השנייה, עולה עשרת מונים על הראשונה.@.Ana בלדה נהדרת!
נדהמתי ובצדק!
השנייה, עולה עשרת מונים על הראשונה.@.Ana בלדה נהדרת!
לא מספיק ברור מהשיר.(השיר שלי הוא על ציד המכשפות, מה נאמר, באמת תקופה אפילה מאוד בהיסטוריה הכללית)
וואהו! לא ניחשתימישהו הבין על איזה סיפור כתובה הבלדה שלי?
התכוונתי לרחל ויס (ביתו של הרב יצחק שלמה זילברמן) שנספתה בפיגוע באוטובוס עם שלושת ילדיה.
יפה ששמת לב. עברתי לא מזמן על טקסטים שכתבתי ושאלתי את עצמי את אותה שאלה, אני חושבת שזה פשוט סגנון הכתיבה שלי.
בכל הנוגע לשימוש בחוכמת הגויים, יש אכן הגבלות מסויימות שכתובות בספרי ההלכה. לא לכולם מותר להשתמש בחוכמת הגויים ולא בכל חוכמה מותר להשתמש. הסיבה הפנימית לכך היא שכשאתה שומע שיר או נהנה מאומנות, יצירה או קורא ספר, חלק מה"מוחין"- החוויה הפנימית של היוצר, שמושרשת בתוך היצירה- נכנסת גם אלייך דרך היצירה. לכן מאד חשוב לשים לב לצרוך אומנות שהיוצר שלה נמצא במקום טוב ויהודי. וזה כמובן לא ההמצאה שלי ולא כותרת מהדור האחרון, זה נושא מדובר מאד בספרי ההלכה וההשקפה...האם עלינו לבטל את היצירות המופלאות של שוברט
במילים הראשונות חשבתי שמדובר על דור האחרונים או הגאונים, אבל לאט לאט הבנתי שמדובר בכלל בהווי גויי'ש למהדרין... אם הייתי חוזרת 750 שנה אני מניחה שהייתי מוצאת את עצמי באיזה משפחה יהודית, מתכוננים לשבת או מתפללים ערבית במניין לאחר יום עבודה קשה, אבל לא יושבים סביב למדורה ושרים בלדות סקוטיות.750 שנה אחורה בציר הזמן.
לא שפר מזלכם ואתם נמנים עם מעמד הפועלים. המעמד הנחות והעלוב.
לקראת ערב אתם מתיישבים מסביב למדורה עם עוד כמה חברים שעבדו איתכם לאורך כל היום בשדה תחת השמש הקופחת, מנסים להחיות את נפשכם בלחם יבש שנעטף היטב על ידי נשותיכם העמלניות לפנות בוקר.
בס"ד
בכל הנוגע לשימוש בחוכמת הגויים, יש אכן הגבלות מסויימות שכתובות בספרי ההלכה. לא לכולם מותר להשתמש בחוכמת הגויים ולא בכל חוכמה מותר להשתמש. הסיבה הפנימית לכך היא שכשאתה שומע שיר או נהנה מאומנות, יצירה או קורא ספר, חלק מה"מוחין"- החוויה הפנימית של היוצר, שמושרשת בתוך היצירה- נכנסת גם אלייך דרך היצירה. לכן מאד חשוב לשים לב לצרוך אומנות שהיוצר שלה נמצא במקום טוב ויהודי. וזה כמובן לא ההמצאה שלי ולא כותרת מהדור האחרון, זה נושא מדובר מאד בספרי ההלכה וההשקפה...
ובלשון הזהב של האדמו"ר הזקן:
"העוסק בחכמות אומות העולם – בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה... ועוד זאת... הוא מלביש ומטמא בחינת חכמה-בינה-דעת שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו... אלא אם כן עושה אותן קרדום לחתוך בהן, דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה', או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו, וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן". (תניא ספ"ח)
ומה שכתבתי בנוגע לאתגר הנ"ל, הוא בעיקר כיוון שכשקראתי את המילים:
במילים הראשונות חשבתי שמדובר על דור האחרונים או הגאונים, אבל לאט לאט הבנתי שמדובר בכלל בהווי גויי'ש למהדרין... אם הייתי חוזרת 750 שנה אני מניחה שהייתי מוצאת את עצמי באיזה משפחה יהודית, מתכוננים לשבת או מתפללים ערבית במניין לאחר יום עבודה קשה, אבל לא יושבים סביב למדורה ושרים בלדות סקוטיות.
וזו הכוונה שלי שצריך להבדיל. אנחנו לא הם, והם לא אנחנו. והתרבות שלנו היא לא התרבות הזו. אנחנו מזה דורי דורות צומחים על שורשים אחרים לגמרי. שורשים- סליחה על ה'קטשיות'- של הקב"ה.
אנחנו אומנם חשופים לתרבות הזו (גם אלו שיושבים כאן סביב לשולחן של פרוג, ובכללם אני...) אבל אם היא תהפוך לחלק רגיל מאיתנו, עד כדי כך שאנחנו רואים את עצמנו בתוכה, זו בעיה גדולה מאד. צריך לשמור על הקו ברור.
בס"ד
בכל הנוגע לשימוש בחוכמת הגויים, יש אכן הגבלות מסויימות שכתובות בספרי ההלכה. לא לכולם מותר להשתמש בחוכמת הגויים ולא בכל חוכמה מותר להשתמש. הסיבה הפנימית לכך היא שכשאתה שומע שיר או נהנה מאומנות, יצירה או קורא ספר, חלק מה"מוחין"- החוויה הפנימית של היוצר, שמושרשת בתוך היצירה- נכנסת גם אלייך דרך היצירה. לכן מאד חשוב לשים לב לצרוך אומנות שהיוצר שלה נמצא במקום טוב ויהודי. וזה כמובן לא ההמצאה שלי ולא כותרת מהדור האחרון, זה נושא מדובר מאד בספרי ההלכה וההשקפה...
ובלשון הזהב של האדמו"ר הזקן:
"העוסק בחכמות אומות העולם – בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה... ועוד זאת... הוא מלביש ומטמא בחינת חכמה-בינה-דעת שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו... אלא אם כן עושה אותן קרדום לחתוך בהן, דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה', או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו, וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן". (תניא ספ"ח)
ומה שכתבתי בנוגע לאתגר הנ"ל, הוא בעיקר כיוון שכשקראתי את המילים:
במילים הראשונות חשבתי שמדובר על דור האחרונים או הגאונים, אבל לאט לאט הבנתי שמדובר בכלל בהווי גויי'ש למהדרין... אם הייתי חוזרת 750 שנה אני מניחה שהייתי מוצאת את עצמי באיזה משפחה יהודית, מתכוננים לשבת או מתפללים ערבית במניין לאחר יום עבודה קשה, אבל לא יושבים סביב למדורה ושרים בלדות סקוטיות.
וזו הכוונה שלי שצריך להבדיל. אנחנו לא הם, והם לא אנחנו. והתרבות שלנו היא לא התרבות הזו. אנחנו מזה דורי דורות צומחים על שורשים אחרים לגמרי. שורשים- סליחה על ה'קטשיות'- של הקב"ה.
אנחנו אומנם חשופים לתרבות הזו (גם אלו שיושבים כאן סביב לשולחן של פרוג, ובכללם אני...) אבל אם היא תהפוך לחלק רגיל מאיתנו, עד כדי כך שאנחנו רואים את עצמנו בתוכה, זו בעיה גדולה מאד. צריך לשמור על הקו ברור.
במקום להיכנס לדיון השקפתי על מה כן ומה לא,לעונג היה לי לקרוא את תגובתך הרהוטה והאינטליגנטית, תרשי לי לחלוק על חלק מהטענות שהבאת.
קחי לדוגמא את ה הניגונים החסידיים. הם נוצרו כחלק מהרעיון כי ניתן באמצעות ערכים רוחניים לשחרר את הנשמה מהגשמיות שגורם הגוף, ובכך להשיג קיום נשגב יותר.
חלק מן המנגינות האלה הושפעו מאד מהמוזיקה העממית הסלאבית, אולם כולן עשו שימוש בשטייגערים מסוימים. האימוץ של מנגינות מהסביבה הלא יהודית הוסבר בדרך כלל כאופן של גאולת "ניצוצות הקדושה" בשירים, שהיו שבויים בידי "כוחות הטומאה", כפי שבא הרעיון לידי ביטוי באמרתו של רבי נחמן מברסלב: "כי מכל הדברים צועק כבוד ה' יתברך אפילו מסיפורי הגויים ומניגוניהם". גם רבי לוי יצחק מברדיצ'וב, מגדולי האדמו"רים החסידיים במאה ה-18, פיתח שירים יהודיים ועממיים ויצק לתוכם תכנים חסידיים, לעיתים תוך הוספת מילים ביידיש לפיוטים עתיקים בלשון הקודש כגון אום אני חומה, שהעניקו לטקסט נימה מרוככת ומעודדת. אחד משיריו שהשתמרו הוא "דודלע" (באוקראינית: חליל), עיבוד למנגינת רועים עממית.
אני מאמינה ששום דבר לא קורה סתם, ולכל התרחשות יש מה ללמד אותנו, גם אם היא אינה מתרחשת בד' אמותינו.
האם כתיבה או למידה של היסטוריה או "חכמה בגוים תאמין" תהפוך אותנו להיות חלק מהם?
זה אמנם קרה בהיסטוריה, בימי היוונים, בתקופת ההשכלה וכו'. האם חז"ל גזרו בעקבות כך לא להתחבר או להיחשף להיסטוריה או לתרבות הגויים? למיטב ידיעתי לא. אנחנו יצורים בחירים, ביכולתנו לקחת ולהפיק תועלת ואפילו צמיחה רוחנית וביכולתנו ליפול לבאר שחת, הכל עניין של בחירה.
עוד בלדה?! לא הספיקו שתיים?במקום להיכנס לדיון השקפתי על מה כן ומה לא,
ברור לכולם מה וודאי כן, וכן להיפך - מה וודאי לא.
האמצע? - כתבו בלדות בזמן הזה .
במילים אחרות - הפואנטה ברורה, החילוק הוא בניסוח, וכאן זה פורום כתיבה וספרות.
וואוווואיך לא?
בלדה לחובש / דן אלמגור
הם התקדמו לאט. הכל היה רגוע.
מנגד הנהר וגומא מרשרש
פתאום רעם ברק, אחד צעק: פצוע!
אני כבר בא- ענה לו החובש.
עלינו על מוקש! - צעק אז הפצוע,
אני כאן, לצידך - ענה לו החובש.
ברד של אש ניתך, ברד כבד קטוע,
מעבר לנהר, לגומא הרוחש.
הַשאירו אותי כאן - ביקש אז הפצוע,
עזוב שטויות - ענה לו החובש.
תציל את עצמך - ביקש אז הפצוע.
אני נשאר איתך - ענה לו החובש.
והם נותרו שניהם, והשדה פתוח.
והם נותרו שניהם, והם גלויים לאש.
אנחנו אבודים - מילמל אז הפצוע,
אחוז בי טוב - ענה לו החובש.
נפצעת גם אתה - מילמל אז הפצוע
עזוב, זה לא נורא - ענה לו החובש.
האש כבדה, כבדה! קשה, קשה לנוע.
רק לא להתייאש, רק לא להתייאש,
אזכור אותך תמיד - נשבע אז הפצוע.
רק לא ליפול - מילמל אז החובש.
שלך עד יום מותך - נשבע אז הפצוע.
היום הוא יום מותי - ענה לו החובש.
פתאום ענן אבק, פתאום עלתה הרוח,
וצל על הקרקע, והוא קרב, רועש.
ניצלנו! הם באים! - ייבב אז הפצוע,
אך לא שמע מילה מן החובש.
אחי, אחי שלי! - ייבב אז הפצוע.
מעבר לנהר הגומא מרשרש,
אחי, אחי שלי
אחי, אחי שלי
אחי!!!
כמובן!איך לא?
בלדה לחובש / דן אלמגור
מנהל האתגר הנכבד, השמת לב כי חילק המנהל הבעה"ב את הנספח???כמובן!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: