שלום אני חדש כאן בפורום
אני לא חושב שאני טוב כל כך אבל אני מקווה להשתפר בזכות הפורום
מעלה כאן סיפור בהמשכים
כדאי שתדעו סיפור זה הוא סיפור פנטזיה פנטזיה!!!!
מקווה שתענו !!!
ושתדעו שאני לא מתבייש מביקורת !
פרולוג:
רחש מוזר נשמע מאחורי השיח, עמיאל שלח את ידו אל החרב מתכונן לבצע את התרגילים עליהם התאמן אלפי פעמים, החיים בזמנו לא היו קלים מי שלא היה מאומן היה עדיף לו להסתתר
דמות יצאה מאחד השיחים מאחוריו מעיפה כמה עלים ברגליה, עמיאל שלף בתנועה חדה את החרב מתכונן לקרב
מוכן לכל דבר שרק שיבוא הוא הסתובב לאחוריו מזהה פנים מוכרות וידידותיות
"זה אתה אליאל, הבהלת אותי" עמיאל פלט אנחת רווחה "אני מבין שאם באת לפגוש אותי זה לא בגלל משהו טוב" הוא מחזיר את החרב לנדנה לוחץ את ידו של אליאל
אליאל הנהן קלות בראשו "האביר השחור" הוא השתהה כמה שניות והמשיך "אתה בטוח זוכר"
"הוא כבר לא בין החיים לפי מה שאני זוכר" עמיאל קימט את מצחו "הוא מת בקרב על מבצר למברגד" הוא נשען על עץ בעל גזע עבה מאד
"לצערי קיבלנו מידע שהוא חי וממשיך להכות" אמר אליאל בעצב "אתה זוכר שלפני שבועיים וחצי היה בכפר רטונקד שריפה ענקית שכילתה חצי מהמשק, זה היה מעשה ידיו" הוא יתיישב על גזע עץ כרות פולט אנחת צער בועט ברגלו באבן קטנה
"אז מה עושים" עמיאל החוויר ממצמץ בעיניו מאור השמש
"חשבתי אולי לאחד כוחות" הציעה אליאל "אבל אני חושב שרובם לא ירצו לחזור" מבע של ייאוש ניראה על פניו
"כדאי לנסות" אמר עמיאל מלא תקווה "בכל זאת חלקם כן ישמחו לחזור, אני אנסה לקבץ כמה שיותר חברה, ומחר אני אבוא אל ביתך כדי לגבש תוכנית ולשמוע עוד קצת פרטים על מעשיו"
"בהצלחה" איחל אליאל נעמד על רגליו ופונה לדרכו ,עמיאל נשאר לעמוד במקומו מהורהר לכמה שניות ולאחר מכן פנה אף הוא לדרכו בהליכה מהירה
אין להם הרבה זמן האביר השחור כפי שהם מכנים אותו הוא צרה צרורה לארצם ואף לארצות השכנות חוץ מכסף ולהרוס ולהשחית הבחור הזה לא רוצה כלום, עמיאל יודע שהוא בטוח לקח אותם בחשבון והכין להם הרבה הפתעות
"אולי אין לנו סיכוי" חשב עמיאל לרגע אבל מיד סלק את המחשבה מראשו, בוטח בהשם יתברך שיעזור להם כפי שעזר להם תמיד
אני לא חושב שאני טוב כל כך אבל אני מקווה להשתפר בזכות הפורום
מעלה כאן סיפור בהמשכים
כדאי שתדעו סיפור זה הוא סיפור פנטזיה פנטזיה!!!!
מקווה שתענו !!!
ושתדעו שאני לא מתבייש מביקורת !
פרולוג:
רחש מוזר נשמע מאחורי השיח, עמיאל שלח את ידו אל החרב מתכונן לבצע את התרגילים עליהם התאמן אלפי פעמים, החיים בזמנו לא היו קלים מי שלא היה מאומן היה עדיף לו להסתתר
דמות יצאה מאחד השיחים מאחוריו מעיפה כמה עלים ברגליה, עמיאל שלף בתנועה חדה את החרב מתכונן לקרב
מוכן לכל דבר שרק שיבוא הוא הסתובב לאחוריו מזהה פנים מוכרות וידידותיות
"זה אתה אליאל, הבהלת אותי" עמיאל פלט אנחת רווחה "אני מבין שאם באת לפגוש אותי זה לא בגלל משהו טוב" הוא מחזיר את החרב לנדנה לוחץ את ידו של אליאל
אליאל הנהן קלות בראשו "האביר השחור" הוא השתהה כמה שניות והמשיך "אתה בטוח זוכר"
"הוא כבר לא בין החיים לפי מה שאני זוכר" עמיאל קימט את מצחו "הוא מת בקרב על מבצר למברגד" הוא נשען על עץ בעל גזע עבה מאד
"לצערי קיבלנו מידע שהוא חי וממשיך להכות" אמר אליאל בעצב "אתה זוכר שלפני שבועיים וחצי היה בכפר רטונקד שריפה ענקית שכילתה חצי מהמשק, זה היה מעשה ידיו" הוא יתיישב על גזע עץ כרות פולט אנחת צער בועט ברגלו באבן קטנה
"אז מה עושים" עמיאל החוויר ממצמץ בעיניו מאור השמש
"חשבתי אולי לאחד כוחות" הציעה אליאל "אבל אני חושב שרובם לא ירצו לחזור" מבע של ייאוש ניראה על פניו
"כדאי לנסות" אמר עמיאל מלא תקווה "בכל זאת חלקם כן ישמחו לחזור, אני אנסה לקבץ כמה שיותר חברה, ומחר אני אבוא אל ביתך כדי לגבש תוכנית ולשמוע עוד קצת פרטים על מעשיו"
"בהצלחה" איחל אליאל נעמד על רגליו ופונה לדרכו ,עמיאל נשאר לעמוד במקומו מהורהר לכמה שניות ולאחר מכן פנה אף הוא לדרכו בהליכה מהירה
אין להם הרבה זמן האביר השחור כפי שהם מכנים אותו הוא צרה צרורה לארצם ואף לארצות השכנות חוץ מכסף ולהרוס ולהשחית הבחור הזה לא רוצה כלום, עמיאל יודע שהוא בטוח לקח אותם בחשבון והכין להם הרבה הפתעות
"אולי אין לנו סיכוי" חשב עמיאל לרגע אבל מיד סלק את המחשבה מראשו, בוטח בהשם יתברך שיעזור להם כפי שעזר להם תמיד
נערך לאחרונה ב: