מרגש ומיוחד מאוד.
כל כך קשה להיות הבת שמצד אחד אוהבת את ההורים שלה כל כך ולא רוצה לצער אותם (זאת ההבנה שלי) אבל מצד שני גם בלית ברירה ובלי כוונה עושה את זה שוב ושוב.
הכתיבה שלך ממש יפה.
במיוחד תפסו אותי השורות האלו -
כל כך קשה להיות הבת שמצד אחד אוהבת את ההורים שלה כל כך ולא רוצה לצער אותם (זאת ההבנה שלי) אבל מצד שני גם בלית ברירה ובלי כוונה עושה את זה שוב ושוב.
הכתיבה שלך ממש יפה.
במיוחד תפסו אותי השורות האלו -
אַל תֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אוֹתִי.
אוֹתִי עִם קַרְנַיִים סְבוּכוֹת עַד
אֵין קֵץ