ומנסיוני-
אני לא יודעת להצביע על שוני בין בנים לבנות בגיל הגמילה, אני כן יודעת להצביע על שוני בין בן לבן בגיל הגמילה, בבשלות, בקושי, בקריזות, בפספוסים ובצחוקים.
משני ילדים שונים בגמילתם אני זוכרת:
האחד נגמל בגיל כמעט 3, אחרי שקנינו טרקטור שמאד רצה, הראינו לו את זה בארון ואמרנו לו שאם יעשה בשרותים הוא יקבל אותו. היו בכיות נוראות בכל פעם שראה ולא הסכמנו עדיין לתת לו, ואז החלטנו שבכל פעם שישב בשרותים הוא יקבל להחזיק את הטרקטור. הוא מאד חשק בטרקטור ולכן בילה רוב היום על האסלה ונגמל....
הילד השני היה במעון בכיתת גמולים בגיל שנתיים, לגננת היתה ילדה בקבוצה איתו, ואני שאלתי אותה לתומי, מה עם גמילה? אני יכולה לנסות ותעזרו לי? היא , מה זה לא בא לה, אז היא אמרה לי מה פתאום? עכשיו עוד מוקדם, אפילו את הבת שלי שהיא יחסית בוגרת ובשלה אני לא גומלת עדיין...
לי היה קצת חבל, כי הילד היה בן שנתיים באמצע הקיץ ואח"כ לחכות לשנתיים וחצי זה יהיה חורף ולחכות לגיל שלוש לא בא לי להלחץ לפני החלאקה, אז דברתי איתו על הטיטול, סתם, כדי לראות מה הוא מגיב. הוא הלך לשרותים, הוריד את הטיטול ולא הסכים עד שהלך לישון להחזיר אותו (הוא גם לא עשה , לא על הרצפה ולא בשרותים) אחרי מקלחת, כשהלך לישון החזרתי לו את הטיטול, ומלמחרת הגננת התלוננה שהוא מוריד לה את הטיטול במעון והיא לא אחראית כי הוא קטן וזה לא הגיל שמייבשים במעון. אז שוב בבית אחה"צ הוא הוריד ובמעון היה עם טיטול. בין לבין הוא אומר לי: "אני עושה בשרותים כמו שושי"- שושי זו הבת של הגננת שנפנפה לי שעדיין לא מייבשת את הבת שלה כי זה לא הגיל...
בקיצור הוא עשה לגננת בית ספר: הלך למעון, הוריד טיטול בלי שהתחשק לה, התיישב בשרותים, וכל פעם שהיא לא ראתה אותו היא ידעה שהוא מבלה בשרותים...
כך גם המשיך אחה"צ, בלי שבקשתי או דברתי, אני לגמרי הייתי מחוץ לתמונה וכנ"ל, כמובן, גם הגננת. הילד ייבש את עצמו, לחלוטין, ביום ובלילה!!
אז לא להקיש מאחד לשני, ולא להתייאש, ולשכנע את הגננת במידת הצורך (אני הייתי מביאה ביום הראשון למבצע, איזו חבילת שוקולד לגננת, על הבוקר, ואומרת: התחלנו אתמול אחה"צ לייבש, אז זה בשבילך, שיהיה לך מתוק לעזור לנו... ואז לא תהיה לה ברירה והיא פשוט תעזור....)
ושתזכו להרבה נחת, ולילדים בריאים ומתוקים מדבש!