כל שם שתרצה
מהמשתמשים המובילים!
לדעתי כל זה אכניס בקל וחומר של 'ענין של טעם'.וכמו שתסכימו איתי לגבי מודעת אבל שכתוב בה: הלוייה התקיימה בטו"ב בחודש... שלדעתי זה נותן טעם לפגם.
אבל חי שקלים זו מצוה אדברבה ואדרבה יש לקשט את המצוה במליצות נאות.
התכוונתי שגם בזה אין מניעה. נפשו בטו"ב תלין וזרעו יירש ארץ..
הרואה יראה - בפרט אצל בני ספרד, גדוליהם וחכמיהם - שהיו המניינים הללו שגורים על פיהם כדבר שבשגרה, יצאו מגדר מליצה ונכנסו לגדר מטבע לשון שגורה. לפיכך אין להם בזה טעם לפגם באומרם שפלוני השיב נשמתו ליוצרה בז"ך בחודש. ואפילו לא יביטו על ההקשר של 'נשמה זכה' וכדומה.
פשוט כל מנין מסוים הופך לו למילה מדוברת בפני עצמה. אפילו במקום שבו לא תידרש מליצה כלל.
ואכמ"ל, אמנם שמעתי באומרים לי כי בזה נבדלו בני ספרד מבני אשכנז, שבקוראם בספרי התלמוד והפוסקים, למשל, האשכנזי יאמר דף קוף נו"ן זי"ן, והספרדי יאמר דף קנז, ועל כן תמצא אצלם רבות שיכתבו 'דף זקן' וכדומה, לפי שהיו קוראים שם הדף ככתבו וכצורתו. וזה השורש לכל שעשועי הלשון שהיו עושים בענין המניינים. אמנם כאמור, שעשוע זה היה רק בתחילתם של דברים ושורשם. ברם, לאחר שנתאזרחו המילים בפי כל, שוב לא ראו בהם ענין מליצי, ונאמרות בכל ענין ולשון. וכבר חכמים הגידו כי על טעם וריח אין להתווכח, על כן אשים קנצי למילין. שמענה ואתה דע לך. ומהרה יבולע המוות לנצח, ולא יהיה על מה להתנצח.