רק חייבת למחות.
אני מכירה את נתניה. היטב.
והאנשים שם מאוד מאוד מכבדים, והתנהגות כזו אינה אופיינית כלל.
א-ב-ל, מודה שמאוד מאוד לא נחמד עומס הנופשים שבטוחים שהכל שלהם (ראיתם איך נראה החוף אחרי שאתם הולכים? אתם יודעים כמה מציק זה שאת רוצה להגיע הביתה אחרי בוקר מתיש נוראות אבל האוטובוס מלא במשפחות שנוסעות לטיול שנתי ואת יושבת על המדרגות כשאנשים הולכים וחוזרים ושרים ומקשקשים והראש שלך כואב מרוב רעש ובלגן, וזה אחרי שחיכית לאוטובוס הבא כי הקודם היה מלא אז הלכת ברגל לתחנה הראשונה? יש לכם מושג כמה מציק זה ליסוע עם הגלגלי ים המנופחים שאין לי מושג למה אי אפשר לנפח אותם בחוף וכל האוטובוס צריך להסתדר עם המקום שהם תופסים? וכן הלאה וכן הלאה).
אז לא מכירה אתכם, אבל כשאנשים מתנהגים כאילו האוטובוס הוא ההסעה הפרטית שלהם לנופש והרחובות שליד הבית הופכים למרכז פעילות בכל עת ובכל שעה והחוף מלוכלך הרבה יותר מכל חוף אחר בנתניה- לפעמים אנשים קצת קצה נפשם בדבר. הם בחרו לגור בנתניה, לא בבני ברק, וראוי שהבני ברקים יבינו את זה... (שיבואו, בשמחה, אבל שיתנהגו באופן קצת פחות.. אדנותי)
כן, גם לחרדים של נתניה לא קל ככה, ואולי בעיקר להם...
אבל שוב- זו לא התנהגות אופיינית- עקיצות ודחיפות וכו'.
(לעניין העיריה- למה שהיא תאהב את זה? מה היא מרוויחה מזה שאנשים גודשים את החוף וגורמים שתושבי העיר יחושו צפיפות רבה וחוסר שביעות רצון? מזה שהאוטובוסים דחוסים? מזה שצריך לנקות את החוף יותר ואת הרחובות וכו'? זה הרי לא מכניס כסף אלא רק מגביר את הצורך לשלוח מנקים)
וגם באוטובוסים- הנתנייתי הממוצע שרק רוצה לחזור הביתה מבני ברק או שיש לו עניין בבני ברק- אין לו אופציה אחרת. זה הבית שלו. נתנייתי שנתקע בבני ברק כמה אוטובוסים כי גלגלי ים חשובים יותר- לא יכול להגיד 'טוב, האוטובוס עמוס, לא נוסע' כי הוא רוצה הבייתה. ואחד שנסע עד קריית צאנז כדי לעלות בתחנות הראשונות- מרגיש שהוא עשה אובר-השתדלות (נסיעה של חצי שעה ולפעמים יותר בתוך העיר) כך שאי אפשר לדרוש ממנו כלום.
מבחינת התושבים- זה הבית שלהם, ומי שרוצה לבוא להתארח-
א. שיתנהג כמו אורח ולא כמו בעל בית
ב. אנא, שיתכנן את נסיעותיו כמו שמתכננים טיול, או אמורים לתכנן, ולא יאשים אותם