שיר לכו ואל תזכרו בי. (אשמח לשמוע מן הצד)

ספרי מוסר

משתמש מקצוען
לְכוּ
שְׁבוּ עַל רֶקַע הַיָּם
תִּשְׁכְּחוּ מִכָּל מָה שֶׁאֲנִי
מַכְאִיבָה לָכֶם
לְכוּ לְטַיֵּיל. לִשְׁכּוֹחַ שֶׁאֵי פַּעַם
שָׂרַטְתִּי אֶת לִיבְּכֶם
שְׁבוּ. תִּהְיוּ לְעַצְמְכֶם וְאַל
תִּזָּכְרוּ בִּי.

אַל תֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אוֹתִי.
אוֹתִי עִם קַרְנַיִים סְבוּכוֹת עַד
אֵין קֵץ.
תִּמְחֲקוּ לְעֵת עַתָּה
אֶת מֻרְכָּבוּיוֹת הַחַיִּים שֶׁלִּי וְאֶת
הַדֶּרֶךְ הַתְּלוּלָה שֶׁלָּכֶם.

אֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ יֵרָאֶה הַסֵּירוּב
אַתֶּם לֹא תַּעַזְבוּ
וְלֹא תֵּלְכוּ מִמֶּנִּי אַף פַּעַם.

רַק תָּבוֹאוּ עוֹד יוֹתֵר קָרוֹב
תִּלְחֲשׁוּ לִי בָּאוֹזֶן מִילּוֹת נֶחָמָה
תַּאֲמִינוּ חָזָק חָזָק
וְתִצְעֲקוּ בְּקוֹל רָם וְגָבוֹהַּ
אַתְּ לֹא אַשְׁמָה.

אֲבָל תֵּלְכוּ
תֵּלְכוּ הֲכִי הֲכִי רָחוֹק
עַד שֶׁצִּלִּי גַּם לֹא יִהְיֶה מְעֻמְעָם
אֲנִי אַאֲמִין בִּקְצֵה דַּעְתִּי לַשַּׁלְוָוה שֶׁהִבְטַחְתֶּם.
אֲבָל אֵינִי יְכוֹלָה עוֹד לְהַרְגִּישׁ קוֹץ דּוֹקְרָנִי
בֵּין שׁוֹשַׁנִּים.

כִּי אִי אֶפְשָׁר לִצְעוֹק
אַהֲבָה. חֶמְלָה וּמָה שֶׁבֵּינֵהֶם
כְּשֶׁבָּרְחוֹב לֹא נוֹתְרוּ מַאֲמִינִים
אִי אֶפְשָׁר.
גַּם לֹא לְהַרְגִּישׁ קִרְבָה
לִקְשׁוֹר זֶה בָּזֶה לְבָבוֹת
אֲפִילּוּ שֶׁאַתֶּם הוֹרִים.


 

מגבת

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
ילדה קטנה ונחמדת,
(לא קשור כמובן ל @ספרי מוסר, אלא לתוכן השיר)

אם את עושה מניפולציות פולניות,
את כנראה כבר לא קטנה,
ואם את לא משתפת את ההורים בזעם שלך,
כנראה שאת לא מספיק בוגרת.


היה מי שכתב:
אֲנִי כּוֹעֵס עָלַיִךְ, אִמָּא
אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה לֹא אַגִּיד לָךְ "לַיְלָה טוֹב",
בַּבֹּקֶר לֹא אַגִּיד לָךְ "בֹּקֶר טוֹב",
בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת לֹא אַגִּיד לָךְ "מַזָּל טוֹב",
וְלֹא אֲבָרֵךְ
וְאַתְּ תִּהְיִי עֲצוּבָה כֻּלֵּךְ.
(שלומית כהן אסיף)

זה ילד.
 

ספרי מוסר

משתמש מקצוען
ילדה קטנה ונחמדת,
(לא קשור כמובן ל @ספרי מוסר, אלא לתוכן השיר)

אם את עושה מניפולציות פולניות,
את כנראה כבר לא קטנה,
ואם את לא משתפת את ההורים בזעם שלך,
כנראה שאת לא מספיק בוגרת.


היה מי שכתב:
אֲנִי כּוֹעֵס עָלַיִךְ, אִמָּא
אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה לֹא אַגִּיד לָךְ "לַיְלָה טוֹב",
בַּבֹּקֶר לֹא אַגִּיד לָךְ "בֹּקֶר טוֹב",
בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת לֹא אַגִּיד לָךְ "מַזָּל טוֹב",
וְלֹא אֲבָרֵךְ
וְאַתְּ תִּהְיִי עֲצוּבָה כֻּלֵּךְ.
(שלומית כהן אסיף)

זה ילד.
היי למה את חושבת שזה מניפולציה?
השיר לא בא לבטא זעם..
רק כאב ורחמים.
 

מגבת

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מהות השיר היא פניה של ילדה להוריה- תתעלמו ממני.
היא מציעה להם ללכת רחוק כדי לא לראות אותה.
היא יודעת שהם ינסו לנחם אותה,
אבל היא מרגישה כמו קוץ
כי הורי היקרים כל עוד אתם לא מאמינים בי,
כל הצעקות שאתם אוהבים אותי- לא יעזור לכם.

קוראים לזה כעס מושתק.

או שלא הבנתי את השיר.. :)
 

ספרי מוסר

משתמש מקצוען
מהות השיר היא פניה של ילדה להוריה- תתעלמו ממני.
היא מציעה להם ללכת רחוק כדי לא לראות אותה.
היא יודעת שהם ינסו לנחם אותה,
אבל היא מרגישה כמו קוץ
כי הורי היקרים כל עוד אתם לא מאמינים בי,
כל הצעקות שאתם אוהבים אותי- לא יעזור לכם.

קוראים לזה כעס מושתק.

או שלא הבנתי את השיר.. :)
אכן
זו מהות השיר
וזה כל כך משמח לראות שהשיר הובן.
אבל
זה לא שההורים לא מאמינים בי
זאת הילדה שמרגישה לא טוב עם הבעיות שלה
זה לא נעים לה, היא מרגישה מאכזבת ורעה
(מי שלא מאמין זה אנשים מבחוץ, שגורמים לתחושה הזאת להתגבר)
ולכן היא רוצה שהם ישכחו ממנה.
 

לא כמו כולם

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
יש בתים שיש להם סוג של קצב
ויש בהם חרוזים טובים וזה יפה.
ויש כאלה שקצת פחות זרמו.

לגבי התוכן -
קצת הסתבכתי...
הילדה כועסת על ההורים ואומרת להם תלכו ממני
כי אני גורמת לכם סבל ואני מקשה עליכם
אבל היא יודעת שהם לא ילכו והם יבואו אליה וימשיכו להאמין בה
והיא לא מוכנה לקבל את האמון הזה וממשיכה לשלח אותם מעל פניה,
למה?
כי ברחוב לא מאמינים בה?
הרחוב חשוב לה יותר מההורים שלה?
היא לא יכולה לקשור את ליבה להורים שלה בגלל שבחוץ לא מאמינים בה??

בקיצור- היא מוותרת על המשפחה ומטיחה בהם את כל כאביה בגלל הרחוב?
איזה מין ילדה זאת 😢

מדברת תיאורתית על השיר
אם כתבת את זה עלייך אל תקחי אישי.
 

מה השאלה?!

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
יפה ונוגע.
השיר מבטא חוסר אונים וגם איזשהו ייאוש,
רצון לתת אמון ומצד שני קושי,
ורחמים מעורבים בהרבה רגשות אשמה.
מתאים?
 

מלכה שליסל

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
לשיר הזה הייתי נותנת את הכותרת: כאב.
לדעתי, ובעיקר להרגשת ליבי, הוא חרוט בכאב עד העצם.
(מבחינה ספרותית לטעמי הוא ברמה מאד גבוהה
ועולם הדימויים והביטויים שבו - מיוחד ועמוק!
נראה שלכותבת יש נפש עשירה מאד ואיכות פנימית.)

@ספרי מוסר היקרה
אין לי מושג מה את עוברת, עברת, והלוואי תעברי רק טוב ומתוק
השיר שלך נגע לליבי,
הכאב שבו חשוף ושותת
זה בטח לקח לך הרבה כוחות נפש לכתוב אותו
מה שנקרא: בדם ודמעות...
זה גם כרוך בהרבה אומץ, מן הסתם
גם לעמוד מול הרגשות האלו
גם להכיר ולהודות בהם
גם להעלות אותם על הדף
וגם להעלות אותם לפה.

אז יש לך אומץ לב
ויש בך הרבה איכות (אפילו השם שבחרת לניק שלך מעיד על כך)
ואמת
וכנות
ומודעות
את בחורה ברמה
ונשמה מדהימה
שלא לדבר על מוכשרת
עם נפש אמן עשירה


כרגע את כנראה מרגישה
קרועה
אבודה
כאובה
כמעט מיואשת לגמרי
עם זאת, את עוד מצליחה לגלות בך שברי אמון
וניצוץ של תקווה
וקורטוב נחמה
ואפילו מקורות של תמיכה

הרצון והצורך הבסיסי הזה שיאמינו לך
כל כך הגיוני ומובן
ואת ראויה לכך, כמו כל בן אדם.
וכשאת לא חווה את זה,
זה מסביר את המצוקה הגדולה שזה מעורר בפנים
ואת הצעקה שאת משמיעה פה, מקצה העולם ועד סופו.
ואני רוצה להצטרף לכל מי שכבר אמר לך
ולספר לך שגם אני מאמינה לך.
ומאמינה בך.


המאבק הזה בין חיבור לניתוק
בין קרבה לריחוק
בין כעס לרחמים
בין החוץ והפנים
בין אהבה לכאב
בין מגוון קולות הלב
הוא מתיש. מתיש כל כך.
מרגיש שאין אויר
ואין לאן לברוח
ואת רק רוצה לשכוח
ושלא יזכרו אותך
ושיעזבו אותך לנפשך
ושיהיו איתך
ושילכו
ושלא

קחי נשימה עמוקה
זה בסדר להרגיש הכל

עכשיו הים גועש
נראה שאין חוף
התהום כל כך קרובה
אני לא יודעת מה יהיה בסוף

אני רוצה רק להזכיר לך
בינתיים, עד שאת קמה
שאת כל כך טובה
יש לך מושג עד כמה

ולברך אותך באהבה
(המקלדת תהיה לי קול : )

שתמצאי בתוכך עוגן
להיאחז בו חזק ולקום
ואיזשהו מפרש של שלווה
בסער הנפש והיקום

שתהיי מגדלור לעצמך
בתוך החושך שעכשיו
שתמצאי גם משוט בסביבה
וכח לחתור, וכוכב

ואפילו שקשה לראות
מלוח בלב, צורבות השפתיים
שתמשיכי להיות, לחיות
ושישקטו, ימתקו לך המים

אל תעזבי את ידייך
חבקי את עצמך כשקר
הביטי בחום בעינייך
יש שם עוד משהו מוכר

יברכך ה' וישמרך
יאר את פניו אלייך
שלום ושלווה בליבך
וכמה טוב עוד לפנייך
 
נערך לאחרונה ב:

יהלום-יצירות מלוטשות

כתיבה מלטשת יצירות
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
לשיר הזה הייתי נותנת את הכותרת: כאב.
לדעתי, ובעיקר להרגשת ליבי, הוא חרוט בכאב עד העצם.
(מבחינה ספרותית לטעמי הוא ברמה מאד גבוהה
ועולם הדימויים והביטויים שבו - מיוחד ועמוק!
נראה שלכותבת יש נפש עשירה מאד ואיכות פנימית.)

@ספרי מוסר היקרה
אין לי מושג מה את עוברת, עברת, והלוואי תעברי רק טוב ומתוק
השיר שלך נגע לליבי,
הכאב שבו חשוף ושותת
זה בטח לקח לך הרבה כוחות נפש לכתוב אותו
מה שנקרא: בדם ודמעות...
זה גם כרוך בהרבה אומץ, מן הסתם
גם לעמוד מול הרגשות האלו
גם להכיר ולהודות בהם
גם להעלות אותם על הדף
וגם להעלות אותם לפה.

אז יש לך אומץ לב
ויש בך הרבה איכות (אפילו השם שבחרת לניק שלך מעיד על כך)
ואמת
וכנות
ומודעות
את בחורה ברמה
ונשמה מדהימה
שלא לדבר על מוכשרת
עם נפש אמן עשירה


כרגע את כנראה מרגישה
קרועה
אבודה
כאובה
כמעט מיואשת לגמרי
עם זאת, את עוד מצליחה לגלות בך שברי אמון
וניצוץ של תקווה
וקורטוב נחמה
ואפילו מקורות של תמיכה

הרצון והצורך הבסיסי הזה שיאמינו לך
כל כך הגיוני ומובן
ואת ראויה לכך, כמו כל בן אדם.
וכשאת לא חווה את זה,
זה מסביר את המצוקה הגדולה שזה מעורר בפנים
ואת הצעקה שאת משמיעה פה, מקצה העולם ועד סופו.
ואני רוצה להצטרף לכל מי שכבר אמר לך
ולספר לך שגם אני מאמינה לך.
ומאמינה בך.


המאבק הזה בין חיבור לניתוק
בין קרבה לריחוק
בין כעס לרחמים
בין החוץ והפנים
בין אהבה לכאב
בין מגוון קולות הלב
הוא מתיש. מתיש כל כך.
מרגיש שאין אויר
ואין לאן לברוח
ואת רק רוצה לשכוח
ושלא יזכרו אותך
ושיעזבו אותך לנפשך
ושיהיו איתך
ושילכו
ושלא

קחי נשימה עמוקה
זה בסדר להרגיש הכל

עכשיו הים גועש
נראה שאין חוף
התהום כל כך קרובה
אני לא יודעת מה יהיה בסוף

אני רוצה רק להזכיר לך
בינתיים, עד שאת קמה
שאת כל כך טובה
יש לך מושג עד כמה

ולברך אותך באהבה
(המקלדת תהיה לי קול : )

שתמצאי בתוכך עוגן
להיאחז בו חזק ולקום
ואיזשהו מפרש של שלווה
בסער הנפש והיקום

שתהיי מגדלור לעצמך
בתוך החושך שעכשיו
שתמצאי גם משוט בסביבה
וכח לחתור, וכוכב

ואפילו שקשה לראות
מלוח בלב, צורבות השפתיים
שתמשיכי להיות, לחיות
ושישקטו, ימתקו לך המים

אל תעזבי את ידייך
חבקי את עצמך כשקר
הביטי בחום בעינייך
יש שם עוד משהו מוכר

יברכך ה' וישמרך
יאר את פניו אלייך
שלום ושלווה בליבך
וכמה טוב עוד לפנייך
יוו, איזה מרגש. שיר בפני עצמו.
 

מגבת

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
זאת הילדה שמרגישה לא טוב עם הבעיות שלה
זה לא נעים לה, היא מרגישה מאכזבת ורעה

הילדה תקועה עם עצמה,
נראה שהיא לא מוכנה לזוז ממקומה
ובמקום זאת שולחת את הוריה מעל פניה.
זו לא הדרך.
אם היא מרגישה מאכזבת,
היא יכולה או לבקש עזרה והתחיל לנוע,
או שתגיד 'בבקשה, תקבלו אותי כמו שאני'.
היא לא כועסת, היא מרחמת.
השיר לא מביע רחמים,
כי כשאנחנו מרחמים אנחנו מוכנים לעשות הרבה למען השני.
זה לא המצב שמתואר..
 
נערך לאחרונה ב:

ספרי מוסר

משתמש מקצוען
לשיר הזה הייתי נותנת את הכותרת: כאב.
לדעתי, ובעיקר להרגשת ליבי, הוא חרוט בכאב עד העצם.
(מבחינה ספרותית לטעמי הוא ברמה מאד גבוהה
ועולם הדימויים והביטויים שבו - מיוחד ועמוק!
נראה שלכותבת יש נפש עשירה מאד ואיכות פנימית.)

@ספרי מוסר היקרה
אין לי מושג מה את עוברת, עברת, והלוואי תעברי רק טוב ומתוק
השיר שלך נגע לליבי,
הכאב שבו חשוף ושותת
זה בטח לקח לך הרבה כוחות נפש לכתוב אותו
מה שנקרא: בדם ודמעות...
זה גם כרוך בהרבה אומץ, מן הסתם
גם לעמוד מול הרגשות האלו
גם להכיר ולהודות בהם
גם להעלות אותם על הדף
וגם להעלות אותם לפה.

אז יש לך אומץ לב
ויש בך הרבה איכות (אפילו השם שבחרת לניק שלך מעיד על כך)
ואמת
וכנות
ומודעות
את בחורה ברמה
ונשמה מדהימה
שלא לדבר על מוכשרת
עם נפש אמן עשירה


כרגע את כנראה מרגישה
קרועה
אבודה
כאובה
כמעט מיואשת לגמרי
עם זאת, את עוד מצליחה לגלות בך שברי אמון
וניצוץ של תקווה
וקורטוב נחמה
ואפילו מקורות של תמיכה

הרצון והצורך הבסיסי הזה שיאמינו לך
כל כך הגיוני ומובן
ואת ראויה לכך, כמו כל בן אדם.
וכשאת לא חווה את זה,
זה מסביר את המצוקה הגדולה שזה מעורר בפנים
ואת הצעקה שאת משמיעה פה, מקצה העולם ועד סופו.
ואני רוצה להצטרף לכל מי שכבר אמר לך
ולספר לך שגם אני מאמינה לך.
ומאמינה בך.


המאבק הזה בין חיבור לניתוק
בין קרבה לריחוק
בין כעס לרחמים
בין החוץ והפנים
בין אהבה לכאב
בין מגוון קולות הלב
הוא מתיש. מתיש כל כך.
מרגיש שאין אויר
ואין לאן לברוח
ואת רק רוצה לשכוח
ושלא יזכרו אותך
ושיעזבו אותך לנפשך
ושיהיו איתך
ושילכו
ושלא

קחי נשימה עמוקה
זה בסדר להרגיש הכל

עכשיו הים גועש
נראה שאין חוף
התהום כל כך קרובה
אני לא יודעת מה יהיה בסוף

אני רוצה רק להזכיר לך
בינתיים, עד שאת קמה
שאת כל כך טובה
יש לך מושג עד כמה

ולברך אותך באהבה
(המקלדת תהיה לי קול : )

שתמצאי בתוכך עוגן
להיאחז בו חזק ולקום
ואיזשהו מפרש של שלווה
בסער הנפש והיקום

שתהיי מגדלור לעצמך
בתוך החושך שעכשיו
שתמצאי גם משוט בסביבה
וכח לחתור, וכוכב

ואפילו שקשה לראות
מלוח בלב, צורבות השפתיים
שתמשיכי להיות, לחיות
ושישקטו, ימתקו לך המים

אל תעזבי את ידייך
חבקי את עצמך כשקר
הביטי בחום בעינייך
יש שם עוד משהו מוכר

יברכך ה' וישמרך
יאר את פניו אלייך
שלום ושלווה בליבך
וכמה טוב עוד לפנייך
וואווווו
לא ציפיתי לכזאת תגובה מרגשת
תודה מלכה היקרה
תודה על כל מילה שלך
על כל אות שהיא בשבילי זהב
והרבה יותר מזה.


תדעי שריגשת אותי
והצלחת להבין רגשות עמוקים וכואבים
תודה לך על זה.
 

ספרי מוסר

משתמש מקצוען
הילדה תקועה עם עצמה,
נראה שהיא לא מוכנה לזוז ממקומה
ובמקום זאת שולחת את הוריה מעל פניה.
זו לא הדרך.
אם היא מרגישה מאכזבת,
היא יכולה או לבקש עזרה והתחיל לנוע,
או שתגיד 'בבקשה, תקבלו אותי כמו שאני'.

השיר לא מביע רחמים,
כי כשאנחנו מרחמים אנחנו מוכנים לעשות הרבה למען השני.
זה לא המצב שמתואר..
כנראה שבשירה כל אחד יכול להבין שונה
מכבדת את הבנתך
תודה רבה לך.
 

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
לְכוּ
שְׁבוּ עַל רֶקַע הַיָּם
תִּשְׁכְּחוּ מִכָּל מָה שֶׁאֲנִי
מַכְאִיבָה לָכֶם
לְכוּ לְטַיֵּיל. לִשְׁכּוֹחַ שֶׁאֵי פַּעַם
שָׂרַטְתִּי אֶת לִיבְּכֶם
שְׁבוּ. תִּהְיוּ לְעַצְמְכֶם וְאַל
תִּזָּכְרוּ בִּי.

אַל תֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אוֹתִי.
אוֹתִי עִם קַרְנַיִים סְבוּכוֹת עַד
אֵין קֵץ.
תִּמְחֲקוּ לְעֵת עַתָּה
אֶת מֻרְכָּבוּיוֹת הַחַיִּים שֶׁלִּי וְאֶת
הַדֶּרֶךְ הַתְּלוּלָה שֶׁלָּכֶם.

אֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ יֵרָאֶה הַסֵּירוּב
אַתֶּם לֹא תַּעַזְבוּ
וְלֹא תֵּלְכוּ מִמֶּנִּי אַף פַּעַם.

רַק תָּבוֹאוּ עוֹד יוֹתֵר קָרוֹב
תִּלְחֲשׁוּ לִי בָּאוֹזֶן מִילּוֹת נֶחָמָה
תַּאֲמִינוּ חָזָק חָזָק
וְתִצְעֲקוּ בְּקוֹל רָם וְגָבוֹהַּ
אַתְּ לֹא אַשְׁמָה.

אֲבָל תֵּלְכוּ
תֵּלְכוּ הֲכִי הֲכִי רָחוֹק
עַד שֶׁצִּלִּי גַּם לֹא יִהְיֶה מְעֻמְעָם
אֲנִי אַאֲמִין בִּקְצֵה דַּעְתִּי לַשַּׁלְוָוה שֶׁהִבְטַחְתֶּם.
אֲבָל אֵינִי יְכוֹלָה עוֹד לְהַרְגִּישׁ קוֹץ דּוֹקְרָנִי
בֵּין שׁוֹשַׁנִּים.

כִּי אִי אֶפְשָׁר לִצְעוֹק
אַהֲבָה. חֶמְלָה וּמָה שֶׁבֵּינֵהֶם
כְּשֶׁבָּרְחוֹב לֹא נוֹתְרוּ מַאֲמִינִים
אִי אֶפְשָׁר.
גַּם לֹא לְהַרְגִּישׁ קִרְבָה
לִקְשׁוֹר זֶה בָּזֶה לְבָבוֹת
אֲפִילּוּ שֶׁאַתֶּם הוֹרִים.


מדהים! מרגש...
היה חסר לי ביטוי כזה של: סליחה שנולדתי...
לבטא הטחת אשמה, ציניות וכאב מוחלט.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  101  פעמים

אתגר AI

קוביסט • אתגר 144

לוח מודעות

למעלה