לכל דבר יש שתי צדדים.קשה להגיב לבן אדם שמגיע מהצד השני שמספר שלא נתן כי לא היה לו...אין שום הצדקה להכריח אנשים לתת, ודאי לא באיומים שייצאו מושפלים וישמטו מהמכתב וכו', אין לנו מושג מה קורה אצל אחרים ולפעמים לומר שאין ברירה חייבים 'למצוא תקציב' זה פשוט להכניס את הבנאדם יותר עמוק במינוס שלו, מי אנחנו שנחליט בשבילו?
אבל לצערי בתור האוסף[וכן בתור נאסף שתמיד משתתף]יש כאלה שלא חסר להם...אבל דוחים ודוחים ובסוף שמגיעים לסכום יפה כבר לא מתעקשים איתם.והם לא נותנים בסוף...כן זה מעצבן..ותמיד זה אותם האנשים ואני יודע שלא חסר להם וברור שאם היה רושמים שמות.הם היו חושבים אחרת...וסתם לידע כשלא משלמים זה על חשבוני כי הרי שקובעים את הסכום זה בשביל יעד מסוים[נמשל אצל הבת שלי ביקשו סכום מסוים שלדעתי היה גבוה כפול מספר הילדות אבל טענו לי שרק מחצית משתתפות ולכן אם יגבו פחות יצא סכום זעום...למה אני צריך לממן אחרים...
סתם לדוגמא אספו אצלנו פעם בשביל סעודת סיום.אחד התחיל לגמגם על הסכום[יכול להיות שהיה יקר.אבל לא מתאים לך אל תשתתף ואל תבוא]תכלס אמר שהוא לא כ"כ אוכל וישתתף רק במחצית מהסכום[ חוץ ממני אף אחד לא ידע] בסעודת הסיום עצמו אני רואה מזווית העין את הבן אדם אוכל ואוכל ומהדברים הכי יקרים...את האמת...לא כ"כ הבנתי אותו...
מישהו כתב שלהכריח לתת ע"י שלא לרשום שמות זה גניבה. לעניות דעתי יש מוסג אל תפרוש מהצבור ולא לתת[כמובן מי שאין לו אין כוונתי ואני ישמח אפילו לשלם עליו]זה יכול להיות בגדר גניבה כי זה נופל על הציבור....
נערך לאחרונה ב: