לאור הבקשות שאני מקבלת מעת לעת להבין מושגים יסודיים בשוק ההון, החלטתי לכתוב סדרת מאמרים להסבר של מושגים יסודיים בשוק ההון בשפה השווה לכל נפש, ובמאמר הראשון אני כמובן מתחילה מ10 המושגים הכי בסיסיים של מניות ואגרות חוב וכל מה שקשור אליהם, ובעז"ה במאמרים הבאים בסדרה אפרט גם הרבה מושגים נוספים.
1. מניות
מניה היא נייר ערך המקנה חלק בבעלות בחברה (בזכויות השליטה בחברה) ובכלל זה זכות הצבעה, זכות לקבלת דיבידנד וזכויות בפירוק. לכל אחד מבעלי המניות ישנן מניה או מניות, כלומר זכויות וחובות הנוגעות לבעלות בחברה וליחסים בין בעלי המניות האחרים. חלק מהזכויות שמקנות המניה הן זכויות כלכליות (כספיות), ומכאן שהמניה היא נכס השווה כסף. חלוקת המניות בין בעלי המניות מייצגת את שיעור הבעלות של כל אחד מהם בחברה. דהיינו, מעמדו של מחזיק המניה ילך ויתחזק ככל שיש בבעלותו יותר מניות.
2. אגרות חוב
איגֶרֶת חוב (אָגָ"ח: בריבוי איגְרות חוב או אג"חים) היא נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. זהו מכשיר פיננסי בעזרתו לווים גופים שונים כסף.
במכירת איגרת חוב, מקבל מנפיק האיגרת סכום כסף מרוכש האיגרת מראש, ומתחייב לרוב, בתמורה, לשלם לשיעורין את הסכום הנקוב (לעיתים בתוספת הצמדה), וכן ריבית, במועדים עתידיים הנקובים בנייר.
3. אג"ח ממשלתי
אג"ח ממשלתי (אגרת חוב ממשלתית) היא סוג של נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב שמונפק על ידי ממשלה [ממשלת ישראל, או כל ממשלה אחרת בעולם] כדי לגייס כספים. כאשר ממשלה זקוקה למימון, היא יכולה להנפיק אג"ח ולמכור אותן למשקיעים.
אג"ח ממשלתי נחשב לבעל סיכון נמוך מאחר וממשלות הם בדר"כ יציבות מאד ולא נוטות לפשוט רגל.
אג"ח ממשלתי יכול להיות לתקופה ארוכה של נניח 10 שנים, ויכול להיות גם לתקופה בינונית של כמה שנים בודדות וגם לטווח קצר של שנה וכדו'
4. אג"ח קונצרני
אג"ח קונצרני (אגרת חוב קונצרנית) היא סוג של נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב שמונפק על ידי חברה בע"מ כדי לגייס כספים. כאשר חברה בע"מ זקוקה למימון, היא יכולה להנפיק אג"ח ולמכור אותן למשקיעים.
עכשיו פה כמובן צריך לדעת שלא דומה אג"ח של חברה גדולה יציבה וחזקה שכמעט אין לה חובות, מה שאמר שכמעט ואין שום סיכון שהחברה לא תחזיר את הכסף, לאג"ח של חברה שהיא קטנה חלשה עם הרבה חובות שהיא על סף פשיטת רגל, שהאג"ח שלה מוגדר כאג"ח זבל, שזה אומר שהסיכוי שתראו את הקרן בחזרה [שלא לדבר על הרווח] הוא נמוך מאד.
ופה אנחנו מגיעים מיד לערך הבא -
5. דירוג אג"ח קונצרני
דירוגי אג"ח קונצרני הם הערכות שמעניקות חברות דירוג אשראי כמו מודיס, סטנדרט אנד פורס [S&P], ופיץ', לאג"ח שמנפיקות חברות פרטיות או ציבוריות. הדירוגים משקפים את התחזיות של חברות הדירוג לגבי יכולת החברה להחזיר את החוב שלה, כלומר לשלם את הריבית והקרן בזמן.
הדירוגים מחולקים בדרך כלל לקטגוריות של דירוגים גבוהים [שהם כמובן בסיכון נמוך יותר, ועד דירוגים נמוכים (שהם כמובן בסיכון גבוה יותר. וזה ההסבר של הדירוגים הנפוצים:
דירוגים גבוהים (Investment Grade):
דירוגים נמוכים Non-Investment Grade] או "Junk":]
דירוגים אלו כמובן גם משפיעים על עלויות המימון של החברה שזה בעצם הריבית שהיא צריכה לשלם על האג"ח שהיא מנפיקה.
וכמובן שהמשקיעים מעדיפים אג"ח של חברה שהדירוג שלה הכי גבוה שאפשר.
6. מק"מ [מלווה קצר מועד]
מלווה קצר מועד הוא למעשה אגרת חוב ממשלתית לטווח של עד שנה — ונחשב לנכס השקעה חסר סיכון.
גובה הריבית האפשרית של מק"מ זה בגובה ריבית בנק ישראל.
כיום [11/2024] ריבית בנק ישראל עומדת על 4.5% ולכן זה אומר שבלתי אפשרי יהיה לקנות מק"מ בריבית גבוהה יותר.
7. מח"מ [משך חיים ממוצע]
משך חיים ממוצע [ובקיצור "מח"מ"] הוא הזמן המשוקלל של פירעונות הקרן ותשלומי הריבית של האג"ח.
המח"מ הוא הזמן [בשנים] שבו המשקיע מחזיר את ההשקעה שלו באיגרת החוב.
ולדוגמה: באג"ח שמשלמת ריבית באופן שוטף, ו/או שפורעת את הקרן שלה בתשלומים.
כגון: של בנק הפועלים אג"ח 203 שתשלום קרן אחרון יהיה בעוד 6.01 שנים אז משך חיים הממוצע שלה זה 2.9 שנים.
אורך המח"מ משפיע על מידת התנודתיות של איגרת החוב.
ככל שהמח"מ ארוך יותר, כך המחיר של האג"ח יהיה תנודתי יותר, ולהיפך.
את אגרות החוב מקובל לחלק לשלוש קבוצות לפי המח"מ שלהן:
אגרות חוב קצרות: אגרות חוב בעלות מח"מ שקצר מ-3 שנים.
אגרות חוב בינוניות: אלו אגרות חוב בעלות מח"מ של 5-3 שנים.
אגרות חוב ארוכות: אלו אגרות חוב בעלות מח"מ שארוך מ-5 שנים.
8. למה חברות בכלל מנפיקות מניות או אגרות חוב? למה שהבעלים של החברה ירצה לחלוק את הרווחים שלו עם מיליוני משקיעים?
הסיבה לכך היא שבנקודה מסוימת, כל חברה צריכה לגייס כסף. אולי היא רוצה להתרחב לשוק חדש, לפתח מוצר חדש, לקנות חברה אחרת, וכן הלאה.
כדי לעשות זאת, לחברה יש שני אפשרויות:
אפשרות אחת היא לבקש הלוואה בין אם מהבנקים או מהציבור עצמו. כדי ללוות כסף מהציבור, החברה מנפיקה אגרות חוב. אדם שקונה את אגרות החוב של החברה למעשה מעמיד את כספו לרשות החברה כהלוואה, ובתמורה מקבל ממנה תזרים תשלומי ריבית קבועים וידועים מראש לאורך חיי ההלוואה, כשבתום התקופה הקרן תוחזר לו.
אפשרות שניה שבה החברה יכולה לגייס כסף זה פשוט "לפרק" את הבעלות על החברה עצמה, על נכסיה ורווחיה, למיליוני רסיסים "מניות" ולהנפיק אותן לציבור. היתרון המשמעותי מבחינת החברה הוא שבניגוד להנפקת חוב, בהנפקת מניות החברה אינה מתחייבת לשלם למשקיעים חזרה את מה שהשקיעו, וכמובן פוטרת את עצמה מתשלום תשלומי ריבית קבועים.
המשקיעים שרוכשים את המניות מקבלים את החלק מהחברה שהם רכשו כשהם מקווים שהם יהיו שוות יום אחד יותר ממה ששילמו תמורתן. לעומת זאת, משקיעים שרוכשים את אגרות החוב עושים זאת בראש ובראשונה כדי לקבל הכנסה שוטפת, ובמידה רבה מובטחת, מהחברה. הצד השני של המטבע הוא שהרווח של מחזיקי האג"ח מוגבל לגובה הריבית הנקובה באג"ח, בעוד שהרווח של בעלי המניות הוא תאורטי בלתי מוגבל. סיכון ותשואה, כרגיל, הולכים יד ביד.
9. בורסה או שוק המניות
הבורסה היא שוק שבו מונפקות ונסחרות מניות ואג"ח של חברות ציבוריות, באופן טיפוסי במסגרת זירת מסחר אלקטרונית "בורסה".
הבורסה היא חלק חיוני מכלכלת שוק חופשי היא מספקת לחברות מקור זמין לגיוס הון, ומאפשרת למשקיעים לרכוש בעלות יחסית או את החוב של עסקים פעילים ולהנות מרווחיהם ועל ידי כך להגדיל את הונם באופן אקספוננציאלי ולהנות מהעבודה של מנהלי החברות מבלי לפתוח או לנהל את העסק בכוחות עצמם.
כמובן שבאותה מידה, בעלי המניות עלולים גם להפסיד את כספם בהנחה שהחברות שהם רוכשים אינן עומדות בציפיות.
הבורסה נחלקת לשוק ראשוני ושוק משני.
השוק הראשוני הוא השוק בו חברות מנפיקות מניות ואג"ח חדשות לציבור, ובתמורה מגייסות כסף. בדרך כלל משתתפים בו גופים מוסדיים בלבד. יתר המסחר, בין המשקיעים עצמם, מתבצע במסגרת השוק המשני, הכולל הן משקיעים מוסדיים והן משקיעים פרטיים כמונו.
10. לפי מה נקבע מחיר השוק של מניה?
מחיר השוק של כל מניה הוא בעצם סיכום של כל מה שהמשקיעים חושבים לגבי שוויה העכשווי ורווחיותה העתידית.
זה אולי ידהים אתכם, אבל שוק המניות הוא ממש שוק ככל השווקים, ומניות הן סחורה ככל הסחורות. ככל שאנשים רבים יותר סבורים שמניה מסוימת היא "סוס מנצח" [נניח החברה המציאה את הביטקוין] יהיו יותר אנשים שמעוניינים לקנות אותה מאנשים שמעוניינים למכור אותה וכותצאה מכך המחיר שלה יעלה. ואותו דבר כמובן גם הפוך, ככל שמניה שנואה יותר, יהיו יותר אנשים שרוצים למכור אותה מאשר אנשים שרוצים לרכוש אותה, וכתוצאה מכך המחיר ירד העיקר שיצליחו להיפטר ממנה.
כמובן שברגע שזה קורה, יגיע מידע חדש, שישנה את הניחוש של מישהו, והמחיר יזוז שוב. כך שהמחירים בבורסה נעים ללא הרף.
הנתון הכי חשוב לגבי הערכת שווי החברה הוא השורה התחתונה: כמה היא מרוויחה? אף חברה לא יכולה לשרוד לאורך זמן ללא רווחים. חברות ציבוריות נדרשות לדווח על רווחיהן ארבע פעמים בשנה [אחת לרבעון]. וכמובן שהמשקיעים הגדולים עוקבים באדיקות אחר הדו"חות הפיננסיים הללו, משום שניתוחם הוא הבסיס להערכת שוויה העתידי של החברה. אם החברה "מכה את התחזיות" של האנליסטים ומציגה רווחיות גבוהה בהרבה מהצפוי, מחירה בבורסה יזנק. אם לעומת זאת ביצועיה יאכזבו ויהיו גרועים מהצפוי, המחיר בבורסה יפול. הדו"חות משפיעים על הסנטימנט של המשקיעים, שבתורו מתבטא בשינויים במחירי המניות.
כמובן שזה לא הנתון היחיד שמשפיע על שינויים במחיר המניות. לעתים ישנם משתנים חיצוניים לחלוטין, שכלל אינם קשורים לחברה עצמה למשל: אסון טבע [קורונה], משבר גיאו פוליטי, מיתון, שעלולים לגרום למחיר המניה לקרוס. לעתים יש "אופנות חולפות" שגורמות למחיר להתנפח באופן בועתי [יש כאלו שיגידו שזה מה שקורה כרגע עם מחיר הביטקוין]
יש מאות פרמטרים, מדדים ויחסים פיננסיים שונים שמשפיעים על מחירי המניות. המציאות היא שאף אחד לא באמת יודע בוודאות מה גורם למחירי המניות לעלות או לרדת, באופן שיאפשר לחזות את המחיר בטווח הקצר.
וחייבים לציין ששוק המניות תנודתי מאוד, ושינויים במחירי המניות עשויים להתרחש במהירות רבה.
עד כאן למאמר הזה.
למאמרים נוספים שלי בנושא שוק ההון -
1. מניות
מניה היא נייר ערך המקנה חלק בבעלות בחברה (בזכויות השליטה בחברה) ובכלל זה זכות הצבעה, זכות לקבלת דיבידנד וזכויות בפירוק. לכל אחד מבעלי המניות ישנן מניה או מניות, כלומר זכויות וחובות הנוגעות לבעלות בחברה וליחסים בין בעלי המניות האחרים. חלק מהזכויות שמקנות המניה הן זכויות כלכליות (כספיות), ומכאן שהמניה היא נכס השווה כסף. חלוקת המניות בין בעלי המניות מייצגת את שיעור הבעלות של כל אחד מהם בחברה. דהיינו, מעמדו של מחזיק המניה ילך ויתחזק ככל שיש בבעלותו יותר מניות.
2. אגרות חוב
איגֶרֶת חוב (אָגָ"ח: בריבוי איגְרות חוב או אג"חים) היא נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. זהו מכשיר פיננסי בעזרתו לווים גופים שונים כסף.
במכירת איגרת חוב, מקבל מנפיק האיגרת סכום כסף מרוכש האיגרת מראש, ומתחייב לרוב, בתמורה, לשלם לשיעורין את הסכום הנקוב (לעיתים בתוספת הצמדה), וכן ריבית, במועדים עתידיים הנקובים בנייר.
3. אג"ח ממשלתי
אג"ח ממשלתי (אגרת חוב ממשלתית) היא סוג של נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב שמונפק על ידי ממשלה [ממשלת ישראל, או כל ממשלה אחרת בעולם] כדי לגייס כספים. כאשר ממשלה זקוקה למימון, היא יכולה להנפיק אג"ח ולמכור אותן למשקיעים.
אג"ח ממשלתי נחשב לבעל סיכון נמוך מאחר וממשלות הם בדר"כ יציבות מאד ולא נוטות לפשוט רגל.
אג"ח ממשלתי יכול להיות לתקופה ארוכה של נניח 10 שנים, ויכול להיות גם לתקופה בינונית של כמה שנים בודדות וגם לטווח קצר של שנה וכדו'
4. אג"ח קונצרני
אג"ח קונצרני (אגרת חוב קונצרנית) היא סוג של נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב שמונפק על ידי חברה בע"מ כדי לגייס כספים. כאשר חברה בע"מ זקוקה למימון, היא יכולה להנפיק אג"ח ולמכור אותן למשקיעים.
עכשיו פה כמובן צריך לדעת שלא דומה אג"ח של חברה גדולה יציבה וחזקה שכמעט אין לה חובות, מה שאמר שכמעט ואין שום סיכון שהחברה לא תחזיר את הכסף, לאג"ח של חברה שהיא קטנה חלשה עם הרבה חובות שהיא על סף פשיטת רגל, שהאג"ח שלה מוגדר כאג"ח זבל, שזה אומר שהסיכוי שתראו את הקרן בחזרה [שלא לדבר על הרווח] הוא נמוך מאד.
ופה אנחנו מגיעים מיד לערך הבא -
5. דירוג אג"ח קונצרני
דירוגי אג"ח קונצרני הם הערכות שמעניקות חברות דירוג אשראי כמו מודיס, סטנדרט אנד פורס [S&P], ופיץ', לאג"ח שמנפיקות חברות פרטיות או ציבוריות. הדירוגים משקפים את התחזיות של חברות הדירוג לגבי יכולת החברה להחזיר את החוב שלה, כלומר לשלם את הריבית והקרן בזמן.
הדירוגים מחולקים בדרך כלל לקטגוריות של דירוגים גבוהים [שהם כמובן בסיכון נמוך יותר, ועד דירוגים נמוכים (שהם כמובן בסיכון גבוה יותר. וזה ההסבר של הדירוגים הנפוצים:
דירוגים גבוהים (Investment Grade):
- AAA [פיץ' וS&P] Aaa [מודיס]
- AA [פיץ' וS&P] Aa [מודיס]
- A [פיץ' וS&P ומודיס]
- BBB [פיץ' וS&P] Baa [מודיס]
דירוגים נמוכים Non-Investment Grade] או "Junk":]
- BB [פיץ' וS&P] Ba [מודיס]
- B [פיץ' S&P ומודיס]
- C/CCC [פיץ' וS&P] Caa/C [מודיס]
- D [פיץ' S&P ומודיס]
דירוגים אלו כמובן גם משפיעים על עלויות המימון של החברה שזה בעצם הריבית שהיא צריכה לשלם על האג"ח שהיא מנפיקה.
וכמובן שהמשקיעים מעדיפים אג"ח של חברה שהדירוג שלה הכי גבוה שאפשר.
6. מק"מ [מלווה קצר מועד]
מלווה קצר מועד הוא למעשה אגרת חוב ממשלתית לטווח של עד שנה — ונחשב לנכס השקעה חסר סיכון.
גובה הריבית האפשרית של מק"מ זה בגובה ריבית בנק ישראל.
כיום [11/2024] ריבית בנק ישראל עומדת על 4.5% ולכן זה אומר שבלתי אפשרי יהיה לקנות מק"מ בריבית גבוהה יותר.
7. מח"מ [משך חיים ממוצע]
משך חיים ממוצע [ובקיצור "מח"מ"] הוא הזמן המשוקלל של פירעונות הקרן ותשלומי הריבית של האג"ח.
המח"מ הוא הזמן [בשנים] שבו המשקיע מחזיר את ההשקעה שלו באיגרת החוב.
ולדוגמה: באג"ח שמשלמת ריבית באופן שוטף, ו/או שפורעת את הקרן שלה בתשלומים.
כגון: של בנק הפועלים אג"ח 203 שתשלום קרן אחרון יהיה בעוד 6.01 שנים אז משך חיים הממוצע שלה זה 2.9 שנים.
אורך המח"מ משפיע על מידת התנודתיות של איגרת החוב.
ככל שהמח"מ ארוך יותר, כך המחיר של האג"ח יהיה תנודתי יותר, ולהיפך.
את אגרות החוב מקובל לחלק לשלוש קבוצות לפי המח"מ שלהן:
אגרות חוב קצרות: אגרות חוב בעלות מח"מ שקצר מ-3 שנים.
אגרות חוב בינוניות: אלו אגרות חוב בעלות מח"מ של 5-3 שנים.
אגרות חוב ארוכות: אלו אגרות חוב בעלות מח"מ שארוך מ-5 שנים.
8. למה חברות בכלל מנפיקות מניות או אגרות חוב? למה שהבעלים של החברה ירצה לחלוק את הרווחים שלו עם מיליוני משקיעים?
הסיבה לכך היא שבנקודה מסוימת, כל חברה צריכה לגייס כסף. אולי היא רוצה להתרחב לשוק חדש, לפתח מוצר חדש, לקנות חברה אחרת, וכן הלאה.
כדי לעשות זאת, לחברה יש שני אפשרויות:
אפשרות אחת היא לבקש הלוואה בין אם מהבנקים או מהציבור עצמו. כדי ללוות כסף מהציבור, החברה מנפיקה אגרות חוב. אדם שקונה את אגרות החוב של החברה למעשה מעמיד את כספו לרשות החברה כהלוואה, ובתמורה מקבל ממנה תזרים תשלומי ריבית קבועים וידועים מראש לאורך חיי ההלוואה, כשבתום התקופה הקרן תוחזר לו.
אפשרות שניה שבה החברה יכולה לגייס כסף זה פשוט "לפרק" את הבעלות על החברה עצמה, על נכסיה ורווחיה, למיליוני רסיסים "מניות" ולהנפיק אותן לציבור. היתרון המשמעותי מבחינת החברה הוא שבניגוד להנפקת חוב, בהנפקת מניות החברה אינה מתחייבת לשלם למשקיעים חזרה את מה שהשקיעו, וכמובן פוטרת את עצמה מתשלום תשלומי ריבית קבועים.
המשקיעים שרוכשים את המניות מקבלים את החלק מהחברה שהם רכשו כשהם מקווים שהם יהיו שוות יום אחד יותר ממה ששילמו תמורתן. לעומת זאת, משקיעים שרוכשים את אגרות החוב עושים זאת בראש ובראשונה כדי לקבל הכנסה שוטפת, ובמידה רבה מובטחת, מהחברה. הצד השני של המטבע הוא שהרווח של מחזיקי האג"ח מוגבל לגובה הריבית הנקובה באג"ח, בעוד שהרווח של בעלי המניות הוא תאורטי בלתי מוגבל. סיכון ותשואה, כרגיל, הולכים יד ביד.
9. בורסה או שוק המניות
הבורסה היא שוק שבו מונפקות ונסחרות מניות ואג"ח של חברות ציבוריות, באופן טיפוסי במסגרת זירת מסחר אלקטרונית "בורסה".
הבורסה היא חלק חיוני מכלכלת שוק חופשי היא מספקת לחברות מקור זמין לגיוס הון, ומאפשרת למשקיעים לרכוש בעלות יחסית או את החוב של עסקים פעילים ולהנות מרווחיהם ועל ידי כך להגדיל את הונם באופן אקספוננציאלי ולהנות מהעבודה של מנהלי החברות מבלי לפתוח או לנהל את העסק בכוחות עצמם.
כמובן שבאותה מידה, בעלי המניות עלולים גם להפסיד את כספם בהנחה שהחברות שהם רוכשים אינן עומדות בציפיות.
הבורסה נחלקת לשוק ראשוני ושוק משני.
השוק הראשוני הוא השוק בו חברות מנפיקות מניות ואג"ח חדשות לציבור, ובתמורה מגייסות כסף. בדרך כלל משתתפים בו גופים מוסדיים בלבד. יתר המסחר, בין המשקיעים עצמם, מתבצע במסגרת השוק המשני, הכולל הן משקיעים מוסדיים והן משקיעים פרטיים כמונו.
10. לפי מה נקבע מחיר השוק של מניה?
מחיר השוק של כל מניה הוא בעצם סיכום של כל מה שהמשקיעים חושבים לגבי שוויה העכשווי ורווחיותה העתידית.
זה אולי ידהים אתכם, אבל שוק המניות הוא ממש שוק ככל השווקים, ומניות הן סחורה ככל הסחורות. ככל שאנשים רבים יותר סבורים שמניה מסוימת היא "סוס מנצח" [נניח החברה המציאה את הביטקוין] יהיו יותר אנשים שמעוניינים לקנות אותה מאנשים שמעוניינים למכור אותה וכותצאה מכך המחיר שלה יעלה. ואותו דבר כמובן גם הפוך, ככל שמניה שנואה יותר, יהיו יותר אנשים שרוצים למכור אותה מאשר אנשים שרוצים לרכוש אותה, וכתוצאה מכך המחיר ירד העיקר שיצליחו להיפטר ממנה.
כמובן שברגע שזה קורה, יגיע מידע חדש, שישנה את הניחוש של מישהו, והמחיר יזוז שוב. כך שהמחירים בבורסה נעים ללא הרף.
הנתון הכי חשוב לגבי הערכת שווי החברה הוא השורה התחתונה: כמה היא מרוויחה? אף חברה לא יכולה לשרוד לאורך זמן ללא רווחים. חברות ציבוריות נדרשות לדווח על רווחיהן ארבע פעמים בשנה [אחת לרבעון]. וכמובן שהמשקיעים הגדולים עוקבים באדיקות אחר הדו"חות הפיננסיים הללו, משום שניתוחם הוא הבסיס להערכת שוויה העתידי של החברה. אם החברה "מכה את התחזיות" של האנליסטים ומציגה רווחיות גבוהה בהרבה מהצפוי, מחירה בבורסה יזנק. אם לעומת זאת ביצועיה יאכזבו ויהיו גרועים מהצפוי, המחיר בבורסה יפול. הדו"חות משפיעים על הסנטימנט של המשקיעים, שבתורו מתבטא בשינויים במחירי המניות.
כמובן שזה לא הנתון היחיד שמשפיע על שינויים במחיר המניות. לעתים ישנם משתנים חיצוניים לחלוטין, שכלל אינם קשורים לחברה עצמה למשל: אסון טבע [קורונה], משבר גיאו פוליטי, מיתון, שעלולים לגרום למחיר המניה לקרוס. לעתים יש "אופנות חולפות" שגורמות למחיר להתנפח באופן בועתי [יש כאלו שיגידו שזה מה שקורה כרגע עם מחיר הביטקוין]
יש מאות פרמטרים, מדדים ויחסים פיננסיים שונים שמשפיעים על מחירי המניות. המציאות היא שאף אחד לא באמת יודע בוודאות מה גורם למחירי המניות לעלות או לרדת, באופן שיאפשר לחזות את המחיר בטווח הקצר.
וחייבים לציין ששוק המניות תנודתי מאוד, ושינויים במחירי המניות עשויים להתרחש במהירות רבה.
עד כאן למאמר הזה.
למאמרים נוספים שלי בנושא שוק ההון -
מאמרים מאת מקצועי בלבד
www.prog.co.il