אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בעז"ה בנספח זה תעלו את תגובותיכם לגבי הסיפור, ונקים את דיוני "מאחורי הקלעים" שלו.

כמו כן ניתן לכתוב כאן רעיונות להמשך הסיפור, למסרים שאפשר להכניס בתוכו, או לכל דבר אחר.

אלו שלא הבינו דבר מה בסיפור, או שצורם להם שם משהו - גם כן יכתבו את דעתם כאן, ובעז"ה אני אשתדל להיענות לדרישותיהם.

בעז"ה מדי פעם יועלו כאן דיונים לגבי הסיפור והמשכו, ושאר מיני ירקות...

אז לא נותר לי אלא לאחל לכם בהצלחה וקריאה מהנה!
 

yael305

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בעז"ה בנספח זה תעלו את תגובותיכם לגבי הסיפור, ונקים את דיוני "מאחורי הקלעים" שלו.

כמו כן ניתן לכתוב כאן רעיונות להמשך הסיפור, למסרים שאפשר להכניס בתוכו, או לכל דבר אחר.

אלו שלא הבינו דבר מה בסיפור, או שצורם להם שם משהו - גם כן יכתבו את דעתם כאן, ובעז"ה אני אשתדל להיענות לדרישותיהם.

בעז"ה מדי פעם יועלו כאן דיונים לגבי הסיפור והמשכו, ושאר מיני ירקות...

אז לא נותר לי אלא לאחל לכם בהצלחה וקריאה מהנה!
באמת רציתי לבקש ממך לפתוח אשכול נספח. בנשק הימלטות זה היה מאד נוח.
 

yael305

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אח...
הגבתי בסיפור עצמו.
צרך לעשות תזכורת בסיפור על הנספח.
אה, וכמובן הפרק מאד יפה כפי שכתבתי שם.
בזכות התגובה הזאת אני קולטת פתאום ששכחתי לשים במעקב את האשכול של הסיפור!!!
אז תודה ל @ח.ד. וחלק
@אוראל סולטן הפרק מאד יפה ומסקרן.
נשמע שזה הולך למקומות טובים..
מסכן האבא-ראש כולל
 

סבתא חביבה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
לא קראתי את הסיפור, אבל שאלה יש לי לגבי שם הסיפור:
האם יש רצח שאינו קטלני? הכפילות קצת הציקה לי. ואולי יש סיבה לכפילות הזו?
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
האם יש רצח שאינו קטלני? הכפילות קצת הציקה לי. ואולי יש סיבה לכפילות הזו?
'קטל' - היא מילה בעלת משמעות יותר עזה מאשר 'רצח', הבאה לתאר הריגה חמורה יותר, המתבצעת באופן אכזרי יותר / בעלת כמות גדולה יותר של נרצחים / מה שקרה בסיפור אצלנו (לא מגלה, תחכו לפרק הבא...;)).
 

חני גרשון

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
מה שנכתב עד כאן ממש משכנע לשים תחת 'מעקב'...
לא יכולה לחכות לפרקים הבאים!
יש לי רק שתי הערות קטנות, שמאוד הפריעו לי, שנוגעות לפרק הראשון.
נראה שהסיפור הזה הוא ברמה גבוה, מיועד לקהל קוראים מעל גיל 12... השפה גבוהה, הניסוחים מעולים.
והשימוש בתיאור - 'זריקה מסוכנת' - מוריד מאוד את הרמה. לדעתי.
אפשר לדון על זה, אבל ככה היה נראה בעיני.
ועוד משהו - האיש הנחטף כונה 'יהיר'. זה לא ברור כל כך ברגע הראשון למי הכוונה, ועוד יותר - כשמכניסים עוד דמות בצורת ענק נוסף...
הקטע נעשה טיפונת מסורבל.
ואת נאומי לאומה אסיים בבקשה צנועה: תן פרק נוסף! תן פרק נוסף!
 
נערך לאחרונה ב:

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מה שנכתב עד כאן ממש משכנע לשים תחת 'מעקב'...
לא יכולה לחכות לפרקים הבאים!
יש לי רק שתי הערות קטנות, שמאוד הפריעו לי, שנוגעות לפרק הראשון.
נראה שהסיפור הזה הוא ברמה גבוה, מיועד לקהל קוראים מעל גיל 12... השפה גבוהה, הניסוחים מעולים.
והשימוש בתיאור - 'זריקה מסוכנת' - מוריד מאוד את הרמה. לדעתי.
אפשר לדון על זה, אבל ככה היה נראה בעיני.
ועוד משהו - האיש הנחטף כונה 'יהיר'. זה לא ברור כל כך ברגע הראשון למי הכוונה, ועוד יותר - כשמכניסים עוד דמות בצורת ענק נוסף...
הקטע נעשה טיפונת מסורבל.
ואת נאומי לאומה אסיים בבקשה צנועה: תן פרק נוסף! תן פרק נוסף!
תודה רבה על הביקורת החמה והמפורטת.
בעז"ה בל"נ אנסה לסדר את הנקודות הנ"ל אצלי.

פרק נוסף - בל"נ בקרוב (אם כי לא היום...).
 

חני גרשון

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
ועוד משהו קטן בנוגע לחקירה...
הרגשתי שם קצת חוסר אותנטיות. משהו היה לא לגמרי... אמיתי.
החוקר לא אמור להתפלא מזה ששימי מנסה להתחמק ולעשות את עצמו כלא יודע.
נראה לי שהקטע היה נראה קצת שונה, אם החוקר היה מתייחס אל שימי כאל הרוצח.
נקודת המבט שלו לא לגמרי אותנטית.
הוא יודע בוודאות ששימי הרוצח. ברור לו שהוא יודע מה קרה.
ולגלות לנחקר במה הוא מאשם הרבה מאוד פעמים הוא שיקול מוטעה של חוקר מתחיל. הוא ידע איך להתגונן, ממה להתחמק, ובדרך כלל חוסר הידיעה זה הקלף הכי מוצלח...
ועוד משהו: איך הנשיא של האני-לא-יודעת-מה הזה נוסע ברחוב שלפני רגע היה שומם??
זה אמור להיות חלק מהסיפור, שאני לא אמורה להבין עכשיו???
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
ועוד משהו קטן בנוגע לחקירה...
הרגשתי שם קצת חוסר אותנטיות. משהו היה לא לגמרי... אמיתי.
החוקר לא אמור להתפלא מזה ששימי מנסה להתחמק ולעשות את עצמו כלא יודע.
נראה לי שהקטע היה נראה קצת שונה, אם החוקר היה מתייחס אל שימי כאל הרוצח.
הוא יודע בוודאות ששימי הרוצח. ברור לו שהוא יודע מה קרה.
ולגלות לנחקר במה הוא מאשם הרבה מאוד פעמים הוא שיקול מוטעה של חוקר מתחיל. הוא ידע איך להתגונן, ממה להתחמק, ובדרך כלל חוסר הידיעה זה הקלף הכי מוצלח...
בשביל זה יש המשך (ואני לא אגלה מהו, כי איך אמרת? חוסר הידיעה זה הקלף הכי מוצלח...;))...
ועוד משהו: איך הנשיא של האני-לא-יודעת-מה הזה נוסע ברחוב שלפני רגע היה שומם??
מי אמר שהוא נסע? אולי הוא הלך? ישב? אכל פיצה?

ובנוגע לעצם השאלה:
זה אמור להיות חלק מהסיפור, שאני לא אמורה להבין עכשיו???
זאת בדיוק התשובה.
 

חני גרשון

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
מקסים!
איזה כיף לגלות שכל השאלות האלו הם חלק מהסיפור, ושיהיו תשובות אחר כך...
הקטע שהתכוונתי בנוגע לנשיא, זה שבעיקרון, אם הוא דמות כל כך חשובה, אין סביבו דרמות?
וואו. זה מסקרן ממש לדעת מה יקרה בהמשך.
דמות כל כך חשובה בלי אבטחה מיוחדת, בלי כל השישו-ושימחו הזה סביבו?
שיהיה ברור שהפכת עכשיו את המצב לבלתי נסבל.
מגייסת הפגנה שתעמיד שלטים של '!Write another chapter now'
 

ח.ד. וחלק

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אחח.. בפזיזותי כי רבה הגבתי שוב בסיפור וכידוע - אי אפשר למחוק...
בכל מקרה הנה תגובתי:
פרק יפה ומותח. כתוב טוב ומעניין. עושה חשק לקרוא ברצף עד הפרק האחרון, מה שלצערנו - אין עדיין :cry:...
ובהחלט מצטרף להמונים הגודשים את הרחובות בבקשה הצנועה אך התקיפה:
'!Write another chapter now' זאת במסגרת ההפגנה האדירה שקמה בניהול @חני גרשון ...
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אין מה לומר סיפווווור מדהים ביותר !!!!!
מחכה כל הזמן לפרק חדש שיצא!
תודה רבה על המחמאה (מסמיק מאחורי הקלעים.).
(למה א"א להעלות מאה עמודים בבת אחת, או את כל הספר בבת אחת)
כי אז כולם יקראו אותו כאן ואף אחד לא יקנה אותו ;)...
 

תהילה בצלאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
קראתי. כתיבה יפה וזורמת.
אני הולכת לתת כעת ביקורת קשוחה, אבל מניחה שזו מטרת הקהילה פה.
יש משהו בסיפור שלא עובר לי בגרון. במילה פשוטה אחת - אמינות. הסיפור, כפי שהתחיל, לא אמין.
אני מבינה את הצורך להסביר את ההיסטוריה המעודכנת של הסיפור, כי אנחנו לא חיים במציאות הזו, אבל מפה ועד להביא חוקר נחמד לבחור שרצח נשיא נחשב, שהרבה עיניים תלויות בו - מוגזם לכל הדעות.
לדעתי, וכמו שאני אומרת תמיד - מוזמן להתנגד לה - יש צורך להוסיף אקפוזיציה בשביל לתת את הרקע בצורה שתעניק אמינות לסיפור.
תן לנו להכיר את שימי.
תן לנו להבין את מציאות החיים של שנת XXXX דרך שיחות שמלכתחילה הגיוני שהן חביבות או אירועים שונים.
חוקר שמסביר לשימי הכול ומגיש לו כוס מים - מזלזל באינטלגנציה של הקורא.
ולא - זה שהוא שומר על סבר פנים קשוח, לא יגרום לי לרכוש את הספר בע"ה כשהוא יצא לאור...

עכשיו, אחרי שהסברתי את עצמי (מקווה שהובנתי), נותנת קצת נקודות לכיוון:
אפשר נניח להתחיל בסצנה של פיגוע, לעבור לדיבורים עליה - להאשים את X (לא זוכרת את שמו) בהכול, לקוות שהנשיא החדש יצליח לשפר. מין דו - שיח שיגלה לנו על אופיו של שימי, חבריו או משפחתו ובמקביל ישרת את עניין האקספוזיציה.
יכולות להיות עוד אלפי אפשרויות - פה נכנסת המקוריות שלך לסיפור.
ותכל'ס - זה גם מוסיף אחלה נפח לספר...
בהצלחה!
 
נערך לאחרונה ב:

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
יש משהו בסיפור שלא עובר לי בגרון. במילה פשוטה אחת - אמינות. הסיפור, כפי שהתחיל, לא אמין.
אני מבינה את הצורך להסביר את ההיסטוריה המעודכנת של הסיפור, כי אנחנו לא חיים במציאות הזו, אבל מפה ועד להביא חוקר נחמד לבחור שרצח נשיא נחשב, שהרבה עיניים תלויות בו - מוגזם לכל הדעות.
לדעתי, וכמו שאני אומרת תמיד - מוזמן להתנגד לה - יש צורך להוסיף אקפוזיציה בשביל לתת את הרקע בצורה שתעניק אמינות לסיפור.
תן לנו להכיר את שימי.
תן לנו להבין את מציאות החיים של שנת XXXX דרך שיחות שמלכתחילה הגיוני שהן חביבות או אירועים שונים.
חוקר שמסביר לשימי הכול ומגיש לו כוס מים - מזלזל באינטלגנציה של הקורא.
ולא - זה שהוא שומר על סבר פנים קשוח, לא יגרום לי לרכוש את הספר בע"ה כשהוא יצא לאור...

עכשיו, אחרי שהסברתי את עצמי (מקווה שהובנתי), נותנת קצת נקודות לכיוון:
אפשר נניח להתחיל בסצנה של פיגוע, לעבור לדיבורים עליה - להאשים את X (לא זוכרת את שמו) בהכול, לקוות שהנשיא החדש יצליח לשפר. מין דו - שיח שיגלה לנו על אופיו של שימי, חבריו או משפחתו ובמקביל ישרת את עניין האקספוזיציה.
יכולות להיות עוד אלפי אפשרויות - פה נכנסת המקוריות שלך לסיפור.
ותכל'ס - זה גם מוסיף אחלה נפח לספר...
תודה רבה על הביקורת הבונה.

אני אסביר מה קרה: הקווים הכללים של הסיפור כבר היו כתובים לי, ורק אחרי שכתבתי 2 פרקים שמתי לב שהיה יותר נכון להכניס את כל הסיפור הפוליטי לפני הקטע עם שימי וכו', באופן יותר מוארך (מעין סיפור בפני עצמו) אבל בגלל שכבר התחלתי את הסיפור עם שימי, אולצתי 'לדחוף' את ההיסטוריה בפרק וחצי...
 

תהילה בצלאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
תודה רבה על הביקורת הבונה.

אני אסביר מה קרה: הקווים הכללים של הסיפור כבר היו כתובים לי, ורק אחרי שכתבתי 2 פרקים שמתי לב שהיה יותר נכון להכניס את כל הסיפור הפוליטי לפני הקטע עם שימי וכו', באופן יותר מוארך (מעין סיפור בפני עצמו) אבל בגלל שכבר התחלתי את הסיפור עם שימי, אולצתי 'לדחוף' את ההיסטוריה בפרק וחצי...
הבנתי.
השאלה אם ההמשך בצורה הזו לא יגביר לך את כמות השכתובים.
הרי החוקר צריך להיות קשוח. ועצבני. אולי גם נכון להכניס את החוקר הנחמד. החלטה שלך. בפועל, ברגע שהפכת את הראשון לכזה מלבב - יהיה לך קשה פתאום לשנות לו אופי או להתחיל את החקירה מחדש עם אחד קשוח כי סוג של הבנו את הקטע.
אולי כן כדאי לעשות סטופ ולהתחיל את הסיפור מהתחלה עכשיו בפרק 3 ולא כשתסיים את פרקים 1-10.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  84  פעמים

אתגר AI

קוביסט • אתגר 144

לוח מודעות

למעלה