הנושאים החמים
נפתח בשאלה: מי הן חמשת החברות הגדולות ביותר בשוק האמריקני?
אתם בוודאי יודעים את התשובה, לפחות את חלקה.
תחנה ראשונה - מעבדים גרפיים
בשנת תשכ"ב נולד בטאיוואן ג'נסן הואנג (בתמונה), בגיל תשע היגרה משפחתו לארצות הברית, שם גדל ג'נסן מילד לנער. הוא למד הנדסת חשמל באוניברסיטה ולאחר קבלת התואר השני מאוניברסיטת סטנפורד בשנת תשנ"ב הוא החליט יחד עם שניים מחבריו כריס מלקווסקי וקרטיס פרים להקים חברה שתתכנן ותספק מעבדים גרפיים – הם קראו לה אנבידיה (Nvidia) והיא הוקמה בשנת תשנ"ג.
רק הערה אחת לגבי שמה של החברה: השם הוא Nvidia וקוראים את זה אנ-וידיה או בקיצור אנבידיה, אם טעיתם וקראתם לה בטעות נַבידה – לא נורא, זה קרה לשרים הכי בכירים בממשלה.
כדי להבין את הנישה שבה אנבידיה בחרה לפעול, כדאי לומר מילה או שתיים על מעבדים. בחלוקה גסה קיימים שני סוגי מעבדים, מעבד טורי (CPU) שהוא המעבד הראשי של כל מחשב סטנדרטי, הוא מקבל רשימה של משימות לביצוע ומבצע אותן אחת אחרי השנייה, הוא מסוגל לבצע הרבה מאוד פעולות בשנייה אבל רק אחת בכל רגע נתון.
לאחר שהמעבד הטורי עשה עבודה בינונית בטיפול בגרפיקה, כלומר, בהצגת הנתונים על המסך. כי המסך מורכב ממיליוני פיקסלים שהמעבד אמור לחשב עבור כל אחד מהם מה יהיה הצבע שלו, על אף שחישוב צבעי הפיקסלים אינו חישוב מסובך במיוחד ואינו דורש מעבד חזק, היות שהוא מורכב ממיליוני חישובים תהליך החישוב הטורי סיבך את העניין וגרם למסך להיות איטי למדי.
על כן נוצר צורך לייצר מעבד שמורכב מאלפי מעבדים קטנים, המסוגלים לבצע חישובים קטנים ופשוטים יחסית אבל במקביל ובכך להאיץ את קצב עיבוד המסך, התמונה והגרפיקה, ולקבל חוויה חלקה ומהירה. מעבד זה קיבל את השם "מעבד גרפי" (GPU) על שם מטרתו המקורית, עיבוד תמונות וגרפיקה על המסך.
בתחילה התמקדה אנבידיה בשוק משחקי המחשב, חברות המשחקים הלכו ושכללו את הגרפיקה במשחקיהן, ובהתאם לכך נזקקו למעבדים גרפיים חזקים במיוחד על מנת לספק לשחקנים חווית משחק טובה וחלקה. היא צמחה באדיקות מדי שנה תוך שהיא כובשת נתחים גדולים משוק המעבדים למשחקי מחשב, קונה מתחרים ומפתחת מעבדים טובים וחזקים יותר.
ואז הגיע הביטקוין - הכביש המהיר
הביטקוין הוא מטבע קריפטוגרפי מבוזר. וזה די מסובך להסביר איך זה עובד, זה דורש ידע באלגוריתמיקה, פילוסופיה וקצת דמגוגיה.
הרעיון הפשוט שעומד מאחוריה הוא – "אנחנו לא סומכים על אף אחד". הבנקים הם אלו שאחראים היום להגיד כמה כסף יש לכל אחד, מי נתן למי את הכסף ומתי, ואנחנו לא סומכים עליהם. לכן נייצר מערכת שקופה שבו ניתן יהיה לדעת בכל רגע נתון מי העביר למי כסף ומתי, כל הפעולות יהיו מתועדות ברשת הבלוקצ'יין לעיון כלל הציבור. וכך אנחנו יכולים לוודא שאף אחד לא יצר מטבעות יש מאין, כי לכל מטבע יש תיעוד מפורט למן הרגע שבו הוא נוצר ברשת ועד שהוא הגיע למקום מנוחתו העכשווי.
ובכן, מי רשאי לכתוב מי ביצע העברה, כמה ומתי? הרי אם נסמיך אדם או קבוצה של אנשים להיות אחראים לכתוב את הפעולות שנעשו באמצעות הביטקוין שוב נצטרך לסמוך על אנשים בנוגע לכסף שלנו, וזה סותר את האידאולוגיה שלנו.
פה טמון הטריק – כולם יכולים לכתוב. הרשת מציעה סוג של חידה לכל המחשבים שמחוברים לרשת, החידה הזאת היא חישוב מסובך שלצורך פתירתו צריך לחשב מיליוני חישובים עד למציאת התוצאה היחידה והמיוחלת. המחשב הראשון שמציג את התוצאה הוא זה שזכאי להוסיף את הבלוק הבא לשרשרת.
אך למרבה הצער, עיבוד ממוחשב עולה כסף, מעבדים, מחשבים, חשמל ועוד, וכדי לתת לאנשים מוטיבציה לחבר מחשבים לרשת הבלוקצ'יין של ביטקוין, הרשת מעניקה פרס, ומי שהצליח לפתור את החידה האחרונה מקבל במתנה ביטקיונים חדשים וטריים שנוצרו זה עתה. הפעולה הזאת של חישוב וקבלת ביטקיונים תמורתו נקראת כרייה.
המוטיבציה של ה"כורים" היא להשיג כוח מחשוב חזק כמה שיותר שיצליח לחשב כמה שיותר חישובים בזמן מועט על מנת להעלות את הסיכויים שלהם לזכות בביטקוינים שייווצרו על ידי פעולות החישוב שלהם. על כן נוצרו חוות שרתים גדולות שבהן מאוחסנות שרתים על גבי שרתים שמזמזמים חשמל 24/7 על מנת לתחזק את רשת הביטקוין ולספק לבעליהן את רווחי הכרייה.
אותם מעבדים גרפיים שכזכור יכולתם העיקרית היא לבצע כמות גדולה חישובים פשוטים יחסית במקביל זכו לפופולריות גדולה בקרב כורי הקריפטו, כי ביכולתם לבצע חישובים רבים במהירות גדולה בהרבה מאשר מעבדים טוריים רגילים. ובכך קיבלה אנבידיה דחיפה חזקה כלפי מעלה. אך הרקטה שתעלה אותם עד לחלל עוד חיכתה להם על כן השיגור.
בינה מלאכותית - המסע אל על
בשנתיים האחרונות נראה כאילו העולם התפוצץ, מאז הופעתו של צ'אט GPT כל יום אנו מתבשרים על טכנולוגיות חדשות ופיתוחים חדשים כולם סביב הנושא הלוהט AI.
מכונות חושבות הן חלום ישן וסיוט נושן של כלל האנושות. עם פרוץ עידן המחשב, הפנטזיות על מחשבים דמויי אדם התחילו לצבור תאוצה. אך אז גילו כל המדענים העוסקים בתחום שהדרך עדיין ארוכה. החלומות של IBM על מחשב שיוכל לבצע תרגום איכותי מאנגלית לרוסית ולהיפך נתקלו במפח נפש, לאחר שמדעניה גילו שהשפה האנושית מורכבת הרבה יותר מכל עץ החלטות שמפתח כלשהו יוכל לכתוב.
כבר אז בשנת תש"ג פרסמו שני חוקרים אמריקאים "ורן מקלוך" ו"ולטר פיטס" מאמר שהציע לנטוש את הרעיון לבנות עץ החלטות מורכב שיכיל את כל המשמעויות שיכולות להיות למילה בשפה האנושית, ולהחליף אותן במחשב בעל מבנה דמוי המוח האנושי. למח האנושי אין מעבד בעל עץ החלטות ואין לו כונן שבו מונחים כל הזיכרונות בתיקיות מיוחדות. המח הוא מכונה משוכללת מאין כמותה הכוללת מיליארדי נוירונים הקשורים ביניהם בטריליוני קשרים.
הנוירון הוא מכונה פשוטה יחסית הוא מסוגל לבצע סוג של חישוב פשוט ולהפיק פלט שעובר לנוירון הבא בשרשרת. איכשהו המידע שעובר בין טריליוני הקשרים ומיליארדי הנוירונים גורם לנו לחשוב, לזכור, לכתוב, לקרוא, לזהות תמונות ולעשות כל מה שבן אדם עושה.
אותם שני חוקרים הציעו לבנות רשת נוירונים מלאכותיים בדומה לרשת הנוירונים שנמצאת במח, ואז "לאמן" את הרשת, כמו תינוק שלומד דברים חדשים, כלומר, להראות לרשת תמונה של מכונית ולשאול אותה מה היא ראתה. אם הרשת טועה, סימן שהקשרים בין הנוירונים לא מוגדרים היטב וצריך קצת לשנות אותם, לחזק או להחליש. הם הצליחו לבנות רשת כזאת ולהראות לה כל מיני צורות פשוטות כמו עיגול משולש ומרובע וללמד את הרשת לזהות את הצורות הללו.
למרות הרעיון המלהיב של חיקוי המוח האנושי רשתות הנוירונים לא זכו להצלחה גדולה בעקבות כמה פגמים שהתגלו ברעיון, ובמשך כמעט מאה שנים נשכחו מלב.
בשנת תשס"ו חוקר קנדי בשם "ג'פרי הינטון" (בתמונה) פרסם מאמר שעורר סערה, ובו הוכיח איך ניתן לפתור את הבעיות שהתגלו ברעיון רשתות הנוירונים המלאכותיים. וביחד עם שני סטודנטים שלו "אלכס קריזבסקי" ו"איליה סוצקבר" הם יצרו מודל של רשת נוירונים מלאכותיים שאומנה לזהות תמונות – והמודל הזה ניצח בתחרות זיהוי תמונות בפער אדיר מעל שאר המודלים שהתחרו נגדו.
הפצצה הוטלה – וכל חברות הטכנולוגיה החלו במרוץ. גוגל גייסה את "ג'פרי הינטון" ואת "איליה סוצקבר" לעבוד אצלה, אך איליה שלא היה מרוצה מגוגל היות שהיא לא סיפקה לו די תקציב כדי לחקור את רשתות הנוירונים, פרש מגוגל והקים יחד עם "אילון מאסק" ו"סם אלטמן" את חברת "openIA" שפיתחה את GPT והשיקה את צ'אט GPT שסימל את תחילת המהפכה.
כפי שהזכרנו, רשתות הנוירונים מורכבות ממיליוני נוירונים שהם מכונות פשוטות שמבצעות פעולות פשוטות במקביל וכדי ליצור רשת נוירונים מהירה ויעילה, משתמשים במעבדים גרפיים, והתפוצצות השוק הטיסה את חברת אנבידיה אל מרומי השוק תוך שהיא דוחקת מאחוריה את מטה (פייסבוק) אמזון וגוגל.
מקורות:
wikipedia, סטיבן וולפרם - מה צ'אט GPT עושה ולמה זה עובד?, רן לוי - פודקאסט על למידה עמוקה חלק א', וחלק ב', ביטקוין מערכת מזומנים אלקטרונית עמית לעמית - מאת סאטושי נאקומוטו. ועוד רבים וטובים.
תמונות: wikipedia
אתם בוודאי יודעים את התשובה, לפחות את חלקה.
- מייקרוסופט
- אפל
- אנבידיה
- גוגל (אלפא-בית)
- אמזון
תחנה ראשונה - מעבדים גרפיים
בשנת תשכ"ב נולד בטאיוואן ג'נסן הואנג (בתמונה), בגיל תשע היגרה משפחתו לארצות הברית, שם גדל ג'נסן מילד לנער. הוא למד הנדסת חשמל באוניברסיטה ולאחר קבלת התואר השני מאוניברסיטת סטנפורד בשנת תשנ"ב הוא החליט יחד עם שניים מחבריו כריס מלקווסקי וקרטיס פרים להקים חברה שתתכנן ותספק מעבדים גרפיים – הם קראו לה אנבידיה (Nvidia) והיא הוקמה בשנת תשנ"ג.
רק הערה אחת לגבי שמה של החברה: השם הוא Nvidia וקוראים את זה אנ-וידיה או בקיצור אנבידיה, אם טעיתם וקראתם לה בטעות נַבידה – לא נורא, זה קרה לשרים הכי בכירים בממשלה.
כדי להבין את הנישה שבה אנבידיה בחרה לפעול, כדאי לומר מילה או שתיים על מעבדים. בחלוקה גסה קיימים שני סוגי מעבדים, מעבד טורי (CPU) שהוא המעבד הראשי של כל מחשב סטנדרטי, הוא מקבל רשימה של משימות לביצוע ומבצע אותן אחת אחרי השנייה, הוא מסוגל לבצע הרבה מאוד פעולות בשנייה אבל רק אחת בכל רגע נתון.
לאחר שהמעבד הטורי עשה עבודה בינונית בטיפול בגרפיקה, כלומר, בהצגת הנתונים על המסך. כי המסך מורכב ממיליוני פיקסלים שהמעבד אמור לחשב עבור כל אחד מהם מה יהיה הצבע שלו, על אף שחישוב צבעי הפיקסלים אינו חישוב מסובך במיוחד ואינו דורש מעבד חזק, היות שהוא מורכב ממיליוני חישובים תהליך החישוב הטורי סיבך את העניין וגרם למסך להיות איטי למדי.
על כן נוצר צורך לייצר מעבד שמורכב מאלפי מעבדים קטנים, המסוגלים לבצע חישובים קטנים ופשוטים יחסית אבל במקביל ובכך להאיץ את קצב עיבוד המסך, התמונה והגרפיקה, ולקבל חוויה חלקה ומהירה. מעבד זה קיבל את השם "מעבד גרפי" (GPU) על שם מטרתו המקורית, עיבוד תמונות וגרפיקה על המסך.
בתחילה התמקדה אנבידיה בשוק משחקי המחשב, חברות המשחקים הלכו ושכללו את הגרפיקה במשחקיהן, ובהתאם לכך נזקקו למעבדים גרפיים חזקים במיוחד על מנת לספק לשחקנים חווית משחק טובה וחלקה. היא צמחה באדיקות מדי שנה תוך שהיא כובשת נתחים גדולים משוק המעבדים למשחקי מחשב, קונה מתחרים ומפתחת מעבדים טובים וחזקים יותר.
ואז הגיע הביטקוין - הכביש המהיר
הרעיון הפשוט שעומד מאחוריה הוא – "אנחנו לא סומכים על אף אחד". הבנקים הם אלו שאחראים היום להגיד כמה כסף יש לכל אחד, מי נתן למי את הכסף ומתי, ואנחנו לא סומכים עליהם. לכן נייצר מערכת שקופה שבו ניתן יהיה לדעת בכל רגע נתון מי העביר למי כסף ומתי, כל הפעולות יהיו מתועדות ברשת הבלוקצ'יין לעיון כלל הציבור. וכך אנחנו יכולים לוודא שאף אחד לא יצר מטבעות יש מאין, כי לכל מטבע יש תיעוד מפורט למן הרגע שבו הוא נוצר ברשת ועד שהוא הגיע למקום מנוחתו העכשווי.
ובכן, מי רשאי לכתוב מי ביצע העברה, כמה ומתי? הרי אם נסמיך אדם או קבוצה של אנשים להיות אחראים לכתוב את הפעולות שנעשו באמצעות הביטקוין שוב נצטרך לסמוך על אנשים בנוגע לכסף שלנו, וזה סותר את האידאולוגיה שלנו.
פה טמון הטריק – כולם יכולים לכתוב. הרשת מציעה סוג של חידה לכל המחשבים שמחוברים לרשת, החידה הזאת היא חישוב מסובך שלצורך פתירתו צריך לחשב מיליוני חישובים עד למציאת התוצאה היחידה והמיוחלת. המחשב הראשון שמציג את התוצאה הוא זה שזכאי להוסיף את הבלוק הבא לשרשרת.
אך למרבה הצער, עיבוד ממוחשב עולה כסף, מעבדים, מחשבים, חשמל ועוד, וכדי לתת לאנשים מוטיבציה לחבר מחשבים לרשת הבלוקצ'יין של ביטקוין, הרשת מעניקה פרס, ומי שהצליח לפתור את החידה האחרונה מקבל במתנה ביטקיונים חדשים וטריים שנוצרו זה עתה. הפעולה הזאת של חישוב וקבלת ביטקיונים תמורתו נקראת כרייה.
המוטיבציה של ה"כורים" היא להשיג כוח מחשוב חזק כמה שיותר שיצליח לחשב כמה שיותר חישובים בזמן מועט על מנת להעלות את הסיכויים שלהם לזכות בביטקוינים שייווצרו על ידי פעולות החישוב שלהם. על כן נוצרו חוות שרתים גדולות שבהן מאוחסנות שרתים על גבי שרתים שמזמזמים חשמל 24/7 על מנת לתחזק את רשת הביטקוין ולספק לבעליהן את רווחי הכרייה.
אותם מעבדים גרפיים שכזכור יכולתם העיקרית היא לבצע כמות גדולה חישובים פשוטים יחסית במקביל זכו לפופולריות גדולה בקרב כורי הקריפטו, כי ביכולתם לבצע חישובים רבים במהירות גדולה בהרבה מאשר מעבדים טוריים רגילים. ובכך קיבלה אנבידיה דחיפה חזקה כלפי מעלה. אך הרקטה שתעלה אותם עד לחלל עוד חיכתה להם על כן השיגור.
בינה מלאכותית - המסע אל על
בשנתיים האחרונות נראה כאילו העולם התפוצץ, מאז הופעתו של צ'אט GPT כל יום אנו מתבשרים על טכנולוגיות חדשות ופיתוחים חדשים כולם סביב הנושא הלוהט AI.
מכונות חושבות הן חלום ישן וסיוט נושן של כלל האנושות. עם פרוץ עידן המחשב, הפנטזיות על מחשבים דמויי אדם התחילו לצבור תאוצה. אך אז גילו כל המדענים העוסקים בתחום שהדרך עדיין ארוכה. החלומות של IBM על מחשב שיוכל לבצע תרגום איכותי מאנגלית לרוסית ולהיפך נתקלו במפח נפש, לאחר שמדעניה גילו שהשפה האנושית מורכבת הרבה יותר מכל עץ החלטות שמפתח כלשהו יוכל לכתוב.
כבר אז בשנת תש"ג פרסמו שני חוקרים אמריקאים "ורן מקלוך" ו"ולטר פיטס" מאמר שהציע לנטוש את הרעיון לבנות עץ החלטות מורכב שיכיל את כל המשמעויות שיכולות להיות למילה בשפה האנושית, ולהחליף אותן במחשב בעל מבנה דמוי המוח האנושי. למח האנושי אין מעבד בעל עץ החלטות ואין לו כונן שבו מונחים כל הזיכרונות בתיקיות מיוחדות. המח הוא מכונה משוכללת מאין כמותה הכוללת מיליארדי נוירונים הקשורים ביניהם בטריליוני קשרים.
הנוירון הוא מכונה פשוטה יחסית הוא מסוגל לבצע סוג של חישוב פשוט ולהפיק פלט שעובר לנוירון הבא בשרשרת. איכשהו המידע שעובר בין טריליוני הקשרים ומיליארדי הנוירונים גורם לנו לחשוב, לזכור, לכתוב, לקרוא, לזהות תמונות ולעשות כל מה שבן אדם עושה.
אותם שני חוקרים הציעו לבנות רשת נוירונים מלאכותיים בדומה לרשת הנוירונים שנמצאת במח, ואז "לאמן" את הרשת, כמו תינוק שלומד דברים חדשים, כלומר, להראות לרשת תמונה של מכונית ולשאול אותה מה היא ראתה. אם הרשת טועה, סימן שהקשרים בין הנוירונים לא מוגדרים היטב וצריך קצת לשנות אותם, לחזק או להחליש. הם הצליחו לבנות רשת כזאת ולהראות לה כל מיני צורות פשוטות כמו עיגול משולש ומרובע וללמד את הרשת לזהות את הצורות הללו.
למרות הרעיון המלהיב של חיקוי המוח האנושי רשתות הנוירונים לא זכו להצלחה גדולה בעקבות כמה פגמים שהתגלו ברעיון, ובמשך כמעט מאה שנים נשכחו מלב.
הפצצה הוטלה – וכל חברות הטכנולוגיה החלו במרוץ. גוגל גייסה את "ג'פרי הינטון" ואת "איליה סוצקבר" לעבוד אצלה, אך איליה שלא היה מרוצה מגוגל היות שהיא לא סיפקה לו די תקציב כדי לחקור את רשתות הנוירונים, פרש מגוגל והקים יחד עם "אילון מאסק" ו"סם אלטמן" את חברת "openIA" שפיתחה את GPT והשיקה את צ'אט GPT שסימל את תחילת המהפכה.
כפי שהזכרנו, רשתות הנוירונים מורכבות ממיליוני נוירונים שהם מכונות פשוטות שמבצעות פעולות פשוטות במקביל וכדי ליצור רשת נוירונים מהירה ויעילה, משתמשים במעבדים גרפיים, והתפוצצות השוק הטיסה את חברת אנבידיה אל מרומי השוק תוך שהיא דוחקת מאחוריה את מטה (פייסבוק) אמזון וגוגל.
מקורות:
wikipedia, סטיבן וולפרם - מה צ'אט GPT עושה ולמה זה עובד?, רן לוי - פודקאסט על למידה עמוקה חלק א', וחלק ב', ביטקוין מערכת מזומנים אלקטרונית עמית לעמית - מאת סאטושי נאקומוטו. ועוד רבים וטובים.
תמונות: wikipedia
