(אנקדוטה חביבה ששמעתי אתמול על אחד ממנהלי העמותות הגדולות, שהגיע אליו בעלה של אחת הגננות בתלונה על המשכורת, כלומר על אי המשכורת והתנאים.אוי התמימות.
הציבור אינו מתחיל להבין בכלל את הזירה והעסק.
למנהלי העמותות יש תחכום פי 200 ממכם, והם לא ירשו את העסק מאבא שלהם בשביל לחיות בצמצום. נו די.
ויש להם בעלי מקצוע אלופים פי 8000 ממכם, והם לא ’הולכים לפי החוק’ - הם במקרים מסויימים *קובעים* את החוק.
וכל עוד יישארו קשרי ההון שלטון הללו, אין סיכוי גדול לשינוי.
ניתן דוגמה קטנה:
נניח ששכר מנהלי עמותות הוגבל ל20,000 ברוטו בחודש.
מה עושה מנהל חרוץ וחכם?
1. מעסיק את שתי נכדותיו ושלוש כלותיו כמזכירות. על עבודה של 5 שעות ביום הן מקבלות כל אחת 13000 ברוטו, וכך ההון המשפחתי נשאר בשלמותו (עבודתן כמובן מוגדרת כמשרה מלאה) (ייתכן שבשל הדרישה לא להעסיק קרובי משפחה, הן עובדות בפועל בעמותה המקבילה בשיטת קבל בני ואקבל כלתך).
2. פותח דרך מישהו חברת קש בשם ’נ.מ. ייעוץ הדרכה ונכסים’, ובאורח פלא, חברה זו זוכה במכרז למתן עבודות ייעוץ, ניהול והדרכה לרשת החינוך. שווי המכרז 40,000 ש’’ח בחודש. וכידוע חשוב מאוד שהרשת תקבל שירותי ייעוץ, ניהול והדרכה.
הנה העברנו למשפחה הרוממה עוד 480,000 שנתי.
3. משכיר דירותיו לרשת, במחיר, כל מחיר שיקבע. כי הוא השוכר והוא המשכיר. והנה עוד כמה עשרות אלפים עוברים מהעמותה למשפחה.
4. עדיין נשאר מלאאאאאאאא כסף בעמותה, כסף טוב ויקר הכלוא בעמותה ומתגעגע כל כך להגיע לידיו האוהבות של המנהל, ואז עורכים ימי עיון לעובדות, ועל הדרך מביאים את כל המשפחה לנופש נהדר בכינר, מה רע, והנה עוד כמה פרוטות הגיעו ליעדן הנכון שהוא המשפחה החשובה.
(החשבונית מהמלון כמובן מסווגת ב’השתלמויות לעובדים’)
5. בואו, יש לי עוד מאתיים רעיונות, ולעמיתותיי המנוסות המשמשות כרואות חשבון של העמותות - עוד יותר. העניין הוא העקרון. העניין הוא שהמדינה אמורה להחליט, או שהחינוך כאן יופרט לגמרי, כל הורה יקבל וואוצ’ר ויחליט לאן לשלוח את ילדו בשוק החופשי, או שהחינוך יישאר ממלכתי אבל המשכורות יועברו אך ורק ישירות לכיסיהם של צוותות ההוראה.
*
וכמובן שכאשר בתו החשובה של מנהל רשת החינוך הדגול מתחתנת עב’’ג למזל טוב, ביתה החדש מרוהט יפה יפה, והחשבונית מוגשת לרשת תחת סעיף ’קניית ציוד וריהוט’. ככה מעבירים כספים אל מקומם הנכון.
הוא השיב לו בפנים מאירות - תראה, ומה יהיה עם המנהל? הלא גם בשבילו צריך שישאר משהו...)