מיוחס קם לסליחות

הצלילים הזרים חדרו לחלומי ויצרו בו חור בגודל מקל ההכאה שזכרתי מילדותי בבית הספר בשכונת הפחים בלוד.
נאנחתי, קמתי, השמיכה נפלה בחושך, וזה היה טוב:
ירדתי עליה יחף, צעדתי כמה פסיעות ימינה ועוד שתיים שמאלה, ואז נזכרתי בבאבא בן שלום זצ"ל והלכתי עוד שתיים אחורה ועוד שתיים קדימה. עכשיו אני מוגן מכל הקללות.
ניגשתי לרמקולים הקטנים התלויים בפינות החדר השינה הצנוע שלנו, התקשיתי להאמין כי הצלילים האשכנזיים האלו אכן בוקעים מהם, מהרמקולים המיוחסים של בן למשפחת מיוחס.

לא טעיתי, היה שם זמר אשכנזי, והוא שר במבטא חם: מן המיצר קראתי ק-ה, ענני במרחב ק-ה..
ליטפתי את הרמקולים שלי, לא הבנתי מאיפה הם השיגו זמר לפְלף כזה.
התיישבתי בחזרה על המיטה, התארגנתי ליציאה לסליחות. משם לכאן נזכרתי כי עוד לא השלמתי את סדרת החלומות הראשונה הלילה ותיכננתי לנוח ממש עוד כמה דקות.
נשכבתי, קולו הרך והלא מוכר של האשכנזי מרדים אותי.

עודי מתנמנם שוב ומתחיל לראות את עצמי רוכב על הגמל בסערה בשדרה המרכזית של מדבר סהרה וסביבי מאות משרתים - חדרו לליבי המילים ומשמעותן, וננערתי!
מן המיצר קראתי ק-ה, ענני במרחב ק-ה.
וכי אינני זקוק שהא-ל במרומים יעזרני ויעניק לי מברכתו?
אני זקוק, וגם מוכן לשלם הרבה.

אני מאמין בצדיקים מכל הסוגים, גם כאלו שעולה קצת כסף לקבל מהם את התיקון. בהתחלה אשתי הייתה צוחקת אבל הסברתי לה אחת ושתיים שאצלי רבנים הם מעל לכל בדיחה שחורה פולנית.
היא לא אהבה את הרעיון, לבסוף היא הסכימה. ולא בחינם: זה עלה לי בהסכמה כאובה מצידי לאכול בשבת געפילטוש פיטוש, כמו שהיא קוראת בהומור לגוש המסוכר והנוראי שאני נאלץ לאכול מידי שבת בבוקר בחמש עשרה השנה האחרונות. 'ככה אני רגילה מאז שהייתי ילדה' היא אומרת, אוף.

טוב, אני סתם מתמרמר, אולי בגלל החום ואולי בגלל הקול הרך שם ברמקולים שממשיך לפורר לי את הכל מבפנים. לאט לאט אני שם לב שהשיר דווקא ממש מיוחד.

נדיר שיש משהו בשירים האשכנזים, אבל גם זה קורה.
קורה גם שבחור ספרדי טוב מתחתן עם אשכנזיה, לא צריך להרים את הגבות כל כך חזק כמו הדודים שלי.
כן. גם ליהודי מיוחס כמוני, נין ונצר למשפחת מיוחס הידועה מבצרה - מותר לשאת לאישה יהודייה כשרה שאבותיה נולדו בארצות אשכנז, מקסימום פחות אנשים עושים עליי עין הרע כי הם חושבים שאין מה לקנא.

עם השנים האשה כבר למדה לאט לאט להכין ולבשל כמעט את כל האוכל כמו אדם מין היישוב. אני מתפלל שיום אחד היא תדע להכין גם דגים לשבת.
אבל טוב. כל אחד צריך להקריב משהו, אוהב לומר אחי הגדול. הבעיה שהוא מתכוון לַמה הזה מולו צריך להקריב.

אני חושב שמותר להקריב, במיוחד בשביל אלוקים, במיוחד כשאני כל כך מחכה שהוא יחלצני מן המיצר, כמו שממשיך להתעקש האשכנזי ברמקולים. השבוע שמעתי בשיעור דף היומי שאם אדם ממש נותן את כל כולו לאלוקים, אלוקים נרתם ונותן לו הרבה יותר ממה שמגיע לו.
זאת הסיבה שאני מצליח לקום לסליחות מאז ראש חודש, אחרת אין סיכוי. במיוחד שהאשה נסעה להורים הייקים שלה והילדים איתה ככה שאפשר לישון בלי הפרעה.

לפני שהם נסעו כולם היא תכננה משהו, ראיתי את זה בעיניים שלה. שאלתי אותה מה היא זוממת והיא צחקה שאדע בקרוב.
רגע אחרי שהם נחתו (דיזאייר. הכרטיס אומנם עלה גרושים אבל כל הקנסות מסביב לקחו לי את כל החשק לקחת את עצמי ולטוס גם) בשוויץ כבר התקשרתי, סקרן. מה ההפתעה?
היא צחקה שוב, הזכירה לי לבלות יפה וליהנות מהשקט בשבוע הקרוב.

מה שקט, מי שקט, ספרי לי מה ההפתעה.
היא לא גילתה לי, ועדיין היה שווה להתחתן עם אשכנזיה, רק אומר.

בלילה הראשון, בשעה דקה לחצות - גיליתי מה ההפתעה, ליתר דיוק: ההפתעה העירה אותי.
הייתי אז בדיוק בחלום הרביעי, החלום הקבוע שלי בו יוסי פורש לפנסיה ומוריש לי את ניהול המפעל - ואז התעוררתי, מופתע. מוזיקה חדשה ומוזרה נשמעה בחדר שינה, ולא הכרתי את בעל הקול. עוד זמר חסיד קטן עם שירים קופצים מהסוג הלא מעניין. התפלאתי מי ומה, ועוד בשעה כזו, בכלל.
קמתי, גיששתי בחושך, בסוף קלטתי את התרגיל:
הרמקולים תפקדו כשעון מעורר מיוחד. היא דאגה שאקום בזמן לסליחות...

לא יכולתי לכעוס, תכלס' שנה שעברה קמתי רק יום אחד מתוך חודש, התבאסתי נורא.
האשה יודעת שהבטחתי לעצמי שהשנה זה לא יחזור על עצמו, אבל היו ימים עמוסים, קיבלנו כמויות עצומות של רפסודות לניסור ואריזה, ובקיצור.. טוב שהיא הכינה את התרגיל, אחרת שלום בן סימן טוב לא היה אומר סליחות, רק אומר.
DSCF5942.JPG
בבוקר התקשרתי, אמרתי תודה, היא שמחה שנהניתי מההפתעה ואמרה שבדיעבד היא ממש התחרטה.
למה להתחרט, למה.
אחר כך כל לילה הופתעתי מחדש, כל פעם שיר אחר, זמר אחר. נהיה כיף לקום לסליחות, והמוזיקה הלכה והשתפרה. שלום בן סימן טוב כבר התרגל להגיע מהראשונים לסליחות, הללוי-ה.

כשהתחתנו, האשכנזייה באמת נדהמה: אתם קמים חודש שלם באמצע הלילה? כולכם? וזה לא קשה?
מובן שאמרתי שקמים בכיף, וסליחות וחודש אלול וכל מה שצריך. אבל במשך השנים התרופפתי בעניין הזה.
ככה זה, קשה, קשה לקום בחצות במשך חודש, בקושי שעה שעתיים אחרי הולכים לישון.

בשנים האחרונות נהיה לי קל בהרבה לישון בלילות חודש אלול, גם ככה אלו שכבר כן מגיעים לבית הכנסת אלו בעלי תשובה צעירים ומתחזקים עם טלפונים בגודל של המשקפיים שלי. דווקא האברכים החזקים איכשהו פוטרים את עצמם מהעניין.
אם להם מותר, גם לשלום בן סימן טוב מותר לישון בשקט.
בראש השנה כבר אסתדר עם אלוקים, יש לי וויזה ממש טובה. כל שנה מחדש אני מגיע בערב החג לבאבא בן שלום ונותן לו את הסטפה של השטרות והוא מברך אותי שגם השנה הזו תהיה טובה וכל זה.

השנה הבאה תהיה בטח השנה הכי טובה שהייתה לי בחיים, אולי גם יעקב האח של יוסי ייצא לפנסיה ויתן לי את המפעל שלו לצמיגים. מגיע לי, אני כבר כמעט שבוע קם לסליחות בזמן.
גם היום נגמרו כל התירוצים. אני מוכן ליציאה, הרמקולים עדיין ממשיכים לשיר בשקט ואני עדיין שואל את עצמי איך לכל הרוחות מכבים אותם ולא יודע.
מאמר שבועי גלנט.jpg

יצאתי, אמרתי את הסליחות, הרב שמח שבאתי ואמר לי בעיניים נוצצות שהוא שמח לראות ששלום בן סימן טוב חטף ת'חיזוק של החיים שלו.
גם אני שמח.

למחרת בבוקר אמרתי לה שוב פעם תודה על הרעיון עם הרמקולים, הקפדתי לציין שהרעיון אומנם מוצלח אבל יש דברים אחרים אצל האשכנזים שהם לחלוטין לא קבילים כמו הגעפילטע פיש.
היא צחקה שוב, אמרה שהם נהנים מאוד בשוויץ, אבל דבר אחד חסר להם:
היא שכחה להכניס לנגן את האלבומים של לייבל'ה השל.

וכך גיליתי ממש במקרה למי שייך הקול הרך שמעיר אותי כבר שבוע...
לייבל'ה השל.

אז כן, גם אחרי חמש עשרה שנות נישואין לאשכנזיה אני יודע שגעפילטע פיש זה זוועה, המוסיקה האשכנזית על הפנים, אבל רבי לייבל'ה השל היה משהו מיוחד.
חבל שהוא נפטר, הרב השל, היה לו קול ממש טוב.

מוזיקה מדהימה, אני רוצה לעלות על הקבר שלו להגיד לו תודה על השירים האלו, הם משהו מיוחד.
ועכשיו אני הולך לישון, הסליחות הלילה ארכו כמעט שעה.
-------
קרדיטים:
איור - ר' ישראל קיש -
‫<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
תמונה - נתן גלנט


2 הערות:
1- תודה רבה לרב @אביחי בס על ההשראה לטור, מקווה שהפעם לא תהיה לו ביקורת, ההשראה ממנו אחרי הכל, נראה מה יגיב...
2- בקרוב אתחיל לשלוח בעזרת השם רשימת תפוצה במייל (פעם בשבוע), ובהם טורים ו/או הגיגים ו/או ראיונות אישיים.
המעוניינים נא לפנות לכתובת המייל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>. מבטיח לא לשלוח פרסומות או להעביר את כתובת המייל שלכם הלאה. מבטיח כן לשלוח נדנודים לתמיכה בספרי שלי בהדסטארט.
מה עוד? טוב, לא מגלה. תרשמו ותדעו.

שלכם, נתן.
על המחבר
Natan Galant

תגובות

נראה לי שאתה נדחק למשבצת תפוסה, 'חצי חצי', כבר תפוס לגב' קפלר בספרה החדש לחיות וחצי...
 

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

More from נתן גלנט

שתף את המאמר

למעלה