התייעצות החתן והכלה כמעט לא בחתונה, הצעה לפיתרון

TRE · ביום שני בשעה 19:40

נכתב ע"י אלף אורות:
בלת"ק
זה נכון שבחו"ל עושים חופה בצהרים ומזמינים את כל הקהילה, יש אפילו כיבוד קל וכו', אבל לערב מזמינים חברים קרובים ומשפחה. בדרך כלל מזמינים לסעודה ויש גם ריקודים אחר כך כמו בכל חתונה.
בארץ זה לא ילך מסיבה פשוטה: חברים וקרובי משפחה לא תמיד גרים באותה העיר ולכן אי אפשר לחלק את החתונה לשניים, לעומת זאת בחו"ל מדובר בקהילות שברוב המקרים מתגוררות באותו מקום ולכן ניתן לעשות את זה.
אבל יש פתרונות אחרים:
1. אפשר לוותר על חדר ייחוד (נו טוב, לא ילך ברור)
2. אפשר לתת לזו"צ להיות בחדר ייחוד כמה שהם רוצים ובמקביל, לא לענות את האורחים! להגיש להם את כל המנות אחת אחרי השניה, וגם את הקינוח, ואחר כך אפשר להתחיל ריקודים. עד אז החתן והכלה יצאו אחרי שגם הם אכלו הכל.
את האופציה השניה ראיתי בכמה חתונות (של חסידים) וזה היה מצוין! אני לא מבינה למה צריך לחכות עם האוכל לחתן ולכלה ולא להגיש לכולם, הרי ממילא הם מקבלים בחדר ייחוד את כל האוכל, אז מה העניין?

חדר יחוד זה צורך הלכתי.
והיום כבר מאוד מקובל לחבר את המנות.

אלף אורות · ביום שני בשעה 19:43

נכתב ע"י TRE:
חדר יחוד זה צורך הלכתי.
והיום כבר מאוד מקובל לחבר את המנות.

א. אצל הספרדים אין חדר ייחוד.
ב. לכן כתבתי שזה לא ילך, כי אצל הליטאים והחסידים זו חובה.

דעת ובינה · ביום שני בשעה 19:43

נכתב ע"י טוב עין:
"כמה קשר מדהים יש לנו ואנחנו לא מסוגלים להיפרד, תראו וואווו"

טוב, הרחקתם לכת עם המסקנות

אבל יש משהו בנקודת המוצא,
חתונה זה ארוע עם מוזמנים, מי שמעוניין לחוות את כולו בצורה אישית, שיארגן חופה + קבלת פנים לקרובים וישאר לפטפט באולם,.

ככל שהזמינו אנשים, צריך לכבד אותם.
זה נחמד שדופקים על הדלת של ולוקח זמן עד שפותחים, זה לא נחמד שצריך להתחנן הרבה זמן.

(ולדון לכף זכות צריך, מכירה יותר מזוג אחד שמישהו מבינהם לא הרגיש טוב / היה צריך להתארגן מחדש ואפילו הקיא לרוע המזל

)

איך שתירצה · ביום שני בשעה 19:45

נכתב ע"י ליליאן:
ואם ההורים יורידו לחץ?
לא מהזוג, מעצמם.

זה לא משנה עצם זה שהם היו הרבה זמן בחדר ייחוד והם רואים את כל האורחים מחכים להם זה לא נעים!

ריקי שחור · ביום שני בשעה 20:07

הכי מעורר מחשבה מבחינתי באשכול הזה:
זה שהדבר המובן מאליו הוא שהצלם נכנס ומצלם את הזוג בחדר ייחוד,
כשזה על חשבון הזמן הפרטי שלהם או על חשבון האורחים שמחכים.
ואין כאן אף אחד שמציע לוותר על זה, ולהסתפק בצילומים בסוף.

ה' אוהב אותך · ביום שני בשעה 20:17

נכתב ע"י הפולניה:
אפשר להתיחס לחתונות בארץ בדיוק אותו דבר- בתחילה חופה- ואז שעתיים הפסקה, ואז ארוע של ריקודים שמחת חתן וכלה.
אבל בארץ בזמן ההפסקה אפשר לבוא לאכול סעודה עם המשפחה של החתן והכלה.
מי שחשוב לו דווקא להגיד מזל"ט לחתן ולכלה, ולא להיות הרבה זמן, שיבוא לריקודים.

אני לא מבינה מה הסיפור של הדפיקות, וההורים שממחייבים את הזוג לצאת כדי לכבד את האורחים,
אורח שדחוף לו לפגוש את החתן או הכלה- יגיע מספיק מאוחר שבטוח הם בחוץ.

גילוי נאות: אני הייתי בחדר ייחוד פחות מחצי שעה- כך נהוג בחסידות שלנו,
ובגילי אני קרובה הרבה יותר להיות מחותנת מאשר לחתונה שלי.
אבל בכל מקרה אני לא סובלת את זה שהחתן והכלה נהפכים לבובות באירוע של ההורים-
רוב האורחים בסעודה הם בכלל אורחים של ההורים- והזוג, שכל תכלית החתונה היא בעקרון לשמח אותם,
צריכים לצאת כדי שלאורחי ההורים יהיה יותר מעניין ונחמד.
החתן והכלה צריכים להיות מרכז האירוע והוא צריך להתנהל בצורה שתשמח אותם, לא להפוך אותם לכלי וצעצוע.

מה לעשות,
שבדר"כ החרדים מתחתנים מוקדם והזוג המאושר מתל"ץ למדי.
זה באמת תת רמה לשהות בחדר ייחוד הרבה זמן, עוד כמה שעות יהיה להם עד 120, קצת בגרות.
פשוט הם לא משלמים ומארגנים את החתונה ככה שלא מרגישים אחריות.
אפילו שהרבה אורחים באים לכבד את ההורים של הזוג ,עדיין רוצים לראות את החתן והכלה.
והזוג הזה שלמענו כל האירוע צריך לכבד עצמו ולהראות נוכחות מרשימה ובוגרת.
(אצל חילונים ואפילו דתיים שהם אחראיים בדר"כ לחתונות של עצמם הרבה יותר מודעים מה קורה סביבם )

English Tech · ביום שני בשעה 20:22

נכתב ע"י ה' אוהב אותך:
מה לעשות,
שבדר"כ החרדים מתחתנים מוקדם והזוג המאושר מתל"ץ למדי.
זה באמת תת רמה לשהות בחדר ייחוד הרבה זמן, עוד כמה שעות יהיה להם עד 120, קצת בגרות.
פשוט הם לא משלמים ומארגנים את החתונה ככה שלא מרגישים אחריות.
איפלו שהרבה אורחים באים לכבד את ההורים של הזוג ,עדיין רוצים לראות את החתן והכלה.
והזוג הזה שלמענו כל האירוע צריך לכבד עצמו ולהראות נוכחות מרשימה ובוגרת.
(אצל חילונים ואפילו דתיים שהם אחראיים בדר"כ לחתונות של עצמם הרבה יותר מודעים מה קורה סביבם )

נו נו
חושבת שהייתי ביותר חתונות של דתיים/ חילונים מאשר של חרדים
לא התרשמתי כך, לא שהחרדים ילדותיים יותר
ולא שהדתיים/ חילונים בוגרים/ אחראיים יותר
ואגב חתונות של חילונים בכלל לא ברות השוואה לחתונות דתיות/ חרדיות, מכמה אספקטים ואכמ"ל

ילילי · ביום שני בשעה 20:25

נכתב ע"י ריקי שחור:
הכי מעורר מחשבה מבחינתי באשכול הזה:
זה שהדבר המובן מאליו הוא שהצלם נכנס ומצלם את הזוג בחדר ייחוד,
כשזה על חשבון הזמן הפרטי שלהם או על חשבון האורחים שמחכים.
ואין כאן אף אחד שמציע לוותר על זה, ולהסתפק בצילומים בסוף.

אחרי הריקודים כבר לא נראים אותו דבר.
אנשים רוצים שיהיו להם תמונות נורמליות מהחתונה שלהם.

דולי דולי · ביום שני בשעה 20:28

נכתב ע"י ר’:
אתם מכירים את זה שהחתן והכלה נמצאים בחדר יחוד המון זמן, הרבה מוזמנים כבר לא מחכים, וגם מי שכן מיד מתחילים ריקודים וקשה לגשת אליהם.
בפועל החתן והכלה בקושי חווים את החתונה שלהם שבחוץ, המוזמנים כמעט לא יכולים לגשת בצורה סבירה, והמשפחה נשארת ממש רחוק מכיוון שבזמן שרוקדים זה הזמן של החברים וזה רוב הזמן שהחתן והכלה בחוץ.
אני רוצה להציעה פיתרון לזה ולעוד כמה בעיות נוספות, אני מבין שזה לא הולך מחר להיות בגלל איזה כותב בפרוג אבל אולי כשנציף את זה ונגלגל את הרעיון זה בסוף יגיע לידיים נכונות.
בחתונה שהייתי באנגליה החופה הייתה בצהריים בחצר ביהכנ”ס בשכונה! אחרי החופה המשפחות הלכו לביתם והחתן והכלה הלכו לחדר יחוד, כל זה בזמן שלהם בלי שזב על חשבון החתונה, אחר כך ברוגע יכלה הכלה להתאפר נורמלי ולא בלחץ של החברים שדופקים כבר בדלת, והתמונות של המשפחה לפני החתונה הם של חתן וכלה יחד ולא בלי קשר תמונות רק עם החתן ורק עם הכלה, ובסוף החתונה כשכבר נשאר רק שאריות של תיסרוקות וכו’ תמונות משותפות,
והכי מדהים! החתן והכלה היו כל החתונה ברוגע ושמחה מהסעודה ועד הסוף!!!
נ.ב. זה גם מקל על הצום של החתן והכלה...
מה אתם אומרים על הרעיון?

לפני כ10 שנים פלוס היו חתונות ביום שישי בצהרים. הבעלים של אולמי וולף(נראה לי) בירושלים נתן את האולם בחינם למי שעשה כך כדי לקדם את זה בציבור החרדי ולא הלך....

ה' אוהב אותך · ביום שני בשעה 20:30

נכתב ע"י English Tech:
נו נו
חושבת שהייתי ביותר חתונות של דתיים/ חילונים מאשר של חרדים
לא התרשמתי כך, לא שהחרדים ילדותיים יותר
ולא שהדתיים/ חילונים בוגרים/ אחראיים יותר
ואגב חתונות של חילונים בכלל לא ברות השוואה לחתונות דתיות/ חרדיות, מכמה אספקטים ואכמ"ל

מעצם המציאות שהם בגילאים יותר בוגרים
ווגם אצל החרדים אין מה להשוות חתונה של זוג מבוגר (בגילאי 30) לחתונה של ילדים בגיל 20-22
ונכון אין מה להשוות רק להדגיש שזה בא מהתלהבות וילדותיות ללא קצת בגרות ומחשבה על הסובב אותם.
כמובן לא מכלילה ,יש זוגות צעירים ובוגרים המתנהגים בצורה מתאימה.

דיסי · ביום שני בשעה 21:19

נכתב ע"י ה' אוהב אותך:
מעצם המציאות שהם בגילאים יותר בוגרים
ווגם אצל החרדים אין מה להשוות חתונה של זוג מבוגר (בגילאי 30) לחתונה של ילדים בגיל 20-22
ונכון אין מה להשוות רק להדגיש שזה בא מהתלהבות וילדותיות ללא קצת בגרות ומחשבה על הסובב אותם.
כמובן לא מכלילה ,יש זוגות צעירים ובוגרים המתנהגים בצורה מתאימה.

מצחיק,
חילוני ממוצע בגיל 30 הוא בערך ברמה של בחורה בת 18 שלומדת בכיתה י"ב
הרמה שלהם היא מפתיעה ממש כשפוגשים אותם מקרוב

English Tech · ביום שני בשעה 21:25

נכתב ע"י דיסי:
מצחיק,
חילוני ממוצע בגיל 30 הוא בערך ברמה של בחורה בת 18 שלומדת בכיתה י"ב
הרמה שלהם היא מפתיעה ממש כשפוגשים אותם מקרוב

לא חושבת שיש מקום להשוואה
אלו עולמות אחרים לגמרי
חילוני בן 30 לא יגיע לעולם למקום של חרדית בת 18
וזה לא מעיד על ילדותיות שלו.
ויש לא מעט בנות 18 ילדותיות להפליא

שרה UI/UX · ביום שני בשעה 21:33

נכתב ע"י Chanae:
הרעיון יפה
אבל יותר מתאים שהמשפחה (ההורים או האחים) ישימו את זה ולא החברות
מגעיל אותי התופעה הזאת שהחברות "נכנסות" לחדר יחוד, תנו לזוג להיות מרוכז בעצמו בחדר יחוד
ולא לקרוא את הברכות והלבבות שהשארתן לחברה שלכן....

חברה נשואה שהכניסה לפני החופה, בלי שום פתק או סימן מזהה.. ידעתי שזה מהן כי דיברנו על זה מראש

אולטרא סגול · ביום שני בשעה 21:38

ומי שלא עושה חדר ייחוד?
מוכלל מידי הרעיון.
עושים צילומים כמה דקות אחרי החופה. כל המוזמנים הולכים לאכול סלטים+מנה ראשונה.
או שקודם ריקודים ואז בזמן הסלטים ומנה ראשונה הזוג הולך לחדר יחוד [שזה גם, רק לתמונות , ביחד עם צלם]

כנראה יש ממש הבדלים בין כל ציבור .

English Tech · ביום שני בשעה 21:47

נכתב ע"י אולטרא סגול:
או שקודם ריקודים ואז בזמן הסלטים ומנה ראשונה הזוג הולך לחדר יחוד [שזה גם, רק לתמונות , ביחד עם צלם]

כנראה מדובר על מי שנוהג לא לעשות חדר יחוד, אחרת זה עניין הלכתי
אבל מתי הזוג ישבור את הצום? לא כ"כ מומלץ לעשות ריקודים תוך כדי צום
או שמדובר על כאלה שגם לא נוהגים לצום

אולטרא סגול · ביום שני בשעה 21:51

נכתב ע"י English Tech:
כנראה מדובר על מי שנוהג לא לעשות חדר יחוד, אחרת זה עניין הלכתי

נכתב ע"י אולטרא סגול:
ומי שלא עושה חדר ייחוד?

הפולניה · ביום שלישי בשעה 02:12

נכתב ע"י ה' אוהב אותך:
אפילו שהרבה אורחים באים לכבד את ההורים של הזוג ,עדיין רוצים לראות את החתן והכלה.
והזוג הזה שלמענו כל האירוע צריך לכבד עצמו ולהראות נוכחות מרשימה ובוגרת.

שמתם לב לסתירה שבין 2 המשפטים?
מה שקורה זה שהיה אמור להיות ארוע לזוג- בשטח רוב רובם של האורחים המוזמנים לסעודה- הם אורחים של ההורים,
הזוג צריכים להיות חתן וכלת מחמד שאורחי ההורים נהנים לראות- אז גם אסור להתעכב מידי בחדר ייחוד.
"כל המשמח חתן וכלה" ,כן?

נכתב ע"י ה' אוהב אותך:
אצל חילונים ואפילו דתיים שהם אחראיים בדר"כ לחתונות של עצמם הרבה יותר מודעים מה קורה סביבם

לכאורה האורחים בחתונה כזו הם האורחים של הזוג ולכן בדיוק הזוג מודע אליהם.

פייבל אשרינו · ביום שלישי בשעה 18:14

נכתב ע"י ר’:
בחתונה שהייתי באנגליה החופה הייתה בצהריים בחצר ביהכנ”ס בשכונה! אחרי החופה המשפחות הלכו לביתם והחתן והכלה הלכו לחדר יחוד,

כך היה גם לפני מאתיים שנה באוקראינה

וְסִפֵּר לִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל שֶׁתֵּכֶף אַחַר שֶׁכִּסָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פְּנֵי הַכַּלָּה בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ הָלַךְ מִיָּד וְקָרָא כַּמָּה בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְדִבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּיחִידוּת וְנִסָּה אוֹתָם בְּחָכְמָתוֹ הֵיכָן הֵם עוֹמְדִים
חיי מוהר"ן קו

יבר · ביום שלישי בשעה 18:54

לא קראתי את כל האשכול.
אבל מה שכן קראתי גרם לי להיזכר במעשה על היהודי שרצה לסיים בלילה אחד ללמוד את כל הש"ס ולהספיק עוד לישון.....

בתור מישהי שכבר ב"ה חיתנה כמה ילדים, וכמה אחים ואחיות / גיסים וגיסות לענ"ד צריך לשבת עם החתן / הכלה / שתיהם יחד (תלוי במגזר) ולסדר סדר עדיפויות.
מה חשוב מאוד, מה פחות , מה הציפיות, האפשרויות (תלוי קיץ / חורף. מתי מפנים את האולם וכו')
ואז מנסים לתכנן לו"ז עם גמישות קלה .

או שהחופה מוקדם (תחשבו גם על כל הקהל כולל ילדים, מחותנים מבוגרים, סבים וסבתות שצריכים לנכוח שעות רבות באירוע) .
או שמקצרים בחדר יחוד / בתמונות בחדר יחוד (כמובן שיש מינימום מסוים.....).
או שמצטלמים את רוב התמונות לפני החופה (רק ללא זוג חתן כלה אלא רק בפרד).
או שמצרפים מנה ראשונה ועיקרית לפני ריקודים ראשונים (ומחילה מכל האנשים שהמלצרים חטפו להם את הצלחת באמצע הביס. קורה......).
בקיצור, תהיו ריאליים.
והעיקר - בלב שמח !
ולא להבהל אם יש בסוף הרגשונת קטנה שכל החודשים של ההכנות וההתרגשות התנקזו לשעות בודדות וחלפו ביעף.