ישראל אהבת חינם
משתמש חדש
תקשיבו לשיעורי מוסר וביטחון של גדול המחזירים בתשובה בארץ ובעולם
הרב אמנון יצחק שליט"א
דברי אלוקים חיים.
בהצלחה.
הרב אמנון יצחק שליט"א
דברי אלוקים חיים.
בהצלחה.
עלת"ק..בלת״ק.
לפני ששואלים איך לצאת מהחרדות והפחדים,
האם יש בכלל סיבה להיכנס אליהן?
נתעלם רגע מהדרמות של הסביבה ושל התקשורת שניזונה מדרמות ומזינה דרמות:
ברצינות - יש באמת ממה לפחד עכשיו?
יש אינספור שיחות חיזוק פרקטיים, מיסטיים, רעיוניים, סגוליים, מוסריים, ומה לא…
בנוסף לזה יש אינספור רעיונות פסיכולוגיים ומקצועיים מכל כיוון ובחינה אפשרית,
כל אחד מנסה לתת שלל עצות מחכימות יותר ופחות, הגיוניות יותר ופחות, נכונות יותר ופחות, על איך לא לפחד או איך לצאת מהפחד וכו׳.
ואני שואל את עצמי כמה בעצם חשבנו על זה לבד? כן, לבד. בדיוק לפי מה שמתאים לאישיות שלנו, לפי איך שאנחנו מכירים את עצמנו ואת הנתונים היבשים בשטח.
כמה חשבנו בעצמנו על מה שקורה - לבד.
בלי דרמות ״רוחניות״ וגשמיות, ״תורניות״ ותקשורתיות, מדופלמות ומטופשות, אלא רק לפי מה שהשכל הבריא שלנו אומר לנו?
עד כדי כך אין לנו שכל עצמאי?
עד כדי כך אנחנו תלותיים בדעות של אחרים שאנחנו אפילו לא מסוגלים לחשוב בעצמנו?
הדרמות מרגיזות ומגוחכות כאחת, כי הן מבוססות על אוויר ולא מחזיקות מים.
נעזוב רגע את כל מה שהסביבה הקרובה, הרחוקה והאינטרנטית אומרים,
נאפס לרגע את המחשבות שלנו, ופשוט נחשוב על ה-כ-ל מחדש, לבד!
נתונים יבשים בשטח -
מה קורה בישראל עכשיו? המצב כעת באמת כה נורא? נכון, היה לפני חודש וחצי טבח נורא ואיום. אבל מה היה מאז בישראל?
כן, כיום הנתונים היבשים טראומתיים עבור העזתים, אבל מהם הנתונים היבשים בצד הישראלי?
רגשות -
מה אני (לא השכנה או החבר, אני!) מרגיש בעקבות הנתונים היבשים הנכונים להיום?
אולי אני בכלל מרגיש פליאה במקום עצב?
אולי אני מרגיש עוצמה במקום חולשה?
אולי בעצם ביטחון במקום חרדה?
ואם אני מרגיש ביטחון ועוצמה, אז למה לחוש חולשה וחרדה?
רק כי כולם מרגישים ככה?
אולי כולם רק מדברים ככה כי זה עושה דרמות (ובינינו כולם אוהבים דרמות), אבל בסתר הלב לא באמת מרגישים ככה?
ואולי כולם מרגישים ככה כי הם בכלל לא איפסו את עצמם וסתם נגררים כעדר פתי אחרי הדרמה חסרת ההיגיון?
ובכלל מי זה ״כולם״? השכנה ההיסטרית? האח הדרמטי? אשכול החם בפרוג? אולי בכלל יש הרבה שבכלל לא מדברים ככה (רק שמי שמדבר ככה עושה בדר״כ יותר רעש ולכן כולם שומעים אותו).
אז מה - התקשורת? אולי איגוד הפסיכולוגים הבינלאומי? נו כמובן, המצבים הללו בדיוק הם אלו שמעניקים להם כר פורה לדיבור ופרנסה. אבל מי הם בכלל להחליט עבורנו מה אנחנו מרגישים?
בואו נחשוב על זה דקה, בואו נתאפס רגע, לפני שאנחנו נגררים לסופות וסערות דמיוניות.
אתה אוהב להיות דרמטי או שזה בא לך בעל כרחך?סליחה אבל אני מתחלחל מהתזה הקרירה הזו שעושה את דברי חז"ל והאחרונים לדרמות מיותרות ועקלקלות...
אבל מלבד זאת, התזה הזו מתאימה לבת יענה ותו לא. אלפי ילדים ונשים ואפילו גברים שגרים בקו העימות (מחצית מהארץ..) מעידים על מועקה וחרדה. אלפי אנשים פונים למוקדי תמיכה נפשית שכבר קרסו. יש מחסור עצום בפסיכולוגים. אלפי אנשים נוטלים כדורים נגד פחדים וחרדות! טיפולים במרפאות בריאות הנפש מפוצצים!
משרד הבריאות עדכן לפני חודש כי קופות החולים יתנו מענה טיפולי נוסף לתמיכה רגשית של שלוש שיחות טיפוליות על ידי אנשי המקצוע!
כמו כן משרד הבריאות פרסם בעקבות המלחמה כי מי שקיבלו בעבר טיפול פסיכיאטרי או נפשי האירועים הקשים עשויים לעורר או להחמיר אצלו מצבים קודמים או קיימים, ולכן פתחו מוקדים נוספים לטיפול!
ולסיום עוד מדד שמלמד על הפוסט טראומה לאומית.. זה הבקשות לרשיון נשק!
אתה בהחלט הכללת, בהחלט הפכת דרמה אמיתית (של אלפים רבים ששרויים בפחד וחרדה) ללעג וקלס, בהחלט הוכחת שאין לך ידיעה על המצב, וחבל לזלזל באלפי אלפי אנשים שנמצאים במצב לא פשוט ובמקום לנחם אותם ולחזק אותם ברוח ובגשם, החלטת להוסיף מלח על הפצעים - לתת להם להרגיש פחדנים ומוגי לב, גם אם אתה עצמך מרחף על הגלים.אתה אוהב להיות דרמטי או שזה בא לך בעל כרחך?
מה הקשר ״תזה קרירה שעושה את דברי חז״ל והאחרונים לדרמות מיותרות ועקלקלות״?! מאיפה הבאת את זה, ואיפה ראית כן בדברי?
מי שנותר בו חרדה מאז הטבח, זה משהו אחד. מי שהחרדה נוספה בו לאחר מכן, זה משהו אחר. אני לא מכליל כלל, ובהחלט יתכן כאלו שיש להם חרדה אמיתית, אבל יש המון (וזה נכון גם באופן כללי) שהחרדות שלהם לא מבוססות על כלום מלבד דרמות שנגרמות וניזונות מהסביבה, והסביבה מספקת הרבה מאוד מזה. לולא הסביבה או התקשורת הם לא היו בחרדה כלל.
יש לי ידיעה על המצב, יש לי ידיעה על הנתונים בשטח, ויש לי גם הבנה מסוימת לנפשם של בני אדם, ופשוט וברור שמתוך כל אותם אלפי אלפים של אנשים שמתלוננים על חרדות, יש רבים מאוד שנכנסו לזה סתם. בגלל היסטריה סביבתית ותקשורתית לא לגיטימית.אתה בהחלט הכללת, בהחלט הפכת דרמה אמיתית (של אלפים רבים ששרויים בפחד וחרדה) ללעג וקלס, בהחלט הוכחת שאין לך ידיעה על המצב, וחבל לזלזל באלפי אלפי אנשים שנמצאים במצב לא פשוט גם אם אתה מרחף על הגלים.
בהצלחה.
הלוואי והיית צודק.יש לי ידיעה על המצב, יש לי ידיעה על הנתונים בשטח, ויש לי גם הבנה מסוימת לנפשם של בני אדם, ופשוט וברור שמתוך כל אותם אלפי אלפים של אנשים שמתלוננים על חרדות, יש רבים מאוד שנכנסו לזה סתם. בגלל היסטריה סביבתית ותקשורתית לא לגיטימית.
אלפי ילדים ונשים ואפילו גברים שגרים בקו העימות (מחצית מהארץ..) מעידים על מועקה וחרדה. אלפי אנשים פונים למוקדי תמיכה נפשית שכבר קרסו.
ייש"כ על הבאת הדבריםהרעיון להפוך כל אזעקה לחוויה – אינה דרך היהדות
עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שולל את שיטת החינוך לפיה על ההורים להפוך כל אזעקה לחוויה, ולחלק ממתקים ופרסים כדי להפיג מהם את הפחד והחרדה. להלן דבריו המלאים של הרב
אחת הסוגיות החינוכיות המעסיקה בשבועות אלה של המלחמה הורים ומחנכים רבים, היא מהי הדרך הנכונה להעביר לילדים את המתרחש והקורה עמנו במלחמת 'חרבות ברזל', החל מהאסון הנורא שאירע בשמחת תורה, וכלה במלחמה המתמשכת. כשאחת השאלות המרכזיות היא לגבי הפחד והטראומה שאופפת ילדים רבים הן מהאזעקות, והן מהיירוטים או הנפילות הנלווים אליהם.
פולמוס מעניין שהגיע לשולחנו של עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין, והובא בקו 'שיח יצחק' ע"י נכדו הרב חיים מלין, כאשר הורים שאלו את הרב על עצה ששמעו ממטפל רגשי מומחה, עצה שלטענתו תגרום שלא יבהלו מקולן המבעית של האזעקות.
לדברי היועץ: "תהפכו את הרגעים הללו לחוויה. כדאי להכין מיני מתיקה או פרסים קטנים, וכל פעם שתשמע האזעקה, תחלקו אותם לילדים בעת השהות במרחב המוגן, ובכך תהפכו את אותם רגעים לרגעים מתוקים ומשמחים". ואכן ההורים מעידים שכך עשו, והעצה הועילה, וגם שאר ילדי הבניין החלו לבוא ולבקש ממתקים ופרסים, והאזעקה נהפכת מזמן מלחיץ וכבד, לשעה חווייתית, עד כדי כך שנוצר מצב בו הילדים ממתינים בקוצר-רוח לצפירת האזעקה לקבל את הממתק הבא...
ההורים שבאו לשאול את הגר"י זילברשטיין, הוסיפו לשאול אם מותר להם לקנות את הממתקים הללו מכספי מעשרות, שכן אולי ניתן להחשיב את הדבר להוצאת מצווה. אך תשובתו התקיפה של הרב זילברשטיין הפתיעה אותם עד מאד: "הוצאה זו אינה נחשבת להוצאה של מצוה, ואף לא של רשות, אלא 'הוצאת עבירה', כי כל עצתה של אותו 'מומחה' אינה אלא עצת גויים, להפוך עת צרה וזעקה ל'חוויה'. עצה יהודית היא, להרגיע את הילדים על ידי מזמורי תהילים שיאמרו במקהלה, [וכידוע בעת צרה מחויב אדם מדאורייתא להתפלל להשי"ת שיושיעו מהצרה]. ועל מנת להשרות אווירת רוגע וחיזוק, ניתן לשיר עם הילדים שירים המחזקים בביטחון ואמונה, כגון 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח', 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו', 'בצאת ישראל ממצרים', וכדומה".
מוסיף הגר"י זילברשטיין: "ובמקום שיטת החינוך הזרה של חלוקת ממתקים, יש להחדיר לילדים [באופן מרגיע ומשמח], שהאזעקות נועדו לפשוט את העקמומיות שבליבנו, שכן 'האלוקים עשה שיראו מלפניו' (קהלת ג, יעויין ברכות דף נט ע"א), ולשנן באוזנם את דברי הרמב"ם (ריש הל' תעניות): "מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור. ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם".
"ורק לאחר אמירת התהילים ושירי האמונה, כאשר הטיל יורט או נפל בשטח פתוח, יאמרו כולם 'מזמור לתודה' (תהילים ק), ואז יהיה אפשר לחלק לילדים ממתקים וכדומה, ותהיה זו 'סעודת מצוה', [שכן קיימת מצוה מן התורה להודות ולשבח להשי"ת לאחר נס שהתרחש, יעויין בשאילתות (פרשת וישלח שאילתא כו)]".
דברי טעם. אם כי אין לי אפשרות לערוך את ההודעה. והרי כאילו שניתי..ייש"כ על הבאת הדברים
אבל לענ"ד הכותרת לא מבטאת את התוכן בספוילר. אין הכוונה שלא צריך להפוך את האזעקה לחוויה, אלא שיש לעשות זאת בצורה יהודית. כלומר, חווית אמירת פסוקי תורה ושירי חיזוק ולא סתם חלוקת ממתקים בלי פשר. כמו"כ נאמר שאחרי שהיו יירוטים מוצלחים בס"ד אפשר וראוי להודות לה', גם על ידי ממתקים. אם כך, זאת ממש חוויה - רק בצורה יהודית ומבוססת ממקורותינו.
בקיצור, שווה לשנות את הכותרת ל:איך לעשות מהאזעקה חוויה חינוכית\יהודית לילדינו?
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
26.09
כ"ג אלול
פתיחת
קורס מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קיט ק'
קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יי חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יי כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יי וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם: