באופן כללי רבותינו הצליחו להכניס בתודעה של הציבור החרדי, שחלק מהצביון החרדי שלך זה לא להסתפק ברמה של רבנות אלא בד"ץ, רק מה שבהתחלה באמת היה תועלת בחותמת כשהבד"ץ רציני ומביא משהו מעל רבנות, אבל כשיש אנשים שהבינו שבד"ץ לא מחוייב לשום פרמטר מבחינה חוקית, ומבחינה ציבורית זקוק בעיקר לשיווק, החליטו להשתמש בשם המוסמך כרצונם.
זה לא קשור לעדה, אם חשוב לך לאכול כשר, כמו שחשוב לך שהבית יהיה בנוי כמו שצריך ולא יתפרק לך אחרי כמה שנים, אל תביא מהנדס פרסי או פולני או הונגרי, על אותו משקל כך תנהג כשתבחר רופא או נהג הסעות לילדים שלך, צבעי לבית ומכונאי לרכב. אם תישאר עם העדה ולא תתעקש על האיכות, תימצא מחוסר מהתוצאה הרצויה, את העדה תשאיר לביהכנ"ס או לשידוכים.
חד וחלק, תברר מי עומד מאחורי גוף הכשרות ברמה הכי עדכנית שיש כמה שתוכל, ותהיה משוכנע שאפשר לסמוך עליו ברמה שהיית מפקיד אצלו לפחות 10 אלפים דולר, (גם ברמה ההלכתית וגם באכיפה מלאה בשטח) ואז תוכל לומר לפעמים יש פשלות, אבל אם אכלת תחת כשרות שלא בררת עליה ואינך סומך על האנשים ואין להם שום מחוייבות חוקית כלפיך, מה יש לדבר על פשלות כשאין כשרות, כשיוצא כשר תגיד תודה.
המס"י כותר שאדם צריך להתייחס לחשש כשרות כמו שהיית מתייחס לחשש רעל ה"י.
שנזכה תמיד להיות כשרים ולאכול כשר, איני מתייחס לשום גוף כשרות ספציפי, כל אחד יכול לזרוק את הרפש על השני או מאידך לברר בכנות, וחשוב מאד, בעיקר עם אנשי שטח מכלי ראשון, לא כותבי מקלדת, ואפי' יושבי אוהל יכולים להעיד עד היכן שידם מגעת ולא מה שלא ראו, אא"כ הם בעלי רוה"ק ה' יזכנו.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
