איך לפרסם שבת לחילוניים

[ariels]

בתל אביב יהדות זה ממש טרנד היום.
אנשים ממש באמת כן מתחברים לשורשים שלהם, בכל מיני צורות (לאו דווקא חוזרים בתשובה, אבל מתחברים).
לא חושבת שכולם חיים את התאוות שלהם כמו שאמרת שיע.
לפני 20 שנה זה היה ממש נכון. בעשר שנים האחרונות תל אביב עוברת מהפכה שקטה.
אנשים היום הרבה יותר פתוחים לקבל ולשמוע על השורשים שלהם.
מה שכן,
צריך להיזהר ולעשות עבודת שטח טובה.
"שבת שלום חבר" למשל זה סלוגן לא מתאים, כי רבין ודתיים יחד זה חומר נפץ מהסוג הכי נפיץ.
"שבת של איכות" כנראה שגם לא. אולי בשבילם שבת איכותית זה ללכת למסעדה הכי יקרה בעיר? או לצאת לטיול משפחתי בחיק הטבע?
בכלל, רוב האנשים כן מבדילים את השבת באיזשהו אופן (לפחות לא עובדים בשבת) נכון שזה לא שבת כמו שצריך להיות, אבל כן שונה מימות החול.

לי נראה הכיוון של -
שבת של כולם
יחד, צוותא, קירוב לבבות

אבל בכל אופן ממליצה לך לעשות מחקר קטן.

 

[איציק כרמי]

רגע...

נדבקת על 2 סלוגנים. מה עם השאר?

 

[ariels]

לא יודעת על השאר.
כתבתי מה נראה לי, מבחינת כיוון - דגש על הביחד, שבת בגובה העיניים, משהו כזה.

 

[dk]

היום מאוד ב"סטייל" ללכת לכל מיני סדנאות שמדברות לנפש כל מיני אמונות מהמזרח הרחוק וכו', כך שלפנות לנפש/לנשמה זה לא "דוחה"
הייתי כן הולכת לכיוון של "לפנק את הנפש שלך" כמובן בניסוח שונה, "לצבור כוחות לשבוע הקרב", "לעצור מהמירוץ המטורף ולהתחבר לנשמה" וכדומה

 

[ayala]

טוב, לפי התגובות זה נשמע שזה הולך להיות קמפיין ענק, אבל פותח האשכול אמר שזה בשביל מודעה. כנראה שנתקעתי איפשהו במודעות של העיתון..(מקומון)
לגבי הרעיון של ללכת יותר על האינטלקטואל- אולי אפשר לעצב כמה מילים משירי השבת בצורה טיפוגרפית מקורית ומעוררת השראה, כיתוב לבן ע"ג רקע סוער כמו אש, או משהו כזה עם מלא אפקטים. או אפילו לקחת את המילה "שבת" ולכתוב ראשי תיבות של המילה (רק אם יש עוד פירוש חוץ מ"שינה בשבת תענוג." אני מניחה שיש?) ואז לכתוב סלוגן שמביע כמה מלאה ועשירה היא השבת.
אני לא חושבת שזה יהיה טוב לפרסם כ"כ על מנוחת השבת בהקשר של סדנא שבה לומדים שירי שבת. לכן הרעיון של הטיפוגרפיה נראה לי מעורר את ההשראה של מילי השיר (מה גם שטיפוגרפיה כזו, באותיות סת"ם או דומות לסת"ם מאד משדרות יהדות.)
לאחרונה ראיתי אומן שיש לו יצירות טיפוגרפיות מדהימות, אמנם לא לזה התכוונתי בדיוק, אבל זה מעורר השראה, אפשר לראות כאן

 

[מחשבה]

לסר ציין שהפניה לציבור 'איכותי' ומבין ענין.
אנחנו לא יכולים לזלזל באינטלקטואל שלהם, אולי כדאי להדגיש אותו...
ליצור גירוי אמוציונלי ושכלי יחד.
אולי משהו בסגנון;
'שיר לשבת שלום' ( ע"ד 'שיר לשלום' ועי"ש, ...)
בכל מקרה, כמובן שפונט טיפ'לה מקראי בשילוב צבעים ניגודיים
שישרתו את המטרה - יעבירו את המסר בצורה טובה יותר...

 

[מחשבה]

בעיון מחודש בסוגיה, לא ברור שהמקור מתאים כ"כ להסתמכות..
אולי רק לעורר את הסקרנות...
מאוחר מידי בשביל חשוב על כך, בכל אופן, הנה המידע:
השיר "שיר לשלום" נכתב בידי יעקב רוטבליט והולחן בידי יאיר רוזנבלום. הושר במקור בשנת 1969 בימי מלחמת ההתשה על ידי להקת הנח"ל בתוכניתה "האחזות הנחל בסיני", עם הסולנית מירי אלוני. בין חברי הלהקה הנוספים ששירתו במחזור זה ונטלו חלק בהקלטת השיר ניתן למנות את גידי גוב, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, לאה לופטין, דני סנדרסון, רותי הולצמן, אלון אולארצ'יק, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין ועמוס טל שיר. במקור יועד השיר ללהקת חיל הים, אלא שרוזנבלום, שהלחין את השיר ושלח אותו ללהקה ממקום מושבו בלונדון, התעקש לעבד אותו בעצמו. המנהל המוזיקלי של להקת חיל הים, בני נגרי, דחה את הדרישה, ורוזנבלום העביר את השיר ללהקת הנח"ל, עימה עבד זמן רב קודם לכן.
השיר מבטא כמיהה לשלום, ונראה כי נכתב מנקודת ראות של הלוחמים אשר נפלו בקרבות, וקוראים לנותרים בחיים לשאוף לשלום. השיר מבכה את הרעים שנפלו, אך טוען כי לזכרם יש להביא את השלום. במקור באחת השורות בשיר נכתב "שירו שיר לאהבה ולא לניצחונות". שורה זו רצתה לבטא יותר מכל את הצורך להלל ולייחל לאהבה ולפיוס ולא לחשב ניצחונות וכיבושים, כי אלה עולים בדם של שני הצדדים. כיוון שהשיר יועד ללהקה צבאית, ראשי אגפי החינוך בצה"ל דרשו להשמיט שורה זו מהשיר בטענה שחיילים לא יכולים להופיע מול חיילים אחרים בשיר שיש בו פגיעה מורלית שכזו. לבסוף הוסכם בהחלפת המילה, והשיר הוקלט ופורסם עם המשפט "שירו שיר לאהבה ולא למלחמות".
השיר הינו המנוני ברוחו, בקצבו ובמילותיו, ומילותיו מתייחסות אל ההמון, וקוראות לפעולה, בציווי, בלשון רבים ("ובכל הכיכרות / הריעו לשלום"). השיר הושפע כנראה מרוח התקופה, שבשיאה "תרבות הנגד" של ההיפים.
כבר מהימים הראשונים להשמעתו עורר השיר מחלוקת עזה. רבים הזדהו עם מסר השלום העולה משורותיו, דווקא בימים בהם הייתה הכוחניות הישראלית שלאחר מלחמת ששת הימים בשיאה, ובטרם עבר הציבור הישראלי את הטראומה של מלחמת יום הכיפורים. יש הרואים בו הדים ל"נאום הר הצופים" שנשא יצחק רבין בו העלה על נס את הקורבן האישי של הנופלים, כמו גם את המחיר ששילם האויב, מעבר לניצחון הגדול במלחמה. לעומתם, היו שראו בשיר שיר תבוסתני, וראו בביקורת שמותח השיר על נושאים כתרבות השכול, משום חילול הקודש. אלוף פיקוד המרכז, רחבעם זאבי אשר שמע את השיר בהופעה, אסר על הלהקה להופיע בתחומי פיקודו.
במרוצת השנים הפך השיר למעין המנון בלתי רשמי של אלה המכנים את עצמם "תנועת השלום הישראלית" (שלום עכשיו) והושר בעצרות ובהפגנות, לעתים בלווי גרסה בשפה הערבית. תנועת מרצ אפילו הפכה את השורה הראשונה בשיר, "תנו לשמש לעלות", לסיסמת בחירות שלה: "תנו למרצ לעלות".
השיר הושר בתום העצרת למען השלום ב-4 בנובמבר 1995 בביצוע מירי אלוני, יצחק רבין, שמעון פרס, הגבעטרון והאירוסים. בתום אותה עצרת נרצח יצחק רבין כשהדף עם מילות השיר, שהיה בכיס חולצתו, נתגלה מוכתם בדמו. "שיר לשלום" הפך מאז לאחד מסמלי הזיכרון לרבין, ולאחד ממייצגי מורשתו.

 

[walla]

דוד שלום, לדעתי קודם שלב הרעיונות איך לפרסם ומה לומר, צריך לדעת עוד הרבה פרטים על האירוע עצמו :
1. הגדרת מטרה - מה בעלי האירוע רוצים להשיג ?
2. האם זה אירוע חד פעמי , או התחלה של מספר מפגשים ?
3. כמה זמן יערך האירוע , והאם הוא כולל לינה , ארוחת ערב , כיבוד מיוחד ?
4. מי יעביר את ההרצאה או התוכן האומנותי , לדוגמא אם אהוד בנאי יגיע לדבר על התוכן הפנימי של השירים היהודיים יהיה הרבה יותר קל להביא אנשים ועיקר הפירסום יודגש על האומן , אם לא עיקר הפירסום יסוב על התוכן ואז צריך רעיונות יצירתיים יותר למשוך את הציבור המדובר.
נראה לי שרק אחרי שיהיו פרטים ברורים יותר על תוכן האירוע הגשמי והרוחני , אז ניתן יהיה לעצב מודעה שתמשוך את האנשים וגם לא תאכזב אותם אחרי שיגיעו. אם תרצה לשתף אותנו בפרטים נשמח , ובכל מקרה שיהיה בהצלחה רבה בעזה"י.

שבת שלום