דרוש מתכון מנה עיקרית בשבת למשפחה צעירה

מצב
הנושא נעול.

מה יש

משתמש מקצוען
אמנם אני מהמציעים לערוך שינוי אבל בנוגע למה שבאמת ביקשת-
עכשיו חורף יותר קל..
-לא לאכול א. צהרים בשישי (מן הסתם הארוחה מכילה הרבה מנות כי היא 'הארוחה' של כל השבוע לפחות תגיעו רעבים)
-חלה- עדיף חלה ביתית מקמח מלא ולא חלה קנויה. זה מאד מכביד(מרגיש אוורירי אז אוכלים מלא ויציקה בבטן)
עד כמה שאני יודעת אין מנהג להרבות בסלטים (חוץ מזה שזה טעים, אני מניחה. אבל יש עוד דברים טעימים בהמשך)
-לנסות אם כן קונים לקנות חליות ולא חלה גדולה. בקיצור, להפחית שם.
-שירים בין מנה למנה (זה גם כן מסורת) ולהרבות בדברי תורה. כמו שצינתם בהודעה הפותחת אצל ההורים אוכלים יותר, וזה בעיקר כי הסעודה לוקחת הרבה זמן (וגם כי יש הרבה אנשים ולא מורגש ממש שכל אחד יש איזה מנה שבה אוכל פחות). אז כאמור חורף זה הזמן למתוח את הסעודה בלי להיבהל מהשעון
-אפשר להקטין את המנות עצמן? הדג, מה שלא יהיה במנת 'טעימה', צלוחית מרק. קניידל אחד בצלחת.
-אם זה לטעמכם אז עוף מהמרק זה המנה בשרית הכי קלילה ולא מכבידה שאני יכולה להעלות בדעתי. אפשר להגיש אותה רק עם ירקות (מספיק כפית פתיתים אם זה המנהג). אם המרק עשיר בירקות זה טעים (מחכה לעגבניות)
-גיוונים למנה עיקרית: שיפודים- אני תמיד עושה על מיני. זה נותן תחושה של מנה אבל לא אוכלים הרבה. ואפשר לגוון בטעם בלי סוף. בכל מקרה אם עושה משהו אחר הייתי מגישה בצלחות קטנות ולא בענקיות של העיקרית.
-מנה אחרונה בסגנון קומפוט חם/שטרודל תפוחים חם- מתאים מאד וגם מרגיע. ואפשר לוותר עליו..
 

אימון- והנחייה בNLP

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
כמו המעשה באדמו"ר פלוני שנהג בכל פעם שיצא מהמקווה לגזוז את צפרניו, וחסידיו המשיכו בדרכו בדבקות עליונה והסבירו שיש בכך סודות נעלים ונעלמים.
לימים שאלו את פי כ"ק האדמו"ר שליט"א לטעם המנהג הקדוש.
השיבם הרב'ה בנימת שחוק (שלא לומר התפקעות מצחוק..) לא טעם ולא סוד פשוט כשאני יוצא מהמקווה הצפרניים מתרככות ובנקל אני מצליח לגוזזן כדבעי
הסיפור הוא סיפור אמיתי שהיה עם הרה"ק מראפשיץ שהיה לו משמש לא כ"כ חכם בלשון המעטה (לא זוכר עכשיו את שמו) והוא שאל אותו למה אתה גוזז אחרי המקוה אז הרה"ק (שכמובן אין לנו מושג לערך קדושתו וגודל כוונותיו) גחאו בקש לומר לו שזה יותר קל לגזוז אחרי המקוה
וידוע הסיפור שהיה אצל הרה"ק מצאנז שפעם התארח אצלו אחד הצדיקים (אולי הרה"ק מקאמינקא לא בטוח עכשיו איזה צדיק זה היה) כמה פעמים לשבת והמנהג אצל הרה"ק מצאנז היה לחתוך לבד את הבצל ל"איי מיט צוויבל"
וכשהיה אצלו פעם חד בעה"ב כפרי ושאלו למה הוא חותך בעצמו אז ענה לו הצדיק הרי הבצל אם יחתכו מידי עבה זה לא יהיה טעים אז אני לא סומך על אנשי המטבח אז אני רוצה לבד כך ייצא כמו שצריך
ופעם היה אצלו איש גאון גדול בהלכה הוא ענה לו כי יש הרבה שאלות בהלכות שבת שלא יהיה טוחן ועוד כל מיני הלכות אז הוא לא סומך עליהם שידעו את כל ההלכות לכן מעדיף לבד
ופעם כשהיה אצלו מישהו מקובל הוא ענה לו הסבר על פי קבלה (אני לא זוכר עכשיו את ההסבר)
אז סיים הצדיק האורח " אניהבנתי שלא זה ולא זה ולא זה הטעם האמיתי אלא יש לו עניינים גבוהים מאוד
 

gol

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
אם כבר אז שנחכים - מה הפירוש?
שנה טובה. גוט=טוב.
גם אני נזכרתי בכל הדיון פה במנהגי ראש השנה. ובחבושים למשל שהסבתות שלנו כ"כ התאמצו להכין והרי מה זה בכלל לא מובא בשום מקום. אבל "כך מקובלני מבית אמא" ויש לזה המון כח כמו שאמרה פה משהי. באופן כללי תמיד אני חושבת על הסימנים הנוספים שבסה"כ חוזרים על עצמם כמו הסימנים הבסיסיים, רימון= רוביא תמר=סילקא וכו', זה פשוט כנראה כי באירופה לא היה להם רימון/תמר אז חפשו תחליף, ואנחנו כ"כ נבהלים אם חסר לנו סימן....
אז באמת צריך לקחת דברים בהגיון אבל יש למסורת ערך מוסף מעבר לטעים לי או לא, עם ישראל עומד כל השנים בזכות השמירה האדוקה על המסורת והמנהגים העוברים מדור לדור איך אפשר לבטל את זה במחי יד?
 

משה 05276

משתמש מקצוען
יפה ומעניין. עם זאת מובא כל האוכל דג ביום דג ניצול מדג. ופירשו ד"ג ר"ת דין גיהנם. וכן דג גימטריא שלו זה 7 כנגד יום השביעי שבת קודש. וכן בשר, יין, חלה כולם = 7 .
אבל מרק זה ווארט יפה.
מה ההבדל בין דג למרק זה שניהם מגיע
מאותם ווארטים חסידיים
כשאתם זוג צעיר תעשו כראות עינכם...
כשיש ילדים לכל דבר יש משמעות
אין לזה שום צורה לאכול חלבי בליל שבת
מה הייתם חושבים אם ילדכם הנשוי אוכל סושי בסעודת שבת...
אצלנו שום דבר לא מבולבל
יראת שמיים לא נמדדת בזה
כשיש ילדים אנחנו יותר מחויבים לתת דוגמא אישית טובה
מה שלא תעשה ליד הילדים אל תעשה לעולם
הילדים לא טמבלים הם קולטים הכל
וזה נקרא דוגמא אישית לשקר ולמרמה
כמו המעשה באדמו"ר פלוני שנהג בכל פעם שיצא מהמקווה לגזוז את צפרניו, וחסידיו המשיכו בדרכו בדבקות עליונה והסבירו שיש בכך סודות נעלים ונעלמים.
לימים שאלו את פי כ"ק האדמו"ר שליט"א לטעם המנהג הקדוש.
השיבם הרב'ה בנימת שחוק (שלא לומר התפקעות מצחוק..) לא טעם ולא סוד פשוט כשאני יוצא מהמקווה הצפרניים מתרככות ובנקל אני מצליח לגוזזן כדבעי.
נראה לי מוזר כי יש עניין לגזוז ציפורנים לפני הטבילה
ובן כמה הוא.
זה יותר דחוף מאשר לאיזה קהילה
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מדורי דורות הדרו את השבת בבשר ודגים וכל מטעמים
בוודאי יש ענין בסעודה בשרית
לא מצליחה להבין את מי שכתבה שאוכלים בשישי בצהרים בשרי
ואז בליל שבת חלבי
הסבה לכך שלא אוכלים אחרי חצות ביום שישי היא כדי להגיע תאב לסעודת השבת
בעיני לא יהודי לאכול בשרי בשישי בצהרים וחלבי בליל שבת
טעים- אולי, אבל לא מתאים ולא מכבד את השבת.
כמו"כ מנהגי ישראלי יסודתם בהררי קודש אם תחקרו
תמצאו סבה למה מפה לבנה בדווקא, למה קרש חיתוך ולא סלסלת לחם,
למה דגים ואפילו למה ביצה עם כבד...
למה ליצור מסורת חדשה? למה לא להתחבר לדורות קודמים?
מה תנחילו לילדים? חלבי כי אמא יותר אוהבת
או בשרי כי....
אצל חלק מיהודי תימן אוכלים חלבי בסעודת הבוקר ועוף בסעודה שלישית. אצל בני עדות המזרח אין בכלל כבד בשבת והם לא פחות יהודים ממך.
ואם כבר אז חיוני שיהודי שומר תורה ומצוות ידע את ההבדל בין הלכה למנהג ומה נכלל באמת בחיוב לענג את השבת.
 

EfratHL

משתמש פעיל
הדיונים פה שמי שלא אוכל מרק הילדים שלו ילכו עם חולצות צבעוניות, מזכיר לי מורה שהיתה אומרת לנו שמי שהולכת עם גרביים שחורות בעלה ילך עם עניבה אדומה....


ובלי קשר לאיך בחרתם לנהל את חייכם, בעייני מאוד חשוב ללמד ילדים ובעיקר נוער מה ההבדל בין הלכה, חומרה ומנהג ולא לקשור הכל בחבילה אחת.
ברגע שמשווים לא לאכול מרק בשבת ללכת עם סמרטפון או ללכת עם נעליים לבנות ללכת עם חצאית קצרה אתם מוזילים את הערכים החשובים יותר. מסורת זו דבר חשוב, ואפשר וצריך לחנך על ברכיה, אבל חשוב לחנך שזו לא הלכה ואפילו לא חומרה אלא מסורת.
 

בר אילן

משתמש צעיר
באופן כללי תמיד אני חושבת על הסימנים הנוספים שבסה"כ חוזרים על עצמם כמו הסימנים הבסיסיים, רימון= רוביא תמר=סילקא וכו', זה פשוט כנראה כי באירופה לא היה להם רימון/תמר אז חפשו תחליף, ואנחנו כ"כ נבהלים אם חסר לנו סימן....
המנהג לאכול רוביא וסילקא מקורו מהגמרא!!!!
"אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי" (כריתות ו.).
אמר אביי, משום שכעת אמרת שיש משמעות לסימנים, יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי.
המנהג לאכול רימון מובא רק מתקופת הראשונים (המאוחרים נראה לי. אבודרהם, אולי מעט קודם).

אגב, אמירת ה'יהי רצון' עם כל סימן וסימן, לא מוזכרת בגמרא והחלה בשנים מאוחרות יותר (אדרבא, אם סימנא מילתא, אז הסימן הוא הנושא, ולא התפילה שאחריו).
 

בינה מלכותית

משתמש מקצוען
ואגב לא מומלץ לקרוא לכל העניינים האלה "מנהג" כי למנהג בהלכה יש משמעות הלכתית! תקראו לזה מסורת או מה שאתם רוצים אבל שלא יהיה בלבול אף אחד לא עובר עבירה אם לא אכל פתיתים..
חשוב להבין מהו מנהג אבל צריך גם לדעת שיש עניין שמנהג דוחה דין
על הנושא של ביצה עם בצל - יש הרבה שאלות הלכתיות שיכולות להתעורר תוך כדי הכנה, ועדיין הפוסקים אומרים
"המנהג ברעכט הדין"!- כלומר מנהג שובר את הדין

ולגבי המנהגים שרוצים לוותר על זה, כן גם בגלל סיבות רפואיות
צריך לעשות התרת נדרים!

לגבי חינוך הילדים:
כל עניין המסורת/מנהגים וכדו' יש להם כוח השפעה מאוד גדולה על חינוך הילדים
לא חושבת שמי שלא אוכל מרק או אפילו אוכל חלבי בסעודה זה אומר מה הבן שלו ילבש,
אבל אם יש מסורת ומוותרים עליו, לכו תדעו על איזה מסורת הבן שלכם יוותר?!
ואם אין לכם מסורת בעניין ואתם עושים ככה, מעולה! אין לכם סיבה לעשות את זה ,
אבל אם אתם לועגים לאילו שעושים את זה, איך הבן שלך יהיה חזק עם מסורת שאת רוצה להנחיל ולא כולם מקפידים עליו???
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
אבל אם אתם לועגים לאילו שעושים את זה, איך הבן שלך יהיה חזק עם מסורת שאת רוצה להנחיל ולא כולם מקפידים עליו???
לא ראיתי פה לעג
רק התערבות בוטה למי שרוצה תפריט שבת קצת אחר כדי לכבד את השבת לפי מה שמתאים לו.
מי שמתאים לו לשמור על מסורת מסוימת זה מכובד ונפלא אך ממש לא מכובד להתערב לאחרים.
 

אין עוד מלבדו"

משתמש פעיל
הדיונים פה שמי שלא אוכל מרק הילדים שלו ילכו עם חולצות צבעוניות, מזכיר לי מורה שהיתה אומרת לנו שמי שהולכת עם גרביים שחורות בעלה ילך עם עניבה אדומה....


ובלי קשר לאיך בחרתם לנהל את חייכם, בעייני מאוד חשוב ללמד ילדים ובעיקר נוער מה ההבדל בין הלכה, חומרה ומנהג ולא לקשור הכל בחבילה אחת.
ברגע שמשווים לא לאכול מרק בשבת ללכת עם סמרטפון או ללכת עם נעליים לבנות ללכת עם חצאית קצרה אתם מוזילים את הערכים החשובים יותר. מסורת זו דבר חשוב, ואפשר וצריך לחנך על ברכיה, אבל חשוב לחנך שזו לא הלכה ואפילו לא חומרה אלא מסורת.
זה לא נכון
רצינו לעשות התרת נדרים על מנהג מסוים שנוהגים במשפחה של בעלי בפסח (לא קטניות או לא לאכול קנוי משהו הרבה יותר קטן)
הרב גרוס לא רצה להתיר לנו בגלל חינוך ילדים וכיבוד הורים.....
בסוף ששמע את כל הצדדים התיר בדוחק
אני עדיין תוהה לעצמי מה נגיד לילדים שישאלו למה סבא וסבתא וחלק מהדודים נוהגים ואנחנו לא......
נגיד להם שהיה לנו קשה עם המנהג? מחר להם יהיה קשה במשהו אחר.......
כנראה נחזור לזה כשיגדלו

אני לא חסידית אז לא מבינה למה צריך דוקא מאכלים מסוימים אבל לא מזלזלת
אצל אומות העולם להבדיל יש מאכל מסורתי שאוכלים בזמנים מסוימים ולא רואה שצוחקים ומזלזלים בהם
 
נערך לאחרונה ב:
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  105  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה