בס"ד
(כאן צריך לצחוק).
הסוגה הספרותית בציבור החרדי הייתה, עד לפני כמה שנים, מאד מוגבלת.
השנים שעברו עליה הרחיבו אותה וכיום גם ספרי פנטזיה (שאפשר לומר שזה ה'טרנד' החדש בספרות החרדית), אליגוריה ומדע בדיוני אינם מוצרים נדירים על המדף.
לפי קצב ההתקדמות נתן להאמין שבשנים הקרובות גם המותחנים ינדדו מן האקשן והאימה אל הפוליטיקה ואפילו הפסיכולוגיה, וספרי רגש- שגם ככה לא נדירים- יעמיקו בנושאים שעד היום לא פתחו (זה גם 'טרנד' לאחרונה. האם זה טוב ובאיזה אופן- נושא לדיון אחר).
נשארנו עם ענף אחד, שאי אפשר לומר שלא נכתבו בו ספרים, כן אפשר לומר שהוא אולי הענף הקשה ביותר לכתיבה איכותית. ובדגש על איכותית- כי בדיחות לא מאד קשה לכתוב, ספר קומדיה- כן.
אז- איך נגשים לענף הזה?
סיפור קומדי טוב, דמות ראשית, דמות משנית, סיפור שבאמת גורם לצחוק ולא באילוץ.
אחד הסגנונות הנפוצים הוא סאטירה- אבל הוא לא היחיד.
אז מה אתם חושבים?
על מה כדאי לשים דגש? איך להזהר (כי קומדיה דורשת זהירות רבה. מאד. ואשרינו שאנחנו בציבור שמכיר בזה.)?
איך כותבים קומדיה טובה? והאם נראה לכם שיש לענף הזה צפי לפרוח?
דעתכם המקצועית- כאן.
(כאן צריך לצחוק).
הסוגה הספרותית בציבור החרדי הייתה, עד לפני כמה שנים, מאד מוגבלת.
השנים שעברו עליה הרחיבו אותה וכיום גם ספרי פנטזיה (שאפשר לומר שזה ה'טרנד' החדש בספרות החרדית), אליגוריה ומדע בדיוני אינם מוצרים נדירים על המדף.
לפי קצב ההתקדמות נתן להאמין שבשנים הקרובות גם המותחנים ינדדו מן האקשן והאימה אל הפוליטיקה ואפילו הפסיכולוגיה, וספרי רגש- שגם ככה לא נדירים- יעמיקו בנושאים שעד היום לא פתחו (זה גם 'טרנד' לאחרונה. האם זה טוב ובאיזה אופן- נושא לדיון אחר).
נשארנו עם ענף אחד, שאי אפשר לומר שלא נכתבו בו ספרים, כן אפשר לומר שהוא אולי הענף הקשה ביותר לכתיבה איכותית. ובדגש על איכותית- כי בדיחות לא מאד קשה לכתוב, ספר קומדיה- כן.
אז- איך נגשים לענף הזה?
סיפור קומדי טוב, דמות ראשית, דמות משנית, סיפור שבאמת גורם לצחוק ולא באילוץ.
אחד הסגנונות הנפוצים הוא סאטירה- אבל הוא לא היחיד.
אז מה אתם חושבים?
על מה כדאי לשים דגש? איך להזהר (כי קומדיה דורשת זהירות רבה. מאד. ואשרינו שאנחנו בציבור שמכיר בזה.)?
איך כותבים קומדיה טובה? והאם נראה לכם שיש לענף הזה צפי לפרוח?
דעתכם המקצועית- כאן.