מידע שימושי בעניין השידוכים

[מירי עוס]

אני בטוחה שיש גם חסידים שהולכים לטיש (או נוסעים לחגים, או תורמים למגביות של החסידות...) בגלל לחץ חברתי.
כנראה שלא מדובר ב50%, וגם אצל הליטאים אני באמת לא חושבת שמדובר ב50%, אבל שום חברה אינה חפה מלחץ חברתי.

מסכימה בהחלט.

 

[מרחבית]

חלק מהבנות שומרות על צניעות ברמה גבוהה בגלל לחץ חברתי. עובדה שבמקומות שאין חינוך כזה, הולכים אחרת.
האם המסקנה לא לחנך לזה?
חלק מהאנשים בעולם שמתייחסים יפה לאחרים, זה בגלל לחץ חברתי. עובדה שבמקומות שלא מחנכים לזה, אנשים מתייחסים אחרת. ואז מה?

למעשה כל התחומים הם ככה. מחנכים למשהו מסוים. חלק עושים אותו בגלל החינוך וההפנמה האמיתית של הערך, וחלק בגלל הלחץ החברתי שנוצר באופן אוטומטי.
למעשה זה מורכב יותר. אצל הרוב יש שילוב של הפנמת הערך יחד עם השייכות החברתית. זה מעורבב בנפש של האדם.
וזה טוב כל עוד מדובר בערכים טובים. אדרבה, החברה והמסגרת עוזרים לבסס את הערכים.

(השאלה האם ערך כזה או אחר הוא טוב, והיכן המקום שלו בסדר העדיפויות, היא שאלה אחרת).

אמנם מי שעושה דברים אך ורק בגלל החברה, יכולות בהחלט להיווצר בעיות. בפרט במקרים שהדרך האישית המתאימה לו בחיים, איננה זהה למקובל בחברתו.
ונכון שזה גורם לכל אלו לבעיה, כי לא קל להיות שונה, וקשה לנטרל את הלחץ החברתי גם במקרים שנוצרים לאדם נזקים מדרך שלא מתאימה לו אישית.

זו לא סיבה לשנות את החינוך הכללי בחברה לערכים שהיא מאמינה בהם, מעריכה אותם אותם ורואה בהם אידיאל גבוה.
זו כן סיבה, במקביל לחינוך הכללי לערכים טובים, יהיו מה שיהיו, להתחנך גם לפתח עצמאות חיובית ויותר הכרה באידיבידוליות של כל אדם. (כמובן בתוך המסגרת של חיי תורה ומצוות).

 

[מרחבית]

ועוד קצת התפלספות: לכאורה אין ואקום בלחץ חברתי.
מי שנמצא בחברה לומדת, יש לו לחץ חברתי ללמוד.
מי שנמצא בחברה עובדת, יש לו לחץ חברתי לעבוד. הוא לא ניטרלי.

 

[yonatanr]

חלק מהבנות שומרות על צניעות ברמה גבוהה בגלל לחץ חברתי. עובדה שבמקומות שאין חינוך כזה, הולכים אחרת.
האם המסקנה לא לחנך לזה?
חלק מהאנשים בעולם שמתייחסים יפה לאחרים, זה בגלל לחץ חברתי. עובדה שבמקומות שלא מחנכים לזה, אנשים מתייחסים אחרת. ואז מה?

למעשה כל התחומים הם ככה. מחנכים למשהו מסוים. חלק עושים אותו בגלל החינוך וההפנמה האמיתית של הערך, וחלק בגלל הלחץ החברתי שנוצר באופן אוטומטי.
למעשה זה מורכב יותר. אצל הרוב יש שילוב של הפנמת הערך יחד עם השייכות החברתית. זה מעורבב בנפש של האדם.
וזה טוב כל עוד מדובר בערכים טובים. אדרבה, החברה והמסגרת עוזרים לבסס את הערכים.

(השאלה האם ערך כזה או אחר הוא טוב, והיכן המקום שלו בסדר העדיפויות, היא שאלה אחרת).

אמנם מי שעושה דברים אך ורק בגלל החברה, יכולות בהחלט להיווצר בעיות. בפרט במקרים שהדרך האישית המתאימה לו בחיים, איננה זהה למקובל בחברתו.
ונכון שזה גורם לכל אלו לבעיה, כי לא קל להיות שונה, וקשה לנטרל את הלחץ החברתי גם במקרים שנוצרים לאדם נזקים מדרך שלא מתאימה לו אישית.

זו לא סיבה לשנות את החינוך הכללי בחברה לערכים שהיא מאמינה בהם, מעריכה אותם אותם ורואה בהם אידיאל גבוה.
זו כן סיבה, במקביל לחינוך הכללי לערכים טובים, יהיו מה שיהיו, להתחנך גם לפתח עצמאות חיובית ויותר הכרה באידיבידוליות של כל אדם. (כמובן בתוך המסגרת של חיי תורה ומצוות).

יש ערכים שהם אבסולוטיים. נשמח אם כולם יקיימו אותם. כמובן שצריך לחנך את כל הבנות להיות צנועות, כי נשמח שכולן יהיו כאלו.
להיות אברך כולל זה לא ערך אבסולוטי. לא כל בני האדם בנויים להיות כאלו, והעולם יחרב אם כולם יהיו כאלו.
ההשוואה לזה היא אם יחנכו את כל הילדים בני ה-13 לישון את כמות השעות שישן הגרי"ש אלישיב או הגראי"ל שטיינמן.
ברור שצריכים כמה שיהיו כאלו, אך ברור שאם נחנך את כולם להיות כאלו, נחריב את העולם ואת הנפשות של רוב בני האדם, שאינם בנויים לנהוג כך.

 

[קריה נאמנה]

ועוד קצת התפלספות: לכאורה אין ואקום בלחץ חברתי.
מי שנמצא בחברה לומדת, יש לו לחץ חברתי ללמוד.
מי שנמצא בחברה עובדת, יש לו לחץ חברתי לעבוד. הוא לא ניטרלי.

דווקא הדוגמה שלך מראה כמה אנחנו דיכוטומים בהקשר הזה.
זה או ללמוד או לעבוד???
אולי יש מצב לשלב (לקבוע עתים לתורה)? אולי אפשר להתנדב (חסד)?
אי אפשר שיהיו בחברה שלנו עוד ערכים?

 

[סימן שאלה]

שלחו לי כמה מאמרים מדהימים שקשורים לנושא האחרון שמדובר כאן
הכותב הרב יעקב בוקוצ'ובסקי מקרית ספר
יש לו גם אתר https://baatzatcha.co.il/
זה נשמע שמדובר במישהו ידוע
ואם כן בטח יש כאן כאלו שמכירים יותר את הספרים שלו
ואם הם מוסכמים

 

[סימן שאלה]

שלחו לי כמה מאמרים מדהימים שקשורים לנושא האחרון שמדובר כאן
הכותב הרב יעקב בוקוצ'ובסקי מקרית ספר
יש לו גם אתר https://baatzatcha.co.il/
זה נשמע שמדובר במישהו ידוע
ואם כן בטח יש כאן כאלו שמכירים יותר את הספרים שלו
ואם הם מוסכמים

עוד 3 קבצים שלו (הראשון לא קשור לכאן, סתם אותו כוון מחשבה)
באחד מהם מופיעים הסכמות

ועוד 2 קישורים יפים :
2 כתבות
בשכר שממתינות

 

[מרחבית]

דווקא הדוגמה שלך מראה כמה אנחנו דיכוטומים בהקשר הזה.
זה או ללמוד או לעבוד???
אולי יש מצב לשלב (לקבוע עתים לתורה)? אולי אפשר להתנדב (חסד)?
אי אפשר שיהיו בחברה שלנו עוד ערכים?

אפשר לשלב ואפשר להתנדב. ואפשר עוד הרבה דברים.
מה שכתבתי בא סך הכל להסביר, שלהציג את המצב כאילו אנשים לומדים רוב היום בגלל לחץ חברתי, ובמקום שאין את הלחץ הזה הרוב לא לומדים ככה, ולכן זה המצב הטבעי, זה לא נראה לי נכון.
כי בחברה שרובם לא לומדים רוב היום, ורובם יוצאים לעבוד, ממילא יש לחץ חברתי הפוך. וחלק מאלה שכן יכלו ללמוד רוב היום, לא עושים זאת.

 

[מרחבית]

להיות אברך כולל זה לא ערך אבסולוטי. לא כל בני האדם בנויים להיות כאלו, והעולם יחרב אם כולם יהיו כאלו.

כולם לא יהיו כאלה. אל דאגה. לא במצב הנוכחי כאשר רוב העם איננו שומר תורה ומצוות, שלא לדבר על 'העולם' שכולל מיליארדי גויים.
זו בדיוק הנקודה. במצב של היום, כשרוב העם נראה כפי שהוא נראה, ואנחנו המיעוט וכו', אם לא היתה קבוצה גדולה מתוכינו שרק לומדת, שמעודדת שמי שרק יכול ללמוד רוב היום, שילמד, וכל עולם הישיבות והכוללים, אני לא רואה איך התורה היתה מועברת בצורה רצינית מדור לדור. ומה בכלל היה קורה עם העם שלנו בלי זה.
כמה שנראה לנו ש'כולם לומדים', כמה זה כבר מתוך העם? ומה מצבו הרוחני של רוב העם?

אנחנו המיעוט שומר המצוות, נושאים על גבנו את האחריות הרוחנית של העם הזה. (ובמאמר מוסגר, לכל מי שמדבר על הצבא, התפקיד שלנו הוא לשמור את עצם המהות והרוחניות והתורה של העם שלנו. זו תרומה עצומה ובסיסית יותר מהכל. כי בלי זה אין עם יהודי).
ולמי שיגיד שיש גם את הדרך החסידית, נכון. החסידים והליטאים משלימים זה את זה, ועוד אנשים שומרי מצוות, וביחד שומרים על הרוחניות של העם, שהוא מהותו של העם ובלעדיו אין עם.
בלי הקבוצה שמתמסרת עד כמה שאפשר רק ללימוד, לא רואה איך במצב של היום היהדות היתה ממשיכה. איך התורה היתה מועברת ברמה טובה לדורות הבאים, או מועברת בכלל.
זו הסיבה שכל-כך קריטי כיום לדאוג ולפתח קבוצה כזו שתלמד ותלמד. שכל מי שיכול שיעשה את זה. כי אנחנו כרגע מעטים בכל מקרה, ובבחינת יבנה וחכמיה בתוך חורבן.
ואם יש יחידים שנפגעים מהנורמה הזו, צריך לראות איך לסייע להם, אך כלל ישראל וקיומו הרוחני הוא במקום הראשון.

(ואם תרצו, זה קשור גם לאשכול הזה, ועונה על כמה תמיהות בעניינים שדובר בהם, אך די בזה).

 

[Ruty Kepler]

כי בחברה שרובם לא לומדים רוב היום, ורובם יוצאים לעבוד, ממילא יש לחץ חברתי הפוך. וחלק מאלה שכן יכלו ללמוד רוב היום, לא עושים זאת.

לא מסכימה עם זה.
אין לחץ חברתי לצאת לעבוד.
יש אווירה שכל אחד עושה מה שמתאים לו ולמשפחתו, בענייני אברכות/עבודה.

 

[yitzhak123]

חלק מהבנות שומרות על צניעות ברמה גבוהה בגלל לחץ חברתי. עובדה שבמקומות שאין חינוך כזה, הולכים אחרת.
האם המסקנה לא לחנך לזה?
חלק מהאנשים בעולם שמתייחסים יפה לאחרים, זה בגלל לחץ חברתי. עובדה שבמקומות שלא מחנכים לזה, אנשים מתייחסים אחרת. ואז מה?

דוגמאות גרועות, מה יקרה עם כולם ילכו צנועות, או יתיחסו יפה לאחרים ?

או בלשונו של @yonatanr אילו הם ערכים אבסולוטיים.

הערך של האברכות הוא לא אבסולוטי, יש אדם שזה טוב מאוד בשבילו ויש אדם שזה רע מאוד בשבילו.
יש מי שהקב"ה בוכה עליו בגלל שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק.
ויש מי שהקב"ה בוכה עליו בגלל שאי אפשר לעסוק בתורה ועוסק.

כשיש *אלפיים של אברכים שגוררים את החיים, שחיים בצורת חיים שאינה מתאימה להם, שמוחקים את הנפש שלהם,
על מזבח ה"ערך".

זה מחייב בחינה של הערך.


ניתן לטעון טענות טובות מאוד בעד הערך, אבל רק כשמכירים ולא מתעלמים מהמחירים שהוא גובה מאיתנו, מהאנשים הקטנים שהוא רומס תחתיו.


* גם לו היה זה 10 אחוז, זה אלפיים.

 

[מימי 7]

ווארטים -המיזם ברשת לשידוכים מפוקח - משלנו .

Male Members – wortim new

מומלץ להרשם ולהגדיל אותו ובכך גם לתת יד למאגר גדול שהוא תחילת פתרון לסאגה הזו.

 

[קריה נאמנה]

כולם לא יהיו כאלה. אל דאגה. לא במצב הנוכחי כאשר רוב העם איננו שומר תורה ומצוות, שלא לדבר על 'העולם' שכולל מיליארדי גויים.

גם כשבית המקדש היה קיים וכל העם שמר תורה ומצוות, היו בעולם המוני גויים. כך ה' ברא את העולם.
יש גויים, יש יהודים שאמורים לעבוד ולקבוע עתים לתורה, יש יהודים שעוסקים בעבודות קודש ( כהנים, לווים, מלמדי תינוקות) ויש את למודי התורה ומעתיקי השמועה.

זו בדיוק הנקודה. במצב של היום, כשרוב העם נראה כפי שהוא נראה, ואנחנו המיעוט וכו', אם לא היתה קבוצה גדולה מתוכינו שרק לומדת, שמעודדת שמי שרק יכול ללמוד רוב היום, שילמד, וכל עולם הישיבות והכוללים, אני לא רואה איך התורה היתה מועברת בצורה רצינית מדור לדור. ומה בכלל היה קורה עם העם שלנו בלי זה.
כמה שנראה לנו ש'כולם לומדים', כמה זה כבר מתוך העם? ומה מצבו הרוחני של רוב העם?

אנחנו המיעוט שומר המצוות, נושאים על גבנו את האחריות הרוחנית של העם הזה. (ובמאמר מוסגר, לכל מי שמדבר על הצבא, התפקיד שלנו הוא לשמור את עצם המהות והרוחניות והתורה של העם שלנו. זו תרומה עצומה ובסיסית יות
זו הסיבה שכל-כך קריטי כיום לדאוג ולפתח קבוצה כזו שתלמד ותלמד.

בואי, כל מי שמבין קצת בדמוגרפיה, יגיד לך שאנחנו כבר לא כזה מיעוט.
ויש לנו הבטחה על התורה. כי לא תשכח מפי זרעו. גם בתקופות קשות בהרבה מאשר בימינו, התורה הועברה הלאה.

ולמי שיגיד שיש גם את הדרך החסידית, נכון. החסידים והליטאים משלימים זה את זה, ועוד אנשים שומרי מצוות, וביחד שומרים על הרוחניות של העם, שהוא מהותו של העם ובלעדיו אין עם.

גם אצל החסידים וגם אצל הספרדים מעודדים את זה:

שמי שרק יכול ללמוד רוב היום, שילמד,

רק שהם קצת יותר ראליים, ומתחשבים ביכולת...

ואם יש יחידים שנפגעים מהנורמה הזו, צריך לראות איך לסייע להם

ולמרבה הצער, כבר לא מדובר ביחידים.

אני באמת מעריכה את עולם התורה הליטאי, ואת תרומתו לעולם כולו.
זה לא אומר שאסור לי להכיר בבעיות, או לנסות קצת לתקן.

 

[סימן שאלה]

בשבוע שעבר כתבתי כאן הרבה אודות הנוהג המקובל בענין לקיחת הסכומים הגדולים בשידוכים.
כמובן הדברים היו מכוונים רק לנוהג כשלעצמו, לא הייתה כוונה חלילה לאף אחד באופן אישי, הרי איננו מכירים כלל זה את זה. מה גם שלמעשה הרי כולנו נוהגים כך.
בכל זאת, יתכן שמתוך הכאב נכתבו הדברים בחריפות רבה מידי, והיו שחשו שלא בנוח,
אבקש מאוד שתמחלו בלב שלם.

אבקש מאוד גם שהדברים לא יגרמו חלילה לאי מי לדון את רעהו לכף חובה.
הרי מדובר באנשים טובים באמת. אין לאף אחד שמץ של כוונה רעה, להפך, הדבר בא ממקום טוב.
המקום שאומר שבכל מה שנוגע לאידיאלים שלנו, אנחנו מסתמכים על סייעתא דשמיא, ומדלגים על גבולות היכולת הטבעית.

אלא שבכל זאת, האמת היא שצריכים להכיר את גבולות היכולת הפיזית, הנפשית והכלכלית, שלנו ושל זולתנו, ולכבד אותם.
לא להציב סטנדרטים בלתי אפשריים, הגורמים לנו להעמיס על עצמנו מעבר ליכולת, או לדחוק את זולתנו חלילה.

ההכרה בגבולות היכולת היא שעוזרת לנו להגדיר לנו באופן הנכון ביותר מה השם אלוקינו שואל מעמנו.
הרי הוא ששרטט את הגבולות הללו.

שבוע טוב לכולם ובשורות טובות

 

[אהבת עולם]

ועוד קצת התפלספות: לכאורה אין ואקום בלחץ חברתי.
מי שנמצא בחברה לומדת, יש לו לחץ חברתי ללמוד.
מי שנמצא בחברה עובדת, יש לו לחץ חברתי לעבוד. הוא לא ניטרלי.

זה אולי נכון לחברה עובדת מודרנית שהיא בהגדרה כזו.

בחברה החסידית שאני מכירה, יש הרבה הערכה ללימוד מלא ורצון ללמוד.
רוב האברכים לומדים לפחות כמה שנים יום מלא, אחר כך חלקם ממשיכים יום מלא, חלק משלבים וחלק פורשים.
כל אחד לפי המצב האישי, הכוחות , היכולת , ואפשרויות פרנסה.

את אולי פחות מכירה את החברה הזו, אבל מנותק לומר שבחברה שכ30% ממנה לומדים יום מלא , ועוד 20% חצי יום , וכל השאר מתמסרים לשיעור יומי ולדף יומי יש לחץ לעבוד.
זה פשוט לא נכון.
ההפך, עדיין קיים הקושי לצאת מהמסגרת הלימודית, וההחלטה לצאת לעבוד היא בדרך כלל קריעה לכולם.

[ואל תתקיפו אותי על הנתונים , לקחתי דוגמא מהמשפחות הקרובות אלי. כמובן שקשה לעשות סטטיסטיקה ככה, אבל אם לוקחים רק חברה חסידית איכותית כמדגם מסתמא שהנתונים דומים לאלו]

בוודאי שצריך לחץ חברתי (או אולי נגדיר את זה מחדש - אווירה מעריכה ומעודדת) ללימוד.
השאלה היא על המוחלטות של לימוד יום שלם. לכולם. תמיד. ועד בכלל.

 

[אפרסמון2]

הסטיה כאן לשיח על הנושא הקדוש והרגיש של לימוד בכוללים כמה ועד מתי, מיותרת לגמרי, וגורמת עוול לנושא האשכול.

ובאמת תסלחו לי, קצת צניעות. לימוד התורה הוא הדבר החשוב ביותר, ד' אמות של הלכה הם מה שנשאר לקדוש ברוך הוא בעולמו אחרי שחרב הבית, והמסגרות של הציבור החרדי (ישיבות/חסידויות/סמינרים/כוללים) הם הבסיס לקיומו, בסיס שנוצר בעמל יזע ודמעות של גדולי עולם.
אז גם אם מישהו כאן חושב משום מה שיש לו הידע התורני, הסמכות התורנית, והנתונים מן השטח (מהכוללים ומשוק העבודה), ברמה שמספיקה לו בשביל להחליט לרבבות אנשים, האם נורמת לימוד התורה במשך יום שלם צריכה להיפסק בגיל 13, 23, 33 או 43, אז במחילה - לפחות שיודה שלא זו הבמה המתאימה להביע את דעתו.

 

[Ruty Kepler]

ובאמת תסלחו לי, קצת צניעות. לימוד התורה הוא הדבר החשוב ביותר, ד' אמות של הלכה הם מה שנשאר לקדוש ברוך הוא בעולמו אחרי שחרב הבית, והמסגרות של הציבור החרדי (ישיבות/חסידויות/סמינרים/כוללים) הם הבסיס לקיומו, בסיס שנוצר בעמל יזע ודמעות של גדולי עולם.

במקביל, גם לציבור הליטאי חשוב לזכור - שהתורה השתמרה היטב גם בערבות פולין וגליציה, ובבתי המדרש בעירק ובמצרים. לא השתכחה מישראל. לא תשתכח.
מגזר אחד, יקר ואהוב ככל שיהיה, אינו היחיד ש'משמר את התורה'.

הסתכלו סביב, יש עולם תורה חסידי, ועולם תורה ספרדי, ואפילו עולם תורה חרדי-לאומי (כהר המור ודומותיהן).
ובכל אלו משלבים יפה תורה עם דרך ארץ, ויש שבט לוי, והישיבות הכלל חסידיות מצמיחות דיינים, רבנים, ראשי ישיבות ומעתיקי שמועה.

 

[אפרסמון2]

בספירה מהירה נראה לי שהשמטתם למשל את גולת תימן, שם השתמרה בין השאר המסורת המדוייקת של טעמי המקרא (כולל טעמי הכתובים, שלא נשמרו במסורות אחרות), ונוסח המקרא, ועוד כמה מנהגים עתיקים שפעם נהגו בהם כולם.

(לא שאני מבין מה בדיוק הקשר, אבל אם כבר מחלקים כאן מחמאות לעדות ישראל, נא לא לקפח)

 

[Ruty Kepler]

(לא שאני מבין מה בדיוק הקשר, אבל אם כבר מחלקים כאן מחמאות לעדות ישראל, נא לא לקפח)

הקשר: הטענה שרק הגישה הליטאית של 'כולם אברכים יום שלם', משמרת את התורה ואת ד' האמות של הקב"ה בעולמו, אינה מדוייקת, לאור קיומם של ציבורים רבים כנ"ל.
גם אם נניח שכל המגזר הליטאי, כולל פונוביז' וחברון ושאר הישיבות, היה עובר לגור בכוכב כלשהו, עדיין הייתה משתמרת פה התורה יפה, בארץ ובחו"ל.

 

[אני456]

כל מי שמלומדי התורה אשריו ואשרי חלקו.
העמודים האחרונים נותנים רושם שמנסים לחנך את אותם אנשים שמשהו בתפישת העולם שלהם לקוי, ועל זה ההשתוממות.