איך שרדנו??

רבנים

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
קיבלתי במייל מידיד, ולא יכולתי שלא לשתף:

כשהיינו ילדים, ישבנו ברכב לא חגורים,
ולא היו כריות אוויר.
היה כיף לטייל בטנדר ולשבת מאחור.
שאנחנו עוד זוכרים טוב מאד....

העריסות שלנו היו צבועות בצבעי עופרת מבריקים ...

לא היו סוגרי ביטחון על בקבוקי התרופות, על המגירות ועל הדלתות ...

כשרכבנו על אופניים לא חבשנו קסדות ולא היו לנו מגני מרפקים וברכיים.
ההורים שלנו לא הגישו תלונות בעירייה כשנפלנו בגלל חורים באספלט.

שתינו מים לרוויה מהברז בגינה, או איפה שרק מצאנו. לא היה לנו בקבוק מים מינראליים.

בילינו שעות על גבי שעות בבניית מכוניות מארגזים וצינורות, ולא בדיוק על פי התקן.

לאחר כמה התנגשויות למדנו לפתור את הבעיות. עצרנו מול עץ או פשוט קפצנו על הארץ...
לא הזעיקו שירותי רפואה דחופה אחרי כל נפילה ...

הרשו לנו לצאת לשחק בחוץ ובלבד שנחזור בזמן לארוחה...

הלכנו לבית הספר כדי לעבוד וללמוד ולא כדי "לפתח את הפוטנציאל היצירתי שלנו"...

כשלא עבדנו, המורה נתנה לנו עונש ולפעמים אפילו הרביצה.
ההורים שלנו מעולם לא הגישו תלונה.
ידענו שזה הגיע לנו.

לא היו ניידים... שלחנו מכתבים וגלויות...

נחתכנו, שברנו יד או רגל, הלכו לנו כמה שיניים ...
אבל אף פעם לא הגשנו תלונות בעקבות התאונות האלה...
אף אחד לא היה אשם ... מלבדנו.

שיחקנו שוטרים וגנבים, שיחקנו עם נפצים, ואף פעם לא הצתנו רכבים ...

התחלקנו בבקבוק קולה אחד בין 4 חברים (כשיכולנו, כי זה היה בקבוק זכוכית של ליטר)... כולנו שתינו מהפיה ואף אחד לא מת מזה.

לא היה לנו פליי-סטיישן, ולא MP3, לא נינטנדו, לא משחקי וידיאו, לא הייתה טלוויזיה בכבלים, לא היו צורבים, ולא קולנוע ביתי, לא ניידים, לא צ'אטים, לא אינטרנט וכו' ...
לעומת זאת: היו לנו חברים אמיתיים

יצאנו, לקחנו את האופניים, או פשוט הלכנו ברגל לחברים. צלצלנו בפעמון, או סתם נכנסנו בלי לצלצל והלכנו לשחק...
לא שלחנו אס אם אסים.

לחבר'ה שלנו קראו יוסי, משה ושרה ולא Sacha31, Label75 ou <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

שיחקנו עם מקלות, עם כדורי טניס, בשוטרים וגנבים, תופסת, כדורגל, 21, שיחקנו עם בובות ועם מכוניות מיניאטוריות ולא במשחקי מחשב

לא כולנו היינו תלמידים טובים. מי שנכשל, נשאר כיתה. אף אחד לא הלך לפסיכולוג, או ליועצת חינוכית.
פשוט, נשארו כיתה וקיבלו הזדמנות שנייה.

מי שלא רצה ללמוד בתיכון הלך לבית ספר מקצועי.
וזאת לא הייתה בושה.

חווינו את החופש, למדנו מההצלחות ומהכישלונות שלנו, לקחנו אחריות.
ולמדנו להסתדר לבד.

האם אתם שייכים לאותו הדור ?
אם כן, הקדישו דקה למחשבה ושלחו מסר זה לחברים.
אולי הם ישכחו, ולו לכמה רגעים, מהחיים המטורפים של היום ויהפכו שוב לילדים שהיו פעם ...
 

שיילה

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
נכתב ע"י בפוטנציאל;2159596:
וברצינות, מישהו יהיה שש לחזור למצב חיים כזה? :D

בהחלט!!!
קראתי מחקר שכמות הידע והאינפומציה הזורמים בשעה אחת למוחו של גבר ממוצע כיום (גוי/חילוני), שווה לחודש שלם!!! במאה הקודמת.
תענוג לחשוב על חיים כשהדאגות הם התרנגולות ומכירת הכעכים.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
ומצד שני,החיים כיום הרבה יותר נוחים , קלים
וגם תוחלת החיים עלתה ללא שום השוואה.

רק בירושלים לפני 50-100 שנה , תמותת התינוקות היתה כל כך גדולה שהיו משפחות רבות שנפטר להם ילד או אפילו כמה. ל"ע.
 

inspiration

משתמש צעיר
נכתב ע"י שיילה;2159646:
בהחלט!!!
קראתי מחקר שכמות הידע והאינפומציה הזורמים בשעה אחת למוחו של גבר ממוצע כיום (גוי/חילוני), שווה לחודש שלם!!! במאה הקודמת.
תענוג לחשוב על חיים כשהדאגות הם התרנגולות ומכירת הכעכים.

את כנראה מתגעגעת גם לכביסה בפיילה, לטיטולים הרב פעמיים, או אולי לשאוב מים מהבאר...:)
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
במידה מסויימת, כן.
 

טוליפ

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
יש הרבה מה להוסיף ואחד תלוי בשני, מה שהתאים אז לא מתאים היום.
כשהיינו ילדים
היו פחות אנשים על הגלובוס, יותר שטחים 'מתים' בעיר, פחות מכוניות..
היו לנו הרבה שטחי משחק רחוקים מהכביש, היה חול וגם 'חמצוצים' בגינה.
האמהות שלנו היו מקסימום מורות, והרוב עקרות בית,
הפרנסה הייתה יותר או פחות, אבל לא היו דרישות ממוסדות וחברה להוצאות.
הבגדים עברו מילד לאח והוא לא היה נחשב 'מוזנח'.
ממתקים קיבלנו רק בשבת, ואת 'שקית היומולדת' שמרנו עד פסח. השתיה הסתכמה ב'פטל' ומים.

אפשר להוסיף..
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
יש מכלול של חיים ,
ואי אפשר לקחת נקודות ולהשוות.

צריך לקחת את כל המציאות של פעם המעלות כולל כל החסרונות והקשיים (בינינו זה לא מציאותי לחזור... ולהחזיר..)
וליראות את מכלול חיינו כיום.
בפרספקטיבה אני חושבת שהחיים כיום עדיפים על פעם.
 

GRN

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
נכתב ע"י בפוטנציאל;2159659:
ומצד שני,החיים כיום הרבה יותר נוחים , קלים
וגם תוחלת החיים עלתה ללא שום השוואה.

רק בירושלים לפני 50-100 שנה , לא היתה משפחה שלא נפטרו לה כמה ילדים/תינוקות .
לא הצליחו לשרוד את השנים הראשונות.

אולי לפני מאה שנה זה היה נכון, וגם זה אולי
לפני 50 שנה? זה פשוט לא נכון
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
נכתב ע"י GRN;2160004:
אולי לפני מאה שנה זה היה נכון, וגם זה אולי
לפני 50 שנה? זה פשוט לא נכון

יתכן ולא דייקתי -70 שנה.

באמת זה תלוי מאד באיזה אזור.
אבל זה ידוע בוודאות שתמותת ילדים היתה גדולה בלי שום יחס להיום.

כל כך הרבה מחלות ילדים ,

לר' אריה לוין לא נפטר לו ילד?
לר' שלום שבדרון?
תבררי.

וכיום את לא שומעת כמעט על ילדים שמתים ממחלות ילדים.
הכל זה יחסיות,
הציבור גדל מאד והיחסיות היא בהתאם ועדיין יש פער.
 

yochi000

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
D I G I T A L
נכתב ע"י בפוטנציאל;2159659:
ומצד שני,החיים כיום הרבה יותר נוחים , קלים
וגם תוחלת החיים עלתה ללא שום השוואה.

רק בירושלים לפני 50-100 שנה , לא היתה משפחה שלא נפטרו לה כמה ילדים/תינוקות .
לא הצליחו לשרוד את השנים הראשונות.

הקטע הנוסטלגי לא מדבר על לפני 100-50 שנה.
רק לפני 20-30 שנה כשכולנו היינו ילדים.
בעידן בו היו ניידים - אבל ׳טפשים׳

אף אחד לא רוצה לחזור ללפני 100 שנה ולהתחיל לכבס בפיילה, לא.
 

עט הדר

משתמש מקצוען
אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה:
(קהלת ז, י)
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
אני קורא את האשכול, ונזכר בגעגוע בימים הנפלאים ההם שעלינו מתימן, אני וכל ילדיי...
היינו רצים על החולות החמים במעברה, ומתקשים לנשום בפחון שלהט מחום יוקד.

אני זוכר היטב את מוחמד החסון, שהיה שואב מבור המים במרכז השכונה שני כדי מים ירקרקים וטעימים...

ואי אפשר לשכוח את הנסיעות המענגות למירון, באוטובוס מתנשף של "המקשר" שלפעמים היה בכלל טנדר עם ארגז פתוח מכוסה בברזנט...

אני זוכר היטב היטב את הזמנים הנפלאים שביליתי בישיבה בבני ברק, בלי השטויות של הצעירים "מזגן" או מאוורר... החום היה גדול, כולנו הזענו וכולנו היינו מרוצים..

והילדות, אוי, איזה ילדות מתוקה הייתה לי! כמה מכות ספגתי מהמלמד ר' מוישה קלמנוביצקי הירושלמי בת"ת עץ חיים..
כמה מקלות עץ הוא שבר על חברי לספסל הלימודים...

והכרכרות, אוי הכרכרות.. היה מענג כל כך לנסוע איתם לרחביה, ולהרגיש בכל העצמות בגוף כל אבן ואבן מתחת הגלגלים..
אך, פעם היו ימים יפים:)
 

אקורד

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
נכתב ע"י גילה שם טוב;2160061:
יש קהילות שחיים כמו לפני 20-30 שנה, זה לא כזה מופרך...

נכון שאלינו לא נכנס האינטרנט ב"ה
ונקודות האלו זה כך,

אבל בנקודה של מותרות ולחיות לפי מה שיש,
אין היום כמעט אנשים כאלו,
 

מקצב

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
פתאום יבוא

הכי מענין זה איך יראה המשיח וביהמ"ק בכזה דור? (ישלחו לכהנים מיל לתאם פגישה..)
 

גילה שם טוב

משתמש רשום
נכתב ע"י אקורד;2160683:
נכון שאלינו לא נכנס האינטרנט ב"ה
ונקודות האלו זה כך,

אבל בנקודה של מותרות ולחיות לפי מה שיש,
אין היום כמעט אנשים כאלו,


זה לא אלינו, זה כאלה שעדיין אין להם פלאפון למשל, שקובעים חתונות שבועיים מראש, ללא צלם מבשלים לבד את החתונה ועוד... אם את לא מכירה את אלו אני אשמח להכיר לך,
קהילות שלמות !! (כמובן שיש יוצאים מן הכלל...)
 

אקורד

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
נכתב ע"י גילה שם טוב;2160723:
זה לא אלינו, זה כאלה שעדיין אין להם פלאפון למשל, שקובעים חתונות שבועיים מראש, ללא צלם מבשלים לבד את החתונה ועוד... אם את לא מכירה את אלו אני אשמח להכיר לך,
קהילות שלמות !! (כמובן שיש יוצאים מן הכלל...)

ואיך הילדים שלהם מתלבשים???
סטים של 18 ילדים מטופחים מכף רגל ועד ראש אותו דבר???

להעביר בגד מילד לילד???? אין בכלל במודעות...

טוב אולי אני מגזימה, אבל הנושא הזה מעצבן אותי,
הילדים שלי נראים יפה ומטופח,
ואני לא חושבת שאני חייבת שכל יום הם יהיו עם אותו בגד והתאמה בצבעים בין הבנים לבנות,
מבחינתי זה מוגזם!!!

אגב, אני לא כ"כ מכירה כאלו קהילות כמו שאת כותבת,
אולי בפריפריות, במרכז? בבני ברק/ ירושלים???,
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  10  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה