סיפור בהמשכים סערת הרבעים

שירת הכוכבים · 24/10/24

אשמח לביקורת! מכל סוג שהוא.

קנה סוף · 24/10/24

נכתב ע"י שירת הכוכבים:
מספר מחשבות עפו בראשו, מתיזות גלים על האדמה שתחתיו. אליאב רקע קלות ברגלו, מוחק את הגלים מתחת לנעליו. מספיק.

נשמע שהמחשבות שלו מוחשיות. אבל לא היה נראה שהסיפור הולך לכיוון של פנטזיה. הייתה כוונה אחרת במשפט?

נכתב ע"י שירת הכוכבים:
בהבלחה של רגע

זה הטעה אותי, חשבתי שבעקבות מחשבה שהבליחה בו הוא הגיע למסקנה חשובה ש... הוא בעצם התכוון לאכול. מפתיע.

נכתב ע"י שירת הכוכבים:
אַבִיאֵל נדבק מנו

ממנו.

שירת הכוכבים · 24/10/24

נכתב ע"י קנה סוף:
נשמע שהמחשבות שלו מוחשיות. אבל לא היה נראה שהסיפור הולך לכיוון של פנטזיה. הייתה כוונה אחרת במשפט?

ובכן, הסיפור כן הולך לפנטזיה. לפחות ממה שנראה לי, גם אם ההתחלה לא רימזה על כך לגמרי.
המחשבות של אליאב לא מוחשיות במלוא המובן של המילה, אבל הוא עצמו הרגיש כמעט כאילו הן כן מוחשיות.

נכתב ע"י קנה סוף:
ממנו

תודה, הספקתי לתקן.

נכתב ע"י קנה סוף:
זה הטעה אותי, חשבתי שבעקבות מחשבה שהבליחה בו הוא הגיע למסקנה חשובה ש... הוא בעצם התכוון לאכול. מפתיע.

לא כל כך הבנתי למה התכוונת.
הוא התלבט מה לעשות, ובסוף החליט שעדיף שקודם יאכל. אם הוא רוצה לצאת איזשהו מרדף- לא כדאי לעשות אותו עם כלי מלא מים ביד. וזה מחוץ לעובדה שאולי לא כל כך ניכרת בינתיים- אליאב (ולא רק הוא) אוכל רק כשהוא מוכרח.

קנה סוף · 25/10/24

נכתב ע"י שירת הכוכבים:
לא כל כך הבנתי למה התכוונת.

התכוונתי לכך שהניסוח בלבל אותי וגרם לי לחשוב שבפתע פתאום עלתה לו תגלית שגורמת לו לבצע פעולה מסויימת, אותה אנחנו מגלים בהמשך המשפט. אבל בפועל, מה שהוא עשה היה צפוי ומתוכנן על ידיו עוד קודם.

CN · במוצאי שבת בשעה 21:30

ב"ה

תודה ששיחררת את דרגמיאל ממשא האשמה.
תודה בשם כל הקוראים

אם הוא עדיין לא בשל להגיע לתובנות בעצמו, טוב שהיו לידו אנשים טובים שעזרו לו...
שילאה נשמעת מקסימה.

בפרק של אליאב, ההבלחה הפריעה גם לי, כי זו מילה שמתארת הארה פתאומית על רעיון יצירתי שיכול לפתור איזו מצוקה או בעיה,
אבל ללכת לאכול לא נשמע איזו גאונות וגם לא קשור לבעיית הסקיטו הנעלם.

המחשבות שיוצרות גלים, זה קצת היה מוזר. זה שהוא מחה אותם עם הנעל 'נרמל' את האירוע, כאילו בלי להתכוון הוא עשה צורות עם הנעל בחול תוך כדי מחשבה, ואח"כ מחק את מה שעשה. צורות שעושים כלאחר-יד, כמו שמשרבטים במהלך שיחת טלפון למשל...
אז אם כאן היה אמור להיות רמז לפנטזיה, צריך להדגיש אותו יותר.
לדעתי זה חבל להכניס את זה בפרק הנוכחי, כי זה לא תואם את העולם שבנית.
רוב העולם היה נורמלי, חוץ מהמדבר ההוא.
אז לפנטזיה היו גבולות ברורים והגיוניים.
אבל המחשבות שיוצרות גלים באדמה, לא מוסיפות כלום בפרק הזה, ולא מייצרות לנו איזשהי מסגרת הגיונית עם סיבות (שמובנות לנו, הקוראים) לפנטזיה הזו.
זו דעתי..
בהצלחה, סיפור יפיפה ונוגע ללב.