עזרה איבדת את אבא או אמא בהיותך רווקה?

מצב
הנושא נעול.

יוסייוסייוס

משתמש מקצוען
תהליך האבל הוא במיוחד במוות של אדם קרוב.
אבל הוא גם בכל אובדן משמעותי.
כמו
אדם שמאובחן במחלה כרונית משמעותית.
גירושין
נפילה כלכלית משמעותית
========
כשצריך,
כשהאדם 'נתקע' והסביבה, רומזת לו שהוא 'מגזים' בתגובה שלו.
עליו לטפל בעצמו
לפנות לפסיכולוג ו/או לפסיכאטר.
 

S.g

משתמש פעיל
אבא שלי נפטר לפני כמעט שנתיים אני נשואה ברוך ה' עם בלי עין הרע ילדים ובעל תומך ומקסים ועדיין הכאב גדול.
הכאב של יתומה רווקה הרבה יותר גדול.
בוכה יחד איתך ומתפללת עליך שה' יתן לך כוחות.
ה' לא נותן ניסיון למי שלא מצליח לעמוד בו ומכה על קנקנים חזקים.

שמעתי משהו חזק בשם הרב בויאר.
הנפטרים עשו את תפקידם וזהו.
סיימו וחזרו לאבא. אבל מי שנשאר פה עם הצער והכאב וממשיך לחיות ולעשות את רצון אבינו שבשמים הוא חי על קידוש ה'. וזה הרבה יותר גדול אפילו מאלה שנפטרים על קידוש ה'.

מחזיקה לך אצבעות.
נשרפת מכאב.
המקום ינחמך ולא תדעי יותר מצער. רק טוב וחסד ירדפוך מעתה ועד עולם.
 

ביזנס מן

משתמש מקצוען
תיראי אין לאף אחד את הכלים בכלל להבין או להתחיל לחשוב על צער של אובדן
נורא נוראות
אני כותב ממש עם דמעות בעיני על צער ישראל
הייתי פעם אצל אם ששיכלה בת ל"ע ושאלתיה איך למען השם את חייה ומה הדבר שהכי נתן לך כח
היא סיפרה לי שאחיה בא לנחמה וכך הוא אמר לה:
כולם באים לנחם אותך ואמרים לך השם יעזור שתתחזקי ותשכחי מהאובדן הקשה ותחזרי לשיגרה עם ילדים אחרים ושמחה
ואני אומר לך ומנחמך אומר לה האח, שאני חושב שהנחמה הכי גדולה שתמיד תזכרי ולא תשכחי את הילדה שלך
איך אפשר לשכוח בת או אב זו לא נחמה אלא קללה הכי מפחיד המחשבה שלאט לאט יישכח המת מן הלב זו בת או שלך איך תשכחי.
אלא מה תזכרי תמיד ותחיי עם זה עם האובדן כמו להבדיל אדם שחסר לו אצבע הוא חי אבל כל הזמן חסרה לו האצבע ככה גם את תחיי אבל האובדן ילווה יחסר דבר יום ביומו אבל תחיי איתו עם החסרון ועם ההרגשה שחסר
אין לי מה להוסיף
כי פשוט אין מילים
אך אולי הדברים שאמרה לי האם הזו ששיכלה יחזקו והיה זה שכרי.
אני יודע שהגעוע הורג וממית מבתוכו זה עשרים וארבע שעות מלאות געגוע אין סופי לדבר שלא יחזור אבל געגוע מראה על דבר שחיים איתו וזה חי לך מול העניים ולכן אתה מתגעגע, לפחות זה עדיין חי לך האבא ואת מתגעגעת, השם יעזור שימשיך תמיד להיות חי לך מול העיניים אבל תחיי עם זה
בהצלחה
ושוב אין לי מילים
 

נחמי3

משתמש מקצוען
זה לוקח זמן!!!

3 שבועות זה עוד בתוך השלושים, זה טרי מאוד מאוד!
ביהדות יש מענה להכל, גם לאבל.

השנה הראשונה עם הדיני האבלות עוזרת לנו כיתומים לחוות את האבל, ובאיזה שהוא מקום למצות אותו.

אל תמהרי את עצמך לצאת מזה!

הקב"ה ברחמיו ממשיך את הטבע, והשמש זורחת גם אם לנו נראה שהעולם נעצר.

תנסי לעשות דברים לעילוי נשמתו, זה מרגיע.
ותדעי ששם למעלה הטוב הוא שלם, ואין סופי!!!

שולחת לך חיבוק ענק

נ.ב. אני רואה שכתבת שלושה חודשים. זה עדיין מעט, מאוד מעט.

הכי טבעי בעולם להרגיש את האבל בכל איבר בגוף.
מרגש
 

זושא כץ

משתמש מקצוען
אוסיף אף אני משהו קטן:
1. כדי להתחזק בחיזוקים שכתבו כאן למעלה, צריך לנסות להתמקד בהם בזמנים בהם הכאב לא מופיע. כאשר אנו מתגעגעים לאבא, מאד קשה להמיר את הרגשת הגעגוע בהרגשה "הכל מלמעלה בהשגחה פרטית" .
כדי להתחזק ולהקל מהכאב הקשה, כדאי לנסות להתחזק בדברים הללו בזמנים האחרים ובקשיים אחרים כמו כאשר האוטובוס חולף על פניכם בתחנה, או כאשר שקית החלב התפוצצה בחזור מהמכולת. לאחר תהליך מסוים ולא בזמן קצר, המחשבות הללו יועילו לכם גם בתחום הקשה הזה של אובדן ויתמות. (למקצוענים בינינו: במלחמה בין המושכלות למורגשות, תמיד ינצחו המורגשות)
2. נסו לבדוק ולהיווכח, לא תמיד אתם מסכנים, היתום לא יתום 24 שעות ביממה, כאשר היתום מנצח בכדור בהפסקה הוא לא זוכר שהוא יתום, אבל כאשר הוא מפסיד הוא כן זוכר. יש לכם הרבה פעמים בהם אתם לא מתמודדים עם היתמות במשך היום, ולפעמים יש בזה גם משהו 'כיף' (רח"ל) כאשר מגיעה החבילה של ארגון שערי רחמים...
וזה אולי המשמעות הנוספת של המושג "לבחור בטוב".

בהצלחה.

ההתמודדות לא קלה, אבל אם תמצאו בה עצמה ערך, (דוגמא לאחים) היא תקל את הקושי.

וכמו שכתבו כאן, מי שכורת אבר צריך להגיע הרבה זמן לביקורת אצל רופא. כך גם בכריתת נשמה, א"א לעבור תהליך כזה ללא עיבוד ואבל מקצועי. אל תוותרו על טיפול רגשי אמיתי ויקר! (לכו על הטופ!), זה יועיל ויציל את השנים הבאות.
 

saralulu

משתמש מקצוען
יש כאן מישהו שאיבד את אחיו מהוריו כשהיה רווק/ה??
תוכלו לתת קצת דברי חיזוק????? לעודד קצת..
איך מתמודדים עם כזה דבר??
חודשים ושלושה שבועות עברו מאז שאבא נפטר מהקורונה, שלושה חודשים שלא ראיתי את אבא!
ולא שלא ראיתי ועוד מעט אני אראה, אני פשוט לא יכולה לראות אותו יותר, אני פשוט לא מסוגלת להמשיך ככה!
אני לא יודעת איך אפשר להמשיך לחיות ככה?? זה ממש קשה, אני כל היום חושבת עליו, כל היום זוכרת אותו, לא יכולה להסתכל בתמונות שלו- הוא צועק לי משם שהוא חיי!!! אבל הוא לא חיי, הוא לא פה, אני לא יכולה לראות אותו, אני שבורה , לא מסוגלת להמשיך ככה,
איך אתם התמודדתם עם כזה דבר?? כמה זמן לקח לכם להצליח לחזור לחיי שיגרה??
מכירה מישהי שאיבדה את אביה ברווקותה המתמשכת ועדיין מתמשכת... יש לה הרבה מה לשתף אותך, איך אפשר ליצור איתך קשר?
 

פ.נ

משתמש סופר מקצוען
יש כאן מישהו שאיבד את אחיו מהוריו כשהיה רווק/ה??
תוכלו לתת קצת דברי חיזוק????? לעודד קצת..
איך מתמודדים עם כזה דבר??
חודשים ושלושה שבועות עברו מאז שאבא נפטר מהקורונה, שלושה חודשים שלא ראיתי את אבא!
ולא שלא ראיתי ועוד מעט אני אראה, אני פשוט לא יכולה לראות אותו יותר, אני פשוט לא מסוגלת להמשיך ככה!
אני לא יודעת איך אפשר להמשיך לחיות ככה?? זה ממש קשה, אני כל היום חושבת עליו, כל היום זוכרת אותו, לא יכולה להסתכל בתמונות שלו- הוא צועק לי משם שהוא חיי!!! אבל הוא לא חיי, הוא לא פה, אני לא יכולה לראות אותו, אני שבורה , לא מסוגלת להמשיך ככה,
איך אתם התמודדתם עם כזה דבר?? כמה זמן לקח לכם להצליח לחזור לחיי שיגרה??
קודם כל אני ממש מיזדהה עם כל השבר והצצער......
להבדיל אני איבדתי סבא שניפטר מהקרונה,,,לצערי המיפגש האחרון שלי הייתה שנה לפני שהוא ניפטר......
באמת קשה להכיל.......
בשיבעה הגיעה אחת שאיבדה בעל בגיל מאוד צצעיר והיא סיפרה שם שאחרי הפטירה של בעלה היא קנתה תמונה ענקית של בעלה ושמה את זה בסלון כזה שהוא משקיף למיטבח ובעצם אמרה לילדים שלה שכל פעולה שהוא עושה אבא רואה הכל!! והיא אמרה שאמת בשיבעה שהיא תלתה אותו בככזאת צורה שמכל מקום וסיטואציה באמת רואים את התמונה וככה זה מרגיע את כולם (היא נתנה דוגמא למשל בארוחת ערב הם ישבו ואכלו כולם ארוחת ערב ואז כזה כולם היתסתכלו על התמונה והיא אמרו תיראו איך אבא איתנו בכל רגע רפילו רואה איך אתם אוכלים עכשיו)
עצה שלי שאולי להקים לעילוי נישמתו איזה מיזם כל שהו להנציח את נישמתו........
מה שנותר לי לאחל את כל התנחומים....
ו ה יאמר לצרותינו די!!
 

sol key

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
חיזקת ברמות.
האם מותר להעתיק ולהעביר הלאה למישהי שמתמודדת ממש?
חיזקת אותי בזמן הכי נחוץ לי.
תזכי למצוות שה' יתן לך שפע ברכות.
שלא תדעי לעולם מצער ותמשיכי לחזק את הילדים של אבא
תודה רבה
שמחה לשמוע
והלוואי שהקב''ה ימשיך לשמח אותנו
בוודאי שניתן להעביר הלאה...
 

חזן הדגול

משתמש פעיל
אני איבדתי את 2 הורי בהיותי כבן 9 ובן 12 היום אני נשוי באושר עם ילד
כתבתי את סיפורי לאריה ארליך מעיתון משפחה סיפור אמיתי לחלוטין עם שינויי עריכה קלים והוא רק טיפה מהים מה שעברתי.
סיפרתי לרב מפורסם את סיפורי והוא שאל אותי מה גרם לך להצליח
עניתי לו 2 דברים, 1 - תמיד ידעתי שהקב"ה לא מביא ניסיון על בן אדם שהוא לא יכול 2 - תמיד היה לי מוטיבציה להצליח תמיד רציתי להגיע למקום הכי רחוק - והגעתי לישיבות הכי טובות כי באמת רציתי.
והיום כשאני נשוי אני משתמש בזה לעזור לתת לאחרים מה שאני יכול לתת ממני את המיטב
אבל תמיד תמיד תזכרו הכל בידיים שלכם ולא לשכוח לתת טפיחת שכם לעצמכם על כל הצלחה כפי שרק אני יכלתי לעשות לעצמי,
ודבר נוסף שמותר לשמוח גם בשנה הראשונה ליתמות וזה לא קשור לכך שזה לא מתאים כי אבא שלי נפטר מותר וצריך לשמוח זה מה שימשיך את שגרת חייכם לטובה
וכן יתמות זה לא לא מילה גסה או מעליבה לא אנחנו בחרנו בזה לא הרגנו את אבא שלנו שאנחנו אשמים אלא זה משהו לגדול איתו ולצמוח איתו
אם יש שאלות אשמח להוסיף

זה סיפור חיי (בציטוט - מצורף הסיפור שלי):
וחשוב עוד פעם ועוד פעם לומר מסכנות זה יחס (אדם יכול למסכן את עצמו בלי שהוא שם לב) של אדם כלפי עצמו כמה הוא ממסכן עצמו כמה שבן אדם יבין שהוא יכול הוא יצליח, נכון קשה, אבל בשביל זה יש לנו יכולות (שאולי לא שמנו לב עליהן) להתמודד איתן,
ועוד נקודה כתוב במשנה באבות אל תרצה אדם בשעת כעסו, לפעמים לבן אדם יש נקודה שכואבת מאד וכו'צריך להירגע ואז להמשיך הלאה תוך כדי מאד מאד קשה לחשוב על פתרונות
אבל - אפשר צריך רק להאמין שאפשר
 

קבצים מצורפים

  • Mish Mag.pdf
    KB 258.4 · צפיות: 73
נערך לאחרונה ב:

חרש עץ

מטבחים ונגרות יוקרה, מפעל cnc חדשני, עבודה עברית.
מנוי פרימיום
מוזיקה ונגינה
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
כל מילה פה כל כך חזקה, כל כך נכונה ואמיתית,
כמה כוחות ואומץ צריך כדי להאמין באמת הפשוטה,
להאמין לעקל ולעבד שהאדם שכל כך אהבת, שעשה למענך הכל כבר לא נמצא פה..
זה פשוט לא ניתפס ולא ניתן לעיקול!
האם אתם הגבתם בהכחשה?
האם המשכתם בחיים רגיל כאילו כלום לא קרה?
מי ליווה אותכם ביום החופה שלכם במקום אבא / אמא?
האנשים שהיו סביבכם תמכו בכם?
עד מתי זה מותר לגיטמי וטבעי להיות עצובים ובלי מצב רוח לעשות דברים?
תשתפו אותי - אני לא מוכנה להבין ולהאמין שהסטאטוס של המילה יתומה קשור אלי , פשוט לא מוכנה לקבל את זה..
אני מציע לך להפסיק להדגיש לעצמך את הנקודה של אבא שלא ילווה אותך לחופה, זה אבל על משהו עתידי וסמלי שאין אפשרות להתנחם ממנו ככה.
אלו החיים.
אני לא בוכה שאין לי מליון דולר, למרות שאם היה לי והייתי מאבד אותם זה היה עצוב מאד.

מנסיון אישי, אמי ע"ה לא ליוותה אותי לחופה....
 

זושא כץ

משתמש מקצוען
אני מציע לך להפסיק להדגיש לעצמך את הנקודה של אבא שלא ילווה אותך לחופה, זה אבל על משהו עתידי וסמלי שאין אפשרות להתנחם ממנו ככה.
אלו החיים.
אני לא בוכה שאין לי מליון דולר, למרות שאם היה לי והייתי מאבד אותם זה היה עצוב מאד.

מנסיון אישי, אמי ע"ה לא ליוותה אותי לחופה....
אני חושב שכמעט אצל כולם האבא לא מלווה את הבת לחופה, (מי שמלוות זה האמא והשוויגער)
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
להבדיל אני איבדתי סבא שניפטר מהקרונה
גם אני לקחתי קשה אבדן של סבא שהיה יקר לי מאוד. לפני ארבע שנים.
במשך תקופות שמרנו עליו בבית חולים לסירוגין ובחוליו האחרון הקב"ה ניהל את העניינים שהוא יפטר לבדו בפתאומיות בבית החולים. מה שהוסיף לכאב גם רגשות אשמה וכעס שלקח זמן להתגבר עליהם.

שאלתי חבר מבין איך יוצאים מהכאב הלא נגמר הזה, אז הוא יעץ לי לעשות משהו חיובי לזכרו וזה יקל (לא יעלים) את הכאב.

עזבתי את רוב עיסוקי (לא הייתי מסוגל לעשות הרבה דברים אחרים) וישבתי לאסוף את דברי תורתו ולהקליד אותם, תכננתי להוציא ספר, בסופו של דבר הגיע יום השנה ולא הספקתי את הכל, ואחי יעץ לי להוציא מה שיש ואחר כך נטפל בספר. אז יצאה חוברת זכרון עם דברי תורתו תולדות חייו, הספדים בהלויה ובשלושים. בינתיים הסיכוי לספר הולך ופוחת.
 

ctrl-p קונטרול פי

משתמש מקצוען
יש כאן מישהו שאיבד את אחיו מהוריו כשהיה רווק/ה??
תוכלו לתת קצת דברי חיזוק????? לעודד קצת..
איך מתמודדים עם כזה דבר??
חודשים ושלושה שבועות עברו מאז שאבא נפטר מהקורונה, שלושה חודשים שלא ראיתי את אבא!
ולא שלא ראיתי ועוד מעט אני אראה, אני פשוט לא יכולה לראות אותו יותר, אני פשוט לא מסוגלת להמשיך ככה!
אני לא יודעת איך אפשר להמשיך לחיות ככה?? זה ממש קשה, אני כל היום חושבת עליו, כל היום זוכרת אותו, לא יכולה להסתכל בתמונות שלו- הוא צועק לי משם שהוא חיי!!! אבל הוא לא חיי, הוא לא פה, אני לא יכולה לראות אותו, אני שבורה , לא מסוגלת להמשיך ככה,
איך אתם התמודדתם עם כזה דבר?? כמה זמן לקח לכם להצליח לחזור לחיי שיגרה??
סורי... על התגובה מקווה שלא אכאיב,
ברוך ד' לא איבדתי אבא ולא אמא ולא קרוב,
אבל שוטטתי בששעה קשה אישית שלי כרגע, ופתאום ראיתי את הנכתב פה,
דמעתי והחלטתי לכתוב,
כיהודים מאמינים אנו שורדים יותר איך??? וזה בעצם השאלה שנשאלה פה,
ויש לזה תשובה קצרה שהיא ארוכה, פי' אם אנחנו מסתכלים היום!~ א"א לנשום אפם אנחנו מסתכלים יותר רחוק מה שנקרא בבפרסטקיבה של שנים אז קל יותר, אני לא רוצה סתם לומר אבל ברור שאחרי שהחתונה יותר קל גם לאנשים שעברו משבר,
ואין סיבה לומר שהם לא יתחתנו אז כרגע קשה אבל יום יבוא ויהיה יותר קל וכשיודעים שזה בעצם התכלית של כל העולם שלנו שזה ללכת לשם זה גם מעודד קצת
בהצלחה בדרך שלך....
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה