אחרי כל הממתקים והפינוקים והרצון הטוב.
יש להם דאגה וקושי שעוטף אותם ביומיום.
את זה ניתן לעזור בכמה דברים פשוטים:
1. תגשו ותודיעו, אנחנו מעונינים לעזור לכם. איזה דברים אתם מרגישים שיותר קשה? (קניות ביש, לקחת ילדים מהמוסדות, אירוח בשבתות, התארגנות עם בגדים לעונה הקרובה. ) תסכמו איתם מה אתם עושים.
אל תשאירו את זה בהודעה "אם אתם צריכים עזרה, תתקשרו לכל מה שאתם צריכים"... הם לא יתקשרו.
2. יש לכם זמן פנוי לפעמים ? סתם ביום חול? תקנו פיצה ותקפצו ל5 דק'
אל תבררו אם הם בשריים או לא,
גם אם זה יילך לפח, ההתענינות שווה הכל.
3. תחמיאו על כל מה שאתם יכולים.
הם עוברים התמודדות על כל שלב, (כן, אם לשלוח את הילדה הקטנה עם קוקו, למטפלת או להגליש' את זה לכיוונה..) כשאתם מפרגנים על הילדים המטופחים אתם נותנים להם כח להמשיך עם זה הלאה,
ואם נכנסתם הבייתה וראיתם שהוא נקי תפרגנו על זה, זה ייתן מחויבות וכח לפעם הבאה.
4. ותכניסו לכם טוב לראש: ששום דבר טוב שהם עושים הוא לא מובן מאליו! ולכן על הכל צריך להעריך ולפרגן.ובכל הזדמנות זה לתת להם את ההרגשה הזו.
5. יש טיפול/ בדיקה וכד' תשלחו 2 לחמניות עם שוקו, להראות "אנחנו כאן, ולא שוכחים אותכם בשגרה המטורפת הזו" ואנחנו רוצים להשתתף.
6. גם לשלוח ארוחת ערב פשוטה אחרי טלפון קצר זה מצוין.
הכל להראות את העיקרון:
"אנחנו מבינים וזוכרים שהמצב שלכם הוא לא פשוט, וכל הכבוד לכם על מה שאתם עושים"
בסוף, בסוף הם רוצים דבר אחד: ילד בריא
וכל השוקולדים והעוגות לא מקדמות אותם סנטימטר לדבר הזה.
ומילים טובות ועזרה פרקטית נותנים להם כח להתמודדות.
עוד דבר:
תזכרו את השם של הילד לתפילה, ותראו להם.
מפדח לראות אנשים שבאים וחופרים על המצב הרפואי, ולפעמים גם אומרים "אנחנו מתפללים" אבל הם לא יודעים את השם.
לגבי חיזוקים וקלטות חיזוק:
עזבו אותם מזה, הם עכשיו בטרפת אמיתית.
גם בן אדם שעובר דירה אין לו זמן לשמוע באמצע שהוא מפרק ארגזים על ההלכות של חנוכת הבית.
תנו הם זמן לעכל, אח"כ לאט לאט אפשר להציע.
כשהם מדברים דברי אמונה , תקשיבו להם.
זה יותר שווה מלהוסיף להם חיזוקים נוספים
כי הם עכשיו "מדברים עם עצמם" ומחזקים את הכח שיש להם
במיוחד שזה דברים שהם הזדהו איתם ודברים שמועילים להם (לא כל וורט, נותן כח לכל אחד)