מרוב ה"לא תעשה" אינם יודעים מהו ה"עשה" בלהציע הצעות, וחבל.
בהרבה עניינים בחיים, עוד טרם ה'עשה או 'לא תעשה' - חשובה ההתייחסות הפנימית לכל העניין.
לדעתי, כמו בהרבה דברים אחרים, כדאי להגיע לעמדה פנימית של -
אני מנסה. אני עושה את המאמץ הזה שהוא חסד גדול. אני משתדל וגם מנסה ללמוד איך להתנהל. יותר מזה לא בידי!
לשים בצד את הרצון (הטבעי) לשלוט בתהליך ובתוצאות. התוצאות לא בידי. ואני לא באמת יודע מה טוב ומה לא.
לפעול, ולקחת צעד אחורה.
זה משחרר, זה מונע הרבה מתחים ולחצים מהשדכן ומהמוצעים. זה גם מונע את הרצון לשקר או להעלים מידע חיוני. שקרים הם עוול וגם גורמים לחוסר אמון.
המטרה איננה לסגור שידוכים בכוח, אלא לעזור על ידי הצעות וקישור בין הצדדים, ותו לא.
אני סבורה שתפקיד השדכן הוא לשמוע בתשומת לב משתי המשפחות אינפורמציה על בנם/בתם, לפעמים לשאול שאלות אם לא מספיק ברור הסגנון. לשמוע היטב מה הנקודות שחשובות להם, ולנסות להתאים ולהציע בהתאם לקווים הכלליים האלה.
בירור יסודי זה תפקיד המשפחה.
היום הרבה שולחים לשדכן 'קורות חיים' במייל, עם פרטים טכניים וגם קצת איפיונים על הבחור/בחורה, וגם מה חשוב להם בצד השני, וטלפונים לבירורים.
אחרי שיחה ראשונית בטלפון, סיכום כזה במייל - יכול להיות לעזר רב.
אחרי ההצעה, תפקיד השדכן לתאם בין הצדדים, להעביר מסרים מאחד לשני, לעיתים להסביר דברים שלא היו מובנים, וכדו'.
בדרך כלל - כדאי שהשדכן ימעיט מלהכניס את דעותיו האישיות, את הרגשותיו ואת סדר העדיפויות שלו - כי לא מדובר בו.