וגם לא היתה אז כזו תלות גדולה באמצעים הטכנולוגיים הללו. כל הסידורים הביוקרטיים נערכו מול פקיד ובעזרת ניירת ועט כחול.כמעט ולא היו מיילים, לפני 15 שנים. בוודאי לא בבתים פרטיים.
לרוב השתמשו להעברת קבצים במודם עתיק ומצפצף, על בסיס קו טלפון. גם במערכות עיתונים.
במשרדים מתקדמים טכנולוגית, או אצל עובדי ממשלה, היה מייל לשירות המשרד. (ממילא לא היה עם מי להתכתב בו).
המושג של 'מייל אישי' של בן אדם, היה נדיר עד בלתי קיים בציבור החרדי.
האינטרנט נתפס אז יותר בקטע של בילוי. ומשכך, קל היה יותר ומובן לאסור אותו ולשחרר אותו מהטלפון.