דרוש מתכון מנה עיקרית בשבת למשפחה צעירה

מה יש

משתמש מקצוען
אמנם אני מהמציעים לערוך שינוי אבל בנוגע למה שבאמת ביקשת-
עכשיו חורף יותר קל..
-לא לאכול א. צהרים בשישי (מן הסתם הארוחה מכילה הרבה מנות כי היא 'הארוחה' של כל השבוע לפחות תגיעו רעבים)
-חלה- עדיף חלה ביתית מקמח מלא ולא חלה קנויה. זה מאד מכביד(מרגיש אוורירי אז אוכלים מלא ויציקה בבטן)
עד כמה שאני יודעת אין מנהג להרבות בסלטים (חוץ מזה שזה טעים, אני מניחה. אבל יש עוד דברים טעימים בהמשך)
-לנסות אם כן קונים לקנות חליות ולא חלה גדולה. בקיצור, להפחית שם.
-שירים בין מנה למנה (זה גם כן מסורת) ולהרבות בדברי תורה. כמו שצינתם בהודעה הפותחת אצל ההורים אוכלים יותר, וזה בעיקר כי הסעודה לוקחת הרבה זמן (וגם כי יש הרבה אנשים ולא מורגש ממש שכל אחד יש איזה מנה שבה אוכל פחות). אז כאמור חורף זה הזמן למתוח את הסעודה בלי להיבהל מהשעון
-אפשר להקטין את המנות עצמן? הדג, מה שלא יהיה במנת 'טעימה', צלוחית מרק. קניידל אחד בצלחת.
-אם זה לטעמכם אז עוף מהמרק זה המנה בשרית הכי קלילה ולא מכבידה שאני יכולה להעלות בדעתי. אפשר להגיש אותה רק עם ירקות (מספיק כפית פתיתים אם זה המנהג). אם המרק עשיר בירקות זה טעים (מחכה לעגבניות)
-גיוונים למנה עיקרית: שיפודים- אני תמיד עושה על מיני. זה נותן תחושה של מנה אבל לא אוכלים הרבה. ואפשר לגוון בטעם בלי סוף. בכל מקרה אם עושה משהו אחר הייתי מגישה בצלחות קטנות ולא בענקיות של העיקרית.
-מנה אחרונה בסגנון קומפוט חם/שטרודל תפוחים חם- מתאים מאד וגם מרגיע. ואפשר לוותר עליו..
 

אימון- והנחייה בNLP

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
כמו המעשה באדמו"ר פלוני שנהג בכל פעם שיצא מהמקווה לגזוז את צפרניו, וחסידיו המשיכו בדרכו בדבקות עליונה והסבירו שיש בכך סודות נעלים ונעלמים.
לימים שאלו את פי כ"ק האדמו"ר שליט"א לטעם המנהג הקדוש.
השיבם הרב'ה בנימת שחוק (שלא לומר התפקעות מצחוק..) לא טעם ולא סוד פשוט כשאני יוצא מהמקווה הצפרניים מתרככות ובנקל אני מצליח לגוזזן כדבעי
הסיפור הוא סיפור אמיתי שהיה עם הרה"ק מראפשיץ שהיה לו משמש לא כ"כ חכם בלשון המעטה (לא זוכר עכשיו את שמו) והוא שאל אותו למה אתה גוזז אחרי המקוה אז הרה"ק (שכמובן אין לנו מושג לערך קדושתו וגודל כוונותיו) גחאו בקש לומר לו שזה יותר קל לגזוז אחרי המקוה
וידוע הסיפור שהיה אצל הרה"ק מצאנז שפעם התארח אצלו אחד הצדיקים (אולי הרה"ק מקאמינקא לא בטוח עכשיו איזה צדיק זה היה) כמה פעמים לשבת והמנהג אצל הרה"ק מצאנז היה לחתוך לבד את הבצל ל"איי מיט צוויבל"
וכשהיה אצלו פעם חד בעה"ב כפרי ושאלו למה הוא חותך בעצמו אז ענה לו הצדיק הרי הבצל אם יחתכו מידי עבה זה לא יהיה טעים אז אני לא סומך על אנשי המטבח אז אני רוצה לבד כך ייצא כמו שצריך
ופעם היה אצלו איש גאון גדול בהלכה הוא ענה לו כי יש הרבה שאלות בהלכות שבת שלא יהיה טוחן ועוד כל מיני הלכות אז הוא לא סומך עליהם שידעו את כל ההלכות לכן מעדיף לבד
ופעם כשהיה אצלו מישהו מקובל הוא ענה לו הסבר על פי קבלה (אני לא זוכר עכשיו את ההסבר)
אז סיים הצדיק האורח " אניהבנתי שלא זה ולא זה ולא זה הטעם האמיתי אלא יש לו עניינים גבוהים מאוד
 

gol

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
אם כבר אז שנחכים - מה הפירוש?
שנה טובה. גוט=טוב.
גם אני נזכרתי בכל הדיון פה במנהגי ראש השנה. ובחבושים למשל שהסבתות שלנו כ"כ התאמצו להכין והרי מה זה בכלל לא מובא בשום מקום. אבל "כך מקובלני מבית אמא" ויש לזה המון כח כמו שאמרה פה משהי. באופן כללי תמיד אני חושבת על הסימנים הנוספים שבסה"כ חוזרים על עצמם כמו הסימנים הבסיסיים, רימון= רוביא תמר=סילקא וכו', זה פשוט כנראה כי באירופה לא היה להם רימון/תמר אז חפשו תחליף, ואנחנו כ"כ נבהלים אם חסר לנו סימן....
אז באמת צריך לקחת דברים בהגיון אבל יש למסורת ערך מוסף מעבר לטעים לי או לא, עם ישראל עומד כל השנים בזכות השמירה האדוקה על המסורת והמנהגים העוברים מדור לדור איך אפשר לבטל את זה במחי יד?
 

משה 05276

משתמש מקצוען
יפה ומעניין. עם זאת מובא כל האוכל דג ביום דג ניצול מדג. ופירשו ד"ג ר"ת דין גיהנם. וכן דג גימטריא שלו זה 7 כנגד יום השביעי שבת קודש. וכן בשר, יין, חלה כולם = 7 .
אבל מרק זה ווארט יפה.
מה ההבדל בין דג למרק זה שניהם מגיע
מאותם ווארטים חסידיים
כשאתם זוג צעיר תעשו כראות עינכם...
כשיש ילדים לכל דבר יש משמעות
אין לזה שום צורה לאכול חלבי בליל שבת
מה הייתם חושבים אם ילדכם הנשוי אוכל סושי בסעודת שבת...
אצלנו שום דבר לא מבולבל
יראת שמיים לא נמדדת בזה
כשיש ילדים אנחנו יותר מחויבים לתת דוגמא אישית טובה
מה שלא תעשה ליד הילדים אל תעשה לעולם
הילדים לא טמבלים הם קולטים הכל
וזה נקרא דוגמא אישית לשקר ולמרמה
כמו המעשה באדמו"ר פלוני שנהג בכל פעם שיצא מהמקווה לגזוז את צפרניו, וחסידיו המשיכו בדרכו בדבקות עליונה והסבירו שיש בכך סודות נעלים ונעלמים.
לימים שאלו את פי כ"ק האדמו"ר שליט"א לטעם המנהג הקדוש.
השיבם הרב'ה בנימת שחוק (שלא לומר התפקעות מצחוק..) לא טעם ולא סוד פשוט כשאני יוצא מהמקווה הצפרניים מתרככות ובנקל אני מצליח לגוזזן כדבעי.
נראה לי מוזר כי יש עניין לגזוז ציפורנים לפני הטבילה
ובן כמה הוא.
זה יותר דחוף מאשר לאיזה קהילה
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  54  פעמים

אתגר AI

תרפיה בבעלי חיים • אתגר 143

לוח מודעות

למעלה