינוי
ברור שהיא התחתנה וילדה כמה ילדים וכו וכו
כשהיא התפקחה- אז קרה משו
או הפוך- קרה משו והיא התפקחה
וכל הסיפור הזה- הוא ממבט לאחור