דוד ברנהולץ
משתמש רשום
לא קראתי הכול.
אבל באמת ובכנות - אני מתקשה להבין את הבהלה הגדולה מחתונות ילדים. ממש לא מצליח להבין.
זה נכון שכולם נבהלים וכולם חושבים שזה הר גבוה. אבל לדעתי בתכנון נכון ומחושב כבר בתחילת החיים, אפשר לחתן את הילדים בלי שום בעיה.
אני אתן דוגמא להלן. אבל קודם לכן אומר דבר נוסף, לדעתי חתונות הילדים יכולות להרוס את כל רווחת החיים, משום שכל מה שנעשה/נחסוך/נהנה, תמיד יקנן בתוכנו הלחץ 'אבל מה יהיה כשנתחתן את הילדים'. כאילו יבא יום ש'כל' הכסף שיש בעולם יישאב לחתונות הילדים ולא יהיה כלום רק חובות וחובו וחובות, אז מה הטעם בכלל לחסוך, ומה הטעם ליהנות.
לו יצויר - שהיה לנו סכום כסף בצד, שמספיק לכל חתונת הילדים, לכל ילד היה לנו בצד כסף לכל סובב החתונה, שדכנות, בגדים, נדוניה, חתונה, רהיטים, צלם, זמר, שבת שבע ברכות. הכל.
לו יצויר - שהיתה לנו דירה מוכנה לכל ילד, ככה מונחת בצד וממתינה לזוג כשינשא,
איך חיינו היו ניראים? איך תחושותינו לגבי הכסף היו ניראות? תארו לעצמכם. אפשר להשתמש בכל המשכורת ללא חשש. אפשר לשפץ את הבית מכספי חסכונות ללא חשש, אפשר לנשום לרווחה.
כעת שימו לב דבר פשוט, הכי פשוט בעולם - אם אנו חוסכים מיד בתחילת החיים, אזי - לילד שנולד מיד אחרי החתונה, צריך לחסוך 20-22 שנה. לילד שנולד בגיל 30 יש לנו כ-30 שנה לחסוך. וכן הלאה, לילד שנולד קרוב לגיל 40, אפשר לחסוך אפילו כ-40 שנה.
דבר נוסף פשוט מאוד, כל 100 ש"ח שאנו חוסכים, ללא מס [חסכון לכל ילד, קרנות השתלמות] - לאחר 20 שנה הופכים להיות כמו קסם, כ-75,000 ש"ח. ובניכוי אינפלציה כ-50,000 ש"ח.
אותם 100 ש"ח לאחר 30 שנה הופכים להיות 217,000 ש"ח. ובניכוי אינפלציה כ-120,000 ש"ח.
אותם 100 ש"ח לאחר 40 שנה הופכים להיות 584,000 ש"ח. ובניכוי אינפלציה כ-256,000 ש"ח.
בסך הכל 100 ש"ח בלבד!
כעת ישב עם עצמו כל זוג צעיר ויחליט כמה כסף הוא רוצה לתת לבנו ולביתו.
בא ניקח דוגמא את משה ורחל, שהחליטו שהחתונה תעלה להם, כולל הכל [חתונה רהיטים נדוניה שבת שבע ברכות וכו'] - סכום של כ-120,000 רק לצד שלהם. סכום לא גבוה מידי וגם לא נמוך מידי, סכום מכובד, חתונה סטנדרטית ויפה.
אם הם רוצים להוריד מעצמם לגמרי מהראש את כל נושא חתונות הילדים [את החתונה עצמה, לא את הדירה], דהיינו שהם מגיעים לחתונה כשהם יודעים שיש להם כסף בצד לכל ההוצאות שצריך, ובשפע רב. ככה כמו אנשים אמידים.
מה שהם צריכים לעשות היום זה בסך הכול להפריש לכל ילד בממוצע 100-200 ש"ח. אם זה ילד ראשון, הם צריכים להפריש 240 ש"ח. ואם זה ילד אחרון, הם צריכים להפריש בסך הכול 50 ש"ח.
בא נניח ויהיו להם בעז"ה 5 ילדים בסך הכול הם יזדקקו ל500-800 ש"ח בלבד. זה הכל.
בהנחה ויש הפקדה לכל ילד קופת חסכון לכל ילד על סך 100 ש"ח בחודש [50 מהם ו-50 מהמדינה] - זאת אומרת ש-500 ש"ח מופרשים אוטומטית. מה שנשאר להם להשלים לחתונות זה 100-300 ש"ח בלבד! זה הכול, ויש להם כסף לחתן את כל הילדים.
אם חשקה נפשם בחתונות מפוארות יותר, יכולים הם להפריש עוד 100 או 200 או 300 ש"ח. ולעשות שבת שבע ברכות במלון.
אם הם יודעים שההורים שלהם נותנים להם אפילו 10,000 ש"ח לחתונה, הם יכולים להוריד זאת מחישוב החיסכון, או לחילופין להוסיף בקר בחתונה. או סתם לצאת עם זה לחופש אחרי החתונה.
זהו. יש לנו חתונות ביד. בלי מאמץ בכלל. רק בחשיבה, בשימת לב, ובכמה פעולות פשוטות לגמרי.
אפשר להתקדם לחתונות, וזה פשוט פנטסטי לגמרי. נכון, קשה להאמין, אבל זאת המציאות, ואני עצמי חי בה בדיוק כך. אבל לצערי כבר נגמר לי הכוח להקליד באצבעות. סורי. פעם אחרת.
הערה נוספת - אני לא חושב שהגמ"ח המרכזי זה מקום נכון לאדם. לא משקיעים כסף כל החיים, רק כדי לקבל הלוואה ולהיות שוב עני. אלא אם כן, היחס שלנו לגמ"ח המרכזי הוא יחס של הזדמנות למינוף ולהשקיע. אלו שני דברים שונים. ללוות כדי לחתן, ולמנף כדי להשקיע, אלו שני עולמות.
ג.נ. מתכנן פיננסי C.F.P.
אבל באמת ובכנות - אני מתקשה להבין את הבהלה הגדולה מחתונות ילדים. ממש לא מצליח להבין.
זה נכון שכולם נבהלים וכולם חושבים שזה הר גבוה. אבל לדעתי בתכנון נכון ומחושב כבר בתחילת החיים, אפשר לחתן את הילדים בלי שום בעיה.
אני אתן דוגמא להלן. אבל קודם לכן אומר דבר נוסף, לדעתי חתונות הילדים יכולות להרוס את כל רווחת החיים, משום שכל מה שנעשה/נחסוך/נהנה, תמיד יקנן בתוכנו הלחץ 'אבל מה יהיה כשנתחתן את הילדים'. כאילו יבא יום ש'כל' הכסף שיש בעולם יישאב לחתונות הילדים ולא יהיה כלום רק חובות וחובו וחובות, אז מה הטעם בכלל לחסוך, ומה הטעם ליהנות.
לו יצויר - שהיה לנו סכום כסף בצד, שמספיק לכל חתונת הילדים, לכל ילד היה לנו בצד כסף לכל סובב החתונה, שדכנות, בגדים, נדוניה, חתונה, רהיטים, צלם, זמר, שבת שבע ברכות. הכל.
לו יצויר - שהיתה לנו דירה מוכנה לכל ילד, ככה מונחת בצד וממתינה לזוג כשינשא,
איך חיינו היו ניראים? איך תחושותינו לגבי הכסף היו ניראות? תארו לעצמכם. אפשר להשתמש בכל המשכורת ללא חשש. אפשר לשפץ את הבית מכספי חסכונות ללא חשש, אפשר לנשום לרווחה.
כעת שימו לב דבר פשוט, הכי פשוט בעולם - אם אנו חוסכים מיד בתחילת החיים, אזי - לילד שנולד מיד אחרי החתונה, צריך לחסוך 20-22 שנה. לילד שנולד בגיל 30 יש לנו כ-30 שנה לחסוך. וכן הלאה, לילד שנולד קרוב לגיל 40, אפשר לחסוך אפילו כ-40 שנה.
דבר נוסף פשוט מאוד, כל 100 ש"ח שאנו חוסכים, ללא מס [חסכון לכל ילד, קרנות השתלמות] - לאחר 20 שנה הופכים להיות כמו קסם, כ-75,000 ש"ח. ובניכוי אינפלציה כ-50,000 ש"ח.
אותם 100 ש"ח לאחר 30 שנה הופכים להיות 217,000 ש"ח. ובניכוי אינפלציה כ-120,000 ש"ח.
אותם 100 ש"ח לאחר 40 שנה הופכים להיות 584,000 ש"ח. ובניכוי אינפלציה כ-256,000 ש"ח.
בסך הכל 100 ש"ח בלבד!
כעת ישב עם עצמו כל זוג צעיר ויחליט כמה כסף הוא רוצה לתת לבנו ולביתו.
בא ניקח דוגמא את משה ורחל, שהחליטו שהחתונה תעלה להם, כולל הכל [חתונה רהיטים נדוניה שבת שבע ברכות וכו'] - סכום של כ-120,000 רק לצד שלהם. סכום לא גבוה מידי וגם לא נמוך מידי, סכום מכובד, חתונה סטנדרטית ויפה.
אם הם רוצים להוריד מעצמם לגמרי מהראש את כל נושא חתונות הילדים [את החתונה עצמה, לא את הדירה], דהיינו שהם מגיעים לחתונה כשהם יודעים שיש להם כסף בצד לכל ההוצאות שצריך, ובשפע רב. ככה כמו אנשים אמידים.
מה שהם צריכים לעשות היום זה בסך הכול להפריש לכל ילד בממוצע 100-200 ש"ח. אם זה ילד ראשון, הם צריכים להפריש 240 ש"ח. ואם זה ילד אחרון, הם צריכים להפריש בסך הכול 50 ש"ח.
בא נניח ויהיו להם בעז"ה 5 ילדים בסך הכול הם יזדקקו ל500-800 ש"ח בלבד. זה הכל.
בהנחה ויש הפקדה לכל ילד קופת חסכון לכל ילד על סך 100 ש"ח בחודש [50 מהם ו-50 מהמדינה] - זאת אומרת ש-500 ש"ח מופרשים אוטומטית. מה שנשאר להם להשלים לחתונות זה 100-300 ש"ח בלבד! זה הכול, ויש להם כסף לחתן את כל הילדים.
אם חשקה נפשם בחתונות מפוארות יותר, יכולים הם להפריש עוד 100 או 200 או 300 ש"ח. ולעשות שבת שבע ברכות במלון.
אם הם יודעים שההורים שלהם נותנים להם אפילו 10,000 ש"ח לחתונה, הם יכולים להוריד זאת מחישוב החיסכון, או לחילופין להוסיף בקר בחתונה. או סתם לצאת עם זה לחופש אחרי החתונה.
זהו. יש לנו חתונות ביד. בלי מאמץ בכלל. רק בחשיבה, בשימת לב, ובכמה פעולות פשוטות לגמרי.
אפשר להתקדם לחתונות, וזה פשוט פנטסטי לגמרי. נכון, קשה להאמין, אבל זאת המציאות, ואני עצמי חי בה בדיוק כך. אבל לצערי כבר נגמר לי הכוח להקליד באצבעות. סורי. פעם אחרת.
הערה נוספת - אני לא חושב שהגמ"ח המרכזי זה מקום נכון לאדם. לא משקיעים כסף כל החיים, רק כדי לקבל הלוואה ולהיות שוב עני. אלא אם כן, היחס שלנו לגמ"ח המרכזי הוא יחס של הזדמנות למינוף ולהשקיע. אלו שני דברים שונים. ללוות כדי לחתן, ולמנף כדי להשקיע, אלו שני עולמות.
ג.נ. מתכנן פיננסי C.F.P.