אבל אשמים אנחנו...

[GRN]

GRN, נראה לי שכל ה"אנטי" שפיתחת פה לאורך האשכול הוא פשוט כי חלק מהניקיות מדברות על דברים הזויים באמת שאף אמא שפויה לא יכולה לקבל, כמו ילד בן 5 שמחזיר ילד בן שנתיים מהמטפלת. חלק אחר מדבר על דברים שנתונים לויכוח ולשיקול דעת, כמו האם מותר לילד בן שנתיים וחצי לטפס על המגלשה. את מנקודת המבט שלך וגם מהכרות עם סביבתך חושבת שכולם מדברים על הסוג השני ומתעצבנת מחרדתיות היתר, והן שמדברות על הסוג הראשון לא מבינות את השאננות שלך ואיך את מסוגלת לומר שאת מחנכת לעצמאות - המילים שהן שומעות על ההתנהגויות הכי מסוכנות והכי בלתי אחראיות.

יכול להיות באמת
אבל מה שקורה, שהאשכול הזה לא מבדיל בין המקרים, ומעמיד את כל האמהות ש"מורידות את המזוודות לפני העגלה, ונותנות לבן שלהם לטפס על המתקנים" על עמוד הקלון.

איזון, איזון
זה מה שעם ישראל צריך

 

[GRN]

פגיעות בנפש לעיתים לא פחות קשות מפגיעות בגוף...
יש אמהות שאין להן בכלל את המודעות לכך... אני אישית חושבת שיש לעשות איזשהוא כנס בכל עיר בנושא... אני רואה בשכונה שלי אמהות שבכלל לא מבינות על מה אני מדברת
וקורים דברים, אני לא מדמיינת...

לגמרי! לגמרי! לגמרי!

 

[לנדא]

פגיעות בנפש לעיתים לא פחות קשות מפגיעות בגוף...
יש אמהות שאין להן בכלל את המודעות לכך... אני אישית חושבת שיש לעשות איזשהוא כנס בכל עיר בנושא... אני רואה בשכונה שלי אמהות שבכלל לא מבינות על מה אני מדברת
וקורים דברים, אני לא מדמיינת...

פעם שאלתי את אחת מהאמהות שסיפרתי עליהן לעיל (שילדה מסתובבים לבד ברחובות במשך שעות ע"ג שעות -כל שעות אחה"צ "כי היא סומכת עליהם שלא ילכו לכביש...")
ומה עם הסכנות שקיימות במדרכה, בחניונים, בין הבנינים? (אלו המקומות בהן ניתו לצפות בילדיה משוטטים)
והיא שאלה אותי בתמימות אמיתית "על אילו סכנות את מדברת?"
כשניסתי להסביר לה מאד בעדינות... היא פתחה עלי זוג עניים עגולות וענקיות
ושאלה עם כל התמהון בקולה: "ואת ב-א-מ-ת מאמינה שהסכנות האלו קייימות???"

היא כנראה באמת חיה על כוכב אחר מזה שבו אני חיה... כי בכוכב שלי... לצערינו פגיעות בנפש קורות... (ונא, בלי דוגמאות, רק כי חבל שהאשכול ימחק....)
ואפילו ברחובות ובשעות שוקקי חיים ואנשים...

 

[bbh200]

(רק אני מכירה אמהות שיש להן יותר ילדים מאשר כח?
על כל מה שאמרת 'עצלות' אפשר גם לומר 'התמוטטות'.)

אין דבר כזה יותר ילדים מכוח, עם כל ילד בא יותר כח - מנסיון!
ונכון שיש דבר כזה התמוטטות לפעמים, אבל מה שבטוח שהעצלות היא הבעיה של הדור, שמשבשת אותנו
גילוי נאות: אני אמא גאה ל5 נסיכים שנולדו בתוך פחות מ-6 שנים, ב"ה.

 

[לאה ולדמן]

אין דבר כזה יותר ילדים מכוח, עם כל ילד בא יותר כח - מנסיון!
ונכון שיש דבר כזה התמוטטות לפעמים, אבל מה שבטוח שהעצלות היא הבעיה של הדור, שמשבשת אותנו
גילוי נאות: אני אמא גאה ל5 נסיכים שנולדו בתוך פחות מ-6 שנים, ב"ה.

עצלות
או התמוטטות שמגיעה מסדרי עדיפויות מעוותים. מחשיבה לא נכונה לגבי הדבר המופלא הזה ששמו "ילדים"

 

[Ruty Kepler]

אין דבר כזה יותר ילדים מכוח, עם כל ילד בא יותר כח - מנסיון!
ונכון שיש דבר כזה התמוטטות לפעמים, אבל מה שבטוח שהעצלות היא הבעיה של הדור, שמשבשת אותנו
גילוי נאות: אני אמא גאה ל5 נסיכים שנולדו בתוך פחות מ-6 שנים, ב"ה.

אשרייך שיש לך כוח.
אבל לא לכולם יש.
ויש תינוקות קשים מאד, והכוח לא תמיד בא איתם, לפעמים דכאונות אחרי לידה באים איתם.

 

[לנדא]

ואם התפילה לא נענתה?

(רק אני מכירה אמהות שיש להן יותר ילדים מאשר כח?
על כל מה שאמרת 'עצלות' אפשר גם לומר 'התמוטטות'.)

התלבטתי אם להגיב כשכתבת זאת כדי לא להסיט את נושא האשכול...
אבל אני רואה שהוא כבר הוסט קצת...

אז:
א. התפילות עצמם נותנות כוחות, עוד לפני שהן "נענות",
הן אלו שמזכירות לנו שאנחנו כאן מגדלים ילדים למען מטרה מסוימת, הן מחברות למטרה ולכן עצם התפילה מוסיפה כח.

עצלות
או התמוטטות שמגיעה מסדרי עדיפויות מעוותים. מחשיבה לא נכונה לגבי הדבר המופלא הזה ששמו "ילדים"

ב. צריך וחשוב מאד מאד לזכור:
התורה שלנו היא "תורת חיים"
ולא ח"ו "תורת התמוטטות",
ולכן המשוואה צריכה להיות:
גידול בית מלא בילדים לאורה של התורה ולמען מטרה=חיים ושמחה.
נכון, "שבע יפול צדיק וקם" אבל הוא קם, לא נשאר בנפילה והתמוטטות.
אם הוא לא "קם", אם אמא מרגישה שהמשוואה אצלה לא יוצאת כך אלא יוצאת:
בית מלא ברכת ה' = התמוטטות.
איזי גם החלק הראשון של המשוואה אינו נכון,
אולי חסרה לה חשיבה נכונה, אולי סדרי העדיפיות שלה מעוותים וכדו'.
כי שוב: תורתינו היא "תורת חיים" והיא מצוה "וחי בהם" כך שאין מצב שקיום שלה בצורה נכונה יביא להתמוטטות!!!! (ואני לא מדברת על נפילה אלא התמוטטות...)

אשרייך שיש לך כוח.
אבל לא לכולם יש.
ויש תינוקות קשים מאד, והכוח לא תמיד בא איתם, לפעמים דכאונות אחרי לידה באים איתם.

ישנם בהחלט מצבי התמוטטות, שאמא כבר לא מסוגלת להתמודד איתם לבד,
אך הם - דורשים פניה לעזרה,
ולעולם אינם יכולים להצדיק את ה"עצלות...."
(גם חוסר פניה לעזרה היא עצלות...)

גם אני חויותי תנוקות קשיים, קשים מאד אפילו, וחשבתי שאני מאבדת כל שפיות... (כך שאני מדברת מנסיון...) ועדיין השתדלתי לשים יד על הדופק כל הזמן, להתחזק, לבדוק שבסיס המשוואה עדיין מתקיים... ושה"עצלות" לא משתלטת במסווה של "התמוטטות"...
ואגב, שוב, תפילות מאד עוזרות לכך,
והמון התחזקות והתעמקות במטרה האמיתית שלמענה אנחנו לא פעם -נופלות אך קמות...

 

[y&m]

...

 

[לאה ולדמן]

יש נשים שאין להן כח.
יש נשים שאין להן תמיכה.
יש נשים שלא מסוגלות לראות את המטר הבא!!

אם אתן לא מכירות, לא שמעתן ולא ראיתן, זה לא אומר שזה לא קיים!

לנדא, יש נשים שהא' ב' ו- ג' שלך הן המצבה על הכסא שעליו הן קרסו.

הא' ב' ג' בצורה מעוותת. לא עמוקה. לא פנימית. זה כבר לא א ב ג הנ"ל אלא א ב ג אחרים. חיצוניים. אילוף ולא חינוך ועוד ועוד.

 

[poto12]

הא' ב' ג' בצורה מעוותת. לא עמוקה. לא פנימית. זה כבר לא א ב ג הנ"ל אלא א ב ג אחרים. חיצוניים. אילוף ולא חינוך ועוד ועוד.

שתכירי מקרוב
אבל באמת באמת תכירי נדבר
זה אשכול שיפוטי לגמריי
צריך להזהר תמיד ולשמור
אבל לקבל טלפון משכנה שהבן צורח בשביל לוודא שאני בבית
ואותה שכנה שאני מחכה להסעה מדווחת לי שהבן צורח (מסכן) התשובה היא שאבא שלו איתו
זה שיפוטי ומתערב
שילד בורח לכביש תשימו לב ותגנו

אבל אל תשפטו אמא שלא שמה לב בתור מזניחה
ואמא בדכאון או התמוטטות כעצלה

 

[progitm]

שתכירי מקרוב
אבל באמת באמת תכירי נדבר
זה אשכול שיפוטי לגמריי
צריך להזהר תמיד ולשמור
אבל לקבל טלפון משכנה שהבן צורח בשביל לוודא שאני בבית
ואותה שכנה שאני מחכה להסעה מדווחת לי שהבן צורח (מסכן) התשובה היא שאבא שלו איתו
זה שיפוטי ומתערב
שילד בורח לכביש תשימו לב ותגנו

אבל אל תשפטו אמא שלא שמה לב בתור מזניחה
ואמא בדכאון או התמוטטות כעצלה

יש תופעה נרחבת אצלנו בצבור ביחס לילדים בנקודות שהועלו!
וצריך לתת על זה את השיפוטיות המחשבה והדעת - סוף סוף!

אף אחד, לא צריך להתרגש מדברים קיצונים, (ולא לשם מכוון האשכול הזה גם אם יש חלק שהסיטו את האשכול לשם!)
לא על אמא שמרשה לתינוק לבכות קצת יותר,
או להתגלש הפוך ...
ולטפס וכו'...

מדברים פה על מקרים "מובנים" שאין ספק שיש בהם פיקוח נפש. נקודה.
(כן לתת לילדים ללכת לבד בגילאים מסוימים לדוגמא, כמו שהועלה כאן)

אמא בדכאון או בהתמוטטות צריכה עזרה - ואם היא לא מבינה לבד שהיא צריכה לבקש עזרה ,
אז צריך לכפות עליה עזרה , (לכן חשוב שהסביבה תפקח עיניים)
וככל שזה קיצוני יש מקרים שסעד עדיף מההורים
(כמו מצב של פיקוח נפש - על הילדים)

זה שיש סיבות של התמוטטות וכו'... ח"ו , לא מתיר לשים את הילדים למצב סכנה!

 

[poto12]

1. ולעולם אינם יכולים להצדיק את ה"עצלות...."
(גם חוסר פניה לעזרה היא עצלות...)

גם אני חויותי תנוקות קשיים, קשים מאד אפילו, וחשבתי שאני מאבדת כל שפיות... (כך שאני מדברת מנסיון...) ועדיין השתדלתי לשים יד על הדופק כל הזמן, להתחזק, לבדוק שבסיס המשוואה עדיין מתקיים... ושה"עצלות" לא משתלטת במסווה של "התמוטטות"...
ואגב, שוב, תפילות מאד עוזרות לכך,
והמון התחזקות והתעמקות במטרה האמיתית שלמענה אנחנו לא פעם -נופלות אך קמות...

לציטוטים כמו אלו התכוונתי

ובור שילדים הולכים בגיל קטן לבד זה לפעמים חוסר אחריות וצריך לשים לב לא לשפוט

ואגב לומר בציבור שלנו זה מאד לא נכון
תסתכלי בגן ציבורי חילוני איפה האמא
באייפון או עם הילד?

 

[לנדא]

לציטוטים כמו אלו התכוונתי

ובור שילדים הולכים בגיל קטן לבד זה לפעמים חוסר אחריות וצריך לשים לב לא לשפוט

ואגב לומר בציבור שלנו זה מאד לא נכון
תסתכלי בגן ציבורי חילוני איפה האמא
באייפון או עם הילד?

מה התכוונת בציטוטים האלו?
הזנחה של ילדים עד מצבים מסכני חיים, לא מוצדקת בגלל התמוטטות, כמו שכתבתי,
בשביל זה יש עזרה, וחוסר פנייה לעזרה במצב של התמוטטות הוא עצלות (ואני מדברת מהמון נסיון... אבל זה לא הנושא...)
האשכול הזה לא שיפוטי, הוא לא שופט אמא בהתמוטטות,
הוא כן מעורר אותה לשים לב למצב שלה,

אבל... זה בכלל לא היה הנושא של האשכול...
הוא לא דיבר בכלל על הזנחה בגלל התמוטטות...
הוא מדבר על הרבה הרבה קודם, הזנחה מחוסר מודעות / שימת לב / רצון....
הוא מדבר על מצב נורמטיבי... ולא על מצביים שדורשים התערבות ועזרה...

לגבי "הציבור שלנו"
מ הזכיר אותו דווקא? לא ראיתיי שהוזכר, אבל גם אם כן...
העובדה שיש הזנחה גם בציבוריים אחרים מצדיקה הזנחה בציבור שלנו????

 

[poto12]

מה התכוונת בציטוטים האלו?
הזנחה של ילדים עד מצבים מסכני חיים, לא מוצדקת בגלל התמוטטות, כמו שכתבתי,
בשביל זה יש עזרה, וחוסר פנייה לעזרה במצב של התמוטטות הוא עצלות (ואני מדברת מהמון נסיון... אבל זה לא הנושא...)
האשכול הזה לא שיפוטי, הוא לא שופט אמא בהתמוטטות,
הוא כן מעורר אותה לשים לב למצב שלה,

אבל... זה בכלל לא היה הנושא של האשכול...
הוא לא דיבר בכלל על הזנחה בגלל התמוטטות...
הוא מדבר על הרבה הרבה קודם, הזנחה מחוסר מודעות / שימת לב / רצון....
הוא מדבר על מצב נורמטיבי... ולא על מצביים שדורשים התערבות ועזרה...

לגבי "הציבור שלנו"
מ הזכיר אותו דווקא? לא ראיתיי שהוזכר, אבל גם אם כן...
העובדה שיש הזנחה גם בציבוריים אחרים מצדיקה הזנחה בציבור שלנו????

עניתי עם הציטוטים שלך לזו שמעליי
לא התכוונתי אלייך אישית

 

[ariels]

ישנם בהחלט מצבי התמוטטות, שאמא כבר לא מסוגלת להתמודד איתם לבד,
אך הם - דורשים פניה לעזרה,
ולעולם אינם יכולים להצדיק את ה"עצלות...."
(גם חוסר פניה לעזרה היא עצלות...)

גם אני חויותי תנוקות קשיים, קשים מאד אפילו, וחשבתי שאני מאבדת כל שפיות... (כך שאני מדברת מנסיון...) ועדיין השתדלתי לשים יד על הדופק כל הזמן, להתחזק, לבדוק שבסיס המשוואה עדיין מתקיים... ושה"עצלות" לא משתלטת במסווה של "התמוטטות"...
ואגב, שוב, תפילות מאד עוזרות לכך,
והמון התחזקות והתעמקות במטרה האמיתית שלמענה אנחנו לא פעם -נופלות אך קמות...

יקירתי
אני לא אתחיל להסביר לך מה ההבדל התהומי בין דכאון אחרי לידה לבין "עצלות".
אבל אחד הדברים הכואבים ביותר הוא, כאשר אישה חווה דיכאון ומתוך חוסר מודעות שופטת את עצמה כ"עצלנית".
ועוד יותר גרוע - כאשר גם הסביבה שלה משדרת לה מסר כזה.

ולצערי המצב הזה די נפוץ.

אבל זה לחלוטין לא קשור לנושא הדיון ואני לא מתכוונת להכנס לזה כאן....

 

[לנדא]

יקירתי
אני לא אתחיל להסביר לך מה ההבדל התהומי בין דכאון אחרי לידה לבין "עצלות".
אבל אחד הדברים הכואבים ביותר הוא, כאשר אישה חווה דיכאון ומתוך חוסר מודעות שופטת את עצמה כ"עצלנית".
ועוד יותר גרוע - כאשר גם הסביבה שלה משדרת לה מסר כזה.

ולצערי המצב הזה די נפוץ.

אבל זה לחלוטין לא קשור לנושא הדיון ואני לא מתכוונת להכנס לזה כאן....

באמת זה לא קשור לנושא בכלל...
מי דיבר על "דיכאון אחרי לידה"? זה מצב בלתי נשלט, ולא לא אליו כיוותי בדברי (ואגב, גם הוא חייב עזרה, ואי אפשר להתעלם ממנו...