סיפור בהמשכים וירטואז - מתחילים מהתחלה

תהילה בצלאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
כן. לדעתי הם לא יזכרו אותו בכלל, בעיקר בגלל שהוא מוזר. יש שם הרבה פרטים משונים. הם פשוט יגידו [כמו שאני אמרתי...] שכנראה היו שם קרניים, ורק שלא זכרו אותם.
מבינה?
לכן שאלתי אם יש דרך לומר, נגיד - ידיו עלו על הכובע שלו [לא זוכרתמה בדיוק כתבת...] עוצרות על שתי חורים שלא ציפה להם.
שלא ציפה להם, עושה את כל ההבדל.
מבינה. ופה אני רואה פרדוקס :)
קופא כאשר ידיי עוברות על בד הכובע.

שני חורים, עגולים וסימטריים, קרועים בו מצדדיו.
זה מבחינתי אומר שהוא לא ציפה להם...
ומה הפרדוקס - אנחנו מנסים לא לכתוב בפירוש רגשות, נכון?
לגבי אם יזכרו - שאלה אחרת. לא חושבת שאפשר לשכוח שלדמות יש קרניים, אם היה מצוין דבר כזה... השאלה היא האם העובדה שהסיפור בהמשכים משכיחה את הפרטים או שאכן גם ברצף היה מבלבל.
 

חני גרשון

משתמש צעיר
כתיבה ספרותית
אני אישית קראתי ברצף.
הדמות כנראה חיות בדמיון שלך, שברור לך שלא ישכחו את זה.
אבל מה שאת חושבת, גברתי הסופרת. זאת תחושה מדהימה, ליצור אנשים. ולהכניס אחרים לעולם שבנית בדמיון.
אגב, שלא ציפה להם זה לא רגש. אם היית כותבת - עצר בתדהמה, השתנק בפתיעה, וכל שאר הקלישאות... זה כבר היה לבטא רגש בהחצנה.
 

תהילה בצלאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אני אישית קראתי ברצף.
הדמות כנראה חיות בדמיון שלך, שברור לך שלא ישכחו את זה.
אבל מה שאת חושבת, גברתי הסופרת. זאת תחושה מדהימה, ליצור אנשים. ולהכניס אחרים לעולם שבנית בדמיון.
אגב, שלא ציפה להם זה לא רגש. אם היית כותבת - עצר בתדהמה, השתנק בפתיעה, וכל שאר הקלישאות... זה כבר היה לבטא רגש בהחצנה.
אז יש לי אינדיקציה לרצף. מעולה.
אבל משום מה - אני לא חושבת שאם אציין שהוא לא ציפה לחורים - זה יעזור.
אחשוב על פתרון. אעדכן בע"ה.
 

תהילה בצלאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אז יש לי אינדיקציה לרצף. מעולה.
אבל משום מה - אני לא חושבת שאם אציין שהוא לא ציפה לחורים - זה יעזור.
אחשוב על פתרון. אעדכן בע"ה.
זרימת הנחל אינה מהירה במיוחד, אבל טובה מספיק בשביל לשטוף מהמעיל את הדם והריחות. אני משפשף את הבד העבה, הגס. מחפש אחר כתמים נוספים בעיניים מצומצמות, קופא כאשר ידיי עוברות על בד הכובע.

שני חורים, עגולים וסימטריים, קרועים בו מצדדיו. חסרי מטרה. חסרי כל פשר. או שלא?!

ידי רועדת, מטפסת אל רקתי הימנית, חודרת מעט אל שיערי, מרגישה בבליטה קטנה ועבה. אני נושף, ממשש אחר בליטה זהה ברקתי השמאלית, מרגיש באחת קטנה יותר.

המעיל נשמט מידי, צמרמורת חורשת את גווי, מכווצת את כתפיי.

הקרניים שלי. הן אינן.
*
מובן יותר?
 

חני גרשון

משתמש צעיר
כתיבה ספרותית
יפה!
חסרי מטרה... לא באמת קשור. מה זאת אומרת? איך הוא ידע שאין להם מטרה?
זה לא הדבר הראשון שאחשוב עליו כשאגלה חורים בכובעי.
אבל חסרי כל פשר מדויק יותר.
טוב, אני סתם אוהבת לדייק במילים שאני בוחרת.
אהבתי את ה-"או שלא?!"
זה היה טוב. ממש.
 

תהילה בצלאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
יפה!
חסרי מטרה... לא באמת קשור. מה זאת אומרת? איך הוא ידע שאין להם מטרה?
זה לא הדבר הראשון שאחשוב עליו כשאגלה חורים בכובעי.
אבל חסרי כל פשר מדויק יותר.
טוב, אני סתם אוהבת לדייק במילים שאני בוחרת.
אהבתי את ה-"או שלא?!"
זה היה טוב. ממש.
כשתגלי שני חורים סימטריים בכובע שלך - תעדכני אותי 🤭
בכל אופן, הניסוח הוא כללי ומלמעלה, בהחלט חשבתי להשמיט אחד מן השניים, ה'או שלא' מבחינתי הוא המכריע פה.
 

פניני ריין

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הקרניים שלי. הן אינן.
אותי הטעה המשפט הזה.
בעיקר ה' הידיעה שלפניו, אם נדייק.
ברגע שמדובר פה על הקרניים הידועות שלי, הייתי מצפה לקרניים שידענו מקיומן כבר קודם.
או שלפחות הגיבור ידע.

אגב, שאפו ל @חני גרשון על הביקורת המדויקת...
 

תהילה בצלאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אותי הטעה המשפט הזה.
בעיקר ה' הידיעה שלפניו, אם נדייק.
ברגע שמדובר פה על הקרניים הידועות שלי, הייתי מצפה לקרניים שידענו מקיומן כבר קודם.
או שלפחות הגיבור ידע.
הוא יודע עכשיו. כלומר לפני שתי דקות הוא לא היה מודע וכעת זה התחוור לו בידיעה, לא בשאלה.
אני מניחה שפרק הבא יבהיר את ה' הידיעה.
 

תהילה בצלאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איתי:

באדי מתגלה כמכרה זהב, כפשוטו. לא רק בגלל רשת ההולכה הפנימית שלו העשויה חוטי זהב, אלא גם ובעיקר בשל ננו-מנועי האולטרה המאפשרים לו הנעה מגנטו-הידרו-דינמית ומיינן חלקיקי אוויר המבטיחים לו פעולה אינסופית, ללא שום צורך בבטרייה והטענות שונות.

וזו ממש מעט מהגאונות העצומה בה הוא בנוי. כי עם כל מה שקראתי, כלומר - האוזניות הקריאו לי, והן הקריאו המון, עם כל ההתפתחויות של היום, אין שום דרך לדחוף לתוך רובוט פצפון שגודלו אינו עולה על גודל כף היד שלי את כל הטכנולוגיות בהן העמיס אותו נאור, החל ממערכת הבינה המתקדמת בעולם ועד חיישני אינפרא-אדום, לידאר ואופטי-פייס מדויקים.

זה מתמיה, כי בשביל לשעשע ילד שבקושי מלאו לו שש, יכל נאור לבנות משהו פשוט בהרבה. ובטוח לי שהוא בנה את זה. אין שום הסבר אחר לחריטות העדינות הנמצאות על חלקיו הפנימיים של באדי, אלו אותן מתרגמת האוזניות לשמו של נאור. זה גם בעייתי, כי כשהתכוון אבא לסייע לי כספית, הוא לא התכוון להוצאה כזו גדולה.

פרט לאחד מחיישני האינפרא, שאר הטכנולוגיות והחלקים הרגישים לא נפגעו, הם נבנו עמידים מספיק בשביל הטחה מגובה של עשרים קומות. אבל חלקיו החיצוניים של באדי, שנראים עשויים מתערובת של סיבי פחמן וחומרים מרוכבים של גרפן, לא עמדו במבחני הריסוק. והם, בנוסף לחיישן - יעלו הון.

מנין השיג נאור את סכומי הכסף ההזויים האלו? אני יודע שהוא ניצל היטב את מוחו הגאוני - הרצה באוניברסיטאות, עבד במכוני מחקר, אבל כל אילו אינם מספקים יותר מדי. את האפשרות שבאדי היה תוצר מעבודתו במכון הננורובוטיקה אני פוסל מיד, שכן גם אם הוא יוצר שם, לא היו מאפשרים לו להעניק לי אותו סתם כך, במתנה. נותרו שתי אפשרויות נוספות, הראשונה מגוחכת לחלוטין - שנאור טרח לשדוד סניף בנק או שניים. והשנייה - שנאור עבד בעבודה נוספת, כזו ששילמה לו בזהב טהור על יכולותיו.

יותר מתמיד אני מתגעגע אליו, תוהה לאן הלך ואיך נעלם לו ככה, בלי הסבר. מדוע דאג לטשטש את עקבותיו במידה כזו שהמשטרה הרימה ידיים לאחר שבועיים של חיפושים עקרים. שאפילו לסבתא, זו שאירחה אותו לאחר כל התפרצות עצבים, לא טרח להודיע לאן הוא הולך.

טריקת דלת ורשרושים מכיוון המטבח מבהירים לי שאמא חזרה, שאני מנתח את באדי יותר זמן מן הרצוי ושכבר אפשר בהחלט לרדת לאיצקוביץ ולתפוס מנין למנחה.

"איתי?" אמא תופסת אותי סמוך לדלת, ממש מרחק הושטת יד מהידית. "מה אתה עושה פה?"

אז היא לא יודעת, כמו שחשבתי. למה תמיד דואג אבא שאני זה שאצטרך לספר לה? למה?!

"אני - הושעיתי" פני צורבות. "עד שבוע הבא".

"כבר?" אמא מחווירה. "כל כך מהר?".

"אני ממהר למנחה" אני נועץ בה מבט מתחנן, מעקם מעט את האמת. "נדבר על זה כשאחזור?".

אמא מנידה בראשה ונאנחת. אני ממהר לברוח, שועט את המדרגות במקום להזעיק את המעלית. מהרהר במזלי בכך שהמשגיח החליף את הסילוק בהשעיה. יודע שלא בטוח שאחזור על אף השינוי. נמאס לי כבר להיות סוג ג', ד' או במקרה הזה ה'. פשוט נמאס לי.
 

חני גרשון

משתמש צעיר
כתיבה ספרותית
וואו.
מדהים.
תגידי, מאיפה את מביאה את כל המושגים הטכנולוגיים שבשורות הראשונות?? אלו המצאות, או שהבאת שלל מושגים שאף אחד לא אמור להבין בהם?

חייבת לומר שסקרנת מאוד. מחכה להמשך.
 

קנה סוף

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
בהחלט סקרנת.

מבדיקה מהירה, נאור נעלם בגיל שש עשרה. אם בגיל כזה הוא כבר הרצה באוניברסיטאות, עבד במכוני מחקר ובנה כזו מערכת, הוא באמת גאון.
 

תהילה בצלאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
וואו.
מדהים.
תגידי, מאיפה את מביאה את כל המושגים הטכנולוגיים שבשורות הראשונות?? אלו המצאות, או שהבאת שלל מושגים שאף אחד לא אמור להבין בהם?

חייבת לומר שסקרנת מאוד. מחכה להמשך.
אספתי נתונים מGPT ווידאתי את המידע, למה הוא מחרטט הרבה...
בהחלט סקרנת.

מבדיקה מהירה, נאור נעלם בגיל שש עשרה. אם בגיל כזה הוא כבר הרצה באוניברסיטאות, עבד במכוני מחקר ובנה כזו מערכת, הוא באמת גאון.
נכון
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ת'

קסט תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יי כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי:קע תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי:קעא תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:קעב תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק:קעג תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי:קעד תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יי וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי:קעה תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעֲזְרֻנִי:קעו תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:
נקרא  4  פעמים

אתגר AI

בעלי חיים בראשי תיבות • אתגר 134

לוח מודעות

למעלה