אז התיישב לי גמל שלמה על הכתף

אבימי

מנהל קהילת איור
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
במוצאי שבת, אני השמים והספר התיישבנו בערסל.
הרבנית באה לפרגן זירו מזיע, וברחה בצרחות רבות ובדילוגים, מצביעה עלי במפגיע.
שמעתי אותה שואגת "זה! זה זה! זה איך קוראים לזהההה!" ואם אני זוכר נכון היה שם הרבה אההההה וקצת אעעעע.
קורה שהרבנית ירום הודה מצביעה עלי וכל זה, אבל הדילוגים היו חידוש.
נשים, משכתי בכתפי. בכתף שלי.
והיה שם משהו. משהו תפוס כזה.
דרוש מבט חטוף, ללא ספק.
בהילוך איטי, העיניים ראשונות ורק אחר כך הצוואר הסתובבתי להסתכל.
מעל הכתף שלי, גובהו חמש עשרה סנטימ', מביט בי פרצוף משולש ומשתומם, ממרחק אפס, ככה. אני בי והוא בו. הבטנו זה בזה, נצח או שניים.
הוא השתעמם ראשון, והתחיל ללעוס לעצמו את הידיים. טוב.
קוראים לזה גמל שלמה, צעקתי להיסטריה שבסלון.
אני בעד דו קיום עם כל אשר נשמה באפו, ועל כן מה כ'פת לי שהוא יושב על הכתף שלי וזה.
מסתבר שחלקנו את אותה השקפת עולם, אני וגמל שלוימלה. חווינו את הרגע מתוך הרהורים עמוקים, זה לצד זה. אדם וגמל שלומהו.
פתאום, אמיתי, כן? שלמה גמלשטיין, התחיל להניע את הזרועות שלו בתנועות נמרצות, מצחיקות באופן מעורר התפרצות כזאת של בואההה. איך להסביר, כמו שמישהו יושב ושומע מוזיקת טראנס והוא רוקד בחימה, רק עם הכתפיים והזרועות בקצב פרטי משלו. אולי זה קטע של כל משפחת גמליק, אולי זה סלומו שלי הפרטי יש לו כשרון ואין לו עכבות קהל. לוידע.
בואי, בואי תראי, הוא רוקד עם הידיים, קראתי למפרגנת הזירו.
היה רגע של שקט ואז היא צעקה משהו שלא אכפת לה שהוא רוקד ואיכסעעע ועוד מילות גנאי ממש כלילות, לדעתי,על מחלקת החרקים. קולה היה חנוק כי הראש היה מעוך על התקרה, ממרומי הכסא ששמה על השולחן ונעמדה שמה. נשים, כבר אמרנו?
וכמו בסיפור חסידי, באמצע הריקוד, התעלה גמלסקי מעלה מעלה אל עולמות עליונים. עף בטיל, נתקע בפלורוסנט של המרפסת ונעלם בשחור הליל. ככה.
נשארתי אני והשקע על חולצתי. חור בלב השאיר לי שלוימי גמליוב. אני מתגעגע.
הנה הוא. נכון נחמד? הוספתי לו כאן אביזרים שנדמה לי שהיו מתאימים לו, אם היה נשאר לכמה ימים.
גמל שלמה אינק קטן.jpg
 
נערך לאחרונה ב:

אבימי

מנהל קהילת איור
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי

יואב ברק

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
איזה טרוף! סגנון אהוב ומוצלח.
ואיך אפשר בלי התארים שזימזמו לי
עלי במפגיע
בצרחות רבות
פרצוף תמהוני משולש ומשתומם
בתנועות נמרצות
והוא רוקד בחימה
'רוקד בחימה' אוי! קשה לישון אחרי זה.
עוד לא הבנתי, מה זה בעצם? נגוף?
צעקתי להיסטריה שבתוך החדר הנגוף
בסך הכל זו כתיבה מבטיחה, וקשה שלא להתחבר אליה, ועל יכולת הציור אין צורך לפרט, אז לסיכום, עוד קטע מעולה.
 

*ארטישוק*

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
שמעתי אותה שואגת "איך קוראים לזה! איך קוראים לזהההה!"
קורה שהרבנית ירום הודה מצביעה עלי וכל זה, אבל הדילוגים היו חידוש.

ללקק ת'אצבעות...

מוחלת על הפגיעה ביחסי הציבור [שנמצאים במצב אנוש גם ככה] בין המין הנשי למין התת אנושי....
בסה"כ היה שווה את זה...
 

מרציפן

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
כתיבה מושכת ויפה.
אהבתי גם את שילוב כשרון הציור שכבר היה מתבקש מזמן..

לא התחברתי לשינוי השם והעדה שנעשה לגמל שלמה מידי שורה כמעט. מה מביע?
 

אבימי

מנהל קהילת איור
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
כתיבה מושכת ויפה.
אהבתי גם את שילוב כשרון הציור שכבר היה מתבקש מזמן..

לא התחברתי לשינוי השם והעדה שנעשה לגמל שלמה מידי שורה כמעט. מה מביע?
תודה. השינוים הם כי לא רציתי ליפול לקלישאה של לתת לו שם אנושי. קצת קלישאה. רציתי רק להעביר את התחושה של מוזרות בין אדם לחרק עם שם אנושי קצת.
 

סופריא - הוצאה לאור

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום גולד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
@אבימי, מה אומר ומה אדבר. לא אוכל, כי אני עדיין צוחק..
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  40  פעמים

לוח מודעות

למעלה