איך מנקדים נושאתו?

[לאה ל]

צדק ר' איפכא בהשערתו לגבי כותב ההודעה, ביקשתי מהגב' להיכנס לעובי הקורה, אך מחוסר זמן הענין לא הסתדר, עיקר כתיבתי הוא כדי להעלות את המודעות לכתיבה וסופרות וכו' כי עיקרי האשכולות הנפוצים הם של ציור וגרפיקה, וכדאי לדעת שיש עוד מקצועות בעולם...

 

[לאה ל]

וגם, מה? אין טור מנוקד?

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

מה, יש טור מנוקד?

 

[קובי ספייס]

כבודו יבין את מה שכתבתי לגבי החלטת האקדמיה ללשון, שמשום מה לא החליטו כמוך... עיי"ש.

 

[לאה ל]

צודקים, לא מצאתי, איך ניקדתם בסוף?

 

[אפכא מסתברא]

כבודו יבין את מה שכתבתי לגבי החלטת האקדמיה ללשון, שמשום מה לא החליטו כמוך... עיי"ש.

מתוך אתר האקדמיה (הדגשות והערות שלי):
רוֹפְאַת ילדים או רוֹפֵאת ילדים?
המילה רוֹפְאָה היא צורת הנקבה של הבינוני (הווה) בבניין קל לצד הצורה רוֹפֵאת (כמו קוֹרְאָה, קוֹרֵאת). ועדת הדקדוק של האקדמיה התלבטה בשאלה מה תהיה צורת הנסמך של רוֹפְאָה. האפשרות שהועדפה* בעבר** היא להשתמש לצורך הנסמך בצורה־האחות רוֹפֵאת – ולפי זה נהגו המקפידים על לשונם לומר רוֹפֵאת ילדים. בשנת תשס"ח (2007) החליטה מליאת האקדמיה להכשיר גם את צורת הנסמך הנגזרת ישירות מן רוֹפְאָה: רוֹפְאַת־(ילדים). יש לציין שצורה זו היא בבחינת חידוש***.

*הועדפה - אין משמע שהיתה נכונה בלעדית ושהאפשרות האחרת שגויה.
**בעבר - דהיינו?
***בבחינת חידוש - לגבי השימוש הספציפי בצרוף 'רופאת ילדים' (שאין לי ספק שאינו מופיע בשום מקור ממקורותינו...), אבל לא לגבי הצורה עצמה של סמיכות בניקוד כזה לשמות, כפי שהבאתי לעיל: ארחת ישמעאלים.

 

[לאה ל]

...

 

[שכל הישר]

איני מבין כלל איך ניתן להחליט לפי האקדמיה, הרי לשון הקודש נוצר הרבה לפניהם, והמבקש ביקש לדעת איך מנקדים נושאתו בלשון הקודש?
לא כן? אולי האקדמיה בנתה את כלליה על כללי לשון הקודש?

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

לענייננו, לענ"ד "נוֹשְׂאָתוֹ" אמנם נשמע טוב אך ברור שזו תהיה צורה "בבחינת חידוש" (כלשון האקדמיה), כי המקבילה מהשלמים לא מנוקדת בתורה "חוֹתְנָתוֹ" אלא חוֹתַנְתּוֹ, ולכן הוא לא עונה על השאלה מה המקבילה הנל"אית לצורה זו.

 

[לאה ל]

אין שום קשר בין חותנתו - שם עצם, לנושאתו שם פעולה, אפי' ר' איפכא שליטא יסכים, הלא כן?

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

מתוך אתר האקדמיה (הדגשות והערות שלי):
אבל לא לגבי הצורה עצמה של סמיכות בניקוד כזה לשמות, כפי שהבאתי לעיל: ארחת ישמעאלים.

האם לפי זה משמעות הפסוק היא "אוֹרַחַת של ישמעאלים"?..
וא"ת שגם הצורה ללא נסמך היא אוֹרְחָה כמו רופאה, עפ"י תורת אמת יש 23 מופעים של אָרְחוֹת, אֳרָחוֹת וכו' - בקמץ קטן (כמו "במה יזכה נער את אָרְחוֹ"), ורק 13 פעמים שמופיע בשוא, ולפי רש"י בנושאים אלו אזלינן בתר רובא, ולכן הנכון יותר לומר אָרְחָה, ולכן עדיין "צורה זו היא בבחינת חידוש". אא"כ יש לך איזה חילוק בין ארחה לאורחה.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

אין שום קשר בין חותנתו - שם עצם, לנושאתו שם פעולה, אפי' ר' איפכא שליטא יסכים, הלא כן?

בודאי התכוונת לכתוב שנושאתו הוא פועל, ובטעות יצא לך שם פעולה, כי "נשיאה" היא שם הפעולה.

בעצם כל פועל שזמנו בהווה משמש גם כשם עצם. תבדוק את זה. אמנם "חותנת" לא כ"כ ניתן להטות לזמנים, אך היא לא אשמה, זה בגלל השוויגער השניה. לכן זמן הווה נקרא גם "בינוני" (דרוש מקור), והוא הזמן היחיד שאפשר לשים לפניו את ה"א הידיעה כמו שמות עצם (חוץ מיוצאים מן הכלל כמו "הֶהָלְכוּ אתו").

 

[לאה ל]

צדקת, טעיתי, זה פועל ולא שם פעולה.

אך לא הבנתי במה הינכם מאשימים את השוויגער השניה, וכי רק בגלל שאין לאדם שני שוויגערס ‎‎‎(נס! בקושי עם אחד מסדרים) הרי שאי אפשר להטות אותה לעבר או עתיד, תביא דוגמא לשם עצם שניתן להטותו לעבר ועתיד.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

"למילדות העבריות" - יִלְּדוּ, תְּיַלַּדְנָה.

 

[לאה ל]

צדיק, מיילד הוא גם פועל, הוא מיילד מישהו, גם שומר הוא שם עצם לאחד שעושה פעולת שמירה, אבל עדיין הוא שם פעולה כי הוא שומר בפועל, הלא כן?.

 

[אפכא מסתברא]

בעזהי"ת


האם לפי זה משמעות הפסוק היא "אוֹרַחַת של ישמעאלים"?..
וא"ת שגם הצורה ללא נסמך היא אוֹרְחָה כמו רופאה, עפ"י תורת אמת יש 23 מופעים של אָרְחוֹת, אֳרָחוֹת וכו' - בקמץ קטן (כמו "במה יזכה נער את אָרְחוֹ"), ורק 13 פעמים שמופיע בשוא, ולפי רש"י בנושאים אלו אזלינן בתר רובא, ולכן הנכון יותר לומר אָרְחָה, ולכן עדיין "צורה זו היא בבחינת חידוש". אא"כ יש לך איזה חילוק בין ארחה לאורחה.

אין אתה מוצא "אָרְחָה" במקרא אלא "ארחות" ברבים, ומאחר שתמיד הן במשמעות של 'דרכים' (ראה שופטים ה,ו: "בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת" מצודת ציון: "ארחות. נתיבות, דרכים ושבילים") אפשר לראות בהן צורת ריבוי נוספת של אֹרַח'. לעומת זאת - אֹרחת ישמעאלים היא בלי ספק שיירת ישמעאלים ולא דרךישמעאלים (ראה רש"י: ארחת. כתרגומו שיירת, על שם הולכי ארח).

בעזהי"ת

לענייננו, לענ"ד "נוֹשְׂאָתוֹ" אמנם נשמע טוב אך ברור שזו תהיה צורה "בבחינת חידוש" (כלשון האקדמיה), כי המקבילה מהשלמים לא מנוקדת בתורה "חוֹתְנָתוֹ" אלא חוֹתַנְתּוֹ, ולכן הוא לא עונה על השאלה מה המקבילה הנל"אית לצורה זו.

כפי שכתבתי לעיל:

ערך רב מסתמך על הצורה השניה של יחידה בהווה, שהיא שווה הן בשלמים והן בנחי ל"א: פּוֹקְדָה (לצד פוקדת), רופאה (לצד רופֵאת), נושאה (לצד נושאת), אבל צריך עיון אם בתוספת כינוי הפעול ממשיכים לפי הצורה השניה של היחידה או לפי הצורה העיקרית.

וכן

ואגב, לגבי ההצעה של ערך רב, שיש בה לכאורה הגיון רב - מצאתי שההטיה בבנין קל הווה יחידה בצירוף כינויי הפעול, בין בשלמים בין בחסרים, היא רק על דרך צורת הפועל סגול-סגול (פוקדת) ולא ע"ד הצורה השניה שווא-קמץ (פוקדה).

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

צדיק, מיילד הוא גם פועל, הוא מיילד מישהו, גם שומר הוא שם עצם לאחד שעושה פעולת שמירה, אבל עדיין הוא שם פעולה כי הוא שומר בפועל, הלא כן?.

אכן כן (פועל, לא שם פעולה). הבאת עוד דוגמה יפה שפועל בזמן הווה משמש גם כשם עצם, ולכן אפשר ללמוד מחותנתו לנושאתו. יישר כח.

 

[לאה ל]

ר' איפכא מסכים עם ר' חגי?

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

אין אתה מוצא "אָרְחָה" במקרא אלא "ארחות" ברבים, ומאחר שתמיד הן במשמעות של 'דרכים' (ראה שופטים ה,ו: "בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת" מצודת ציון: "ארחות. נתיבות, דרכים ושבילים") אפשר לראות בהן צורת ריבוי נוספת של אֹרַח'. לעומת זאת - אֹרחת ישמעאלים היא בלי ספק שיירת ישמעאלים ולא דרךישמעאלים (ראה רש"י: ארחת. כתרגומו שיירת, על שם הולכי ארח).

כשם שאין אתה מוצא אָרְחָה, כך אין אתה מוצא אוֹרְחָה. וטענתך היא שזו מילה יחידה שאין דומה לה, ייתכן, אך לכאורה גם אֹרחותיך ואֹרחותיו וכיו"ב שבמקרא כולן במשמעות דרך. צ"ע.

 

[אפכא מסתברא]

בעזהי"ת


כשם שאין אתה מוצא אָרְחָה, כך אין אתה מוצא אוֹרְחָה. וטענתך היא שזו מילה יחידה שאין דומה לה, ייתכן, אך לכאורה גם אֹרחותיך ואֹרחותיו וכיו"ב שבמקרא כולן במשמעות דרך. צ"ע.

לא הבנתי אם כוונתך להדגיש ש'ארחת ישמעאלים' מופיעה רק כנסמך או רק בחולם חסר. בכל אופן, ברבים אנו מוצאים בישעיה כא, יג: "מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים", מצודת ציון: ארחות. שיירות הולכי אורח, מלבי"ם: "ארחות, כמו אורחות ישמעאל".
אכן, יש גם 'אֹרחות' במשמעות של דרכים, וכמדומני שעליהן צ"ע... (יש לי מנחת שי רק על חמשה חומשי תורה, ואין לי על הנ"ך כדי לבדוק את הדבר.)