הנושאים החמים
הנושאים החמים
המשך לאשכול האיורים הקודם >
---
אפשר לצלם/לצייר/לעצב המון דברים בעולם...
אני אישית בעד גיוון.
בדבר מיוחד יש ענין חזק,
בדבר רגיל וסתמי יש נקודות ענין,
ועדיין כדאי לצאת מהריבוע - ולבחור אובייקטים מקוריים.
ובדבר המקורי לגמרי למצוא את הנקודה האמנותית.
אבל תכל'ס אין כמו המבט האנושי,
פרצוף של ילד.
יש לכל אמן את הבחירה שלו במה להתמקד,
מתי כמה ואיך.
היתרון המובנה של יצירות מסויימות הוא שקוף,
להוציא זווית מחמיאה ל"סמרטוט" מאתגר יותר.
מאמץ וקושי הם חלק בלתי נפרד מעבודת היוצר,
לכל תחום יש תהליך משלו,.
הלמידה, ההכנה המקדימה, הניסיונות הבלתי מוצלחים ועוד.
המחשוב, ריבוי כלי התיעוד והעריכה, הציבו רף חדש,
הAI העיף את הרף לגבהים חדשים.
בכל מקרה העיקרון תמיד נשאר:
תוצאה VS הדרך.
יותר נכון:
הדרך & התוצאה.
---
הדעה שלכם >
כצופה מהצד יש לך הערכה לתוצאה או לדרך?
ברור שגם וגם.
כמה מתוך היחס ל2 הללו מוקדש לכל אחד?
כמה לדרך?
כמה לתוצאה?
אופס. נסחפתי כרגיל
---
שימו לב. אל הנשמה >
// ילד טהור עיניים //
צוֹרֵחַ, שְׁפְּרִיץ מַיִם בַּמִּקְלַחַת
שָׁנִים נִסְחֲפוּ בְּנַחַת,
שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה זוֹרַחַת
הַתִּקְוָה עוֹדֶנָּה פּוֹרַחַת
אַף אֶחָד לֹא אָמַר
פִּתְאוֹם הַזֶּרֶם נִגְמַר,
הַלֵּב שׁוֹתֵת מֻרְתָּח
בֶּרֶז דִּמְעָה נִפְתַּח...
// ילד בודד בערבה //
יוֹצֵא לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה
אַבָּא אִמָּא - מְלַוִּים בְּהַרְגָּשָׁה
עִרְבּוּב שֶׁל בִּלְבּוּל וְהַתָּשָׁה
הַתְּחוּשָׁה, פּוֹשָׁה, קָשָׁה.
הַיְּצוּר גָּדַל בְּרֶגַע
מְדַמְיֵן, חָסִין מִכָּל פֶּגַע
לֹא מִתְגַּעְגֵּעַ
הָעוֹלָם כְּבָר מִשְׁתַּגֵּע.
תִּתְפֹּס חָזָק, הַמּוֹשְׁכוֹת בַּיָּד
לְעוֹלָם אַל תִּרְעַד,
תִּזְכֹּר שֶׁאִם תִּמְעַד
אָנוּ אִתְּךָ לָעַד.
// ילד הדממה //
נִצְנוּץ לֶעָתִיד
פַּעַם הָיִיתָ מַתְמִיד,
עַד יַעֲבֹר זַעַם
זֹהַר לֹא יוּעַם.
מִכְתָּב לָנֶצַח אַל תַּשְׁמִיד
לְנֶגֶד עֵינֶיךָ תַּעֲמִיד,
אַל תִּשְׁכַּח אַף פַּעַם
אַתָּה בֵּן יָחִיד חֵלֶק מֵעַם.
---
ילד שלי,
הדרך תמיד קשה,
התוצאה משתלמת.
מוקדש לכל הילדים של אבא בשמיים,
בכל מקום, ובכל זמן,
הילד הפנימי המסתתר אצל כל הנערים "באשר הם שם".
---
אפשר לצלם/לצייר/לעצב המון דברים בעולם...
אני אישית בעד גיוון.
בדבר מיוחד יש ענין חזק,
בדבר רגיל וסתמי יש נקודות ענין,
ועדיין כדאי לצאת מהריבוע - ולבחור אובייקטים מקוריים.
ובדבר המקורי לגמרי למצוא את הנקודה האמנותית.
אבל תכל'ס אין כמו המבט האנושי,
פרצוף של ילד.
יש לכל אמן את הבחירה שלו במה להתמקד,
מתי כמה ואיך.
היתרון המובנה של יצירות מסויימות הוא שקוף,
להוציא זווית מחמיאה ל"סמרטוט" מאתגר יותר.
מאמץ וקושי הם חלק בלתי נפרד מעבודת היוצר,
לכל תחום יש תהליך משלו,.
הלמידה, ההכנה המקדימה, הניסיונות הבלתי מוצלחים ועוד.
המחשוב, ריבוי כלי התיעוד והעריכה, הציבו רף חדש,
הAI העיף את הרף לגבהים חדשים.
בכל מקרה העיקרון תמיד נשאר:
תוצאה VS הדרך.
יותר נכון:
הדרך & התוצאה.
---
הדעה שלכם >
כצופה מהצד יש לך הערכה לתוצאה או לדרך?
ברור שגם וגם.
כמה מתוך היחס ל2 הללו מוקדש לכל אחד?
כמה לדרך?
כמה לתוצאה?
אופס. נסחפתי כרגיל
---
שימו לב. אל הנשמה >
// ילד טהור עיניים //
צוֹרֵחַ, שְׁפְּרִיץ מַיִם בַּמִּקְלַחַת
שָׁנִים נִסְחֲפוּ בְּנַחַת,
שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה זוֹרַחַת
הַתִּקְוָה עוֹדֶנָּה פּוֹרַחַת
אַף אֶחָד לֹא אָמַר
פִּתְאוֹם הַזֶּרֶם נִגְמַר,
הַלֵּב שׁוֹתֵת מֻרְתָּח
בֶּרֶז דִּמְעָה נִפְתַּח...
// ילד בודד בערבה //
יוֹצֵא לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה
אַבָּא אִמָּא - מְלַוִּים בְּהַרְגָּשָׁה
עִרְבּוּב שֶׁל בִּלְבּוּל וְהַתָּשָׁה
הַתְּחוּשָׁה, פּוֹשָׁה, קָשָׁה.
הַיְּצוּר גָּדַל בְּרֶגַע
מְדַמְיֵן, חָסִין מִכָּל פֶּגַע
לֹא מִתְגַּעְגֵּעַ
הָעוֹלָם כְּבָר מִשְׁתַּגֵּע.
תִּתְפֹּס חָזָק, הַמּוֹשְׁכוֹת בַּיָּד
לְעוֹלָם אַל תִּרְעַד,
תִּזְכֹּר שֶׁאִם תִּמְעַד
אָנוּ אִתְּךָ לָעַד.
// ילד הדממה //
נִצְנוּץ לֶעָתִיד
פַּעַם הָיִיתָ מַתְמִיד,
עַד יַעֲבֹר זַעַם
זֹהַר לֹא יוּעַם.
מִכְתָּב לָנֶצַח אַל תַּשְׁמִיד
לְנֶגֶד עֵינֶיךָ תַּעֲמִיד,
אַל תִּשְׁכַּח אַף פַּעַם
אַתָּה בֵּן יָחִיד חֵלֶק מֵעַם.
---
ילד שלי,
הדרך תמיד קשה,
התוצאה משתלמת.
מוקדש לכל הילדים של אבא בשמיים,
בכל מקום, ובכל זמן,
הילד הפנימי המסתתר אצל כל הנערים "באשר הם שם".
