הנושאים החמים
הנושאים החמים
אשמח לביקורת והערות!
לא קל להיות אשתו של אדם מושלם.
ישראל תמיד מוקפד בלבושו. חולצתו הבוהקת תחובה היטב במכנסיו, שחגורים בחגורת עור הנראית כחדשה. נעליו שחורות ללא גרגר אבק. כיפתו מוברשת היטב. שערו מסופר בקפידא. זקנו מסודר.
גם חפציו של ישראל מסודרים היטב, כל פריט במקומו הקבוע.
בהכנסו הביתה, תולה הוא את חליפתו וכובעו במקום המיועד.
אין הוא ממין האנשים, שנשותיהם תדיר מרימות את גרביהם ושאר אביזרי לבושם מרצפת האמבטיה - הוא ממין את כביסתו ומניחה במקומה.
אף את מיטתו מסדר הוא בבוקר, שלא כמנהגם של רוב הגברים שמסתובבים בעולמנו.
שלא תטעו בו בישראל, ותחשבו שמין אדם שטחי ומסודר, שמבלה את זמנו בקיפול בגדיו ובביקור אצל הספר הוא, להיפך - איש אשכולות הוא, תלמיד חכם ובר אוריין, מבחירי הכולל בו הוא לומד.
תדיר ניגשים בחורים צעירים, מכרים מבני משפחתו ושכונתו, להתייעץ עמו בענינים העומדים על הפרק.
כבר יותר מהצעה אחת לכהן בישיבה קיבל - ודחה, יען כי חפץ הוא להתעמק בלימודו.
גם את עניני ההלכה אין הוא מניח מידו, ויכול הוא לשמש כמו"צ, מחמת בקיאותו הרבה.
ולמה לא קל להיות אשתו?
כי כמין אישה ממהרת, לעיתים נשארת מיטתה סתורה, בעוד שמיטתו שלו, שקם כה הרבה לפניה, מסודרת למשעי.
משום שלעיתים מסדר ישראל קצת את ארון המצרכים, לאחר שהתבלגן מחמת הבישול והשליפה המהירה.
זוכר הוא כל פרט, ומזכיר לאשתו את כל הפורח מזכרונה הרגיל והנורמלי - זוטות כגון חתונה, משימות, טלפונים שנשכחו וכל כיוצא בזה.
אם חלילה אין ארוחה מוכנה, מוכן הוא בקלות לבשל תוספת קלה כלשהי ועושה הוא זאת בלא שום תלונה.
מזגו שקול היטב, ולעולם לא תמצא אותו מתרגז, בעוד שיווי משקלה מתערער לעיתים מול ילד סרבן או עוולה מזדמנת.
ובעוד היא טרודה על הכסף, וחוששת מהפסדו, הרי הוא מאמין בן מאמין, ומסרב לדאוג בשבילו.
ישראל הוא מושלם כבר אמרנו, ואין הוא חלילה מעביר מילת ביקורת אחת על אשתו. בת שחוק תמיד נסוכה על שפתיו, והכל נעשה כמין דרך אגב.
רק שההבדל עומד ברור וניצב לכל מי שעיניו בקודקודו, וקודקודו אינו מסתיר ראש חלול.
וכל ההקדמה הזו למה?
כדי שתבינו מדוע צחקה אשתו של ישראל בערב סוכות במקום לכעוס או לבכות.
ומעשה קצר שהיה כך היה:
ישראל, כפי דרכם של אנשים מסודרים, הזכיר לאשתו יומיים לפני החג כי יש להבריש את קופסת האתרוג שלו במין משחה המסרת כתמים שחורים, וגורמת לקופסא לנצוץ כפי שראוי לחג זה, שכולו הדר ונוי מצווה.
ביום שלאחר מכן, הגדיל לעשות והניח את הקופסא במקום בולט, לבל תשכח אשתו.
ובעודה מתיישבת ומצחצחת את הקופסא, נשפך עליה מבין חרכי הקופסא נוזל חום בעל ריח מצחין להחריד.
בפותחה את הקופסא מצאה שם שוכן אחר כבוד אתרוג דאשתקד, אם כי מלאכת הזיהוי הייתה קשה במקצת.
ובמקום לבכות או לכעוס, צחקה היא צחוק של קורת רוח קלה.
לא קל להיות אשתו של אדם מושלם.
ישראל תמיד מוקפד בלבושו. חולצתו הבוהקת תחובה היטב במכנסיו, שחגורים בחגורת עור הנראית כחדשה. נעליו שחורות ללא גרגר אבק. כיפתו מוברשת היטב. שערו מסופר בקפידא. זקנו מסודר.
גם חפציו של ישראל מסודרים היטב, כל פריט במקומו הקבוע.
בהכנסו הביתה, תולה הוא את חליפתו וכובעו במקום המיועד.
אין הוא ממין האנשים, שנשותיהם תדיר מרימות את גרביהם ושאר אביזרי לבושם מרצפת האמבטיה - הוא ממין את כביסתו ומניחה במקומה.
אף את מיטתו מסדר הוא בבוקר, שלא כמנהגם של רוב הגברים שמסתובבים בעולמנו.
שלא תטעו בו בישראל, ותחשבו שמין אדם שטחי ומסודר, שמבלה את זמנו בקיפול בגדיו ובביקור אצל הספר הוא, להיפך - איש אשכולות הוא, תלמיד חכם ובר אוריין, מבחירי הכולל בו הוא לומד.
תדיר ניגשים בחורים צעירים, מכרים מבני משפחתו ושכונתו, להתייעץ עמו בענינים העומדים על הפרק.
כבר יותר מהצעה אחת לכהן בישיבה קיבל - ודחה, יען כי חפץ הוא להתעמק בלימודו.
גם את עניני ההלכה אין הוא מניח מידו, ויכול הוא לשמש כמו"צ, מחמת בקיאותו הרבה.
ולמה לא קל להיות אשתו?
כי כמין אישה ממהרת, לעיתים נשארת מיטתה סתורה, בעוד שמיטתו שלו, שקם כה הרבה לפניה, מסודרת למשעי.
משום שלעיתים מסדר ישראל קצת את ארון המצרכים, לאחר שהתבלגן מחמת הבישול והשליפה המהירה.
זוכר הוא כל פרט, ומזכיר לאשתו את כל הפורח מזכרונה הרגיל והנורמלי - זוטות כגון חתונה, משימות, טלפונים שנשכחו וכל כיוצא בזה.
אם חלילה אין ארוחה מוכנה, מוכן הוא בקלות לבשל תוספת קלה כלשהי ועושה הוא זאת בלא שום תלונה.
מזגו שקול היטב, ולעולם לא תמצא אותו מתרגז, בעוד שיווי משקלה מתערער לעיתים מול ילד סרבן או עוולה מזדמנת.
ובעוד היא טרודה על הכסף, וחוששת מהפסדו, הרי הוא מאמין בן מאמין, ומסרב לדאוג בשבילו.
ישראל הוא מושלם כבר אמרנו, ואין הוא חלילה מעביר מילת ביקורת אחת על אשתו. בת שחוק תמיד נסוכה על שפתיו, והכל נעשה כמין דרך אגב.
רק שההבדל עומד ברור וניצב לכל מי שעיניו בקודקודו, וקודקודו אינו מסתיר ראש חלול.
וכל ההקדמה הזו למה?
כדי שתבינו מדוע צחקה אשתו של ישראל בערב סוכות במקום לכעוס או לבכות.
ומעשה קצר שהיה כך היה:
ישראל, כפי דרכם של אנשים מסודרים, הזכיר לאשתו יומיים לפני החג כי יש להבריש את קופסת האתרוג שלו במין משחה המסרת כתמים שחורים, וגורמת לקופסא לנצוץ כפי שראוי לחג זה, שכולו הדר ונוי מצווה.
ביום שלאחר מכן, הגדיל לעשות והניח את הקופסא במקום בולט, לבל תשכח אשתו.
ובעודה מתיישבת ומצחצחת את הקופסא, נשפך עליה מבין חרכי הקופסא נוזל חום בעל ריח מצחין להחריד.
בפותחה את הקופסא מצאה שם שוכן אחר כבוד אתרוג דאשתקד, אם כי מלאכת הזיהוי הייתה קשה במקצת.
ובמקום לבכות או לכעוס, צחקה היא צחוק של קורת רוח קלה.
נערך לאחרונה ב:
