הנושאים החמים
הנושאים החמים
הטעות הראשונה שלו היתה שהוא הגיע הביתה בזמן הלימוד בכולל.
הטעות השניה שלו היתה שהוא נכנס באמצע הספונג'ה.
הטעות השלישית שלו היתה שהוא אפילו לא חלץ נעליים כשהוא נכנס.
הוא נכנס מעדנות הביתה, מחוייך מאוזן לאוזן, מקווה לקבלת פנים נעימה ומסבירת פנים.
"אני לא מאמינה!!! אבאאא!!! מה אתה עושה כאן??????"
הוא נעצר , המום כולו.
גם גיטי נעצרה, מבוהלת כולה.
הוא לא ידע איך להגיב, וגם גיטי לא. היא היתה היסטרית לגמרי והוא לא הבין מה עובר עליה. באמת שהוא לא הבין.
החיוך נעלם והוא התחיל לפסוע פנימה בזהירות, נזהר שלא להחליק במים. בלי נעליים.
היא צורחת ובורחת לסלון, נעל בית אחת נשארת למזכרת במטבח.
הוא אחוז פליאה. מה עובר עליה?
ניגש לנעל, מנסה לראות מה לעשות איתה, אבל כשהוא שומע את זעקותיה מכיוון הסלון, הוא מבין שמה שנדרש ממנו זה ללכת לשם. בעצם- לרוץ לשם, הצרחות לא נשמעות טוב...
ממהר לסלון, חולף בדרך על פני הכניסה, מעיף מבט מהיר ומוודא שאין טביעות רגליים. ממשיך לרוץ לכיוון הצרחות מהסלון, נכנס לסלון ו-נעצר. המום כולו. גיטי עומדת על שולחן וצורחת את נשמתה.
מעולם לא הכינו אותו מה לעשות במצב כזה. הוא חושב שזה בכל זאת הנעל ומתלבט האם לגשת לגיטי לראות מה שיש לה, למרות שנראה שהיא לא במצב כשיר לענות- או שאולי לחזור לקחת את הנעל מהמטבח.
מנסה לחשוב במהירות מה עליו לעשות, ומחליט להסתובב שוב לכיוון המטבח. לנעל שנשארה שם וכנראה שגורמת לגיטי לאבד את שפיותה.
הוא הספיק לרוץ עוד עשר פסיעות בדיוק, עד שזכה להרגיש את הנעל השניה של גיטי על ראשו וששת רגליו.
גיטי יורדת מהשולחן, מנסה לנשום נשימות עמוקות.
את הנעל ומה שתחתיה, יפנה כבר מוישי. לזה היא באמת כבר לא מסוגלת.
הטעות השניה שלו היתה שהוא נכנס באמצע הספונג'ה.
הטעות השלישית שלו היתה שהוא אפילו לא חלץ נעליים כשהוא נכנס.
הוא נכנס מעדנות הביתה, מחוייך מאוזן לאוזן, מקווה לקבלת פנים נעימה ומסבירת פנים.
"אני לא מאמינה!!! אבאאא!!! מה אתה עושה כאן??????"
הוא נעצר , המום כולו.
גם גיטי נעצרה, מבוהלת כולה.
הוא לא ידע איך להגיב, וגם גיטי לא. היא היתה היסטרית לגמרי והוא לא הבין מה עובר עליה. באמת שהוא לא הבין.
החיוך נעלם והוא התחיל לפסוע פנימה בזהירות, נזהר שלא להחליק במים. בלי נעליים.
היא צורחת ובורחת לסלון, נעל בית אחת נשארת למזכרת במטבח.
הוא אחוז פליאה. מה עובר עליה?
ניגש לנעל, מנסה לראות מה לעשות איתה, אבל כשהוא שומע את זעקותיה מכיוון הסלון, הוא מבין שמה שנדרש ממנו זה ללכת לשם. בעצם- לרוץ לשם, הצרחות לא נשמעות טוב...
ממהר לסלון, חולף בדרך על פני הכניסה, מעיף מבט מהיר ומוודא שאין טביעות רגליים. ממשיך לרוץ לכיוון הצרחות מהסלון, נכנס לסלון ו-נעצר. המום כולו. גיטי עומדת על שולחן וצורחת את נשמתה.
מעולם לא הכינו אותו מה לעשות במצב כזה. הוא חושב שזה בכל זאת הנעל ומתלבט האם לגשת לגיטי לראות מה שיש לה, למרות שנראה שהיא לא במצב כשיר לענות- או שאולי לחזור לקחת את הנעל מהמטבח.
מנסה לחשוב במהירות מה עליו לעשות, ומחליט להסתובב שוב לכיוון המטבח. לנעל שנשארה שם וכנראה שגורמת לגיטי לאבד את שפיותה.
הוא הספיק לרוץ עוד עשר פסיעות בדיוק, עד שזכה להרגיש את הנעל השניה של גיטי על ראשו וששת רגליו.
גיטי יורדת מהשולחן, מנסה לנשום נשימות עמוקות.
את הנעל ומה שתחתיה, יפנה כבר מוישי. לזה היא באמת כבר לא מסוגלת.
