התייעצות סוכר בצבעי רעל

לארג'

משתמש סופר מקצוען
סוכריות וחמצוצים זה אכן רעל
אבל ילד צריך ממתקים וחטיפים במינון טוב
אפשר לתת לאבא של שבת במבה,דוריטוס,ציטוס וכו'
ללא עיגולים אדומים,וללא סוכר.
 

"המאיר לארץ"

משתמש פעיל

הזנה וחינוך לתזונה נכונה במוסדות החינוך​

הוראת קבע מס' 0400 - החלפה​

תאריך פרסום: י"ד באב תשפ"ג, 01 באוגוסט 2023 | הוראה תקפה מתאריך: 1.8.2023

ד.מזונות אסורים להגשה או למכירה

אסור למכור, לספק או להגיש בשטח המוסד החינוכי – בגני הילדים ובבתי הספר – ממתקים וחטיפים עתירי שומן, מלח וסוכר, וכן משקאות ומוצרים מתוקים וממותקים. להלן הפירוט:

  • מזונות מטוגנים ועשירים בשומן, כגון: צ'יפס, חטיפים מלוחים, קרקרים מעל 3% שומן
  • מיני מאפה עשירים בשומן, כגון: בורקס, מלאווח, ג'חנון
  • מזון מעובד מהחי ומהצומח, המכיל פוספטים וניטרטים, כגון: נקניקיות, המבורגרים, קבב, שניצלים מעובדים או מטוגנים, והחל משנת הלימודים התשע"ח יהיו מותרים למכירה רק מוצרים שיאושרו על-ידי משרדי הבריאות והחינוך.
  • מזונות עשירים בסוכר, כגון: עוגות, עוגיות, רוגלך, קרואסונים, ופלים, ממתקים, סוכריות ממינים שונים
  • מנות אישיות מתועשות להכנה מהירה של מרקים ומאכלים אחרים
ה.משקאות מותרים למכירה, לאספקה או להגשה

המשקאות המותרים הם מים וחלב בלבד. יודגש כי אסור לחלוטין לכלול בהיצע השתייה במזנונים, במכונות, בקיוסקים או בכל אירוע שמוגשים בו מזון ושתייה משקאות מתוקים וממותקים.

ו.משקאות אסורים למכירה, לאספקה או להגשה

המשקאות האסורים הם שתייה מתוקה, מיצים, משקאות דיאטטיים, ברד ומשקאות אנרגיה.

*****
מופיע גם במאגר חוזרי מנכל של משרד החינוך וגם באתר "כל זכות"





בכנות
הייתי רוצה לראות מי הראשון
שפונה למנהל הגנים או הת"ת או הביה"ס
במכתב רשמי שבפעם הבאה שהילד שלו חוזר עם ממתק או משהו כזה תוגש תלונה מסודרת למקומות הרלוונטים.
 

חוחית

משתמש סופר מקצוען
בכנות
הייתי רוצה לראות מי הראשון
שפונה למנהל הגנים או הת"ת או הביה"ס
במכתב רשמי שבפעם הבאה שהילד שלו חוזר עם ממתק או משהו כזה תוגש תלונה מסודרת למקומות הרלוונטים.
הייתי מטרימה בקשה מכובדת להנהלה.
יש דרך ארוכה שהיא קצרה.
 

דיאלוג

מהמשתמשים המובילים!
זה מגוכך הדיון כאן -
משרד החינוך בהחלט אסר זאת!!!!!!
למנהל יש את כל הגיבוי לאסור בווטו מוחלט את זה לחלוטין. ויש כאלה גם במחננו!!
אלא מה - מוסדות רבים משלנו מתחכמים.. מרגישים חכמים ונחמדים ו'חרדיים' יותר בזה שמצפצפים על ההנחיות
 

חוחית

משתמש סופר מקצוען
מרגישים חכמים ונחמדים ו'חרדיים' יותר בזה שמצפצפים על ההנחיות
בבחינת "נלחמים עם הפריץ"
בשעה שהנפגעים הם הילדים שלנו!
שמוריקים לתוכם כמות מטורפת של רעל.
עצוב!
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
להנהלה יש הרבה מה לעשות אבל חייבים שיתוף פעולה של ההורים אחרת זו מלחמה אבודה.
כל עוד יש רוב בקרב ההורים שחושבים ש"צריך מתוק לנשמה" ועוד פנינים כאלו, ושיותר קל להם לשלוח לחם עם שוקולד לארוחת עשר וקורנפלקס ממותק בשקית לארוחת ביניים, ההנהלה יכולה לטחון מים.
אם המורים יפסיקו לחלק ממתקים בתור צ'ופרים ההורים לא יצפו מהילדים להצליח לעשות שיעורי בית...
לאף אחד אין כוח להילחם בהורים ששולחים ממתקים לילד האישי שלהם, ובהורים ששולחים ממתקים לחלק לכיתה, כי זה לא נעים לאכזב ילד שהביא ממתק לחלק כי היתה לידה או בר מצווה במשפחה. זה מתחיל להיות אפשרי רק אחרי שזה כבר לא כ-ו-ל-ם.

מה שבית הספר יכול במידה מסוימת להוביל זה דווקא "עשה טוב" ולא "סור מרע". להראות דוגמה טובה לכך שאפשר לחגוג, לצ'פר ולחנך עם אוכל בריא או באמצעים לא אכילים. למשל לחגוג ימי הולדת משותפים לכמה ילדים, עם עוגה אחת והפעלה לכיתה, או עם ארוחת בוקר לכיתה. יהיו הורים שלא יצליחו להתאפק מלצרף לזה גם כמה חטיפים, אבל זה עדיין קצת יותר יעיל לשנות את כל הקונספט מאשר להגיד להורים להפחית בכמויות בפורמט שהם רגילים אליו. (ואם המורים מצליחים גם להחזיר את שקית החטיפים חזרה להורה, עוד יותר טוב. לחלופין אפשר גם להגיד "תודה על החטיפים, לא היינו צריכים אותם ליום הולדת, נשמור אותם למסיבה הכיתתית הבאה". זה קצת מקרר הורים שלא התכוונו לתרום לבית הספר חטיפים (יותר מתקדם - נשמור את החטיפים לישיבת צוות / נכין מהם משלוחי מנות לנזקקים))
 

חוחית

משתמש סופר מקצוען
להנהלה יש הרבה מה לעשות אבל חייבים שיתוף פעולה של ההורים אחרת זו מלחמה אבודה.
כל עוד יש רוב בקרב ההורים שחושבים ש"צריך מתוק לנשמה" ועוד פנינים כאלו, ושיותר קל להם לשלוח לחם עם שוקולד לארוחת עשר וקורנפלקס ממותק בשקית לארוחת ביניים, ההנהלה יכולה לטחון מים.
אם המורים יפסיקו לחלק ממתקים בתור צ'ופרים ההורים לא יצפו מהילדים להצליח לעשות שיעורי בית...
לאף אחד אין כוח להילחם בהורים ששולחים ממתקים לילד האישי שלהם, ובהורים ששולחים ממתקים לחלק לכיתה, כי זה לא נעים לאכזב ילד שהביא ממתק לחלק כי היתה לידה או בר מצווה במשפחה. זה מתחיל להיות אפשרי רק אחרי שזה כבר לא כ-ו-ל-ם.

מה שבית הספר יכול במידה מסוימת להוביל זה דווקא "עשה טוב" ולא "סור מרע". להראות דוגמה טובה לכך שאפשר לחגוג, לצ'פר ולחנך עם אוכל בריא או באמצעים לא אכילים. למשל לחגוג ימי הולדת משותפים לכמה ילדים, עם עוגה אחת והפעלה לכיתה, או עם ארוחת בוקר לכיתה. יהיו הורים שלא יצליחו להתאפק מלצרף לזה גם כמה חטיפים, אבל זה עדיין קצת יותר יעיל לשנות את כל הקונספט מאשר להגיד להורים להפחית בכמויות בפורמט שהם רגילים אליו. (ואם המורים מצליחים גם להחזיר את שקית החטיפים חזרה להורה, עוד יותר טוב. לחלופין אפשר גם להגיד "תודה על החטיפים, לא היינו צריכים אותם ליום הולדת, נשמור אותם למסיבה הכיתתית הבאה". זה קצת מקרר הורים שלא התכוונו לתרום לבית הספר חטיפים (יותר מתקדם - נשמור את החטיפים לישיבת צוות / נכין מהם משלוחי מנות לנזקקים))
אני כן חושבת שביה"ס יכול בקלות רבה לאסור על הצוות לחלק ממתקים
ולא לאשר חלוקת ממתקים בביה"ס ע"י הילדים.
לא הייתי נכנסת ל"איזה ממתק ההורה שלח לילד שלו".
 

שיר770

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הנושא הזה צף בפרוג אחת לכמה חודשים. כבר המון המון שנים.
מסקנה שלי?
שעד שלא יקום מישהו ויעשה דברים "פחות מקובלים" כמו להתלונן ולהציף את הנושא למשרד החינוך ועדיף בשם גלוי ועדיף יותר להתאגד כמה הורים יחד- לא יהיה שינוי.
לספר מה קורה אצלנו, כמה סוכריות וכמה טופים וכמה צבע מאכל וזו מחלקת בכלל פרס לאבא של שבת וזו קונה את הממתקים מהילדים... זה נחמד. אבל לא יוביל לשינוי.
והשינוי יגיע רק בסוג של כפיה, כי תמיד יהיו הורים שירגישו שלקחנו מילדיהם את שמחת החיים במציצת חמצוץ עתיר צבע מאכל. והם לא יבינו בחיים שזה מזיק, אפשר להסביר להם עד שנה הבאה... השינוי יגיע רק אם מנהלי בתי הספר יאכפו את החוק בכל מחיר. בכל מחיר גם אם "לא נעים" לא לחלק חמצוץ שאבא של שבת הביא. וגם אם המורה רגיל לחלק טופים להתנהגות יפה ויצטרכו לעצור את זה. ואז ההורים יראו שמחזירים להם את החמצוצים... ויפסיקו לשלוח. כמובן- לדאוג לקו מנחה מה כן אפשר להביא וכמובן להודיע בתחילת שנה שזה מה שהולך להיות.
אישית- היה לי חלום להביא ליום הולדת דברים פחות מזיקים ואפילו בריאים (בגן שהילדים שלי היו בעבר היו מביאים לכבוד היום הולדת פירות וירקות חתוכים, והילדים היו מאושרים!) אבל הילדים שלי מהר מאוד דרשו חטיף כמו כולם. אמנם אני עומדת בתוקף עדיין שלא להביא רעל כמו חמצוצים וטופים. אבל התיאשתי מהירקות חתוכים... כי אי אפשר לנסות להוביל שינוי שאני היחידה בכיתה שאכפת לה. וכח למאבקים? אין לי...
 

mklj

משתמש פעיל
כשהילד שלי התחיל גנים עוד הייתי מזועזעת,
עכשיו אני כבר רגילה ועדיין כל פעם כואב לי מחדש- זה לא רק האבא של שבת.
כל כך הרבה פעמים זה פשוט מיותר.
יומולדת- יש בתאריך ויש יומולדת קבוצתי- בכל אחד ממתק, עדשים/ שוקולד ציפס שמחלקים בגן- דוקא שוקולדציפס פחות אכפת לי.
אבל מה שהכי מיותר זה המסיבות שכל ילד מביא ממתק- זה כמות פשוט מיותרת. עדיף חטיף וופל שהגננת תחלק וחלס
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
אני כן חושבת שביה"ס יכול בקלות רבה לאסור על הצוות לחלק ממתקים
ולא לאשר חלוקת ממתקים בביה"ס ע"י הילדים.
לא הייתי נכנסת ל"איזה ממתק ההורה שלח לילד שלו".
זה לא בקלות רבה. אם הם רגילים להסתמך על ממתקים, זה לקחת להם כלי. צריך לתת להם כלי אחר במקום, וזה פחות קל.
יותר קל לגרום לילדים מוטיבציה באמצעות טופי מאשר באמצעות כתיבת השם שלהם בטבלה על הלוח או מדבקה על המחברת. לא שזה לא אפשרי בשיטות האחרות, והן גם כנראה יותר מוצלחות לטווח הארוך, אבל הן מצריכות יותר יכולות וכריזמה מאשר הטופי.
אפשר גם לתת פרסים שהם לא ממתקים, אבל זה דורש יותר תקציב ולוגיסטיקה.

גם לא לאשר חלוקת ממתקים זה לא משהו שקל לאסור עליו כשזו נורמה. זה בדרך כלל אומר לעמוד ישירות מול הילד ולא לתת לו לחלק משהו שהוא חיכה לחלק, זה לא נעים לאף אחד והרבה יותר קל לוותר "רק הפעם". לאסור על ההורים לא עוזר. הם כולם בטוחים שדווקא המאורע המשפחתי שלהם (מהסוג שיש כל שבוע בכיתה) הוא מאורע יוצא דופן ולא התכוונו לזה כשאמרו שאסור לחלק.

לממתקים האישיים שילדים מביאים יש תפקיד משמעותי ביצירה של אוירת ממתקים, רדיפה אחרי ממתקים, השוואות, תחנונים וקנוניות. זה משפיע אפילו על היכולת שלך להגביל את הילד בבית, כי האוירה הזו מחזקת את הרצון שלו לממתקים.
 

הני כגנס

משתמש מקצוען
האמת הוא עוד לא היה אבא של שבת ואפעיל שיקול דעת עד אז. ב"ה אצלנו אין אלרגנים בגן מאמינה שאקנה במבה שמבחנתנו זה הרע במיעוטו.

3 ב"ה.

אני לא אכחיש כלל, בשבת אני לגמרי מאפשרת מתוקים של שבת בסופו של יום הוא ילד שחי בסביבה שאוכלת את זה בשפע, חברים-לא ההורים שלו- אנחנו לא מחזיקים ממתקים בבית כלל, אני קונה להם לכבוד שבת מעדן לבחירתם, מודעת לפיצוץ הסוכר ומאפשרת לכבוד שבת עם ביקורת שלי (מרימה 2 ואומרת לבחור) אבל יש דברים שהם גבול אדום חמצוצים, סוכריות לעיסות, טופים ועל זה הדרך. (הרס לשיניים!)

הרבה אמרו לי שאם עושים מזה עסק זה ייעשה לילד ריאקציה, יש לי מה להגיד על זה- "העסק" נמצא בראש שלי לא באוזן של הילד שלי, אני בהחלט עסוקה בלעזור לו לחיות בטוב וזה סימן מובהק לאהבתי אליו! וכשהוא מקבל בשבת חמצוץ בגינה על אף שאני סולדת מזה! אני אתן לו חתיכה קטנה להשתיק את היצר ואעיף את השאר. ובאמת אמנע מלהגיע לגינה בשעות של חלוקת חמצוצים. אנחנו גם מדברים איתו על זה כשרגוע ונעים שאם אוכלים הרבה ממתקים כואבת הבטן והוא מרגיש את זה גם בעצמו. אני אומרת לו בלי סוף אתה יקר וחשוב מה שלא מייטיב איתנו אנחנו ממעטים בחיים שלנו. אתם שואלים מה יהיה בנושא בעתיד? לא יודעת אני מתפללת עליו שבורא עולם ישמור עליו חזק ובריא לעבודתו בשמחה והשאר בידי בורא עולם הרחמן! יש הרבה דיבור אצלנו על פרק חמישי ב8 פרקים לרמב"ם שהחכים אותנו שבריאות זו ממש דרך לעבוד את ד'! בכל דרכיך דעהו זו תפילה שלי על עצמי וילדי. יה"ר שיהיה סיעתא דשמיא לכולם בנושא! ושנזכה לדעת את ד' בכל צעד ושעל שלנו! לגדול בתורתו ומצוותיו וגם לשמור על הגוף שהוא נתן לנו ככלי לביצוע בפועל.
תמשיכי להתפלל על זה ושלא יפול בדברים גדולים מזה
הילד עדיין קטנטנטן בשביל לומר : אצלינו / אנחנו / בביתינו
רוב הצלחה בזה ובכל העניינים
נחת מלא חופניים
 

הני כגנס

משתמש מקצוען
לדעתי, צריך לאסור למכור בחנויות !!! להפסיק ל'המציא' !
להעלות את המס על הממתקים כמו שהעלו את המס על השתיה המתוקה
ילדים שנחשפים חדשים לבקרים לשדרוג ממתקים למיניהם אי אפשר ביום אחד לנתק אותם ולהתחיל לצ'פר אותם עם סרגל בשקל וכו' - (גם במוצרים של החנות בשקל ילדים משופעים בהגזמה)
אפשר להתחיל את 'רפורמת המתוקים' בילדים בכורים שאינם נחשפים ופוגשים את המתוק המתוק הזה אצל חברים משפחה וכו', ילד יכול להחזיר לך טופי אחד ולהשאיר אצלו שניים - כך מרויח גם את הפרס שלך....
ואגב, מי מכולנו לא אוכלת במסעדה / מלון / ארוע כי יש במאכלים שומן רווי / נתרן בכמות גבוהה ועוד ועוד מרעין בישין?
ברור שצריך להגביל ולהדק את החגורה.
אין אפשרות לשלול!
ילדים מוצאים את הדרכים שלהם להגיע למה שמונעים מהם - למרות שנראה ששכנענו אותם.
עין רואה והלב חומד....
 

BIZZARC- עשירה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
מי מוכן להיות האמיץ הראשון, ובשמחה הבאה שהוא עושה לא להגיש שום שתיה ממותקת.
רק מים/סודה/סודה בטעמים
אני עושה את זה ומפליא אותי שזה אומץ...

היום הולדת פירות וירקות חתוכים, והילדים היו מאושרים!) אבל הילדים שלי מהר מאוד דרשו חטיף כמו כולם. אמנם אני עומדת בתוקף עדיין שלא להביא רעל כמו חמצוצים וטופים. אבל התיאשתי מהירקות חתוכים... כי אי אפשר לנסות להוביל שינוי שאני היחידה בכיתה שאכפת לה. וכח למאבקים? אין לי...
פרסים הם לא מסכימים?

אבל מה שהכי מיותר זה המסיבות שכל ילד מביא ממתק- זה כמות פשוט מיותרת. עדיף חטיף וופל שהגננת תחלק וחלס
אצלינו כל מסיבה 3 ילדים מביאים משהו. ממש לא כולם.
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
ואגב, מי מכולנו לא אוכלת במסעדה / מלון / ארוע כי יש במאכלים שומן רווי / נתרן בכמות גבוהה ועוד ועוד מרעין בישין?
ברור שצריך להגביל ולהדק את החגורה.
אין אפשרות לשלול!
ילדים מוצאים את הדרכים שלהם להגיע למה שמונעים מהם - למרות שנראה ששכנענו אותם.
עין רואה והלב חומד....
מהסיבה הזו אני לא רואה טעם להגביל סוגי ממתקים, לאסור חמצוצים וכד'.
אני מעדיפה לא להטיל וטו על שום דבר. (חוץ ממה שיש בו סכנת חנק, שעל זה אני מקפידה על קוצו של יוד. איזה כיף שעברנו את הגיל הזה כבר) ממילא החמצוצים הם לא יותר רעל מאשר חטיפים או וופלים, שגם במלוחים שבהם יש טון סוכר (ומלח), וצבעי מאכל ושומן גרוע ושאר מרעין בישין. בסדר, שקולד מריר וצ'יפס תפוח עץ עדיף. אני לא קוראת לשום דבר רעל ולא מגבילה שום סוג של ממתק, פשוט מגבילה באופן כללי את כמות הסוכר.
אין אצלנו ממתקים בבית בשגרה. בכלל זה גם עוגות, עוגיות, ביסקוויטים, בייגלך, קורנפלקס וכו'. יש מנות אחרונות בשבת (חלקן שוות ומושחתות וחלקן בריאות מבוססות פרי), יש ממתק קטן בתפילת ילדים וממתק קטן למי שלומד עם אבא. יש כמות מתונה של ממתקים וחטיפים בטיולים והזדמנויות מיוחדות. יש ממתקים במסגרות - בשנים האחרונות זה די רגוע, וחוץ מאדר וסוף שנה מצליחים לשמור על כמויות הגיונית.
בינתיים זה עובד יפה ב"ה. הילדים לא גדלים עם חסך ממתקים, אבל כמות הסוכר שהם מכניסים בשגרה היא שפויה, וגם במסיבות וכד' הם מסוגלים להתאפק ולא להתנפל או להגזים מדי.
 

אורי מלאכי

משתמש פעיל
שאלה קטנה שקצת מציקה לי כל פעם שעולה דיון כזה
מה השתנה
גם פעם היה כזו כמות ופשוט היינו ילדים ולא שמנו לב ולא הייתה מודעת בכלל
או שמשהו קרה בעשור האחרון שכמות המתוקים נהייתה מוגזמת
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
שאלה קטנה שקצת מציקה לי כל פעם שעולה דיון כזה
מה השתנה
גם פעם היה כזו כמות ופשוט היינו ילדים ולא שמנו לב ולא הייתה מודעת בכלל
או שמשהו קרה בעשור האחרון שכמות המתוקים נהייתה מוגזמת
גם וגם. גם חוסר מודעות, וגם שפע שהולך וגדל.
 

שיר770

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
ועוד משהו בשולי הדיון.
"אצלנו שותים שתיה מתוקה לכבוד שבת"
"הילדים מקבלים ממתקים לכבוד סיום מסכת"
המסר- שתיה מתוקה כל כך טעימה, נחשקת ושווה (וגם יקרה) שאנחנו מחכים כל השבוע לטעום ממנה "לכבוד שבת"
אז לא. אפשר לחיות בלי שתיה מתוקה. וכל עוד שזה לא מוצר נחשק ושווה שנשמר רק לשבת ואירועים מיוחדים הילדים מהר מאוד יבינו שזה סתם מתוק ולא טעים. (לעומת אננס ומנגו לכבוד שבת! מי מדבר על ענבים... חגיגה)
ולכבוד סיום מסכת אפשר לעשות סעודה בשרית/חלבית שווה מאוד. נכון יוצא יותר יקר אבל הבריאות והמסר בין השורות שאנחנו מעבירים לילדים- זה מוצר לא נחשק ולא שווה גם לא לכבוד שבת.
פרסים הם לא מסכימים?
בטח.
אבל מגיע הגיל ששום מוצר בשקל אינו מספיק שווה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכ

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל יי בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי:ב יי הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה:ג מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה:ד חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים:ה אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר:ו רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם:ז אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה:
נקרא  4  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה