דרוש מידע מחר היארצייט של הצדיק רבי יצחק גברא זצ"ל, עגור

הדסההה · 9/7/23

שרבים ראו ישעות גדולות

לארג' · 9/7/23

הבנתי שיש שעות כניסה כי זה בחצר פרטית

הדסההה · 9/7/23

נכתב ע"י לארג':
הבנתי שיש שעות כניסה כי זה בחצר פרטית

ביארצייט פתוח כל הזמן

ר גן עדן · 9/7/23

מישהו נוסע מבני ברק ואפשר להצטרף? (כמובן בתשלום)

חיים הקוסם · 9/7/23

מה הכתבת המדויקת?

יד2 · 9/7/23

ברסלב 148 · 9/7/23

פוקדי ציונו של הגה"ק רבי יצחק ב"ר יצחק גברא זי"ע במושב עגור הסמוך לבית שמש, יודעים ומכירים שיש קהל גדול שבאים וחוזרים בקביעות. אנשים שהתפללו וראו ישועות ומאז באים בכל עת רצון.

רבים כבר יודעים. כשרוצים ישועה והפוגה של קדושה ושלוות נפש ממרוץ החיים עולים לציון הקדוש בעגור הקרובה, כמה פרקי תהלים וחוזרים מלאי כוחות והישועה לא מאחרת מלהגיע, בזכותיה דרבי יצחק.

לקראת יומא דהילולא ה-63, שיערך אי"ה ביום ראשון אור לכ"א תמוז החל משעות הערב, ליקטנו לפניכם מקבץ חדש של מעט מספורי המופת שקיבלנו מהשנה האחרונה [פ"ב – פ"ג] כאשר הנחלנו מקום של כבוד לסיפורי אותם מהמתפללים אשר ראו ישועה, ובעקבותיה החלו לפקוד את הציון בקביעות.
הסיפורים נאספו ונערכו על ידי נכד רבינו – הרה"ג רבי ישראל גברא שליט"א מחבר ספרים יקרים ומי שפועל רבות להאדרת שמו של הצדיק.

פתח ענני שמים

מספר הרב כ. שליט"א. מיקירי בית שמש, פעיל נמרץ בתנועת התשובה, מגיד שעור ומזכה הרבים.

חיי השתנו לטובה מאז שזכיתי לגלות את המקום הקדוש הזה, דבר שלא הכרתי מימי. אם אשב לספר לך כמה דברים ראיתי כאן בעיניים, כמה ישועות, נסים, דברים של פלא ממש.

נתחיל בדבר ש'תפס' אותי די בהתחלה. התארגנו עשרה להתפלל מנחה כאן בסמוך לציון. היה זה יום מעונן ונזכרתי בדברי הגמרא שלא קובעים תענית ביום המעונן שנאמר 'סכותה בענן לך מעבור תפלה'. הרגשתי עגמת נפש. שככה השמים כביכול סגורים לתפלה שלנו. שיתפתי בכאב את התחושה שלי.

והנה רק התחלנו מנחה ואני מביט לשמים ולפתע כמו חור בעננים… ממש… נפתח כמו חלון רחב מולנו.

לא יכולתי להתאפק והצבעתי בשמחה. סיימנו את הלחש ועד שהתחילו 'חזרה' הראיתי לשאר המתפללים שהנה נפתח… כל הרקיע אטום בעננים עבים, ומולנו חלון דק ורחב.

רק סיים החזן את התפלה שעלתה ונתקבלה, והנה החלון נסגר… השמים שוב אטומים. אולי הסיפור ישמע לך מוזר, אך תבין. היו אתנו במניין מכל החוגים, כולם התפעלו, לא היה אחד שנותר אדיש מול המחזה.

צדיקים נסתרים פוקדים את הציון

ממשיך הרב כ. ומספר: התחלתי להגיע יותר ויותר לציון הקדוש.

"תבין. אני אדם פעיל מאד, אני מנהל מדרשיה לבני נער. יש לי כולל, שעורי תורה, אבל לא יכול להפסיד"…

"בכל פעם מחדש אני מתמלא בכוחות, באהבת השם, שלות הנפש וישוב הדעת. אי אפשר לתאר!".

"והניסים… אנשים באים כל יום ומגישים כבוד ואומרים: 'התפללתי ונושעתי'. 'ביום השלשים מאז שהתפללתי, נושעתי'. 'הבן התארס כעבור חודש בדיוק'. אנשים מצאו פרנסה ועוד.

אגב, בגלל שאני כמעט כל יום, אני עוקב ורואה את הדמויות שבאות לכאן. גליתי כמה צדיקים נסתרים שבאים ופוקדים את הציון, עושים יחודים בשתיקה ומתפללים על עם ישראל.

בטבעי אני סקרן ונמשך אחרי צדיקים. בררתי קצת ואני שומע מתלמידי חכמים. אומרים לי: זה? מקובל גדול… זה: צדיק גדול…

כשהעזתי ותהיתי מדוע הם באים לציון הזה, אחד הסביר, 'יש כאן סייעתא דשמיא מיוחדת ליחודים, מקום מסוגל מאד'…

תיקון נשמה מיוסרת

היה כאן סיפור שאני לא יכול לפרט משום צנעת הפרט. אבל בקצרה. היו כאן אב ובנו הסובל ממחלת נפש. בחור שהיה מוצלח וכשרוני ולפתע השתבש.

באותו יום היה בציון א' מהמקובלים שהזכרתי, עומד ומתפלל על הציון. כשראה אותו נתן לו יד, נטל רשות מאביו של הנער, והתחיל לכוון.

לא עברו שניות, והבחור השמיע קולות מוזרים של כאב וסבל, המקבל שאל אותו לשמו, והוא ענה את שם הרוח שבו. מכאן התנהל שיח מחריד שאי אפשר לתאר. כל העדים לאותה שיחה, בוודאי יחשבו טוב לפני כל עברה… חרדת הדין הייתה מוחשית. [ומי יודע אם כל המפגש השמימי הזה, לא היה אלא בעבור חיזוק הנאספים ביראת חטא].

בשלב מסויים הניח המקובל את ידו על עורף הבחור וכיון מה שכיון. הבחור השתולל בפראות. אשה שהגיעה לחצר הציון נבהלה וקראה 'מה אתה עושה לו, אני מזמינה משטרה'… האבא מנסה להרגיע אותה. אני אביו. הכל בסדר, מבקשים לסייע לו, תתרחקי מעט והכל יהיה בסדר.

בשל המהומה היתה כנראה הסחת הדעת, אבל המצב של הבחור התייצב והשתפר מאז. יזכהו הי"ת לרפו"ש וחיים טובים.

הצדיק ביקש: 'מתחנן אליך, תזכיר אותי שמה כל יום'

עוד סיפר: תחילת ההתקרבות שלי למורי שליט"א היתה בכך שנסעתי לחלות פניו ולבקש ברכתו. היה שם תור ארוך של עשרות. לפתע הרב הביט לעברי, מכל הממתינים. סימן לי באצבעו לגשת, ושאל:

מי אתה, מה אתה עושה בחיים. עם איזה צדיק אתה מקושר? נבוכתי ואמרתי את שמי, אני מתעסק קצת ב'קירוב', ולא, אני לא בקשר מיוחד עם איזה צדיק, והרב ממשיך לשאול, עם מי, אצל מי אתה. הבנתי שהוא רואה משהו וניסיתי להבין, אולי ציון, קבר של צדיק?!

הרב מיד הגיב: כן! אמרתי לו "כן, אני הולך לרב גברא בעגור, כמעט כל יום"…

לא אוכל לתאר לך איך הרב היה נרגש. הוא התבטא ואמר "אם אנשים היו יודעים מה סגולת ציונו ומעמדו של הרב גברא הצדיק מעגור, לא היו עוזבים את המקום רגע אחד"!

ואז פנה ואמר לי: אני מתחנן בפניך, תזכיר אותי שם. כל פעם שתגיע! ומיד הוציא דף ורשם את שמו ושם משפחתו – שאזכיר אותם על הציון. עד היום הפתק אצלי ואני מקפיד להזכיר ולבקש.

המעמד עורר רשם גדול אצל כל תלמידי הרב והממתינים, ואז צטט הרב וציין מקורות מהספרים הקדושים, שאם אדם מדבק נפשו בספר קדוש או בציון איזה צדיק, נעשה לו קשר באמת, עד שנחשב לו כמו בן.

השאיר את מקל ההליכה בציון

עוד ספר: יום אחד ישבתי בציון וקראתי תהלים. הגיע בחור מסורתי עם מבנה גוף ולבוש של ספורטאי, כשהוא צולע ונשען על מקל הליכה.

נכנס להיכל הציון, הניח את מקל ההליכה בצד ונשען על המצבה. קרא קצת תהלים ואז בקש רחמים עד שנכמרו רגשותיו בבכיה, שכח מהסובב והתחיל לזעוק:

רבי יצחק! תראה מה קרה לי! הייתי ספורטאי אלוף! איזה כושר היה לי! איזה גוף! מה זה בן אדם! עברתי תאונה וכמה ניתוחים ומאז אני שבר כלי! בקשי הולך, צולע ומדדה, מה זה היה לי!!

בכה ובכה כמו ילד קטן. היה ניכר שהוא פורק רגשות של חדשי סבל ארוכים. הלב שלנו בכה אתו.

כעבור כמה דקות טעונות. ניגב פניו וקם מהמצבה והתחיל ללכת, זרק את מקל ההליכה הצדה ויצא בלעדיו.

כשראיתי אותו פוסע בשביל ומתרחק, חשבתי ששכח את המקל. רצתי אחריו ואמרתי: 'צדיק, המקל שלך, שכחת אותו בציון', הוא לא הסתכל לעברי ורק ענה 'אני לא רוצה, לא צריך'…

לא הבנתי, אבל חזרתי לציון, ובקשתי שישאירו שם את המקל, 'בטח יחזור, הוא חייב אותו'…

כעבור תקופה הגיע שוב לציון, לבוש טוב, הולך רגיל ושמח. נגשתי אליו מיד, זה אתה שהיית צולע עם המקל, ברוך השם, לא להאמין!

הוא הביט בי ואמר: "אני לא יודע להסביר, אבל באמונה שכך קרה לי. אחרי שהתפללתי על הציון, התחלתי להרגיש כמו זרמים ברגל, תחושה שלא הכרתי. אמרתי 'ננסה'… הלכתי בשביל בלי המקל, והנה לא כואב לי, הצלחתי ללכת!"… "כשאמרתי לך, כבר לא הייתי צריך את המקל. כמה ימים עברו וחזרתי לעצמי לחלוטין. הודו להשם כי טוב".

הוסיף הבחור ואמר: "בעקבות הנס התחזקתי! אני בתהליך של חזרה בתשובה"… כן יזכהו השם.

דרכי הגעה לציון הצדיק: לבאים מכביש ירושלים תל אביב, פונים בכביש 38 לכיוון בית שמש, ולאחר צומת 'האלה', נראה שילוט לכיוון עגור.

ברסלב 148 · 10/7/23

לא יאומן
עשרות אלפים פקדו את ציונו הקדוש זיע"א
גברים, נשים וטף
מכל המגזרים והסוגים
אשרינו

הילוך גבוה · 10/7/23

ביקרתי שם אתמול, הייתי בהלם מכמות האנשים, נשים וטף מכל הסגנונות והמגזרים שבאו לפקוד את הציון.
קחו בחשבון שיש פקק של כרבע שעה עשרים דק' בכניסה לחניון
ועל הדרך על תשכחו לעצור לבחורי החמד שמנסים את מזלם בטרמפיאדות לאורך ציר 38, אני מילאתי את האוטו עם בחורים ועדיין נשארו כעשרה בחורים בתחנה...

ברסלב 148 · 10/7/23

תולדותיו

שעת אחר הצהרים ובמושב עגור הנמצא לצד העיר בית שמש, שורר שקט ושלווה, רק קול הציפורים נשמע. נוף מרהיב נשקף לנגד עינינו, אווירה פסטורלית מקדמת את פנינו, השמש מתחילה לשקוע לאטה, קרנים אחרונות נשקפות לעבר הנכנסים בשעריה של עגור.

במושב זה חי ופעל אחד מקדושי עליון בדורות הקודמים, הלא הוא המקובל האלוקי רבי יצחק גברא זצ"ל, מי שזכה לכינוי 'פועל הישועות מעגור'.

אנו נכנסים בשערי המושב כשפנינו מועדות לעבר מקום מנוחתו של הצדיק, אליו נקשרו ניסים ומופתים רבים, חלקם מעל לדרך הטבע ממש. אנשים רבים קיבלו את ישועתם לאחר שהתפללו במקום, ובשנים האחרונות הפך הציון לאבן שואבת ליהודים רבים מהארץ ומחוצה לה.

מרגע שהחל להתפרסם קברו של הצדיק כפועל ישועות, החלו להגיע למושב יהודים מכל החוגים והעדות לפקוד את הציון הקדוש ולהתפלל לישועת הכלל והפרט. המקום נודע כמסוגל ביותר למעוכבי זיווג, אשר רבים מהם זכו לבנות את ביתם לאחר שהגיעו להתפלל בקבר הצדיק.

ושבי המושב כבר התרגלו לראות את האורחים הרבים המגיעים להשתטח במקום ואנו מפלסים את דרכנו בין שבילי המושב כדי להגיע לאוהל הציון, הממוקם בחצר בית בכניסה למושב. בית זה שימש משכן לצדיק ובו התגורר בערוב ימיו, ובצוואתו ביקש להטמן במקום זה.
אנו מגיעים לפתח האוהל ומוצאים קבוצת מתפללים, רובם צעירים, אחד מהם מספר כי בא להודות לאחר שתפילתו נענתה וזכה לישועה לה ציפה זמן רב. בסמוך אנחנו רואים בחור בגיל השידוכים מתייפח על מצבת האבן. אווירה של קדושה אופפת את המקום, זהו הצדיק הפלאי שסיפורי ישועה רבים כל כך נקשרו סביבו בחייו ואף לאחר פטירתו. להלן נשרטט מעט קווים לדמותו, באדיבות מכון המאורות להוצאת כתבי רבותינו זיע"א בראשות הגר"י יפת שליט"א רו"מ מאורות הרש"ש.
*
בסביבות שנת ה'תרכ"ה זרחה שמשו של הצדיק בכפר הקטן "אסוואד", צפונית מערבית לצנעא בירת תימן. רבינו נולד לאביו רבי יצחק, אביו היה קדוש וירא שמים שהדריך את קהילתו בדרך התורה במסורת האבות בלי שום פקפוק. מושב המשפחה ב"אסוואד" היה ברציפות של יותר מאלף שנה, לפי עדות מהימנה של רבי דוד בנו של רבי יצחק, מסורת ההנהגה והרבנות וראשות בתי הדין בקהילה, עברה במשפחה שש עשרה דורות ברצף, ורבינו יצחק היה הדור הטו"ב.
בנעוריו החל רבינו ללמוד תורה אצל אביו וסבו שהיו גדולים בתורה, הן בנגלה והן בחכמת הנסתר, יחד עם רבינו למד אחיו הקדוש רבי אברהם אשר כונה "ראש המדברים". האחים הקדושים רבי יצחק ורבי אברהם התייתמו מאביהם בגיל צעיר והיו קשורים האחד עם רעהו. מנהג קבוע היה להם כל לילה, או אז היו עולים לעליית הגג ולומדים לאור הלבנה. שם גם היו צופים בגרמי השמים ועוסקים בעניינים שבכבשונו של עולם.
רבי אברהם נפטר בדמי ימיו בשנת ה'תש"ב ונטמן בתימן, לאחר פטירת האב והאח, נפל עול ההנהגה על רבינו יצחק, שמעל הכל ראה את תפקידו להרביץ תורה לרבים ולהנחילה לדורות הבאים, והיה מרביץ תורה ברבים, וכן מסמיך ומפקח על ענייני השחיטה. בנוסף, שימש רבנו גם כמוהל והכניס מאות בבריתו של אברהם אבינו, כשבשעת המצוה היה משתמש בכוונות וייחודים שיתנו לנימול כוח רוחני עליון להישמר בקדושה וטהרה.
בצל החכמה
בקיאותו של רבינו נודעה בשערים, כוח שינונו וזכרונו היו להפליא – כאשר מסכתות רבות היו שגורות על לשונו, וכן בקי היה בששה סדרי משנה ובחיבור משנה תורה לרבינו הרמב"ם. רבינו גם היה מסיים את ספר התהלים בכל שבוע כ"ו פעמים מלבד סדר לימודו. היה נודע במידותיו הנשגבות ובענוותנותו הבולטת, ומלבד עזרתו לעניים היה אוהב וגומל חסדים טובים בגופו.
לפי עדות תלמידיו, רבינו היה בקיא בלחשים שונים ובענייני קבלה מעשית אשר קיבל במסורת מחכמי תימן הקדמונים. דבר פלא היה, כאשר הגיע אליו חולה – היה אומר לו על אתר מאיזה חולי הוא סובל.
על רוח הקדש שפיעמה בו, ספר בנו הגה"צ רבי דוד גברא זצוק"ל, כי לילה אחד, לאחר שעסקו בתורה ובתיקון חצות כהרגלם, פנה הוא לפתע להעיר את בנו ואמר לו: אנו צריכים ללכת כעת לאחד הכפרים. הבן, לא הבין על מה ולמה אביו מעירו באישון לילה, אך כיון שהבין הוא כי יש דברים בגו, לא היסס אחר דברי אביו, ומיד יצא בעקבותיו. לאחר הליכה ממושכת, הגיעו האב ובנו לאחד הכפרים. הבן רואה, כי אביו הולך למקום הידוע לו, ולאחר זמן קצר נגלתה לפניהם קבוצת יהודים מיואשת, המתגודדת סביב פר המיועד לשחיטה, ואינה מצליחה לשוחטו. כאשר ראו היהודים את הרב מגיע לעברם, פנו ובקשו את עזרתו. הרב הגיע ואמר לכולם ללכת לצדדים, ופנה היישר אל הפר. הרב ניגש אל הפר, ליטף אותו, והנה לפתע נרגע הפר, רבץ על הארץ והגיש את צווארו לשחיטה. היהודים פנו ומיד שחטו את הפר כדת וכדין, והודו לרבנו שהגיע בדיוק ברגע הנכון לעזרתם.

בשנת ה'תש"ט זכה רבינו לחון את עפרה של ארץ ישראל, ולאחר מסע נדודים ארוך נתיישב רבינו יחד עם בני קהילתו בכפר הערבי הנטוש – עג'ור. תנאי המקום היו קשים מאד באותם ימים, השטח היה שומם ומרחק מישובים שכנים, והעולים נאלצו להתמודד עם קשיי קליטה גשמית ורוחנית שלא הורגלו בהם.
רבינו, יחד עם בניו רבי דוד (לימים רבה של יבנה) ורבי יחיא, חיזקו את רוח העולים בדברי אמונה וביטחון, והשתדלו ככל יכולתם לסייע ברוח ובגשם. הם דאגו לביצור חומות הדת והעמדת הדת על תילה. אחת המשימות הראשונות שלקח על עצמו רבי יצחק, הייתה הקמתו של מקווה הטהרה בישוב החדש, שקם לפי כל ההידורים. ותיקי העולים עוד זוכרים את דמותו של רבינו הישיש רכון על תלמודו בפתח ביתו, אשר היה צריף ישן, ופני רבינו מאירים בתלמודו כפני חמה.
בדרכו האחרונה
זמן קצר מאד חי רבינו בארץ ישראל, וכבר החל להרגיש כי הגיע שעתו להיפטר מן העולם, ולעזוב את בני קהילתו. באחד הלילות בשבתות חודש תמוז, היה הרב קורא תהלים בביתו. כאשר הגיע למזמור כ"ו, "לדוד שפטני ה'", (המדבר בתוכו גם על אסיפת הנפש), וסיים אותו, לא המשיך לקרוא את הפרק הבא, אלא היה חוזר וקורא שוב את אותו פרק, וכך עשה כמה פעמים. בנו, שהבחין בדבר, שאל את אביו מדוע הוא חוזר שוב ושוב על פרק זה, אך אביו ענה לו: "זה כבר הסוף". כאשר אשתו פנתה אליו בתמיהה אמר לה רבינו: "ואת, שלושים יום אחרי"…

למחרת, במוצאי שבת, נקראו לבית הרב כמה ממקורביו. הרב גילה להם כי בימים הקרובים יסתלק לבית עולמו, ובקשתו מהם כי לא יטלטלו את גופו לשום מקום, אלא רצונו הוא להיקבר במושב זה, בסמוך לבתי הכפר. כמו כן הודיע להם הרב, כי למרות שהחודש שעמדו בו הוא חודש תמוז, בעת לווייתו ירדו גשמים.
מספר ימים אחר כך, ביום חמישי כ"א תמוז שנת ה'תש"י, נסתלק לבית עולמו רבינו הגדול. כל אנשי הישוב עגור ליווהו למנוחת עולמים, וביכו את מנהיגם הדגול שעזב אותם לאנחות. והנה, לפתע בעת ההלוויה התקדרו הגשמים וגשם עז ניתך ארצה, בדיוק כפי שחזה הרב מראש. אנשי הישוב קברו את הרב תחת עץ חרוב גדול, בסמוך לבתי הכפר, וסימנו את מקום מנוחתו במספר אבנים גדולות. לאחר שלושים יום בדיוק, הסתלקה אשתו הצדקת של הרב, ונטמנה לצדו. ליד בני הזוג הקדושים נקבר ינוקא שנפטר באותם ימים ושמו פלאי.זכה רבינו להיטמן ברגבי עפרה של ארץ הקודש בערב שבת לאחר חצות כמיתתן של צדיקים. סיפר בנו רבי דוד זצ"ל, שזכה אביו שהיו מכסים את הקבר יחד עם אמירת שיר השירים. כך עלתה ונסתלקה חוליית הזהב המקשרת בין דורות של חכמי תימן.
פועל ישועות בקרב הארץ
מצבת קבורת הצדיק הייתה עלומה שנים רבות ותושבי המושב, עולים חדשים מכורדיסטן, לא ידעו מאום על הצדיק הגנוז הטמון בו ומגן עליהם. חלקת הקבר היתה מאחורי בתים וללא מצבה, רק שורת אבנים הקיפו סביב את הציון – עליו גדלו עשבים שהסתירו את קיומו.
על אותה תקופה ספרו פועלים מקק"ל שנקראו בעבודתם לחרש ולישר את האדמה באותה חלקה בה היה הציון הקדוש, והנה כאשר התקרב הטרקטור אל קבר הצדיק, שמע הנהג קול הקורא לו בשמו. הוא פנה אנה ואנה לראות מי הוא הקורא אך לא ראה איש. הלה נחרד ולא הסכים עוד לעבד, מחליפו בעבודה בקש להתעלם ולהמשיך כאלו לא ארע דבר, והנה שוב מופיע הקול הקורא לו בשמו, אף הוא נעצר וחפש ולא מצא איש והמשיך בחפירה, אז קרא אליו הקול ואמר "אלו הם ארבע אמות שלי. אל תקרב!" באותו הרגע התהפך הטרקטור והחל עולה בלהבות, אך הנהג הספיק לקפץ ולהמלט כל עוד רוחו בו, ויהי הדבר לפלא.
לאחר מעשה נורא זה, נודע הדבר כי יש שם דבר מה, ומאז חששו לחפר במקום. בנוסף, כמה תושבים טענו כי מאזור עץ החרוב נשמעים שוב ושוב קולות בכי ותפלות, ולפי עדותם בתשעה באב ובראש השנה ויום הכפורים היה נשמע קול המון רב, הדומה לבית כנסת גדול ומלא מתפללים. פחד אחז את אותם התושבים, ומספר משפחות שהתגוררו סמוך לעץ עזבו את בתיהם. אך עדין לא הגיע הזמן שיתגלה מקום הציון הקדוש.
ספור גלוי הציון היה על ידי חלום מפלא, בעקבותיו התגלה והתפרסם קברו של הצדיק, ומעשה שהיה כך היה: זקנה שהתגוררה בבית הקרוב לעץ החרוב היתה אשה תמימה ויראת השם, והנה באחת הלילות היא חולמת ורואה לפניה דמות הדורה של צדיק בעל צורה וכך אמר לה: "שמי רבי יצחק גברא ואני קבור תחת עץ החרוב הסמוך לביתך, לא תפחדי, אני מבקש ממך שתשארי להתגורר במקום ותשגיחי על קברי, וזה לך האות, אשה פלונית ממכרותייך שכבר עברו כמה שנים מנישואיה וטרם נפקדה – תפקד ותלד שלושה ילדים". עוד אמר לה "מדוע בני אינם באים אלי?"
הזקנה התעוררה נפעמת מן החלום ותכף סרה אל עץ החרוב והחלה בעבודת נכוש העשבים שתחתיו, עד שמצאה את הקבר שהיה מסמן בשורת אבנים גדולות. היא נקתה את המקום היטב, והגביהה את גל האבנים להיכר, לאחר מכן החלה להדליק נרות במקום והרבתה להתפלל בו, דבר פלא היה שם כאשר נר השמן שהדליקה היה דולק משבת לשבת ולא כבה.
כמה ימים חלפו והנה באה לבקרה אותה מכרה, תכף הקדימה הזקנה ותאמר לה "אני יודעת כי אכן נפקדת בדבר ישועה", האשה השתוממה ושאלה מנין את יודעת זאת, אז גלתה סודה עם ספור החלום.
מאז, החל להתפרסם מקום גניזת הצדיק ובאזור כלו עברה השמועה כי קברו של צדיק גדול נמצא בסמוך, עד שרבים החלו לפקד את הקבר ולהיוושע. על השנים ההם, טרם פרסום קדשת מקום גניזת הצדיק, מספרים כמה מעשים פלאיים. כטבעו של מושב כפרי היו שכיחים במקום בעלי חיים אשר היו שיכים לתושבים, קרה פעם וקשרו עזים תחת עץ החרוב והיה בדבר זלזול בקדשת המקום, והענש לא אחר מלבוא – חלק מהעזים חלו וחלקן מתו באפן פתאומי.
מאות ואלפי סיפורי ישועות רבים נקשרו סביב קבר הצדיק ודמותו הקדושה והנשגבה, בפרט ידועים סיפורי ישועות ומופתים בענייני זיווגים. מעוכבי שידוך רבים שחלקם כבר הגיעו לכדי יאוש עקב מצבם, זכו לישועה פלאית לאחר תפילה בציון הקדוש, ותקצר היריעה מהכיל, ובגיליון מיוחד עמדנו על דמותו בהרחבה יותר. דמותו תעמוד לנו לעד, ותהא למליץ יושר בעד כל בית ישראל אמן.

$bsd · 10/7/23

יש הסעות מבית שמש?
אם כן, איזה? מתי? שעות?
צריך להירשם?
נשמח לכל מידע

תודה רבה!
וכל הישועות!!!

פינחס רוזנצוויג · 10/7/23

יש סגולה להדליק נר ולומר:

"נר זה לכבוד רבי יצחק גברא שיתקבלו התפילות".

לתת פרוטה לצדקה לע"נ ר' מאיר בעל הנס

ולקרוא פרק פ"ו בתהילים.

ישראל סגל · 10/7/23

נכתב ע"י $bsd:
יש הסעות מבית שמש?
אם כן, איזה? מתי? שעות?
צריך להירשם?
נשמח לכל מידע

תודה רבה!
וכל הישועות!!!

יש של קו השמחות יוצא מלב הרמה, לא זוכר בדיוק שעות

ברסלב 148 · 28/7/23

סיכום הילולת פועל הישועות מעגור לשנת 2023: לפי היערכות המשטרה וגורמי הביטחון נמסר, כי ההיערכות היא שהשתתפו השנה בהילולא בקבר הצדיק רבי יצחק גברא שבישוב עגור – למעלה מ30.000 איש. כאשר בשנה שעברה השתתפו כ-20.000 איש. כלומר, נרשמה עליה של 50 אחוז(!) מהבאים להילולא. כתבת סיקור מיוחדת על ההילולא והפקת לקחים

כפי שפרסמנו כאן באתר 'המאורות', אלפים רבים עלו לפקוד את ציונו של הקדוש מעגור רבינו יצחק גברא זיע"א, אשר במושב עגור הסמוך לבית שמש. המונים, המונים צבאו על כניסת שער הישוב אשר נחסם לכניסת רכבים מבעוד מועד, וכבר קילומטרים רבים משער הישוב השתרך פקק ארוך בכבישים המובילים בואכה ציונה.

מתיעוד מיוחד שהתקבל במערכת 'המאורות' בליל ההילולא, בסביבות השעה 12 בלילה, נמסר כי בשעה זו עדיין המונים ואלפים רבים מתפקדים על הציון הקדוש שבישוב עגור, וכלי רכב רבים חונים מסביב לישוב ובטווח הקרוב לו!

כמו כן, תיעוד נוסף שהגיע למערכת בליל ההילולא – בשעה 3.30 בלילה(!), נראה כי הציון עצמו היה מלא מפה לפה במתפללים, כמאה מתפללים ואולי מאות מתפללים מסביב.

אך לפני שניגש למספרים ולתובנות השונות העולות מההיערכות הרבה סביב הציון הקדוש, אשר רוחש חיים בכל מעגל השנה, רצוי שנספר קודם לכן, מהו מקום ציונו, ומתי התחיל התגלותו בעולם. ובקיצור, איך הכל התחיל?

מצבת קבורת הצדיק הייתה עלומה שנים רבות ותושבי המושב, עולים חדשים מכורדיסטן, לא ידעו מאום על הצדיק הגנוז הטמון בו ומגן עליהם. חלקת הקבר היתה מאחורי בתים וללא מצבה, רק שורת אבנים הקיפו סביב את הציון – עליו גדלו עשבים שהסתירו את קיומו.

סיפור גילוי הציון היה על ידי חלום מופלא, בעקבותיו התגלה והתפרסם קברו של הצדיק, ומעשה שהיה כך היה: זקנה שהתגוררה בבית הקרוב לעץ החרוב הייתה אשה תמימה ויראת השם, והנה באחת הלילות היא חולמת ורואה לפניה דמות הדורה של צדיק בעל צורה וכך אמר לה: "שמי רבי יצחק גברא ואני קבור תחת עץ החרוב הסמוך לביתך, לא תפחדי, אני מבקש ממך שתישארי להתגורר במקום ותשגיחי על קברי, וזה לך האות, אשה פלונית ממכרותייך שכבר עברו כמה שנים מנישואיה וטרם נפקדה – תפקד ותלד שלושה ילדים". עוד אמר לה "מדוע בני אינם באים אלי?"

הזקנה התעוררה נפעמת מן החלום ותכף סרה אל עץ החרוב והחלה בעבודת ניכוש העשבים שתחתיו, עד שמצאה את הקבר שהיה מסמן בשורת אבנים גדולות. היא ניקתה את המקום היטב, והגביהה את גל האבנים להיכר, לאחר מכן החלה להדליק נרות במקום והרבתה להתפלל בו, דבר פלא היה שם כאשר נר השמן שהדליקה היה דולק משבת לשבת ולא כבה. כמה ימים חלפו והנה באה לבקרה אותה מכרה, תיכף הקדימה הזקנה ותאמר לה "אני יודעת כי אכן נפקדת בדבר ישועה", האשה השתוממה ושאלה מנין את יודעת זאת, אז גלתה סודה עם סיפור החלום.

מאז, החל להתפרסם מקום גניזת הצדיק ובאזור כלו עברה השמועה כי קברו של צדיק גדול נמצא בסמוך, עד שרבים החלו לפקד את הקבר ולהיוושע. על השנים ההם, טרם פרסום קדשת מקום גניזת הצדיק, מספרים כמה מעשים פלאיים. כטבעו של מושב כפרי היו שכיחים במקום בעלי חיים אשר היו שיכים לתושבים, קרה פעם וקשרו עזים תחת עץ החרוב והיה בדבר זלזול בקדשת המקום, והעונש לא אחר מלבוא – חלק מהעזים חלו וחלקן מתו באפן פתאומי.

עד כאן תיארנו ממש בקצרה ועל קצה המזלג את תיאור השתלשלות התגלות הציון הקדוש בעגור. וכעת ניגש להבין ולדבר קצת על המספרים בהילולא הגדולה, על הכשלים, על המסרים והתובנות, שאנו תקווה שמפה תצא הקריאה אל ראשי העם היושבים בבית המחוקקים להתעורר ולקחת את ההילולא ההמונית הזאת לידיים ולנהלה על הצד הטוב ביותר.

ראשית כל, ניתן סקירה קצרה לסיכום הילולת פועל הישועות מעגור לשנת 2023: לפי היערכות המשטרה וגורמי הביטחון שנמסרה לידי כותב השורות, ההיערכות היא שהשתתפו השנה בהילולא בקבר הצדיק רבי יצחק גברא שבישוב עגור – למעלה מ30.000 איש. כאשר בשנה שעברה השתתפו כ-20.000 איש. כלומר, נרשמה עליה של 50 אחוז מהבאים להילולא!!!

מה שחשוב להבין זה, כי עד לפני מספר שנים, היה עוד אפשר להיכנס עם כלי רכב עד למושב עצמו – וזה בעיצומו של יום ההילולא. כלומר, השתתפו בהילולא עצמה ביום ההילולא – לא יותר ממאות או אולי אלפי אנשים. אך ברוך ה', ההילולא משנה לשנה רק גדלה, וסיפורי המופתים סביב קברו של הצדיק מעגור, רק גדלה והולכת, ומשנה לשנה נרשמת עליה דרסטית באחוזי המשתתפים מכלל האוכלוסיות והמגזרים.

עוד דבר שבולט מאד בהילולא הגדולה, היא שבשלוש שנים האחרונות, החלה תופעה מרנינת לב, וזאת כי באופן ספונטני רבים החלו להביא עמהם לציון הצדיק ציוד של שתיה ואוכל בשפע כיד המלך, הגדילו לעשות בשנה האחרונה – בהילולא דאשתקד, שאף היו שערכו ממש סעודת מצוה בשרית(!) כיד המלך כולל לחמניות ועוד. זאת כפי שניתן לראות בתיעודים של הצלם המוכשר ארי קופרשטוק.

אך מאידך גיסא, הבלגן הגדול ששורר ביום ההילולא בכל רחבי מושב עגור, מביא לעוגמת נפש גדולה מאד לבאי ההילולא והמתפללים הרבים, אשר מלבד זה שאין שום(!) תחבורה ציבורית נורמלית המגיעה עד הכניסה לישוב, והבאים מרחוק בתחבורה ציבורית צריכים לרדת בבית שמש, ומשם לחפש טרמפים וכדומה להגיע עד הישוב.

לא זו בלבד, אלא גם הבאים בכלי רכב לא הועילו הרבה, כי בשנתיים האחרונות תושבי הישוב חוסמים בגפם את הכניסה לישוב לכל כלי רכב שהוא (מלבד אחמי"ם או בעלי מוגבלויות – שגם הם נכנסים בשאטלים מיוחדים מהכניסה לישוב ועד הציון, וזה הודות לאנשים יקרים מבני הישוב), וממילא פקק ענק נוצר קילומטרים רבים לפני הכניסה לישוב, ורבים מכלי הרכב חונים בחניות מאולתרות בכל מיני מגרשים בצידי הדרך, כאשר הדבר גורם לסכנות רבות.

בשיחה מיוחדת שהתקיימה בין ראש מוסדות 'המאורות' הגר"י יפת עם האיש שנטל על עצמו את עול הכנת ההילולא באופן עצמאי וללא התערבות גורמים מדיניים, הוא אומר בין היתר, כי צריך להבין שיש צורך דחוף להכשיר מתחמים נפרדים ומקצועיים לרבבות באי ההילולא – שרק גדלים משנה לשנה בלי עין הרע. ויש צורך דחוף להיערך לכך מבעוד מועד.

הרב יפת מציין עוד, כי הרי כעת קבר הצדיק שוכן בתוך חצר פרטית אשר הינה בבעלות פרטית של משפחה הנמנית מבני הישוב עגור, שכידוע מאד מתקשה עם כך שציבור רב מכל רחבי הארץ והעולם מגיעים בכל ימות השנה לפקוד את ציונו של הצדיק, ומחמת כן אף מערימה קשיים על המתפללים השונים. כידוע.

מתפללים רבים מציינים את העובדה, כי בעיצומו של יום ההילולא, הציון מלא מפה לאוזן וגם חצר הציון עמוסה לעייפה. והדחיפות הקשות יחד עם החום הכבד המעיק, ממש מהווה סכנה מוחשית. ודבר זה מחדד את הצורך והחובה להיערך להילולא בצורה מקצועית ורוחבית לפני שחס וחלילה יקרה אסון.

הרב יפת והרב פישמן מספרים לכותב השורות, כי כבר מספר פעמים במהלך השנים, ניסו לערב שרים וחברי כנסת מהמפלגות החרדים לדבר ה', אך כרגע מהלך זה לא צלח לצערינו.

גם סגן שר החקלאות חה"כ הרב משה אבוטבול (ש"ס) – שעברו כיהן כראש עיריית בית שמש (הסמוכה למקום הציון), אשר פוקד את הציון רבות פעמים במעגל השנה, ואף בשנים האחרונות נאם במעמד התפילה המרכזי בהפקת 'המאורות', הבטיח ואמר כי ישתדל ככל יכולתו להעלות את המודעות באוזני הגורמים הרלוונטיים כדי להבטיח את קיום ההילולא כיאות וכנדרש.

כולנו תקווה, שבעקבות הקריאה והעלאת המודעות בכתבה נכבדה זאת, הדברים יעשו את שלהם בסייעתא דשמיא, ובשנה הבאה יתוקנו הכשלים, ונזכה יחד עם הצדיק לקבל את פני משיח צדקנו בב"א.

מסע אל האור · 11/2/24

מכל אלה שהיו שם, האם ידוע לכם אם יש שם מתקן מכובד או וויטרינה להדלקת נרות?

הדסההה · 11/2/24

נכתב ע"י מסע אל האור:
מכל אלה שהיו שם, האם ידוע לכם אם יש שם מתקן מכובד או וויטרינה להדלקת נרות?

לא זכור לי

מסע אל האור · 11/2/24

יש איש קשר כלשהו במקום?

אטי עמית · 11/2/24

נכתב ע"י מסע אל האור:
מכל אלה שהיו שם, האם ידוע לכם אם יש שם מתקן מכובד או וויטרינה להדלקת נרות?

יש מקום מכובד וספציפי להדלקת נרות.

דרוש מידע מחר היארצייט של הצדיק רבי יצחק גברא זצ"ל, עגור

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

* מעצבת פנים והום סטילינג *

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש צעיר

משתמש צעיר

משתמש סופר מקצוען

משתמש צעיר

תולדותיו​

​

קבצים מצורפים

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש צעיר

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

אשכולות דומים

ספירת העומר

תגיות נפוצות

תולדותיו