סיפור העולם שייך לצעירים

miri012

משתמש מקצוען
היום היא מגיעה לכאן בפעם האחרונה. מחתימה כרטיס מגנטי משופשף, תולה את התיק על הוו הקבוע ומדליקה את המחשב. שלושים וארבע שנים לא הולכות ברגל, ואצבעותיה כבר מקישות את הסיסמה מאליהן. בזמן שהמסך עולה היא בוחנת את ערימת הניירות הדקיקה שעל השולחן ואז פותחת את תיבת הדואר הנכנס. אין הודעות חדשות.

בכלל לא הייתה חייבת לעבוד היום, אבל בכל זאת רצתה. העדיפה לדחות את הרגע הזה בעוד שעה או שעתיים. היא מדפיסה מסמך, מדביקה מעטפה, שולחת שלושה טפסים אחרונים ללקוח ותיק. כאילו יש מחר.

עוד מעט היא תקום, תיקח את ארגז הקרטון ההוא שמחכה לה בפינה מתחילת השבוע ותתחיל למלא אותו. קלסר מסמכים בינוני, סוודר דק ששוכב במגירה התחתונה, כמה תמונות ממוסגרות של הילדים ועציץ ננסי שחילקו במשרד לפני שנתיים. גם את ספל הקפה שלה עם הכיתוב 'לסבתא היקרה' היא תכניס לארגז, וציורים שציירו לה הנכדים.

בסוף היא תוריד את השעון. זה שנמצא כאן כמעט מאז שהגיעה, מלווה בנאמנות ממקומו על הקיר שממול. צופה בה בכל בוקר כשהיא מתייצבת בשבע וחצי בדיוק, משיבה בסבלנות לטלפון, מתייקת מסמכים, מחתימה, נותנת שירות, מתעייפת לפעמים.

היום היא כאן בפעם האחרונה. ותיקה יותר מהבוס, מהריהוט החדשני, מהעובדות היושבות משני צדדיה.
היא עדיין מטפלת באביה הקשיש, מארחת לפחות זוג אחד בכל שבת ושומרת על שלושת השובבים של ביתה המשתלמת בכל רביעי בצהריים. היא מסתדרת עם כל תוכנות המחשב החדשות במשרד, ואפילו יודעת לעבוד בשליטה מרחוק ולנהל פגישות בזום. אבל יותר היא כבר לא תקנה חופשי-חודשי, ובחודש הבא תצטרף לתדפיסי הבנק שורה אחת, קצת מעליבה. קצבת זקנה.

מחר בבוקר, ברבע לשש, השעון יצלצל כרגיל. היא תתפלל בנחת תפילה שלמה ותתיישב במרפסת לשתות קפה מספל 'לסבתא היקרה' שלה. אחר כך היא תיכנס למטבח ותעמיד סירים של תבשילים מפנקים לנשואים שלה כמו שהיא כל כך אוהבת. ואז היא תתקשר למתנ"ס, תירשם לשיעורי פרשת השבוע של הרבנית כהן, וגם לפילאטיס, ואולי אפילו לחוג שזירת פרחים.
ובתוך הלב היא עדיין תרגיש אבודה. אזרחית ותיקה ולא שייכת.
 

miri012

משתמש מקצוען
תודה רבה על התגובה.
אשמח לעוד הערות/ביקורת.
תני לה ווקשה תקוה. בקשה אישית :) ממני.
כמו מה?
נראה לי שזה משבר זמני. הגיוני לאישה מהדור הזה שעבד שנים בשקט ובמסירות בלי תיזוזים וחלומות תמידיים על קידום...
והערה קטנטונת. הספל של לסבתא היקרה מספיק פעם אחת בשביל הקווצ' בלב הפעם השניה מיותרת. (כך לימדוני רבותי שבכאן, ובצדק)
תודה!
התלבטתי באמת. הרגשתי שצריך להשאיר לה בבית משהו מהעבודה, אבל אולי זה מאולץ מידי?
 

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
התלבטתי באמת. הרגשתי שצריך להשאיר לה בבית משהו מהעבודה, אבל אולי זה מאולץ מידי?
מקודם דיברת עליה, עכשיו תדברי על הספר. לדוגמא:
והספל "לסבתא היקרה" שלה, יעשה גם הוא הסבת מקצוע וייצא לשתות איתה במרפסת.
או משהו בסגנון הזה.

כתבת יפה.
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
מאד מאד יפה!
התלבטתי באמת. הרגשתי שצריך להשאיר לה בבית משהו מהעבודה, אבל אולי זה מאולץ מידי?
הייתי מוצאת לה משהו אחר בסגנון להכניס לקרטון, ואת הספל משאירה לבית.
 

רינתיה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
מרגש ונוגע ללב...
כתיבה ממש יפה!!!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  10  פעמים

לוח מודעות

למעלה