דרוש מידע הרטבת יום ולילה בילדה בת 5.5, עזרה!!!!!

ח.ג.ג'. · ביום שלישי בשעה 11:09

נכתב ע"י א ז:
זה נראה שהיא מתאפקת בכח עד שבסוף זה בורח לה, אני אומרת לה כל פעם שאני רואה שהיא מתאפקת שתלך לשירותים אבל היא מחביאה שהיא מתאפקת וכשאני אומרת לה שהיא מתאפקת היא שואלת אותי איך אני יודעת שהיא באמת מתאפקת כרגע, שאלתי אותה אלף פעם למה היא לא הולכת לשירותים כשהיא מרגישה שהיא צריכה וכל פעם יש לה תירוץ אחר, פעם שהיא באמצע משחק ואין לה כח להפסיק ופעם שסתם אין לה כח או שהיא אומרת שהיא לא הרגישה וכו' וכו' ולפעמים היא סתם לא רוצה להגיד למה

לפעמים זה גם עניין תחושתי. יש ילדים שבאמת פחות מרגישים את הצורך. גם על זה אפשר לעבוד.

אורחת 10 · ביום שלישי בשעה 11:36

נכתב ע"י הודיה בושארי- ציירת:
אני מכירה מישהי שהבן שלה בן 6 היה מלכלך! שזה היה נורא,
הריח והגועל..
היא הלכה בעצמה עם בעלה ליועצת ילדים רבקה מימון אצלינו בנתיבות,
ורבקה אמרה לה: (אומרת לך מזכרוני אבל זה הרעיון)
מהיום,
כל פעם שהוא מתלכלך, את מובילה אותו לשירותים, מניחה בגדים לידו בלי לאמר מילה,
ואומרת לו בטון רגוע, תנקה את עצמך ותחליף בגדים.
בלי לעזור לו ובלי להתעצבן.
הילד כמובן ביקש עזרה, והיא ענתה לו שהוא גדול מאד ויכול להסתדר לבד.
הדבר המשיך עוד כמה פעמים והיו פעמים שהוא אמר לה:
נו.. אמא... תגידי ... וואי דני (בדוי) איזה ריח, למה אתה מפספס....
הוא היה בשוק שהוא לא מקבל את היחס האישי אישי שהוא קיבל עד היום.
וילד יעדיף יחס שלילי על פני כלום...

תקשיבי טוב.
זה מוגר!
הילד קלט שאין לו במה. שזה מגעיל לנקות את עצמי ולהימרח וזה פשוט נגמר!!!

אתן לך עוד סיפור:
מישהי נוספת שאני מכירה, היא גננת בנות גן חובה.
הייתה ילדה קבוע מרטיבה. קבוע.
היא התייעצה כנ''ל עם רבקה מימון, והיא ענתה לה את אותה תשובה.
בפעם הבאה שהילדה פספסה,
היא אמרה לה לחכות בשירותים.
ואז היא נתנה לילדה לחכות, כל כמה דקות היא עברה ואמרה לה אני כבר מביאה לך בגדים,
הנה הסייעת אני קוראת לה, וואי עדיין לא החליפו לך? כבר..כבר..
ככה איזה 10-20 דקות לא יודעת..(ובבקשה לא להתחיל להעיר על התעללות ועניינים ... לא רלוונטי כי אני מספרת מזכרוני..)
בקיצור, בסוף, היא באה הביאה לה בגדים, אמרה לה תתלבשי ויצאה.
הילדה סיימה לפספס באותו יום!

כמובן, לא לשכוח להתפלל!!! כל ניסיון קטן או גדול לבקש מבורא עולם ישועה,
סגולת ר' מתיא גם מחוללת ניסים.
מקווה שעזרתי.

מעריכה מאד את תשובתך המפורטת.
אבל אני מאמינה שכותבת האשכול כבר אחרי כל הנסיונות 'לחנך את הילדה' בטוב וברע.
ילדה שמרטיבה עד גיל 5.5, בד"כ נעוץ פה משהו עמוק יותר מבעיה שהילדה יכולה לפתור בכוחות עצמה.
ודווקא אני ממליצה בגיל כזה כבר לא לנסות כל מיני מניפולציות,
זה רק גורם לכאבי לב ותסכולים נוספים מול הילדה.

אורחת 10 · ביום שלישי בשעה 11:37

נכתב ע"י א ז:
היינו אצל אורולוג בשם אורלי פרט עכשיו בדקתי כתוב שהוא אורולוג שמטפל גם בילדים, האם זה נקרא אורולוג ילדים ?
אני ממש מזדההת אם מה שכתבת
בדיוק ככה זה אצלי
איך בסוף זה הסתדר אצלכם, מה היה צריך לעשות ?

אם הוא מקבל גם מבוגרים, אז הוא לא אורולוג ילדים.
ממליצה לך מאד ללכת דווקא לאורולוג ילדים (אין הרבה כאלה)

עד מתי · ביום שלישי בשעה 11:39

נכתב ע"י הודיה בושארי- ציירת:
אני מכירה מישהי שהבן שלה בן 6 היה מלכלך! שזה היה נורא,
הריח והגועל..
היא הלכה בעצמה עם בעלה ליועצת ילדים רבקה מימון אצלינו בנתיבות,
ורבקה אמרה לה: (אומרת לך מזכרוני אבל זה הרעיון)
מהיום,
כל פעם שהוא מתלכלך, את מובילה אותו לשירותים, מניחה בגדים לידו בלי לאמר מילה,
ואומרת לו בטון רגוע, תנקה את עצמך ותחליף בגדים.
בלי לעזור לו ובלי להתעצבן.
הילד כמובן ביקש עזרה, והיא ענתה לו שהוא גדול מאד ויכול להסתדר לבד.
הדבר המשיך עוד כמה פעמים והיו פעמים שהוא אמר לה:
נו.. אמא... תגידי ... וואי דני (בדוי) איזה ריח, למה אתה מפספס....
הוא היה בשוק שהוא לא מקבל את היחס האישי אישי שהוא קיבל עד היום.
וילד יעדיף יחס שלילי על פני כלום...

תקשיבי טוב.
זה מוגר!
הילד קלט שאין לו במה. שזה מגעיל לנקות את עצמי ולהימרח וזה פשוט נגמר!!!

אתן לך עוד סיפור:
מישהי נוספת שאני מכירה, היא גננת בנות גן חובה.
הייתה ילדה קבוע מרטיבה. קבוע.
היא התייעצה כנ''ל עם רבקה מימון, והיא ענתה לה את אותה תשובה.
בפעם הבאה שהילדה פספסה,
היא אמרה לה לחכות בשירותים.
ואז היא נתנה לילדה לחכות, כל כמה דקות היא עברה ואמרה לה אני כבר מביאה לך בגדים,
הנה הסייעת אני קוראת לה, וואי עדיין לא החליפו לך? כבר..כבר..
ככה איזה 10-20 דקות לא יודעת..(ובבקשה לא להתחיל להעיר על התעללות ועניינים ... לא רלוונטי כי אני מספרת מזכרוני..)
בקיצור, בסוף, היא באה הביאה לה בגדים, אמרה לה תתלבשי ויצאה.
הילדה סיימה לפספס באותו יום!

כמובן, לא לשכוח להתפלל!!! כל ניסיון קטן או גדול לבקש מבורא עולם ישועה,
סגולת ר' מתיא גם מחוללת ניסים.
מקווה שעזרתי.

זה גישת שפר לתפארתה או לגנותה

א ז · ביום שלישי בשעה 11:53

נכתב ע"י אורחת 10:
אם הוא מקבל גם מבוגרים, אז הוא לא אורולוג ילדים.
ממליצה לך מאד ללכת דווקא לאורולוג ילדים (אין הרבה כאלה)

יש לך אולי פרטים של אורולוג ילדים ? (עדיף עם הסדר למאוחדת)

אורחת 10 · ביום שלישי בשעה 12:11

נכתב ע"י א ז:
יש לך אולי פרטים של אורולוג ילדים ? (עדיף עם הסדר למאוחדת)

אנחנו הלכנו לד"ר בר יוסף יובל בראשל"צ,
אין לי מושג לגבי הסדר עם מאוחדת.

אלמה · ביום שלישי בשעה 12:14

עכשיו אני קוראת את זה,
וצריכה גם להתחיל לטפל בבת שלי...
היא כמעט בת 5, וגם מפספסת, יש לציין שזה לא "ממש פיספוס" אלה תמיד רטוב לה
גם ביום וגם בלילה
ממה הייתן ממליצות להתחיל לבדוק?
טיפול רגשי/ רופא / או משהו אחר

ח.ג.ג'. · ביום שלישי בשעה 12:15

נכתב ע"י אלמה:
עכשיו אני קוראת את זה,
וצריכה גם להתחיל לטפל בבת שלי...
היא כמעט בת 5, וגם מפספסת, יש לציין שזה לא "ממש פיספוס" אלה תמיד רטוב לה
גם ביום וגם בלילה
ממה הייתן ממליצות להתחיל לבדוק?
טיפול רגשי/ רופא / או משהו אחר

טפטוף תמידי זה ככל הנראה או חולשה של שרירים או תת-תחושתיות (או שניהם). גם עצירות סמויה זו אופציה. אני מציעה להתחיל עם פיזיותרפיה.
בינתיים אפשר לנסות: לדאוג לשתיה מרובה, ושלא תלך להתפנות לעיתים תכופות מדי. צריך להרגיל את השלפוחית להכיל כמות גדולה, זה מחזק את השריר.

יאלילי · ביום שלישי בשעה 12:21

נכתב ע"י א ז:
זה נראה שהיא מתאפקת בכח עד שבסוף זה בורח לה, אני אומרת לה כל פעם שאני רואה שהיא מתאפקת שתלך לשירותים אבל היא מחביאה שהיא מתאפקת וכשאני אומרת לה שהיא מתאפקת היא שואלת אותי איך אני יודעת שהיא באמת מתאפקת כרגע, שאלתי אותה אלף פעם למה היא לא הולכת לשירותים כשהיא מרגישה שהיא צריכה וכל פעם יש לה תירוץ אחר, פעם שהיא באמצע משחק ואין לה כח להפסיק ופעם שסתם אין לה כח או שהיא אומרת שהיא לא הרגישה וכו' וכו' ולפעמים היא סתם לא רוצה להגיד למה

אני הולכת עם הבת שלי יד ביד לשירותים מאז תחילת המלחמה. אחרת עושה בלבנים.
היה תקופה גם שהחזקתי לה את היד בזמן ההתפנות.

בר אילן · ביום שלישי בשעה 12:30

יש פה שלוש נקודות שונות.
פותחת האשכול הוסיפה פרט חשוב, נושא ההתאפקות.
לדעתי מלמד על פחד מהתפנות. או כי שורף לה וכד'. או סיבה רגשית.

בעיית הרטיבות התמידית היא כנראה פיזיולגית שרירית.

והילדה שפוחדת מהמלחמה זה כנראה חרדה מאזעקה בדיוק בזמן שהיא בשירותים..

כל בעיה והטיפול שלה.

לצו · ביום שלישי בשעה 12:38

נכתב ע"י א ז:
הבת שלי בת 5.5 מרטיבה כמעט כל יום ביום וכל יום בלילה
כל הילדים אצלי הרטיבו בלילה אבל אני יודעת שבהמשך זה עובר אבל היא מרטיבה גם ביום וכמעט כל יום
אני כבר משתגעת וגם היא מסכנה ומתביישת מאד
עשינו טיפול רגשי, בדיקות שתן, אורולוג, וכו' וכו' ועדיין שום דבר לא השתנה
משוועת לעצות ומידע מבעלי הנסיון אני כבר מיואשת

רפרפתי על האשכול וראיתי שאף אחד לא אמר לך את מה שאני רוצה לומר...
היה לי אותו דבר עם הבן שלי שהיה בשעתו באותו גיל. הלכתי איתו לטיפול אחד שלושת המימדים. והעניין נפתר. שווה לנסות.

ס.ב. · ביום שלישי בשעה 12:39

נכתב ע"י בר אילן:
יש פה שלוש נקודות שונות.
פותחת האשכול הוסיפה פרט חשוב, נושא ההתאפקות.
לדעתי מלמד על פחד מהתפנות. או כי שורף לה וכד'. או סיבה רגשית.

בעיית הרטיבות התמידית היא כנראה פיזיולגית שרירית.

והילדה שפוחדת מהמלחמה זה כנראה חרדה מאזעקה בדיוק בזמן שהיא בשירותים..

כל בעיה והטיפול שלה.

אם היתה תקופה שהילדה כן יבשה אז היא כנראה מסוגלת מבחינה פיזית,
אני הייתי הולכת איתה כל שעתיים לשירותים ביחד איתה ונמצאת איתה כמה שצריך בלי לחץ. (מנסיון!)
(יש ילדים שמפחדים כי פעם לא הצליחו לפתוח את הדלת, ראו ג'וק ועוד)

א ז · ביום שלישי בשעה 12:41

נכתב ע"י לצו:
רפרפתי על האשכול וראיתי שאף אחד לא אמר לך את מה שאני רוצה לומר...
היה לי אותו דבר עם הבן שלי שהיה בשעתו באותו גיל. הלכתי איתו לטיפול אחד שלושת המימדים. והעניין נפתר. שווה לנסות.

יש לך פרטים של מטפל/ת באיזור ירושלים

א ז · ביום שלישי בשעה 12:43

נכתב ע"י ס.ב.:
אם היתה תקופה שהילדה כן יבשה אז היא כנראה מסוגלת מבחינה פיזית,
אני הייתי הולכת איתה כל שעתיים לשירותים ביחד איתה ונמצאת איתה כמה שצריך בלי לחץ. (מנסיון!)
(יש ילדים שמפחדים כי פעם לא הצליחו לפתוח את הדלת, ראו ג'וק ועוד)

הבעיה שהיא לא רוצה ללכת כל פעם היא באמצע משחק או משהו ואז לסחוב אותה לשירותים כשהיא לא רוצה והיא אומרת לי אני לא צריכה עכשיו לשירותים, נראה לי יעשה לה יותר ריאקציה

ס.ב. · ביום שלישי בשעה 12:51

נכתב ע"י א ז:
הבעיה שהיא לא רוצה ללכת כל פעם היא באמצע משחק או משהו ואז לסחוב אותה לשירותים כשהיא לא רוצה והיא אומרת לי אני לא צריכה עכשיו לשירותים, נראה לי יעשה לה יותר ריאקציה

ממש לא לסחוב, לעשות את זה באוירה נעימה.

הבן שלי בן 5 באמצע משחק, ציור, ספר אני שמה לו במקום גבוה.
ומראה לו איפה שמנו את זה כדי שהילדים הקטנים לא יהרסו.
ובסוף מקבל ממתק לחלק לכולם בגלל שהוא הולך כ"כ יפה.

במקביל ביקשתי בגן שיקחו אותו לשירותים לפני שעולה להסעה.

אסתריקה הלר · ביום שלישי בשעה 12:57

נכתב ע"י א ז:
זה נראה שהיא מתאפקת בכח עד שבסוף זה בורח לה, אני אומרת לה כל פעם שאני רואה שהיא מתאפקת שתלך לשירותים אבל היא מחביאה שהיא מתאפקת וכשאני אומרת לה שהיא מתאפקת היא שואלת אותי איך אני יודעת שהיא באמת מתאפקת כרגע, שאלתי אותה אלף פעם למה היא לא הולכת לשירותים כשהיא מרגישה שהיא צריכה וכל פעם יש לה תירוץ אחר, פעם שהיא באמצע משחק ואין לה כח להפסיק ופעם שסתם אין לה כח או שהיא אומרת שהיא לא הרגישה וכו' וכו' ולפעמים היא סתם לא רוצה להגיד למה

זה קורה גם בגן, או רק בבית?
יכול להיות שמאיזו סיבה היא לא אוהבת את השירותים? אולי לשים לה מושב מקטין / ריח שהיא אוהבת בשרותים יכול לשכנע?
לא יודעת אם רלוונטי לכם, אבל אווירה רגועה ושלווה בבית יכולה הרבה פעמים לעזור. אם יש לחץ ורעש יש ילדים שזה ממש גורם להם להרטבות.
וחוץ מזה תפילות תפילות תפילות!!! תמיד אנחנו רצים מרופא לרופא ולא תמיד יש פתרונות, אבל ה' כל יכול, תמשיכו להתחזק ולהאמין שאוטוטו הניסיון הזה יהיה מאחוריכם בעז"ה!

א ז · ביום שלישי בשעה 12:59

נכתב ע"י אסתריקה הלר:
זה קורה גם בגן, או רק בבית?
יכול להיות שמאיזו סיבה היא לא אוהבת את השירותים? אולי לשים לה מושב מקטין / ריח שהיא אוהבת בשרותים יכול לשכנע?
לא יודעת אם רלוונטי לכם, אבל אווירה רגועה ושלווה בבית יכולה הרבה פעמים לעזור. אם יש לחץ ורעש יש ילדים שזה ממש גורם להם להרטבות.
וחוץ מזה תפילות תפילות תפילות!!! תמיד אנחנו רצים מרופא לרופא ולא תמיד יש פתרונות, אבל ה' כל יכול, תמשיכו להתחזק ולהאמין שאוטוטו הניסיון הזה יהיה מאחוריכם בעז"ה!

פעם זה היה גם בגן ב"ה בגן הפסיק לגמרי עכשיו זה רק בבית בערף פעם ביום, יש לציין שאם היא במקומות אחרים ולא בבית כמו אצל אמא שלי או באולם שמחות וכדו' אז זה קורה יותר אולי כי היא לא מכירה את השירותים

ח.ג.ג'. · ביום שלישי בשעה 13:03

נכתב ע"י א ז:
פעם זה היה גם בגן ב"ה בגן הפסיק לגמרי עכשיו זה רק בבית בערף פעם ביום, יש לציין שאם היא במקומות אחרים ולא בבית כמו אצל אמא שלי או באולם שמחות וכדו' אז זה קורה יותר אולי כי היא לא מכירה את השירותים

או כי היא יותר מוסחת

אסתריקה הלר · ביום שלישי בשעה 13:10

נכתב ע"י א ז:
פעם זה היה גם בגן ב"ה בגן הפסיק לגמרי עכשיו זה רק בבית בערף פעם ביום, יש לציין שאם היא במקומות אחרים ולא בבית כמו אצל אמא שלי או באולם שמחות וכדו' אז זה קורה יותר אולי כי היא לא מכירה את השירותים

וואו
אולי זה קשה וקשוח, אבל יש אפשרות להרגיל אותה ללכת לשירותים עם אמא כל פעם? לפחות עד שהיא תפסיק להרטיב בכל מקום שלא מכירה את השרותים? אולי ככה תלך רגועה יותר?
אולי תכתבתי איזה סיפור על הנושא ותספרי לו אותו כמה פעמים בהתלהבות, לפעמים זה ממש משפיע

(סגנון כזה- ממציאה מה שעולה בדעתי:
יעלי החמודה והגדולה לא אהבה ללכת לשירותים... למה היא לא אהבה? כל פעם היא לא אהבה בגלל משהו אחר. בגן היא לא אהבה ללכת כי היה בשרותים ריח של חומר ניקיון חזק, ובבית היא לא אהבה ללכת כי האסלה גבוהה וקשה לה לעלות עליה... בבית של סבתא היא פחדה שמישהו אחר ייכנס, ובשרותים של הסופר היה זבוב מת בפינה...
יום אחד אמא אמרה ליעלי, בואי נלך ביחד לשרותים ונראה כמה זה כיף. בשרותים אמא הראתה ליעלי הרבה דברים טובים: היתה מראה על הקיר, ויעלי יכלה לעשות פרצופים... היו צעצועים באמבטיה, ויעלי יכלה לתכנן איך היא תשחק איתם בזמן של המקלחת, על הדלת היו מתלים ואפשר היה לספור את המגבות אחת אחת, והיה מתקן חמוד של טישו... והכי כיף היה לשטוף את הידיים עם סבון בצבע כחול!
יעלי היתה כל כך עסוקה בלראות את כל הדברים הטובים שהיא שכחה שהיא לא אוהבת כל כך את השרותים, והיא הלכה בשמחה רבה כמו ילדה גדולה. ומאז אותו יום בכל פעם שיעלי הולכת לשרותים היא בודקת אם יש דברים טובים חדשים, והיא הולכת בשמחה ובלי שאמא צריכה להזכיר לה, וכל כך טוב לה להתנהג כמו גדולה. וטוב לה שאמא כל כך שמחה")
אולי זה לא סיפור טוב כי בהתחלה אמרתי כמה חסרונות על שרותים ולא כדאי להוסיף לה רעיונות, אבל מקווה שהבנת את הרעיון. על הבנות שלי סיפורים משפיעים בצורה נפלאה ב"ה... מקווה שיצליח גם לעזור לה בעניין הזה

בהצלחה רבה!!!!!

פעלול · ביום שלישי בשעה 13:10

איך אני מבינה אותך, את התסכול ואת החוסר אונים הזה, הבת שלי בת 5 - בדיוק, אבל בדיוק אותו דבר. מה לא ניסינו ומה לא עשינו וכל דבר עוזר לתקופה קצרה ואז כאילו כלום. פשוט מ - ת - ס - כ - ל -!
אין לי פתרון בשבילך, הלוואי והיה לי, הדבר היחיד שמעודד אותי בינתים זה מישהי שאני מכירה שגם היתה ככה ובסוף עם הזמן זה פשוט עבר..
סתם מעניין, מי שכתבה לגבי האורולוג ילדים, צריך לזה הפניה מיוחדת? היה לו איזה פתרון או סתם הרגיע ואמר ישעבור? לא הצלחתי להבין